אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מי הוא ציוני


במסגרת מסע הדה-לגיטימציה שרוקם השמאל נגד הליכוד הפייגליני, התריע ח"כ יצחק הרצוג בריאיון טלוויזיוני נגד אלמנטים של ימין קיצוני אשר חדרו לליכוד. בנימה מאיימת הוסיף, עד כמה שעידונו הענוג מאפשר לו להישמע מאיים: לא רק חדירה של ימין קיצוני אלא גם ימין פוסט-ציוני. זהו על רגל אחת תמציתו של הפטנט הבולשביקי, כדלהלן: אתה אולי מרגיש מציאות סביבך, מתנסה בה, נושם אותה, רואה, שומע, מריח, ובכן, כל התחושות שלך הן הבל הבלים. החדר זאת עמוק לקודקודך, חבר. כל מה שאתה חושב שאתה מרגיש, רואה, יודע, הוא פשוט לא רלוונטי. שכח הכל, אנחנו נגדיר לך הכל מחדש. שהרי, אנחנו המציאות. כפי שמלמדת המציאות, גם לפטנט הבולשביקי יש גבולות, והוא מתפוצץ בהדף רב עוצמה וקורס באלימות כאשר המתח בין המציאות הוירטואלית הכפויה לבין המציאות היומיומית הקשה נוסק אל מעבר לערך קריטי מסוים. ההתרעה התקשורתית של יצחק הרצוג נגד הימין הפוסט-ציוני שחדר לליכוד, ממחישה שאותו מתח בין הווירטואליה הבולשביקית לבין המציאות העובדתית כבר נסק אל מעל ומעבר לנקודה הקריטית, שהייתה מציתה תבערה בכל קונסטלציה ממלכתית בעולם. אלא שבארץ הקודש מתנהלים העניינים על פי קודים שונים מאשר בשאר ארצות תבל.השמאל בארץ הפנים את סילופי הפטנט הבולשביקי והשריש אותם כה עמוק בתודעתו, עד שקשה להאשימו בהונאה ובגנבת דעת מכוונת. שכן, סילוף המציאות מובנה בתודעת השמאל כהרגל שהפך לטבע. כך שלמרות החוצפה המשוועת הגלומה בהתרעתו של יצחק הרצוג נגד הימין הפוסט-ציוני שחדר לליכוד, אין להאשימו בעזות מצח, בהונאה או בסילוף. שכן, אותו נציג נאמן של הפטנט הבולשביקי, באמת ובתמים מאמין בדבריו. הגישה הנכונה יותר היא להתייחס אליו כאל מטופל פוטנציאלי הזקוק לאישפוז. במונחים של בריאות הנפש, אין הצדקה רפואית לאלץ את יצחק הרצוג ועמיתיו הפוליטיים להתבונן במציאות העירומה. מצבם הנפשי אינו מאפשר להם להחזיק מעמד בסיטואציה קשה כזאת. שכן, הניסיון המתיש והמתסכל של פולמוסים ציבוריים מלמד כי אין שום טעם להמחיש לאנשי השמאל את המציאות הקיומית של מדינת ישראל, שבהשראתם ותחת שרביט מנהיגותם הפכה לישות אנטי-ציונית וארץ גזירה שבה מתבצעים פשעים אתניים סדרתיים נגד בני העם היהודי. בכל חברה בריאה ומתוקנת, כאשר אדם עומד בצהרי היום וצווח כלפי השמש: "זה ירח", ואילו בחצות הלילה הוא צורח כלפי הירח: "זה שמש", אזי כופים עליו אישפוז, לטובתו ולטובת הציבור. אך במדינת היהודים יכולים נציגיו של זרם פוליטי אנטי-ציוני ומוכתם בגוונים אנטישמיים, דוגמת תנועת העבודה, להמשיך ולצרוח כאוות נפשם: "געוואלד, פוסט-ציונים" כנגד שלומי אמוני ישראל, אוהבי הארץ ונאמני