סדר טו בשבט נוסח ארצישראלי


503 צפיות

זוהי הצעה לנוסח סדר ט"ו בשבט שיש בו שילוב של ישן וחדש, שכתבו הרצל ובלפור חקק. נוסח הסדר נשען על מבנה הסדר הקבלי של "פרי עץ הדר" מן המאה השבע עשרה, אך יש בו שילוב של פרקי ספרות מן המדרש ומן הספרות החדשה ושירי הזמר הישראלים. מנחם פאלק טרח על ההפקה וההקלדה של הסדר, וכולכם מוזמנים לחגוג את החג הישראלי הזה.

סדר ט"ו בשבט נוסח ארצישראלי

"ארץ זבת חלב ודבש"

ערכו וחיברו: הרצל ובלפור חקק

הפקה: מנחם מ' פאלק

רקע: סדר ט"ו בשבט זה חובר והוכן לראשונה לקראת אירוע ט"ו בשבט תשנ"ז של ועד עדת הספרדים בירושלים, וכך הוא נחגג מדי שנה. יצאה לאור אז מהדורת ניסוי של הסדר בעיצוב גרפי של שמחה סיאני. הסדר חובר בעקבות נוסח "פרי עץ הדר" של המקובלים במאה השבע עשרה. נוסח הסדר לוטש עתה ונערך מחדש ע"י העורכים והמחברים, והוכן לדפוס על ידי מנחם מ' פאלק.

בהכנת הַסֵדר, מומלץ להניחַ על שולחן הסדר אֶת הפֵּרות הכּלולים בַּסֵדר, אך גם מפֵּרות העונה. מקובל כיום גם להכין כיבוד לאורחים ומשקאות שונים בתום הסֵדר.

בחוג הסופרים החוגגים את סדר ט"ו בשבט, נוהגים גם לקרוא משיריהם על אהבת הטבע ואהבת הארץ.

ירושלים ה'תשס"ז 2007

סדר ט"ו בשבט

הלילה הזה ליל ט"ו בשבט

הלילה הזה אילנות ופֵרות שרים הַלל

וכל עשׂב ועשׂב יש לו ניגון מיוחד משֶלו

************************************************

לפנים בישראל כינוהו: ראש השנה לאילנות

ולמה זכו אילנות לראש השנה מיוחד להם ?

ראו האילנות שניתן ראש השנה לבני אדם, ואמרו :

כתוב בתורה: "כי האדם עץ השדה". נמשל אדם

לעץ ועץ לאדם, ואם כך מה אדם יש לו ראש

השנה, אף עץ בדין הוא שיהיה לו ראש שנה. (הימן הירושלמי).

************************************************

ר' חִיָּה הַגָּדוֹל ור' שִׁמְעוֹן בֵּן חֲלַפְתָא

הָיוּ מְהַלְּכִים בְּבִקְעַת אַרְבֵּל

וְרָאוּ אַיֶּלֶת-הַשַּׁחַר שֶׁבָּקְעָה [נִגְלָה] אוֹרָהּ.

אָמַר ר' חִיָּה לר' שִׁמְעוֹן:

בְּרַבִּי, כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל -

בִּתְחִלָּה קִמְעָה-קִמְעָה,

וְכָל כַּמָּה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רַבָּה וְהוֹלֶכֶת.

[ירושלמי, ברכות פ"א ה"א]

אָמַר ר' אַבָּא:

אֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו):

"וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְכֶם תִּתְּנוּ וּפִרְיְכֶם תִּשְּׂאוּ

לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קָרְבוּ לָבוֹא".

כְּשֶׁתִּתֵּן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל פִּרְיָהּ בְּעַיִן יָפָה אָז יִקְרַב הַקֵּץ,

וְאֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה יוֹתֵר מִזֶּה.

