אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בטרם ההגעה אל לימודי האלוהות


מבלי להזכיר שמות, נדמה כי על כל צעד ושעל אנו נתקלים בחכמים שהם בעלי תשובות נחרצות לשאלות העומדות ברומו של עולם, ובתשובותיהם ניכר ביטחון מוחלט הגובל באדנות. הם יודעים, אל נכון, מהו רצון האל, ומה ראוי לעשות כדי לרצותו. הם בטוחים בתיאוריה שלהם לגבי בריאת העולם, ולעתים גם ידעו לתת תשובות לגבי מה שיהיה באחריתו. וכן מהי הנפש, כיצד נברא העולם, מה טיבו של העולם הבא, ועוד שאלות מעמיקות שאצלם זה כמו 2+2.הסקרנות היא אנושית, ובפרק ל"ד של חלק ראשון בספר "מורה הנבוכים" להרמב"ם שתורגם מערבית לעברית על ידי הרב יוסף קאפח בהוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשנ"ו, מתאר הרמב"ם כי אפילו פתי שיעירוהו באמצע הלילה ישתוקק בו במקום לדעת מהן התשובות לכל השאלות הללו, אך אם יציעו לו להתבטל מעסקיו שבוע ימים כדי שיקדיש מזמנו ללימוד אשר יובילו להבנת הסוגיות – לא יאות לכך. באותו הפרק הנזכר מבאר הרמב"ם כי כדי להגיע לרמה של תחילת לימודי האלוהות, על הלומד להתמחות בלימודים אחרים:"הרי הכרחי למי שירצה להגיע אל השלמות האנושית להכשיר את עצמו תחילה במלאכת ההיגיון ואחר כן במקצועות ההכשרתיים כפי הסדר, ואחר כך במדעי הטבע, ואחר כך במדעי האלוהות".הדילוג הישר אל מדעי האלוהות, לא רק שאינו יכול להיות יסודי וראוי, אלא הוא גם פוגם ופוגע במי שנוקט בדילוג ופוסח על הלימודים המקדימים הכוללים ידיעת המדעים המדויקים [מדעי הטבע] וידיעת מדעי הרוח [המקצועות ההכשרתיים]. בפרק ל"ב שם מסביר הרמב"ם כי המנסה להיכנס ללא הכנה נאותה אל הסוגיות הנזכרות כסוגיות העומדות ברומו של עולם, בדבר האלוהים והיקום, הזמן והמרחק, מזיק לעצמו כשם שהמתאמץ להביט אל השמש פוגע בראייתו, כמו גם המסתכל בכתב דק מאוד ומאמץ את ראייתו – ראייתו תחלש לא רק לגבי אותו קו דק שאינו יכול לראותו אלא גם קו בעובי רגיל שמטבעו היה צריך להיראות לו בבירור, יהיה עתה בלתי נראה עבורו בגלל התאמצותו. להלן ציטוט:"וכך ימצא את עצמו כל מעיין במדע מסוים בעת ההתבוננות, כי אם יפליג בהתבוננות ויאמץ כל מחשבתו, יתטמטם ולא יבין אז אפילו מה שדרכו להבינו".זו הסיבה לכך שכאשר ביקש מהרמב"ם התלמיד ר' יוסף בן יהודה אבן שמעון, ללמוד אצלו, חשש הרמב"ם ודחה תחילה את בקשתו שמא תשוקתו גדולה מיכולתו, ובלשונו של הרמב"ם בפנותו ישירות לתלמידו בפרק המבוא למורה הנבוכים -"ולפי מה שראיתי בשיריך גודל תשוקתך לדברים העיוניים, והיה זה מאז הגיעוני אגרותיך ומליצותיך מאלכסנדריה בטרם אבחן רמתך השכלית, ואמרתי, ושמא תשוקתו גדולה מהשגתו, וכאשר הסדרת לפני מה שכבר למדת ממדעי התכונה ומה שכבר ידעת מן המדעים מדברים ההכרחיים להיות מצע לפניהם, הוספתי בך אהבה לטוב תבונתך ומהירות תפישתך, וראיתי כי תשוקתך ללימודים גדולה מאוד, והנחתיך להכשיר את עצמך בידעי את תכליתך, וכאשר הסדרת לפני מה שכבר למדת ממלאכת ההיגיון נקשרה תקוותי בך, וראיתיך ראוי לגלות לך סודות ספרי הנבואה עד שתדע מהם מה שראוי שידעוהו השלמים".