אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מילון מונחים מהעולם החרדי


התמונה של רמי נוידרפר

נספח למאמר: נהג חדש – שאלות קשות ליוצא בשאלה – ראיון עומק עם שבתאי קור

א צענטער

קריאה ליד בית הכנסת כדי להשיג עשירי למניין

אברך

תלמיד ישיבה נשוי. בדרך כלל הוא כבר לומד בכּוֹלל

אדמו"ר

ראשי תיבות של "אדוננו מורנו ורבנו" אדמו"ר הוא הרבי העומד בראש חסידות מסוימת. משתמשים במילה בסמיכות לשם החסידות , לדוגמה האַדמוֹ"ר מוויז'ניץ (אדוננו מורנו ורבנו), האדמו"ר נערץ על ידי חסידיו ומקיים מעין 'חצר מלכות'

בדרך כלל עובר תפקיד האדמו"ר בירושה בתוך המשפחה.

אוכל נבלות לתיאבון

אדם שאינו מקיים את המצוות לא מחמת אידיאולוגיה כלשהי, אלא מטעמים של נוחות והנאה. (השם מתייחס לאחד המאפיינים הבולטים של החילוניות - אי הקפדה על מצוות הכשרות).

אוכל נבלות להכעיס

אדם שמאמין בקיומו של האל ורוצה להכעיס אותו. חילוני מסוג זה פסול לעדות, בעוד ש"אוכל נבלות לתיאבון" כשר לעדות (על פי מסכת סנהדרין, כז א).

אוכלי קטניות

בני העדה הספרדית

אוכלי שפנים

כינוי גנאי לחילוניים, נטבע בעקבות נאומו של הרב ש"ך בשנת 1990 בו כינה את הקיבוצים "מגדלי שפנים וחזירים"

אידישקייט או יידישקייט

יחס רגשי למסורת היהודית, ביידיש – יהדות . "אנחנו רק רוצים שתהיה כאן קצת יידישקייט"

איצקוביץ'

בית כנסת איצקוביץ' המצוי ברחוב רבי עקיבא בבני ברק ידוע בהיותו אחד מבתי הכנסת הפעילים ביותר בעולם, בהיותו פעיל 24 שעות ביממה. לכן הפך שמו למושג

אנטישמי

מתנגד פוליטי או תרבותי, גם אם הוא יהודי. "טומי לפיד הוא אנטישמי נודע"

אֶפּיקוירֶס

כותב שורות אלה. (על שמו של הפילוסוף היווני אפיקורוס): אדם שאינו מקיים את המצוות מחמת אידיאולוגיה ברורה המורה לו לעשות זאת - הוא אינו מאמין באלוהים, וממילא אין כל סיבה שיקיים את מצוותיו., וביתר שאת, חילוני העוסק בשאלות היהדות ר"ל.

אשר יצר (לבטא אושר יויצר)

ברכת אשר יצר היא ברכה הנאמרת, על פי ההלכה אחרי כל עשיית צרכים. ברכה זו משולבת גם בברכות השחר שאדם אומר בקומו. מקור הברכה הוא בתלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ס עמוד ב ועניינה נזכר גם בדף כ"ד באותה מסכת. משמעות הברכה היא הודיה על שקיימת מערכת בגוף לסילוק הפסולת, ובאופן מילולי: הודיה על קיומם של פתחים באברי הגוף המהווים חללים אשר עשויים להוציא הפרשות אשר אינן טובות לגוף ובה בעת הם אינם מאפשרים הוצאה של דברים החיוניים לגוף. כמו כן כוללת הברכה פליאה ("ומפליא לעשות") על מורכבות ועדינות המערכות הגופניות המשמרות מצב זה.

בהשאלה – כינוי לעשיית צרכים

בַדַ"צ

בד"ץ הוא ראשי תיבות של "בית דין צדק". הוא כולל הרכב של דיינים מוסמכים שעורכים משפטים לפי המשפט העברי וכן מכריעים בשאלות שנוגעות להלכה היהודית. בד"צים מסוימים, כגון זה של העדה החרדית, אינם מכירים בסמכות מדינת ישראל, ופסקי הדין אינם בעלי תוקף משפטי אלא הלכתי בלבד.

בתי דין צדק נודעים היום בישראל הם:

בית הדין של העדה החרדית. בית הדין של אגודת ישראל. בית הדין "שארית ישראל" של דגל התורה. (לבטא – שיירים) בית הדין "מחזיקי הדת" של חסידות בעלז. בד"ץ "בית יוסף" של תנועת ש"ס. כל בתי הדין שהוזכרו, מפורסמים לא רק בגלל היותם בתי דין, אלא גם בשל העוצמה הפוליטית שהם מחזיקים, ומערכות הפיקוח על הכשרות שהקימו.

בחור

תלמיד ישיבה גבוהה שטרם נישא , בסוף הלימודים בישיבה הגבוהה כבר מדברים איתו על "שידוּכים" (במלעיל).

ביטול תוירֶה

מה שעושים החרדים הקוראים שורות אלה, בילוי, עשייה שאינה לימוד.

בין הזמנים

תקופת החופשה בין זמן לזמן נקראת "בין הזמנים" והיא ניתנת במטרה לאפשר לבני הישיבה לשהות עם משפחתם תקופה מסוימת, בייחוד בחגים, ולתת זמן לנוח מעמלה של תורה ("תורה מתשת כוחו של אדם"), ולאגור כוחות לקראת הזמן הבא. בתקופה האחרונה מתרחבת המגמה בחלק מהישיבות לצמצם את ימי בין הזמנים כדי שיהיו יותר ימי לימוד.יש לציין שאף בימי חופשת הבחורים מהישיבות עדיין קיימות מסגרות לימוד הנקראת 'ישיבת בין הזמנים' שעות הלימוד מאוד נוחות וכל אחד לומד במה שחשקה נפשו. כמו כן קיימת גם מלגה לפי שעות הלימוד אשר מחולקת על ידי עמותות שונות.