[סנהדרין צח, א: רש"י שם]

אמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַף עַל פִּי שֶׁתִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב, לֹא תֹּאמְרוּ נֵשֵׁב וְלֹא נִטַּע, אֶלָּא הֱווּ זְהִירִין בַּנְּטִיעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל". כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתֶּם וּמְצָאתֶם נְטִיעוֹת שֶׁנָּטְעוּ אֲחֵרִים, אַף אַתֶּם הֱיוּ נוֹטְעִים לִבְנֵיכֶם.

(מדרש תנחומא)

ארבעה ראשי שנים הם:

באחד בניסן - ראש השנה לִמלכים ולִרגלים.

באחד באלול - ראש השנה למעשׂר בהמה.

באחד בתשרי - ראש השנה לשנִים ולשמִיטִין וליוֹבלות ולִנטיעות ולִירקות.

באחד בשבט - ראש השנה לאילנות כדברי בית שמאי, ובית הלל אומרים: בחמישה עשר בו.

(מסכת ראש השנה)

************************************************

מהו תיקון ט"ו בשבט ?

המקובלים בצפת במאה ה- 16 ובראשם רבנו האר"י הקדוש

(רבי יצחק לוריא) תיקנו את ט"ו בשבט כיום אכילת פֵרות,

כאות לתיקון אילן הספירות באלוהות. המקובלים אף תיקנו

לליל ט"ו בשבט "סדר ליל שמחת האילנות". ואנו כאן

היום בארצנו שבים ומחדשים מנהג זה.

************************************************

4

מה נשתנה סדר ליל ט"ו בשבט מסדר ליל פסח ?

שבסדר ליל פסח אנו אוכלים מצות - הלילה הזה כולו פֵּרות.

שבסדר ליל פסח אנו שותים יין בכל צבע - הלילה הזה יין לבן ויין אדום.

שבליל סדר פסח אנו מספרים ביציאת מצרים - הלילה הזה אנו מספרים בשבחם של פֵּרות ארצנו.

(בעקבות נאות קדומים)

שְׁנֵים-עָשָׂר יְרָחִים

מילים לחן: נעמי שמר

בְּתִשְׁרֵי נָתַן הַדֶּקֶל

פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד

בְּחֶשְׁוָן יָרַד יוֹרֶה

וְעַל גַּגִּי רָקַד

בְּכִסְלֵו נַרְקִיס הוֹפִיעַ

בְּטֵבֵת בָּרָד

וּבִשְׁבָט חַמָּה הִפְצִיעָה

לְיוֹם אֶחָד

בַּאֲדָר עָלָה נִיחוֹחַ

מִן הַפַּרְדֵּסִים

בְּנִיסָן הוּנְפוּ בְּכֹחַ

כָּל הַחֶרְמֵשִׁים

בְּאִיָּר הַכֹּל צָמַח

בְּסִיוָן הִבְכִּיר

בְּתַמּוּז וְאָב שָׂמַחְנוּ

אַחַר קָצִיר

תִּשְׁרֵי חֶשְׁוָן כִּסְלֵו טֵבֵת

חָלְפוּ חָלְפוּ בִּיעָף

גַּם שְׁבָט אֲדָר נִיסָן אִיָּר

סִיוָן תַּמּוּז וְאָב

וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ

רֵיחַ סְתָו עָלָה

וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ

מֵהַתְחָלָה:

ארבע כוסות יין אנו שותים בט"ו בשבט, כנגד ארבע העונות שבטבע.

כוס ראשונה נשתה יין לבן, היין הלבן מסמל את עונת החורף, ואת צֶבע הכְּפוֹר.

"ויין ישמח לב אנוש" (תהילים).

מַנְחֶה הַסֵּדֶר מְבָרֵךְ:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

************************************************

(מוזגים יין לבן לכולם)

************************************************

למה נמשלו דברי תורה ליין ? לומר לך: מה יין

אין מתקיים אלא בפחוּת שבּכֵּלים, כך דברי תורה

אין מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה. (מסכת תענית)

************************************************

ועכשיו נֹאכל מפֵּרות שבעת המינים.

