אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מקור השיר המסתורי האיש שבקיר


"האיש שבקיר" כשיר מחאה

רבים שאלו עצמם, מאז שנות ה-50, מה פשר השיר המסתורי שזכה לפופולריות, "האיש שבקיר". להלן ראיון טלפוני שערכתי עם מר יהודה פרדיס, כותב השיר - שערך אז ב"קול ישראל" תסכיתים של מדע בדיוני.

ערכתי תחקיר טלפוני ב- 31.08.05 על נסיבות כתיבתו של השיר המוזר מאד "האיש שבקיר" - ששר בביצוע מחודש ב- 1991 ברי סחרוף. זאת כשהמקור (שנכתב על ידי מר יהודה פרדיס, שערכתי, כאמור, תחקיר טלפוני עמו) הופיע בשנת 1955 והושמע רבות ב"קול ישראל". כילד, השיר הפחיד אותי, ואף מבוגר לא ידע להסביר לי, למה האיש בקיר, למה אינו יכול לצאת מהקיר, מי בכלל האיש המסכן הזה, ומה קרה כאן בכלל.

רקע הקודם לראיון ולחשיפה:

מלחמת העולם השנייה, 1943, פאריס. הסופר הצרפתי מרסל אמה כותב סיפור קצר בשם le passe-muraille ("חוצה הקירות"). גיבור הסיפור, פקיד רישום ממושקף בן 43, גילה ערב אחד שהוא מסוגל לעבור דרך קירות הבתים. הוא ניצל את המצב לשיגועים קטנים וגדולים, משחקי פשע, שוטרים ופרשיות אהבים, עד שיום אחד הוא בלע כדור לכאב ראש ונשאר תקוע בתוך קיר. ב 1945 הסיפור ראה אור בספר שכלל גם סיפורים נוספים עתירי דמיון ומלאי הומור, וזכה מיד להצלחה מפתיעה.

בעקבות הצלחת הספר, יצא באיטליה ובצרפת בשנת 1951 גם סרט קולנוע, באותו שם, המבוסס על הסיפור. התמונה למעלה היא כרזת הסרט. למרות שרעיון הגיבור חוצה הקירות לא היה חדש, הקומדיה עוררה גל חדש של סיפורי פנטזיה בסגנון, ועוד סרטים שכאלה, חוצי קירות.

ובארץ, יהודה פרדיס, סופר ומחנך, השתלם באותה תקופה בפיסיקה בטכניוןובאוניברסיטה העברית בירושלים. פרדיס כתב על ענייני מדע בשבועוני ילדים ונוער ("מעריב לנוער") והגיש פינות בתכניות הנוער של קול ישראל. את "האיש שבקיר" הוא כתב ב 1955, בהשראת הסיפור הצרפתי, מאיר הרניק הלחין ושמשון בר-נוי ביצע את השיר בקולו המפחיד. התקליטון יצא בהוצאת "מקולית" וכנראה היה להיט לא קטן.

ב- 1991 השיר זכה לשתי גרסאות כיסוי, האחת של אורלי זילברשץ בנאי ("הקברט של מירנדה") והשניה של ברי סחרוף ("הכל או כלום"). הסיפור המקוצר והמתורגם צורף כבונוס לתקליט השדרים של ברי.

האיש שבקיר

בתוך הקיר עומד אדם,

בדד בדד עומד הוא שם,

מי מכיר את האיש שבקיר .

האיש עומד בקיר מזמן,

אינו יכול לצאת מכאן,

מי מכיר את האיש שבקיר.

האיש קטן הקיר ענק,

האיש חלש הקיר חזק,

מי מכיר את האיש שבקיר,

האיש לוחש בקול שקט,

אני רוצה לצאת לצאת,

מי מכיר את האיש שבקיר.

קולו גווע קולו נדם,

האשאר שם לעולם,

מי מכיר את האיש שבקיר.

יש ביצוע מוקדם של השיר, בליווי לאוטה (סוג של גיטרה מימי הביניים), מסוף 1955 של אהרון (אהרהל`ה) כהן - אדם ששר לחבר`ה (מתנדבי א"י בצבא הבריטי), "ז`לוב בעל קול בס נהדר" (לדברי מר יהודה פרדיס), כאשר ציפו במחנה סרפנד (צריפין) ב-1944 להעברה לשרות מבצעי.