לעתים בעיתות מלחמה בישראל, קוראים הרבנים וראשי הישיבות לקצר את תקופת "בין הזמנים", על מנת לחזק את כוחו של צה"ל.... כך נעשה בתקופת מלחמת יום הכיפורים (בין הזמנים - תשרי ה'תשל"ג), מבצע חומת מגן (בין הזמנים - פסח ה'תשס"ב), ובתקופת מבצע שכר הולם (מלחמת לבנון השנייה) (בין הזמנים - אב ה'תשס"ו).

בין המצרים

ימי בין המצרים הם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז - היום שבו הובקעה חומת ירושלים, לתשעה באב – היום שבו חרב בית המקדש.

ככל שמתקרבים לתשעה באב גדלים סממני האבלות כדלהלן:

י"ז בתמוז עד ראש חודש אב

אשכנזים - חל איסור שמיעת מוזיקה, נישואים ותספורת. נמנעים מברכת שהחיינו (פרי חדש, בגד חדש וכדומה).

ספרדים - לא שומעים מוזיקה. נמנעים מברכת שהחיינו (פרי חדש, בגד חדש וכדומה).

תשעת הימים הראשונים בחודש אב

אשכנזים - הנאמר לעיל, ובנוסף: אין לשמוח, דוחים דיונים משפטיים עם גוי לחודש אלול, מותר להתארס ללא סעודה. אסור לכבס, ללבוש בגד מכובס, לגהץ, לתפור או לקנות בגד חדש, לאכול בשר (אלא בסעודת מצווה כגון ברית מילה או סיום מסכת), לשתות יין ולהתרחץ (כיום נהגו להקל ברחיצה שאינה של תענוג).

ספרדים - הנאמר לעיל, ובנוסף: אין לשמוח, דוחים דיונים משפטיים עם גוי לחודש אלול, מותר להתארס ללא סעודה. אסור לערוך נישואים.

בית הכסא

בית השימוש. במדרש מדובר על "שד בית הכסא" השוכן בשירותים, ולכן מהווים אלה מקום סכנה

"בל תשחית"

איסור להשחית עץ מאכל או דבר שיש בו צורך לאדם

בלי נדר

הבטחה שנאמרת , כאשר המבטיח לא בטוח שיוכל או ירצה לקיים אותה.

בֶּנצֶ'ר או בנצ'לה

ספר ברכות. כתובות בו ברכות המזון וברכות דומים

ברכה לבטלה

פירוש מילולי: ברכה שנאמרה ללא צורך.

פירוש מקובל: עבודה חסרת תועלת, מאמץ שנעשה לשווא.

ברכת "הגומל"

ברכת הודאה הנאמרת על צרה שאדם ניצל ממנה או בשובו מנסיעה ארוכה, היא נאמרת כאשר בעל הנס עולה לתורה. נוסח הברכה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות, שגמלני כל טוב

גַאַבֶ"ד

הגאון אב בית דין.

גמרא

ע"ע 'תלמוד'

גַארטֶל

אבנט - החגורה שלובשים החסידים מעל לקפוטה, בשבתות ובימים טובים. תפקידו להפריד בין החלק העליון של הגוף לתחתון –"בין לבו לערוותו".

גמַ"ח

ראשי תיבות – גמילות חסד - ארגונים שונים המסייעים לאנשים על פי קטגוריות שונות בסיוע חומרי או רוחני. בהשאלה כינוי לנדבה או עזרה נסתרת.

"דבר אחר"

כינוי לדבר מגונה כגון בשר חזיר

דיני שמים

עבירה שעונשה נתון בידי שמים, עבירות שאין בית דין יכול להעניש עליהן מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשמתו של הנידון, ועל כן מתנחמים בכך שהעבריין ייענש בדיני שמיים.

דעת באלבתים (לבטא בעלעבוּסים)

דעה עממית, לעומת דעת תורה היא דעת הרבנים

דעת תורה

הוראות של חכמים ורבנים. המושג "דעת תורה" קיבל אצל החרדים הרחבה גם להוראות של חכמים ורבנים שאינם עניני הלכה רגילים כאיסור והיתר.

הבדלה

הבדלה היא סדרת ברכות הנאמרת עם תום השבת או חג האסור במלאכה (גם במוצאי שבת שהוא בעצמו יום טוב, אך לא להפך), ומציינת את ההבדלה בין השבת לבין ימי החול. בהבדלה מברכים על היין, ובמוצאי שבת גם על מאור האש ועל הבשמים. מועד ההבדלה הוא הרגע בו רואים לפחות 3 כוכבים בשמים.

הידור מצווה

"הידור מצווה" זהו קיום המצווה עם כל הלב ובאופן מושלם ללא חסכון ממרצו ומכספו של האדם העושה זאת. כך לדוגמא אדם המקשט סוכתו בקישוטים יפים ומרהיבים, אדם הקונה אתרוג מושלם ואינו מסתפק באתרוג רגיל. אדם המאריך ומסלסל פאותיו.

הכנסת כלה

מצווה לעזור לכלה ולחתן בכסף ובכל דבר שהם זקוקים לו, בכדי שיוכלו להיכנס לחופה. וכן מצווה גדולה לשמח את החתן והכלה בשמחתם. בד"כ משתמשים במילה סיוע הניתן לכלות ו לחתנים עניים או יתומים לצרכי נישואיהם.