שנאמר: "ארץ חיטה ושעורה, גפן תאנה ורימון,

ארץ זֵית שמן ודבש", ודבש משמעו דבש תמרים.

************************************************

מַנְחֶה הַסֵּדֶר מְבָרֵךְ:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ סְגֻלַּת

אֲכִילַת הַפֵּרוֹת שֶׁנֹּאכֵל וּנְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עַתָּה, וַאֲשֶׁר נֶהֱגָה בְּסוֹד

שָׁרְשֵׁיהֶן הָעֶלְיוֹנִים אֲשֶׁר הֵמָּה תְּלוּיִים בָּם, לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶן שֶׁפַע

רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, גַּם הַמְּמֻנִּים וְהַמִּשְׁטָרִים עֲלֵיהֶם יִתְמַלְּאוּ

מֵעֹז שֶׁפַע הוֹדָךְ לָשׁוּב שֵׁנִית לְהַגְדִּילָם וּלְהַצְמִיחָם, מֵרֵאשִׁית

הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּׁנָה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְחָייִם טוֹבִים

וּלְשָׁלוֹם. וְקַיֵּם לָנוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָנוּ עַל יְדֵי מַלְאֲכִי חוֹזָךְ,

וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאוֹכֵל וְלֹא יַשְׁחִית לָכֶם אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה, וְלֹא

תְּשַכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ

6

מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה,

תְּשִׁיתֵהוּ בְּרָכוֹת לָעַד, תְּחַדֶּהוּ בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ, וְנָתְנָה

הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִּרְכַּת טוּב,

לְהִתְבָּרֵךְ פֵּרוֹתֶיהָ בְּמֵעֵינוּ, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט.

וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ עַל יָדֵינוּ אוֹ עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ,

וּבֶעָווֹן אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר חָטָא בְּפֵרוֹת הָאִילָן, עַתָּה

יָשׁוּבוּ לְהִתְכָּלֵל בְּעֹז הָדָר עֵץ הַחַיִּים, וְיוּסַר מֵהֶם כָּל

רַע, בְּכֹחַ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק חַיִל בָּלַע וְיַקִיאֵנוּ

וְיָשׁוּב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יֻדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, כִּי אַתָּה

יְיָ לְבַדְּךָ מְקַבֵּץ נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל: וּבְכֵן אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדֵּךְ

מְהֵרָה תַּצְמִיחַ וְקַרְנוֹ תָּרֹם בִּישׁוּעָתְךָ, וְיַד יְיָ עַל כָּל

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְתַחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְּרוֹשׁ, וְתַחַת הַסִּרְפָּד

יַעֲלֶה הֲדַס, וְהָיָה לַיְּיָ לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת.

(פרי עץ הדר)

הערה: "פרי העץ הדר" מכיל את נוסח הסדר של המקובלים במאה השבע עשרה.

חיטה

נאכל עכשיו מן החיטה. נתכבד בעוגה עשויה מקמח חיטה.

(מברכים: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני מזונות).

************************************************

רבי נחמן מברצלב היה אומר: דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגונו של רועה.

הוא היה אומר: הלוַאי והייתי זוכה לשמוע את קול השירות והתשבוחות של העשבים, אֵיך כל עשב ועשב אומר שירה לשם יתברך בלי תהייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום גמול! כמה יפה ונאה כששומעים את השירה שלהם, וטוב מאוד ביניהם לעבוד את האלוהים ביראה.

שירת העשבים

מילים ולחן: נעמי שמר

דַּע לְךָ

שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה

יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד

מִשֶּׁלּוֹ

דַּע לְךָ

שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב

יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיֻחֶדֶת

מִשֶּׁלּוֹ

וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים

נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה

כַּמָּה יָפֶה

כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה

כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם

טוֹב מְאוֹד

לְהִתְפַּלֵּל בֵּינֵיהֶם

וּבְיִרְאָה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם

וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים

מִתְמַלֵּא הַלֵּב וּמִשְׁתּוֹקֵק

וּכְשֶׁהַלֵּב

מִן הַשִּׁירָה מִתְעוֹרֵר

וּמִשְׁתּוֹקֵק אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

אוֹר גָּדוֹל

אֲזַי נִמְשַׁךְ וְהוֹלֵךְ

מִקְּדֻשָּׁתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ

עָלָיו

וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים

נַעֲשֶׂה נִגּוּן

שֶׁל הַלֵּב.