המצע הנדרש הוא לימוד מוקדם בו דובר, ובתרגומו של פרופ' מיכאל שוורץ למורה הנבוכים בהוצאת אוניברסיטת תל אביב תשנ"ז – מדובר במפורש על לימודי המתמטיקה בצד יתר מדעי ההכנה.במורה הנבוכים הנזכר, חלק ראשון פרק ע"א, יש גם המחשה לטענה הנטענת. מדובר בו בדיון על הוכחת המתכלמין [פילוסופים ערביים מכת הכלאם], כי העולם נברא ואינו קדמון. הרמב"ם אינו מקבל את ההוכחה שלהם, אף על פי שגם לדעתו העולם נברא, והוא מסביר:"וכאשר התבוננתי בדרך זו נקעה נפשי ממנה נקיעה רבה מאוד, ובצדק נקעה, לפי שכל מה שמדמים שהוא הוכחה על חידוש העולם יש בו ספקות, ואינו הוכחה החלטית אלא אצל מי שאינו יודע להבחין בין ההוכחה לבין הויכוח לבין ההטעייה, אבל אצל מי שיודע את המלאכות הללו הרי הדבר ברור ומבואר שכל אותם הראיות יש בהם ספקות, ונשתמשו להן בהקדמות שלא הוכחו. ולדעתי כל יכולת איש האמת מבעלי הדת היא לבטל ראיות הפילוסופים על הקדמות, וכמה נעלה דבר זה אם יש יכולת לכך. וכבר יידע כל מעיין נבון איש אמת, שאינו מטעה את עצמו, כי השאלה הזו כלומר קדמות העולם או חידושו, אין להגיע אליה בהוכחה החלטית, ושהיא דבר שהשכל נעצר אצלו".הן בתקופת הרמב"ם והן בתקופתנו, הסקרנות המשולבת עם השאיפה להגעה אל האמת במדעי האלוהות, מבלי היכולת ללמוד את המדעים המקדימים, או תוך הימנעות מהקדשת המשאבים לכך, גורמים לקיומם של חכמים בעיניהם ובעיני אחרים - שהחכמה רחוקה מהם, ולהלן דברי הרמב"ם הרומזים לכך בפרק ל"ד של חלק ראשון למורה הנבוכים:"רוב החכמים, וכוונתי למפורסמים בחוכמה, סובלים מן המחלה הזאת, כלומר, בקשת מטרות, ודיבור על אודותן, מבלי לעיין בלימודי-ההכנה שלהם. ביניהם יש כאלה שהבורות או בקשת השלטון הביאה אותם לגנות את לימודי-ההכנה האלה אשר אין ביכולתם להשיגם או שהם נרפים מלבקשם, והם מבקשים להציג הכנות אלה כמזיקות או בלתי-מועילות. אך כאשר מתבוננים, האמת גלויה וברורה".[הקטע לעיל הוא בתרגומו של פרופ' מיכאל שוורץ מאונ' תל אביב].המסקנות שצריך להסיק מדברי הרמב"ם הן גם במישור של בחינת הטוענים לכתר החכמה, וגם במישור של אלה הנזקקים לעצתם, במיוחד לאור המנהג המכונה "עשה לך רב".‏מאת: ד"ר אברהם בן עזרא04 אוקטובר 2007

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אברהם בן עזרא