הַלֵל

ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא (בשירה, לרוב) בימי חג ומועד לאחר תפילת שמונה עשרה, ומטרתו להודות לאל ולשבח אותו. חובת אמירת ההלל היא תקנת חכמים, והוא מורכב מהמזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהילים. לפני ואחרי אמירת ההלל מברכים ברכה.

הכשר

"הֶכשֶר" (לבטא מלעיל), במקור שם כולל למוצר אשר קיבל אישור כשרות לדוגמא: "יש למסטיק הזה הכשר?" אם התשובה חיובית, אז סבבה אפשר לברך ולאכול, אם היא שלילית - נמנעים מאכילה. החרדים מקפידים על הכשרים שונים, ולכל אחד יש את ההכשר המקובל עליו.

העדה החרדית

העדה החרדית שאנשיה הם ממשיכי דרכם של הקיצוניים ביישוב הישן ומקיימים אורח חיים חרדי מחמיר, מתייחדת בהתנגדותה החריפה לציונות.

אנשים נוטים לבלבל בין החרדים בכלל ובין "העדה החרדית" שאינה אלא קבוצה קטנה יחסית במחנה החרדי.

בשל היותה סמן קיצוני יש לקהילה זו, שאינה גדולה במיוחד, השפעה גדולה על החברה החרדית כולה, ואף על החברה הישראלית, שממנה היא חפצה להיבדל.

אנשי העדה נמצאים ברובם בשכונות מאה שערים (ובתי אונגרין הסמוכה לה) וגאולה, מקום ריכוז נוסף שלהם מתפתח בשנים האחרונות בעיר בית שמש.

העדה החרדית היא הגוף העיקרי העומד מאחורי ההפגנות נגד חילולי שבת בירושלים ונגד חילול קברים. הבד"ץ שלה הוא גוף הכשרות הפרטי החזק ביותר בישראל, הזוכה לפופולאריות עצומה בקרב החרדים, בשל החשבתו למחמיר ביותר.

התוועדות

התוועדות או פארבריינגען הוא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים עם רבם (לרוב משפיע) או עם האדמו"ר. אספה זו מקבילה במידה רבה לטיש. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים', לשיר ניגונים חסידיים לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. קיימות סיבות שונות לעריכת התוועדות: חג הגאולה, שבתות, חתונות וכיוצא בזה.

ווֹרט

דרוש נאה או שנינה נאה

מפגש הכרות בין משפחות של חתן וכלה בו מסוכמים תנאי האירוסין

וצידקוֹתכוּ

אדם שמפגין צדקנות יתר , נאמר באירוניה, בעקבות תהילים "משוך חסדך ליודעיך וצדקתך לישרי לב"

זולל וסובא

אדם האוכל בלי גבול ושותה יין לשוכרה, המוכן לעבור עבירה ובלבד שיספק את תאוותו, אחד מזני החילוני.

זמן

כל תקופת לימוד מכונה בעולם הישיבות "זמן" (מושג מקביל לסמסטר, אף על פי שאורך התקופה שונה). בין עונת לימוד לבאה אחריה ישנה תקופת בין הזמנים שהיא מעין "חופשת סמסטר". המושגים "זמנים" ו"בין הזמנים" הגויים בעולם הישיבות במלעיל.

בכל סוגי הישיבות (קטנות, הסדר, גבוהות ולעיתים גם בתיכוניות), כמו גם בחלק מהמכינות והמדרשות קיימים שלושה "זמנים":

זמן אלול - מראש חודש אלול עד ליום הכיפורים.

זמן חורף - מראש חודש חשוון עד ראש חודש ניסן.

זמן קיץ - מראש חודש אייר עד תשעה באב.

תקופות ה"זמנים" נקבעות לפי החגים, כאשר חג הסוכות וחג הפסח נחשבים לחגים משפחתיים שבהם התלמידים משוחררים לביתם, לעומת חג השבועות והימים הנוראים שבהם שוהים התלמידים בישיבה. בקיץ ישנה תקופת "בין הזמנים" חדשה, שלא הייתה נהוגה בישיבות הותיקות במזרח אירופה. משום כך, "זמן אלול" אורך באופן קבוע מעט יותר מחודש, "זמן קיץ" מעט יותר משלושה, ו"זמן חורף" חמישה חודשים (או שישה, בשנה מעוברת).

לכל "זמן" ו"זמן" נקבעת מסכת מרכזית הנלמדת בישיבה בסדרי העיון והבקיאות, כאשר לעתים לומדים את המסכת במשך זמן אחד בלבד, ולעתים במשך שנה שלמה או מספר "זמנים".

זצוק"ל /-זצ"ל

זכר צדיק (וקדוש) לברכה. אם בחייו אמרו עליו שליט"א- במותו יאחלו לו- זצוק"ל אם הוא היה רב, או זצ"ל אם הוא היה סתם אדם חשוב. יש גם זצוקל"ה וזצוקלה"ה – זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא. ככל שרבות האותיות , רבה צדיקותו חשיבותו של הנפטר ז"ל.

חַברוּתא

חברותא היא שיטת לימוד מקובלת בתלמוד והלכה. המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה - חבר. בשיטה זו לומדים זוגות תלמידים בקול את הטקסט המונח בפניהם. הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך ייחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" - "ממית עצמו באוהלה של תורה", כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. החברותא היא שיטה ידועה ללימוד הלכה, גמרא, הגות ומוסר בעולם הישיבות כולו וגם בקרב יהודים דתיים בשעות הפנאי. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הותיקות (וולוז'ין טלז), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ביחידות, תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר בבית המדרש.