הזית

אנו בפרי השני: הזית. נאכל מפריו של עץ הזית ונטביל לחמנו בשמן זית.

(אוכלים זיתים) ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי העץ.

************************************************

למה נמשלו ישראל לזית?

לומר לך:

מה זית אינו מוציא שַׁמְנוֹ אלא על-ידי כְּתִיתָה, אף ישראל אין חוזרים למוטב

אלא על-ידי יִסוּרים.

מה זית אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין

להם בטִילה עולמית, לא בעולם-הזה ולא בעולם-הבא.

(מנחות נ"ג, ע"ב)

8

התמר

ועכשיו נאכל מהפרי השלישי: התמר -

(אוכלים תמרים) צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרַח, כָּאֶרֶז בַּלְבָנוֹן יִשְׂגֶּה.

************************************************

אילו נֶאמר תמר ולא נֶאמר ארז הייתי אומר מה תמר (אם נכרת) אין גזעו מחליף גם צדיק ח"ו (חס וחלילה) אין גזעוֹ מחליף (שאינו קם בתחית המתים), לכן נֶאמר ארז (והכוונה לסוג ארז שאחר שנכרת גזעו מחליף).

אִילו נֶאמר ארז ולא נֶאמר תמר הייתי אומר מה ארז אין עושה פֵּירות, גם צדיקים ח"ו (חס וחלילה) אין עושין פֵּירות (לכן נמשל הצדיק לתמר ולארז).

(תענית כ"ה.)

בין נהר פרת ונהר חדקל

מילים: חיים נחמן ביאליק

לחן: נחום נרדי

בֵּין נְהַר פְּרָת וּנְהַר חִדֶּקֶל

עַל-הָהָר מִתַּמֵּר דֶּקֶל

וּבַדֶּקֶל, בֵּין עֳפָאָיו,

תִּשְׁכֹּן-לָהּ דּוּכִיפַת זָהָב.

צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי חוּגִי,

צְאִי וּבַקְּשִׁי לִי בֵּן-זוּגִי,

וּבַאֲשֶׁר תִּמְצְאִיהוּ -

כִּפְתִּי אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ.

אַךְ אִם-אֵין לָךְ חוּט הַשָּׁנִי

דַּבְּרִי שָׁלוֹם אֶל-חֲתָנִי;

מַה-תַּגִּידִי לוֹ? הַגִּידִי:

נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל-יְדִידִי.

אִמְרִי לוֹ: הַגַּן פּוֹרֵחַ,

נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ;

רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו -

אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו.

הגפן

ועכשיו נאכל מהפְרי של הגפו : ענבים וצימוקים. (אוכלים)

************************************************

לָמה נמשלו ישראל לגפן? אלא מה הגפן כשבעליה מבקשים שֶתשביחַ מה הם

עושים? עוקרים אותה ממקומה ושותלים אותה במקום אחר והיא מַשְׁבַּחַת. כך,

כיוון שביקש הקדוש-ברוך-הוא להודיע ישראל בעולם מה עשה? עקרם ממצרים

והביאם למדבר והתחילו מצליחים שם. קיבלו את התורה ויצא להם שֵׁם בעולם.

(שמות רבה מ"ד)

נשתה כוס שניה:

יין לבן מהול בקצת יין אדום.

היין הלבן הוא החורף. היין האדום הוא האביב.

היין המהול מסמל מלחמת העונות, מלכות נוגעת במלכות, והחורף עדיין לא תם.

התאנה

נֹאכַל מן התאנה. חכמינו קוראים לתאנים גם גרוגרות ודבלים. (אוכלים תאנים).

