אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עיר במצור


מה עושה אונס של ילד לעיר שלמה? מה מעיר את ילדיה בפחד ומחזיר את הורי בני ובנות הנוער ל"נוהל הורות לפעוטות", למלווים ומובילים ומחזירים ושומרים בכל יציאה קטנה מהבית? ומי אשמים בזה – האנס? העירייה? המשטרה?ההורים ברעננה חיים בבעתה. מייל שהופץ ומסתובב בין ההורים בעיר, נפתח במילים: "בבקשה להפיץ לכל הוריי רעננה יסודי וחטיבות!! בואו ננסה לקחת על עצמנו מה שהמשטרה והעירייה לא עושות!!". תהלוכת העדלאידע אתמול (2.3.07)הייתה מהמוזרות שהיו בעיר אי פעם – כמות ההורים בתהלוכה ניכרה בכך שקשה היה לילדים לצפות בה. ההורים הגבוהים הסתירו. אמר לי אב אחד, שסייר שם סביב ילדי כיתת בנו על אופניים: "אני לא לוקח צ'אנסים. איפה שהוא נמצא, גם אני נמצא". הורי רעננה (ואני ביניהם) מדווחים על שינוי עמוק בסגנון החיים. החופש הופר, ההורים מוצאים את עצמם קשורים לטלפון, לעיר ולבית שעות ארוכות מדי יום. הלחץ הזה לא פוסח גם על הילדים. החרדה מחלחלת. הורים מדווחים על קושי של ילדים להירדם, על דפוסי בדיקת נעילת דלתות וחלונות שילדים מפתחים לאחרונה בטרם לילה, על חרדתיות וסממניה השונים. בתי הספר לא ערוכים לזה, פדגוגית וארגונית. הם מתגלים בעלבונם מול הצורך לנהל שיח פתוח ומתמיד על ענייני תקיפה מינית (שיח, שאולי היה חוסך מהילדה שהותקפה על ידי אביה סבל רב בעבר, ומגלה ילדות וילדים נוספים החשופים לאלימות מינית). אין רצף ואין טיפול מקצועי אמיתי בכתות לגבי התוצרים הרגשיים של אותה תקיפה: המתח, החרדות, משמעותה של הזהירות הנדרשת, האחריות האישית, איך מיישמים אותה, התקשורת הבין-אישית, אמצעי תגובה ומילוט, שיעורי הגנה עצמית לשיפור תחושת הביטחון של הילדים במקום שיעורי ספורט כלליים מדי. אין להם מה לומר אולם תחת לחץ ההורים – יכונסו ההורים השבוע על מנת לשמוע שהאחריות לשלום ילדיהם נמצאת בידיהם בלבד. כאילו שלא ידענו. אני תוהה אם יש טעם ללכת לכנס הזה. אבל לא תחלואיה של מערכת החינוך בכל רחבי הארץ, שרעננה אינה פטורה מהם, היא העומדת כאן על בימת הקלון. גם לא אשמתו המוחלטת והנוקבת של האנס או האנסים. מי שאליו מושטת האצבע המאשימה היא המשטרה, האמונה לכאורה על ביטחוננו האישי - ואפילו לא יודעת שכדי לעשות זאת, היא צריכה לפחות לזכור שהיו תקיפות, לרשום את זה ברשומותיה, לחקור ולידע את הציבור. עשר שנים חשופים ילדינו לסכנה ואיש אינו עושה דבר. "במשטרת כפר סבא", אומר המקומון על השרון, "טענו שהחקירה עברה לראש סדר העדיפויות אולם לא ממש זכרו את המקרים שקדמו לתקיפה האחרונה וביקשו מהכתב להעביר להם פרטים".לשמחתי, העירייה לא חיכתה למשטרה: בצעד חסר תקדים, שכרה חוקר פרטי לאיתור האנס. המשטרה ביקשה כמובן מהעירייה להפסיק את העסקתו ומיהרה להוציא צו איסור פרסום על פרטי החקירה. אני רוצה להזכיר למשטרה ולשר העומד בראשה שאנו משלמי שכרם בארץ הזאת. ואם הם לא עבדו עד כה בעשור האחרון, אז שיזוזו קצת הצידה ויאפשרו לפחות לעירייה למלא את חובתה כלפי תושבי העיר ולהפעיל גם חקירה פרטית למציאת המפגע. אני קוראת למשטרה לפתוח את כל מעבדותיה, כלי החקירה שלה ומאגרי העבריינים שלה, בשיתוף פעולה זורם ומלא, לעיניהם של השומרים עלינו מבית, על מנת להפסיק את הפיאסקו המצמרר הזה, אחת ולתמיד.אנחנו אוכלוסיית הורים שקטה, בדרך כלל. לא הייתי רוצה שנגיע למצב בו עלינו להפעיל לחץ ציבורי על מנת לקבל את זכויות היסוד שלנו לביטחון אישי ומוגנות. אני מניחה שגם השר לביטחון פנים וצמרת המשטרה לא ישמחו לעימות מתוקשר עם אוכלוסיית הורים מקושרת. בואו נחסוך את זה לכולנו. בואו נמצא בכוחות משותפים את האנס – העירייה, החוקרים הפרטיים ששכרה והמשטרה - ונשדרג באותה הזדמנות את ההתנהלות החובבנית של המשטרה במקרים דומים. הכותבת מנהלת את פורום רעננה בקהילות העיר והבית בווינטwww.ynet.co.il/raanana

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת חנה בית הלחמי