חוטא ומחטיא

כל מי שעובר עבירות וגורם לאחרים לחטוא והוא אחד מאלה שאין להם חלק לעוה"ב (משנה סנה' צ, א)

חדר

ראה תלמוד תורה

חַלַאקֶה

חרדים ומקובלים נוהגים שלא לספר את הבן עד שהוא בן שלוש. יש נוהגים

.לעשות "חלאקה" בקבר רבי שמעון בר-יוחאי בל"ג בעומר בטקסיות רבה, מגלחים את ראשם של הילדים, כך שרק ה"פאות" נשארות ואז נושאים תפילה

,יהי רצון מלפניך, ה' אלוהי האלוהים ואדוני האדונים שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצוותך ,ושמותיך הקדושים שבה, ובזכות מצוות פאת הראש שציויתינו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם", ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורינו ורבינו ועטרת ראשינו

כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמצוות ולמעשים טובים, ויורה הוראות בישראל בחיי .אביו ובחיי אמו, אמן נצח סלה

חסידוּת

קבוצת המאמינים בשושלת של אדמו"ר מסוים. בד"כ קרויה ע"ש העיירה באירופה ממנה הגיע מייסד השושלת (פרט לחסידות חב"ד) חסידויות מפורסמות הן: גוּר, ויז'ניץ, סאטמר, ובעלז. יוצאת דופן היא חסידות ברסלב שלא היתה לה הנהגה שושלתית מאז מות מייסדה ר' נחמן מברסלב.

טבילה

מאחר ואישה בימי נידתה נחשבת טמאה מחויבת היא ברחצת הגוף כולו במים לשם היטהרות. הטבילה נעשית במקווה, אישה חייבת בטבילה במקווה לאחר ימי נידתה (מחזור חדשי + ספירת שבעה ימים "נקיים").

טיש

טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו.

בחצרות האדמו"רים נהוג, כי האדמו"ר אוכל בפני חסידיו, את סעודות השבת, בדרך כלל את שלושתן, אולם בכל המקומות לכל הפחות את סעודת ליל שבת ואת הסעודה השלישית.

את הטיש עורך האדמו"ר גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, סעודות הילולה, שמחות בר מצווה, חתונה ועוד.

החסידים מצטופפים סביב האדמו"ר, מביטים במעשיו ואכילתו, שרים ניגוני שמחה ותפילה, ומקשיבים לדרשות מפי האדמו"ר, בדרך כלל של מאמרי תורה וחסידות.

מקובל בחצרות החסידים, שהלחם שעליו מברך האדמו"ר נחשב בעל סגולה ומחולק לחסידים, לחם זה ושאר שיירי המאכלים מהם טועם האדמו"ר ומחולקים לחסידים נקראים שִירַיִם.

טלית קטן

בגד דמוי גופיה בעל ציציות על 4 כנפותיו שיהודים שומרי מצוות נוהגים ללבוש תמיד מתחת לבגדים העליונים כדי להיות עטופים כל היום במצווה. נקרא גם "ארבע כנפות"

טרייפֶה

בשר טרפה – לא כשר. בהשאלה – דבר לא ראוי. מילון זה הוא טרייפה.

יד לאחים

יד לאחים הוא ארגון חרדי הפועל כנגד ארגונים הנחשבים מיסיונריים, וכן נגד נישואים בין-דתיים בישראל. הארגון מגדיר עצמו כ"ארגון להצלה ממיסיון ומטמיעה ולהנחלת ערכי היהדות".

ארגון "יד לאחים" עוסק, בין היתר, במה שהוא מכנה "הצלה מטמיעה". מדובר בהעברת נשים יהודיות שנישאו ללא-יהודים, או ילדים שנולדו לאם יהודייה (ולפיכך נחשבים יהודים מבחינה הלכתית) וחיים בסביבה לא-יהודית, לקהילות יהודיות דתיות, בעקבות פניותיהם של אלו לארגון. עם זאת, יש דיווחים על מקרים שבהן נשים יהודיות שהמירו את דתן מרצון התלוננו על הטרדות מצד הארגון.

ימי השובבי"ם

שובבי"ם הינו ביטוי המורכב מראשי התיבות של שש פרשות השבוע הראשונות שבספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים. המינוח "ימי השובבי"ם" מתייחס לתקופה בה קוראים בשבת בתורה את הפרשות הללו. תקופה זו מתחילה מעט אחרי חנוכה ומסתיימת קצת לפני פורים. בשנה מעוברת תקופה זו מתארכת במקצת ונקראת "שובבי"ם ת"ת" על שם שתי הפרשות הבאות: תרומה ותצווה.

תקופת השובבי"ם בקבלה ובחסידות נחשבת כמסוגלת מאוד לכפרת עוונות

ישיבה גדולה

מסגרת החינוך לבנים שבו לומדים תלמידים בגיל המקביל לחטיבה העליונה, ומעלה, עד גיל 20 בערך.בישיבה הגדולה: שיעור א'=כיתה יב', שיעור ב=יג', שיעור ג'=יד'.

לאחר מסלול הישיבה הקטנה והגדולה נקראת מסגרת הלימודים "וועד"(יותר אצל אשכנזים) או "קיבוץ" / "קבוצה" (חב"ד)- עד לחתונה.