התאנה חנטה פַּגֶּיהָ והגפנים סמדר. (שיר השירים ב' י"ג)

מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה? ר' יהודה בַּר אֶלעאי אומר: ענבים היו: אַבא דְעַכּוֹ אומר: אתרוג היה, ר' יוסי אומר: תאנים היו.

נוֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ - לָמה נמשלה תורה לִתאנה? אלא כל הפירות יש בהם פסולת: תמרים יש בהם גרעינים, ענבים - יש בהם חַרצנים, רִימונים יש בהם קליפִּין, אבל תאנה יפה כולה לאכול.

(ילקוט שמעוני יהושע א', בשם ילמדנו)

10

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹנָתָן בֵּן אֵלְעָזָר

שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב תַּחַת תְּאֵנָה אַחַת

וְהָיְתָה הַתְּאֵנָה מְלֵאָה תְּאֵנִים יָפוֹת.

יָרַד טַל וְהָיוּ הַתְּאֵנִים שׁוֹאֲבוֹת [שׁוֹפְעוֹת] דְּבַשׁ

וְהָיָה הָרוּחַ מְגַבְּלוֹ [לָשׁ וּמְעַרְבְּבוֹ] בֶּעָפָר.

בָּאָה עֵז אַחַת וְהָיְתָה מְנַטֶפֵת חָלָב בִּדְבַשׁ,

וְקָרָא לַתַּלְמִידִים וְאָמַר לָהֶם:

בּוֹאוֹ וּרְאוּ דֻּגְמָהּ מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא,

שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ,ד): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא

יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב".

(תנחומא הקדום. תצוה)

רימון

נאכל מפרי הרימון וניהנה מיופיו של הפרי ומשֶפע גרגריו.

(אוכלים רימון)

************************************************

כפלח הרימון רקתֵךְ (שיר השירים רבה, ד' ג')

אמר ריש לקיש: פושעי ישראל, אין אוּר של גיהנוֹם

שולט בהן ק"ו (קל וחומר) ממזבַּח הזהב. מה מזבח

הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר הזהב, עמד כמה

שנים ולא שלטה בו אוּר, פושעי ישראל, שמלֵאִין מצוות

כרמון, על אחת כמה וכמה שנאמר "כפלח הרימון

רקתך". אפילוּ רֵקָנִין שבישראל מְלֵאִין מצוות כָּרִמּוֹן.

(עירובין יט)

הרואה רימון בחלום יְצַפֶּה למצוות שנאמר: "כפלח הרמון

רקתך" אפילוּ רֵקנים שבישראל מלאים מצוות כָּרִמּוֹן.

(ברכות נ"ז)

עץ הרימון

מילים: יעקב אורלנד

לחן: עממי-בוכרי בעיבוד י' אדמון

עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ

בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.

שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,

שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִנְּדוֹד.

אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד

רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.

אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן

מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.

אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,

אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת

שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כְּשְׁתַּיִם יוֹנִים

וְקוֹל־קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.

לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,

לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,

מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?

לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.

שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,

שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.

לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,

בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.

אתרוג

נריח את ריחו המשכר של האתרוג.

************************************************

"פרי עץ הדר", מְלַמֵד שטעם עצו ופִריו שָוִים.

(סוכה ל"ה)

מה היה אותו אילן שאכלו ממנו אדם וחוה?... אמר ר'

אבא: אתרוג היה, שנאמר: "וַתֵּרא האִשה כי טוב העץ"

(משמע העץ ממש ולא פריו), צא וראה איזה אילן שֶעֵצוֹ נֶאכל

כְּפִרְיוֹ? אֵין אתה מוֹצא אלא אתרוג.

(ב"ר ט"ו. ח)

הרואה אתרוג בחלום הָדוּר הוא לפני קוֹנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: )על

האתרוג( "פרי עץ הָדר". (ויקרא כ"ג מ') (תענית נ"ז)

תפוח

נטעם מן התפוח וניהנה מִטעמוֹ המשובח.