שלמותה, ספוגי חזון שיבת ציון וגאולת עם ישראל בארצו. יתרה מזאת, ככל שאותם בולשביקים קטנים, אשר כופים על הציבור את עקירת היהודים כחזון אוטופי מצמרר של ציונות נטולת יהודים, ממשיכים להוקיע את מתי מעט הציונים שעוד נותרו לפליטה בארץ הדוויה הזאת, כך הם זוכים לכס רם מעלה בפרלמנט העברי ומעמד נכבד בתקשורת. בכל מדינה ראויה לשמה היה מתח כה אדיר בין קוטב הפטנט הבולשביקי לבין קוטב המציאות מתפרק בקול פיצוץ אדיר לכאוס ממלכתי המתחייב מכורח ההישרדות וההבראה הלאומית. אך מדינת היהודים ממשיכה להסתגל למינון הולך ומתעצם של מנטליות וירטואלית. בז'רגון הרפואי הגולמי ניתן להגדיר את התהליך כמדינה שהולכת ומשתגעת ובו בזמן מתמכרת לשיגעונה הגובר. מובן מאליו שמדינה המתנהלת על פי קודים וירטואליים, שמתוקף מהותם אינם מחויבים להגדרה המבדילה בין השמש לירח, אינה מסוגלת לשרוד לאורך זמן. לא רק בתופעה ההזויה של אנטי-ציונים המוקיעים את "הפוסט-ציונים" משתקפת השתרשותו של הפטנט הבולשביקי בתודעה הציבורית, אלא בכל מכבסת המילים הממלכתית, שהפכה אותנו ללעג בעיני אויבינו. מתוך קרקע זיבורית זאת צמח בעידן שלטונה של חונטת "ההתנתקות" כינוי הגנאי "מורדי הליכוד" דווקא כלפי הנאמנים לתנועת הליכוד ולמצעה. למרות הסילוף המשווע הגלום בו, השתרש הביטוי בתקשורת ובציבוריות שהסתגלו לנגעיו של הפטנט הבולשביקי. הציבוריות הישראלית כבר מזמן השרישה בתודעתה כי לא עובדות המציאות עצמן הן הקובעות אלא הגורם הסמכותי אשר מגדיר אותן. כך, ללא כל סייג וערעור משתלח האנטי-ציוני בציוני ומוקיע אותו כפוסט-ציוני. כך, ללא סייג וערעור נספגה בתודעה הציבורית השתלחותה של כנופיית "ההתנתקות", אשר בגדה בליכוד והחריבה אותו, נגד מתי מעט הנאמנים שניסו להציל את הליכוד מחורבנו אך הוכתמו בהגדרת הגנאי "מורדים". כך, על כל צעד ושעל האמת מתקבלת כשקר, והשקר כאמת.הפטנט הבולשביקי הוא מטבעו גולם שקם על יוצרו. מאחר שבישראל הוא מככב עדיין כנכס צאן ברזל של התודעה הממלכתית, למרות שכבר התמיר את מדינת ישראל לצללית וירטואלית של רעיון הקמתה, סביר להניח שבמוקדם או במאוחר תתייצב המדינה על פרשת דרכים גורלית. יש לקחת בחשבון את האפשרות שמדינת ישראל תיקלע לפרשת דרכים כזאת בפאזה פתולוגית שאינה ניתנת לריפוי. אך כל עוד היא ממשיכה לגלוש במדרון ההתנתקות מהמציאות, על קורבנותיה של הוירטואליה הישראלית לשקול התפצלות מהממלכתיות הנגועה. על כל פנים, לאחר שנות שעבוד ודיכוי בכבלי הפטנט הבולשביקי, ראויים קורבנותיו להגיע אל חוף המבטחים של מחוזות השפיות, שבהם שמש היא שמש, ירח הוא ירח, יהודי הוא יהודי, ציוני הוא ציוני ונאמן הוא נאמן.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יהודה צורף