ישיבה קטנה

המסגרת בה לומדים בנים בישיבה המקבילות לכיתות -ט'-י'-יא'. בישיבה הקטנה: שיעור א'=כיתה ט', שיעור ב'=כיתה י', שיעור ג'=כיתה יא'.

ישיבֶה בּוּחֶר

תלמיד ישיבה, בחור או אברך.

ישיביש

אווירה של ישיבה

ישיבישער

למדן.

יששכר וזבולון

מפרנס, לעומת תלמיד חכם.

כוונה

התרכזות נפשית בתפילה או במילוי המצווה

כּוֹלֵל ("כּוֹילל")

כולל הינו מוסד לימודים ישיבתי לתלמידים נשואים (הקרויים אברכים) הממשיכים ללמוד אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח כולל לציין קופות לגבייה וחלוקה של כספי תרומות (החלוקה) של יהודי חוץ לארץ ליהודים היושבים בארץ ישראל. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.

גובה המלגה תלוי ביוקרת הכולל ויכול לנוע בין 1,000 ל – 4,000 ש"ח.

לוּבּביצֶ'ר

חסיד חב"ד

ליטאים

בעולם היהודי, המונח ליטאים במקורו הוא כינויָם של יהודים יוצאי ליטא, אולם בימינו משתמשים במונח "ליטאי" כדי להתייחס לקבוצה ביהדות החרדית. ערך זה מתייחס למובן השני.

הליטאים הם נציגי המתנגדים, דהיינו אנשי חוגו של "הגאון מווילנה", שהתנגדו לחסידות מיסודו של הבעש"ט עוד בשלהי המאה ה-18. מלבד התנגדותם לחסידות, נודעים הליטאים במוסד הישיבה הליטאית, בה שוכללה ונתפתח לימוד התורה בסגנון מיוחד משלו.

בסיס ההתנגדות היה החשש מפני תנועה משיחית חדשה ומפני הקלה בחומרת המצוות.

בימנו, בישראל, ההבדלים בין החסידים למתנגדים הולכים ומצטמצמים, המתנגדים נוהגים ברבותיהם מנהג חסידים, ושתי הקבוצות משתפות פעולה במישור הפוליטי הן המקומי והן הארצי.

בין הישיבות הליטאיות החשובות נמנות "פוניבז'" בבני ברק, "חברון","קול תורה", וישיבת "מיר"

מודה אני

מודה אני הוא שמה של תפילת הודיה קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".

מורדת

אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה נקראת "מורדת", ואיש המסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו - מורד. המושג "מורדת" מתייחס גם לאשה המסרבת לעשות את מלאכות הבית שהיא חייבת בהן. אישה המורדת מתשמיש בלא טענה הוגנת יוצאת בגט בעל כורחה בלא כתובה.

מים אחרונים

כינוי למנהג היהודי של נטילת ידיים בסיום הסעודה, לפני שמברכים ברכת המזון. ( להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה ) נטילת ידיים אחרי הסעודה אינה מצווה, אך בקרב החרדים רבים הממירים המקפידים על מנהג זה.

מְלַוֶוה מלכה

מלווה מלכה הוא שמה של סעודה שנוהגים על פי ההלכה לאכול במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה על ידי שירה וסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר. סעודה זו נקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך".

מוסָר

(מבטאים "מוּסר" במלעיל) תנועת המוסר הייתה תנועה שפעלה בישיבות באירופה החל מהמאה ה-19. מיסד התנועה היה רבי ישראל מסלנט, שפעל להחדרת לימוד המוסר לתוך הישיבות.

ניתן לומר שבמידה רבה, צמחה 'תנועת המוסר' כתגובה להשכלה מצד אחד ולתנועת החסידות מצד שני.

המהלך של הכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא, נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני הליטאי. כיום כמעט שאין זכר לאותה מחלוקת, ולימוד המוסר התקבל כמעט בכל הישיבות, מלבד ישיבות בריסק. עיקרה הוא לימוד הפילוסופיה היהודית תוך כדי שימת לב לשיפור המידות הרעות שבפנימיותו של האדם. כיום, בכל הישיבות הליטאיות נהוג לעשות "סדר מוסר" במשך חצי שעה לפני תפילת ערבית

מזרוּחניק

איש הציונות הדתית

מנחה

התפילה השנייה- אחת משלוש הנאמרת בשעות בין הערביים.

מעריב / ערבית

התפילה השלישית הנאמרת במשך היום- לאחר שקיעת החמה.

מקצץ בנטיעות

מי ש"יצא לתרבות רעה", משתמשים בביטוי כדי לתאר חרדי שפחות מקפיד במצוות, בלבוש, מקצר את הפאות, וכו'

משב"ק

משמש בקודש – עוזרו של האדמו"ר

משגיח

מי שמופקד על המשמעת בישיבה. בד"כ לא מספיק מלומד כדי ללמד.

משנה

קובץ הלכות מתקופת התנאים, שעריכתו מיוחסת לרבי יהודה הנשיא בתחילת המאה השלישית. במשנה שישה "סדרים"

מתיבתא

מעין חטיבת ביניים, מסגרת עם פנימייה המקבילה לכיתות ז'-ח', המהווה מעין קדם ישיבה בעיקר לספרדים. (רוב תלמידי כיתות ז'-ח' לומדים ב"תלמוד תורה", ולא במתיבתא).