(אוכלים תפוח)

************************************************

אני חבצלת השרון,

שושנת העמקים.

כשושנה בין בחוחים,

כֵּן רעיתי בין הבנות.

כתפוח בעצי היער,

כן דודי בין הַבָּנִים.

בְּצִלּוֹ חָמַדְתִּי וישבתי,

ופריו מתוק לחכי.

הביאני אל-בית היין,

ודגלו עלי אהבה.

סמכוני באשישות,

רפדוני בתפוחים,

כי-חולת אהבה אני.

שמאלו תחת לראשי

וימינו תחבקני.

(שיר השירים)

אמר רבי חמא בן רבי חנינא מאי דכתיב: "כתפוח בעצי

היער" למה נמשלו ישראל לתפוח? לומר לך, מה תפוח

זה פריו קודם לעליו, כך ישראל הקדימו נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע.

נשתה כוס שלישית: חציה יין לבן וחציה יין אדום.

כוס זו מסמלת את האביב. הצמחיה נהנית הן מן החום

והן מן המים שנשמרו בקרקע.

(שותים יין)

************************************************

אגוז

הנה האגוז לפנינו וכולו סוד. נפצח את האגוז

נסיר את הקליפה ונגיע אל הטעם המיוחד.

(אוכלים אגוז)

************************************************

אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי

לִרְאוֹת בְּאִיבֵּי הַנַּחַל

לִרְאוֹת הֲפַרְחָה הַגֶּפֶן

הֵנֵצּוּ הָרִמּוֹנִים.

לְכָה דּוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה

נָלִינָה בַּכְּפָרִים

נַשְכִּימָה לַכְּרָמִים;

נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן,

הֵנֵצּוּ הָרִמּוֹנִים.

(שיר השירים, ו')

אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מַשְׁקֶה אוֹתָהּ הקב"ה בְּעַצְמוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל-יְדֵי שָׁלִיחַ.

(תענית י', א')

ר' יוֹחָנָן בֵּן זַכַּאי הָיָה אוֹמֵר:

אִם הָיְתָה נְטִיעָה בְּתוֹךְ יָדְךָ וְיֹאמְרוּ לְךָ:

הֲרֵי לְךָ הַמָּשִׁיחַ -

בּוֹא וּנְטַע אֶת הַנְּטִיעָה, וְאַחַר-כָּךְ צֵא וְהַקְבִּילוֹ.

(אבות דרבי נתן ,ט)

"וכי תבואוּ אל הארץ ונטעתם" (ויקרא יט) -

אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל:

אַף עַל פִּי שֶׁתִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב,

לֹא תֹּאמְרוּ נֵשֵׁב וְלֹא נִטַּע,

אֶלָּא הֱווּ זְהִירִין בַּנְּטִיעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר

"וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (שם) -

כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתֶּם וּמְצָאתֶם נְטִיעוֹת שֶׁנָּטְעוּ אֲחֵרִים,

אַף אַתֶּם הֱיוּ נוֹטְעִים לִבְנֵיכֶם. (תנחומא קדושים)

שקד

הנה לפנינו השקדים. לאורך הדרך לירושלים יש כיום פריחה של עצי שקד. ניהנה מהפריחה של ארצנו וגם נטעם מן הפרי.

(אוכלים שקדים)

************************************************

קְחו מזִמרַת הארץ... מעט צֳרִי וּמְעט דְבש וָלֹט

בוטנים ושקדים. (בראשית מ"ג. י"א)

והִנה פָּרַח מַטֶּה אהרון... וְיָצֵץ צִיץ וְיִגְמֹל שְׁקֵדִים.

(במדבר י"ז. כ"ג)

ויגמֹל -מלשון גְּמוּל אדם ישלם לו. למה שקדים ולא

פרי אחר? אלא כשם ששקֵד מְמַהר להוציא פירות יותר

משאר פירות, כך שָׁקַד אהרון לְהַצלתם של ישראל.