את השיר כתב יהודה פרדיס בכמעין אקט חתרני או בדיחה פרטית מורכבת, והוא הווה סוג של אקט מחאה סמוי כנגד "שלטון החושך" הבולשביקי הבן-גוריוני של ראשית ואמצע שנות ה-50 , כאשר החיים בישראל היו עמוסי פיקוחים ותקנות בירוקרטיות מכבידות, ואף לצורך נסיעה לחו"ל היה צריך לקבל היתר יציאה מהארץ ואישורים שונים ומשונים.

ולאחר שכתב את השיר בפרץ אנרגיה של השראה ומחאה, ב-2 דקות, לדבריו, ניזכר יהודה פרדיס באותו בעל קול בס נהדר, אהרון הכהן, ו"גייס את חצי הישוב על מנת לאתרו". כמחבר המוסיקה הוא זימן את "מאירק`ה", חבר מילדות (מאיר הרניק).

עם זאת, השיר מפחיד וכנראה נועד להפחיד, וכלל, לשם הקונטרסט המורכב והאירוני, מוטיבים מוסיקליים של שיר עם (לשם כך ניבחרה גם הלאוטה). בישראל הדבר מתיישב עם פונקצייה חברתית נוספת של גישות כמו-שטניסטיות סמויות - שחרור כמעט אנרכיסטי, והתרסת חופש ומרי כלפי הכובד המצמית על התודעה של שילטון דיכוי. ואכן, מטעם זה, זכה השיר יוצא הדופן הזה בישראל תחת כובד הדיכוי הבולשביקי של אז, בהצלחה אדירה.

פונקציה דומה, של מעין אנרכיזם או "חריגה החוצה אל מעבר לדיכוי" מול דיכוי שילטוני, מילא הן השטניזם של פולחן הוודו בהאיטי ובדרום אמריקה כנגד הכובש הספרדי. והן השטניזם של מיכאיל בולגקוב (השטן ומרגריטה) כנגד הבולשביזם בבריה"מ בשנות ה-30.

קישורים:

פולחן השטן בישראל ובהיסטוריה החדשה

ראו מאמרי אודות מוטיבים של רשע וסודומיזם (ספרות הסטלגים למשל) בשנות ה-50 וה-60 , ששמשו גם פונקציה כמו אנרכיסטית של מחאה ו"חריגה תודעתית" כנגד הבולשביזם דאז...השערות שנפוצו בציבור אודות מקור השיר, והפרכתן הלוגית.כת השטן באנציקלופדיה ויקיפדייה

תגובות

השיר הזה במשחקי הפסטיגל 2015

מילות השיר שאני יודע הם:
כשהכל מתחיל לרוץ
כשהכל פתאום לחוץ, ההיגיון מרגיש רחוק, וכולם פתאום בשוק,אני לוקח אביר מתחבר אל הסביבה מחפש בשקט איך עוצרים את המהומה. אני האיש שבקיר נעים להכיר נעים להקיר שקוף כמו זכוכית אבל לא שביר ממש לא שביר לא תראו אותי לא תתפסו אותי אני יכול להיות הכל כי זה מי שאני אני יכול להיות הכול כי זה מי ש...אניי!!!!

השיר הושמע במסגרת תכנית הרדיו: שלושה בסירה

בתקופה ההיא בשנות החמישים כל הארץ הקשיבה בשבת לתכנית הרדיו הסטירית שלושה בסירה. כאשר השיר האיש שבקיר הושמע בתכנית הוא זכה להצלחה עצומה. אנחנו הילדים באמת נבהלנו מהשיר שאולי היטבנו לקרוא ולהבין ממבוגרים. "האיש שבקיר" התחבר כנראה בדמיון הילדים בחללי מלחמת יום העצמאות ומתי השואה. לכל אחד כמעט היו "אנשים בקיר".

ניוזלטר

שלום רב, הזדמנתי במקרה לאתר שלכם וקראתי את המאמר המעניין על האיש שבקיר,וראיתי שיש עוד מאמרים מעניינים,ושאלתי האם אפשר לקבל עדכונים בצורת ניוזלטר?
בתודה ובברכה,ברוך

"כובד הדיכוי הבולשביקי"

הגזמה פראית!!!
בירוקרטיה מיותרת ומרגיזה עדיין איננה "דיכוי בולשביקי". מי שעשה את ההשוואה המופרכת הזאת לא שמע כנראה על סטלין.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מיכאל שרון