מִ­תנגדִים

ראה ליטאים

נח"ל חרדי

הנח"ל (נוער חלוצי לוחם) החרדי הוא מסלול שמשלב שירות צבאי בחטיבת הנח"ל עם שירות בעיר פיתוח או בקיבוץ במסגרת גרעיני נח"ל. המסלול הוקם במיוחד כדי לאפשר לבני-נוער חרדים שמשתייכים להסדר "תורתו אומנותו" ואינם לומדים בישיבות, להתגייס לשירות קרבי בצה"ל בתנאים שיאפשרו להם לשמור על אורח החיים הרגיל שלהם: מסגרת יומית מסודרת לתפילות, שיעורי קודש מפי רבנים, מזון כשר למהדרין וכדומה. נשים לא תמצאו שם – הן לא חלק מצוות המדריכים ולמעשה אסור להן להיכנס למקום השירות.

הנח"ל החרדי הוקם כדי להתחיל למצוא פתרון לבעיית אי שהשירות בצה"ל של הנוער החרדי. בפועל, רבים מהרבנים החשובים במחנה החרדי אוסרים על ההשתתפות בו.

הנח"ל החרדי נקרא גם גדוד נצח יהודה (גדוד 97), שהוקם על ידי צה"ל בשיתוף עם רבנים. גזרת הפעולה של הגדוד היא בקעת הירדן וגב ההר, ושם ככל הנראה ישרת מי שיצטרף אליו. ארגונית, הגדוד שייך לאגד 900, "גדודי התשעים", (כומתה שחורה בדרך כלל), אבל מתגייסי הנח"ל החרדי יוכלו להתגאות בכומתה ירוקה.

בפועל, מיעוט קטן מגיע לגדוד, וממלאים אותו בעיקר בני נוער הגבעות וחרדים לאומיים שמעוניינים בתנאי ההפרדה מבנות ובכשרות המוקפדת.

נְטוּרֵי קַרתא

"נטורי קרתא" משמעו "שומרי החומות", נטורי קרתא ('שומרי העיר' בארמית), קבוצה של יהודים חרדים המתנגדים למדינת ישראל ולציונות. אמונתם היא שקיומה של מדינה יהודית טרם בוא המשיח אינה לגיטימית.

נטורי קרתא הם ברובם צאצאים של בני היישוב הישן בירושלים שלפני מלחמת העולם הראשונה, וחלקם הגדול מתגוררים בשכונת מאה שערים בירושלים, המהווה מעוז עיקרי לפעילותם. הם מרבים בפעילויות מחאה כנגד מדינת ישראל, כנגד חילולי שבת וחפירות קברים המתבצעים בארץ, וכנגד זרמים חרדיים אחרים, כגון אגודת ישראל. ולעיתים אף מביעים מחאה כנגד העדה החרדית שבדרך כלל מזוהה איתם ברוב הנושאים נגד הציונות ומדינת ישראל. נטורי קרתא התפרסמו בשיתוף הפעולה שלהם ובהצדקת אויבי מדינת ישראל כגון נשיא איראן, תנועת החמאס, והשייך ראאד סלאח

ניט שאבעס גערדט

ביטוי הנאמר בשבת כהכנה לדיבור על עסקים לאחר צאת השבת (אין מדברים על כך בשבת)

נייגעל-וואסר

מיידיש - מי-ציפורניים - מים לנטילת ידיים בהתעוררות הבוקר.

סדר (ראשון, שני...)

סדר היום שונה מישיבה לישיבה, וודאי שונה בסוגים שונים של ישיבות. כאן יוצג סדר יום של ישיבה 'מסורתית' מן הטיפוס הליטאי: השכמה לתפילת שחרית, לימוד קצר של הלכה או פרשת השבוע, ארוחת בוקר, מקבץ (הקרוי 'סדר') ראשון של לימוד בחברותא ובסופו שיעור קבוצתי מפי הר"מ (=ריש מתיבתא), ארוחת צהריים, מנוחת צהריים (כשעה-שעה וחצי), תפילת מנחה, מקבץ ('סדר') שני של לימוד בחברותא, תפילת ערבית, ארוחת ערב, מקבץ ('סדר') אחרון של לימוד בחברותא.

דפוס זה או דומה לו שכיח למדי גם בישיבות שאינן ליטאיות מובהקות

סטנדר

דוכן על גבי עמוד שניתן להישען עליו בעמידה ולהניח עליו ספר, השימוש בו נפוץ בישיבות.

סאמֶט

כובע רחב-שוליים שחובשים החסידים (חוץ מחב"ד והליטאים, שחובשים מגבעת). חובשים אותו רק בימי חול. יש גרסאות שונות. למשל, חסידי ויז'ניץ חובשים כובע שהסרט ממוקם בו בצד ימין,ולעומתם אצל חסידי בעלז הסרט בצד שמאל.

סמינר

ביה"ס הגבוה לבנות המקביל לתיכון, א' מקביל לט', ב' מקביל ל-י', ג'-ד'- מקביל לי"א- י"ב, וה'-ו' הן הכתות הגבוהות - מקצועיות בדרך כלל במגמות החינוך. רוב הסמינרים לבנות מסונפים לרשת "בית יעקב" של "אגודת ישראל"

סעודה שלישית

הארוחה שלפני הבדלה בשבת אחה"צ נקראת "סעודה שלישית" (שׁאלֶשׁוּדֶס, במבטא יידישאי).

סְפּוֹדיק

ספודיק הוא כובע פרווה גבוה ורחב, אשר חובשים חסידים נשואים בחסידויות פולין (גור, אשלג, סטריקוב ואלכסנדר), בשבתות ובחגי ישראל, וזאת בניגוד למנהג בשאר החסידויות לחבוש את השטריימל השטוח. הספודיק עשוי מפרוות שועלים, וכדי לייצר כובע אחד צריך לצוד למעלה מ-25 שועלים.