שיר ההודיה

מילים ולחן: מרדכי זעירא

לִוִּית אוֹתִי אַרְצִי בְּלֹבֶן שְׁקֵדִיָּה

בְּזֹהַר חֲמָתֵךְ וּמֶרְחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ

וְשִׁיר נָתַתְּ בְּפִי, הוּא שִׁיר הַהוֹדָיָה

לְהַשְׁמִיעוֹ הַרְחֵק הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹתַיִךְ

וְהוּא שָׁמוּר בַּלֵּב זֶה שִׁיר הָרְגָבִים

וּבְרַחֲבֵי נֵכַר מוֹלֶדֶת יַעַטְפֵנוּ

וְרִבְבוֹת אַחַי בָּנַיִךְ הַטּוֹבִים

יַקְשִׁיבוּ לוֹ דּוּמָם וְיֵרָגְעוּ מִמֶּנּוּ.

וְעֵת נָשׁוּב אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים

צְמֵאִים לַחֲמָתֵךְ, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִךְ,

יֻחְזַר לָךְ אָז הַשִּׁיר מִלֵּב בָּנִּים גֵּאִים

וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ!

בוטנים

אוכלים בוטנים ומברכים:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי האדמה.

************************************************

החרוב

אנו מחזיקים את תרמילו של עץ החרוב, מריחים את ריחו המסחרר, והגיעה השעה גם ליהנות מן המתיקות המיוחדת. (אוכלים חרוב)

אָמַר ר' יוֹחָנָן:

זְכוּרַנִי, כְּשֶׁהָיָה תִּינוֹק בּוֹצֵעַ חָרוּב -

נִמְשַׁךְ חוּט שֶׁל דְּבַשׁ עַל שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו.

(בבא בתרא צ"א,ב)

אָמַר ר' חֲנִינָה:

כְּשֶׁעָלִיתִי מִן הַגּוֹלָה מָצָאתִי חָרוּב וּפְצַעְתִּיו [חֲתַכְתִּיו],

וּמָשַׁךְ מְלֹּא יָדִי דְּבַשׁ.

(ירושלמי, פאה פ"ז ה"ג)

אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת

מֵהַר חורב ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא

בְּני (ר' חנינא בן דוסא) וחנינא בְּני דַי לוֹ בְּקַב (כקילו וארבע

מאוד גרם) חרובין מֵערב שבת לְערב שבת.

(ברכות י"ז)

נשתה כוס רביעית: יין אדום.

היין האדום מביא לנו טעמו של הקיץ ושל החום.

(שותים יין)

************************************************

יְזַכֵּנִי ה' יִתְבָּרַךְ לִנְטֹעַ בְּמוֹ-יָדַי

עֲצֵי-פְּרִי בִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, לְקַיֵּם (ויקרא יט):

"וְכִי תָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם".

(הגר"א מוילנא)

לָמָּה נִמְשְׁלָה אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִצְבִי?

לוֹמַר לְךָ: מַה צְבִי זֶה קַל מִכָּל הַחַיּוֹת,

אַף אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קַלָּה מִכָּל הָאֲרָצוֹת לְבַשֵּׁל אֶת פֵּרוֹתֶיהָ.

(כתובות קיב, א)

עֲתִידִין כָּל אִילָנֵי-סְרָק שֶׁבְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל

שֶׁיִּטְעֲנוּ פֵּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב):

"כִּי עֵץ נָשָׂא פִּרְיוֹ, תְּאֵנָה וְגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם".

(כתובות קיב, ב')

מַעֲשֶׂה בְּאַדְרִיאַנוּס שֶׁהָיָה עוֹבֵר בִּשְׁבִילֵי טְבֶרְיָה.

רָאָה זָקֵן אֶחָד שֶׁעוֹמֵד וְחוֹפֵר חֲפִירוֹת וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת.

אָמַר לוֹ: זָקֵן, זָקֵן! בֵּן כַּמָּה אַתָּה הַיּוֹם?