כובע דומה לספודיק הוא הקולפיק, הדומה למדי לספודיק ורבים אף מחליפים ביניהם. הקולפיק קטן יותר מהספודיק ועשוי משער בהיר יותר. את הקולפיק נוהגים ללבוש רק אדמו"רים ובני משפחותיהם.

ערבית או מעריב

התפילה השלישית הנאמרת מדי יום. התפילה נאמרת בראשית הלילה.

פוסקים

המושג פוסקים מתייחס על פי רוב ליצירותיהם של רבנים פוסקים מובהקים, בעיקר לפירושים ההלכתיים שהודפסו במהדורות העיקריות של השולחן ערוך. המושג "בקיא בש"ס ופוסקים" מציין אדם שיש לו ידיעה מקיפה הן בתלמוד הבבלי ומפרשיו העיקריים, והן בשולחן ערוך ומפרשיו..

פָּרֶנצֶ'ס

יציעי הישיבה סביב טקס הטיש בליל שבת.

ציוינים (במלעיל)

כינוי למדינת ישראל ומוסדותיה

צלחות

קופות צדקה מאולתרות בפתח בית הכנסת, בד"כ לפני יום כיפור ובפורים.

פשקווילים

הכרזות המודפסות התלויות בחוצות השכונות החרדיות. בד"כ יש בהן אזהרות נגד תופעות שונות המוגדרות כ"חילול השם", "פריצות" או תועבה, מחאות כנגד מוסדות או אירועים שאינם חרדיים מספיק לדעת הכותב, או קללות ונאצות כנגד המדינה ומוסדותיה, או מפלגות חרדיות. על הפשקווילים חתומים לפעמים רבנים, אך במקרים רבים הם אנונימיים.

קבלה

הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית. לתורה זו יש שורשים עמוקים במחשבה היהודית והיא נמשכת מהמיסטיקה העברית הקדומה, קרי ספרות ההיכלות והמרכבה. אולם, עיקר גיבושה ופרסומה ראשיתם בפרובנס (דרום צרפת) ובצפון ספרד בשלהי המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13. לקבלה הייתה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים, והתבססו עליה תנועות רוחניות גדולות, החשובות שבהן השבתאות והחסידות. כמו כן השפיעה הקבלה על תחומים רבים ביהדות, ובהם ההלכה והמנהגים, פרשנות המקרא, ספרות התפילה והפיוט, ספרות המוסר ועוד.

קיבוץ

שכבת גיל בישיבה. הקיבוץ העליון - תלמידים בני 19 שאינם חייבים ללכת לשיעורים.

קלה כחמורה

מקפיד על קיום מצוות קלות באותה מידה שבה הוא מקפיד על קיום מצוות חמורות יותר.

קנייטש

מגבעת שמקובל לחבוש אותה אצל ליטאים וחסידי חב"ד. חסידי חב"ד נוהגים לעקם אותו בצורה אופיינית.

קפוטה

קפוטה הוא מעיל ארוך, לרוב בצבע שחור, שאותו נוהגים ללבוש יהודים חסידים בכל ימות השנה, בשבתות וחגים נהוג אצל החסידים ללבוש קפוטה מבד משי..

רֶבּ אָהרָלָך

חסידי ישיבת "תולדות אהרון" – ידועים בקנאותם ובבגדיהם המפוספסים

רֶבּ שימֶן

כינוי לקבר רבי שמעון בר יוחאי

רֶבֶּה

כינוי חיבה למנהיג דתי, בעיקר לאדמו"ר החסידי

ר"מ

כיום ר"מ (לעתים נכתב: 'ר"ם') הוא תוארו של כל רב המלמד (בעיקר תלמוד) בישיבה. לעתים נפתחים ראשי תיבות אלה כ"רב מלמד" או "רב מחנך", אך למעשה מדובר בקיצור של "ריש מתיבתא" (בארמית: ראש ישיבה); הקיצור נפרד בדורות האחרונים ממקורו והפך למושג עצמאי..

שאבֶּס!

קריאה לשמירת השבת

שב"ב

נוער חרדי חסר מסגרת שב"ב- ראשי תיבות של "שמח בחור בבחרותך" (וגם המילה הערבית ל"נוער"). השב"בניקים נוער השוליים של החרדים. הם אינם לומדים, מסתובבים כל היום ברחובות, לעתים גם באזורי בילוי חילוניים, רשומים בישיבות, לפעמים עובדים.

שבת חתן

השבת שלפני החתונה (אשכנזים) או אחרי החתונה (ספרדים) שבה נערכות חגיגות משפחתיות לכבוד הזוג הנישא.

שבע ברכות – לבטא שבע ברוּכֶס

שבע "ברכות חתנים" הנאמרות מתחת לחופה, וכן ב"ברכת המזון " בבית החתן והכלה במשך שבעה ימים מיום החתונה.

"שהכול"

ברכת "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו" שמברכים על אכילה או שתייה של דבר שאין מברכים עליו 'בורא פרי העץ' או 'בורא פרי האדמה', שהן ברכות "חשובות" יותר.

שולחן ערוך

שולחן ערוך הוא ספר ההלכה הבסיסי שכתב ר' יוסף קארו בצפת ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ה' שכ"ה - 1565, ועליו מתבססים מסתמכים מרבית הפוסקים מזמנו והלאה. כיום, נוהגים רוב רבני ישראל לפסוק הלכות על פי ספר זה.

ה"שולחן ערוך" נחלק לארבעה חלקים : "אורח חיים" (או"ח) – דיני הנהגת האדם ודיני תפילות, "יורה דעה" (יו"ד)- דיני איסור והיתר, "אבן העזר" (אה"ע) דיני אישות ו"חושן משפט" (חו"מ) - דיני ממונות.

שחרית

התפילה הראשונה בין שלוש הנאמרת עם עלות השחר.

שטיבל

השטיבל הוא תרכובת בין בית כנסת, בית מדרש ומועדון חברים.

השטיבל (או הקלויז) הוא בית כנסת חסידי, המשמש לא רק לתפילה וללימוד תורה, כי אם גם לסעודות חסידיות, לארוחות שבת וחג (בעיקר בסעודה השלישית של שבת) ולמקום מפגש תרבותי וחברותי לגברי הקהילה.

מקורה של המילה שטיבל הוא במילה ביידיש שטוב (בית) ואכן, לפי שמו ניתן להבין שהוא משמש כבית שני לבאים בשעריו. במזרח אירופה היה שימושו העיקרי כמקום מפגש של יהודי הקהילה שהיו עסוקים כל היום בעבודת כפיים קשה ובאו בבקרים ובערבים לתפילה ולימוד משותף. כיום הוא נפוץ בקהילות חסידיות בארץ ובעולם.

שטריימל

שטריימל הוא מצנפת פרווה שיהודים חרדים חסידיים יוצאי מזרח אירופה לאחר הנישואין נוהגים לחבוש בשבתות ובחגי ומועדי ישראל. המנהג הוא גם נחלתם של קבוצה קטנה מיוצאי ליטא בירושלים (ה"פרושים") ושל חסידי חב"ד מעל שלשה דורות בירושלים. השטריימל עשוי ברובו מפרוות מין של שועל קטן. בכדי לאסוף מספיק פרווה בשביל ליצור שטריימל יחיד ניצודים כשלושים שועלים. השטריימל הוא המתנה שמעניקה הכלה לחתן בחתונה. כדאי לשים לב- יש הבדל בין השטריימלים המקובלים בחסידויות השונות.

שְׁכּוֹיֶיח

יישר כוח, בסלנג ישיביש – ברכה של בחורי ישיבה. ברכה מקובלת בין דתיים, תואמת 'כל הכבוד'.

שליט"א

שיחיה לאורך ימים טובים אמן. בד"כ אומרים / כותבים מילה זאת אחרי שם של מישהו חשוב , שעודנו בחיים.

שייגץ

מסכן, שויטה, אומלל... אחד שסרח וכמובן - יוצא לשאלה. במקור היה בשימוש לכינוי לגוי, עיוות יידישאי למילה "שקץ".

שיעור

כיתה בישיבה

שמוּס

שיחה בישיבה, מיידיש - שמועות

תלמוד

התלמוד הוא חיבור קולקטיבי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה (המאה ה-2). הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל הברייתות.

שני מרכזי התורה שבזמן חיבור התלמוד, ארץ ישראל ובבל (עיראק של ימינו), הצמיחו שני תלמודים - תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות.

התלמוד הבבלי קרוי גם "גמרא" מילה שפירושה בארמית הוא תלמוד (למגמר-ללמוד).

תלמוד תורה

תלמוד תורה - מכונה לפעמים "חדר" (בהגייה אשכנזית - "חיידר"), הוא כינוי למוסד לימודים בו לומדים בנים עד גיל המקביל לכיתה ח'. בחדר לומדים בעיקר לימודי קודש ומעט מאד לימודי חול, בעיקר חשבון. למרות שהמונחים "חדר" ו"תלמוד תורה" די דומים, אך היו מקומות שהבדילו ביניהם. "תלמוד התורה" היה שייך לקהילה ובו למדו ילדים להורים שלא יכלו לשלם את שכר הלימוד, ואילו החדר היה מוסד פרטי שהמלמד בו גבה שכר לימוד מהורי התלמידים, ולפיכך למדו בו ילדים ממעמד גבוה יותר. טוענים שהשם "חדר" ניתן בגלל שהיו חדרים מוקדשים בבית הכנסת לחינוך הילדים, אך ישנם שסבורים שהמילה "חדר" מגיעה מן העובדה שביתו של המלמד היה המקום בו למדו הילדים.

תְנאים

מעין חוזה שעליו חותמים הורי בני זוג שמתארסים. בכתב האירוסין מפרטים את תאריך החתונה וכן את התחייבויותיהם הכספיות של שני הצדדים בנישואי ילדיהם.

תינוקות שנישבו

חילונים (מבוגרים) שלא חונכו להכיר את הדת. לכן נסלח להם "חטאם" אלא "תינוקות שנישבו".

תניא

ה"תניא" (על שם התחלת הספר), הוא ספר-היסוד לחסידות חב"ד. שני חלקים לתניא: ספרן של בינונים ושער הייחוד והאמונה.

תענית דיבור

תענית דיבור היא פרק זמן שאדם גוזר על עצמו שתיקה.

בזמן תענית דיבור אסור לדבר דברי חולין. חובה להתפלל וללמוד תורה כרגיל, ואף להוסיף. אין תפילה מיוחדת בזמן התענית. מקובל להיוועץ ברב לפני כל תענית שאדם גוזר על עצמו.

תשב"ר

תינוקות של בית רבן (ילדים מתחת לגיל בר-מצווה) מקובל לכנס תשב"ר לעצרות תפילה מיוחדות כדי לסכל מזימות או צרות הפוקדות את הציבור, שכן תפילתם של ילדים בכוחן לבקוע שערי שמים.

תשמיש

יחסי מין

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רמי נוידרפר