אָמַר לוֹ: בֵּן מֵאָה שָׁנָה.

אָמַר לוֹ: אַתָּה זָקֵן בֵּן מֵאָה שָׁנָה,

וְעוֹמֵד וְטוֹרֵחַ וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת -

וְכִי סָבוּר אַתָּה לֶאֱכֹל מֵהֶן ?!

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵינִי נוֹטֵעַ.

אִם אֶזְכֶּה - אֹכַל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי;

וְאִם לָאו - כְּשֵׁם שֶׁיָּגְעוּ לִי אֲבוֹתַי, כָּךְ אֲנִי יָגֵעַ לְבָנַי.

(ויקרא רבה כה)

מתחילת הבריאה של העולם לֹא נתעסק הקדוש-ברוך-הוא אלא בּמַטָּע תחילה.

שנֶאמר: 'ויִטע ה' אלוהים גן בעדן', אף אתם, שאתם נכנסים לארץ-ישראל, לא תתעסקו אלא בּמַטָּע תְחילה.

(ויקרא רבה)

בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן ואמר

לו: ראה מעשיי, כמה משובחים הֵמה! וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך,

שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך. (קוהלת רבה ט')

מנחה הסדר מברךְ:

וִיהִי רָצוֹן מִלפנֶיךָ ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתברֵךְ כל מיני האילנות, ויֵצאו פירותיהם ברִבּוּי שְמָנים וטובים, ותברך את הגפנים שיֵצאו ענבים הרבה שְמֵנים וטובים, כדי שיהיה היין היוצא מהם מָצוי לרוב לְכָל עַמְּךָ ישראל, לקיים בו מִצוַת

קידוש וּמצוַת הבדלה בשבתות ובימים טובים, ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתוב: "לך אכוֹל בשׂמחה לחמֶךָ ושתה בְּלֵב טוֹב יֵינֶךָ כי כבר רָצָה האלוהים את מַעֲשֶׂיךָ": בּאתי לגנִי אחותי כלה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעֲרִי עִם

דִּבְשִׁי שָתיתי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

תַם סֵדֵר ט"ו בשבט. כשם שזכינו לְתַקנו השנה, כן נִזְכֶּה לַחְגֹּג את החג, לִטעום מִפֵּרות אַרצנוּ ולעשות תיקון ט"ו בשבט גם בשנה הַבָּאָה. אָמֵן.

לשיר זה כמו להיות ירדן

לקט שירים לשירה בציבור בתום הסֵדר

כִּנֶּרֶת

מלים: רחל

לחן: נעמי שמר

שָׁם הָרֵי גּוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם! -

בִּדְמָמָה בּוֹטַחַת מְצַוִּים: עֲצֹר.

בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַּבָּא

וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.

שָׁם עַל חוֹף הַיָּם יֵשׁ דֶּקֶל שְׁפַל צַמֶּרֶת,

סְתוּר שֵׂעָר הַדֶּקֶל כְּתִינוֹק שׁוֹבָב,

שֶׁגָּלַשׁ לְמַטָּה וּבְמֵי כִּנֶּרֶת

מְשַׁכְשֵׁךְ רַגְלָיו.

מַה יִרְבּוּ פְּרָחִים בַּחֹרֶף עַל הַכֶּרַךְ

דַּם כַּלָּנִיּוֹת וְכֶתֶם הַכַּרְכֹּם,

יֵשׁ יָמִים - פִּי שֶׁבַע אָז יָרֹק הַיֶּרֶק,

פִּי שִׁבְעִים תְּכֻלָּה הַתְּכֵלֶת בַּמָּרוֹם.

גַּם כִּי אִוָּרֵשׁ וַאֲהַלֵּךְ שָׁחוֹחַ,

וְהָיָה הַלֵּב לְמַשּׂוּאוֹת זָרִים, -

הָאוּכַל לִבְגֹּד בָּךְ, הָאוּכַל לִשְׁכֹּחַ

חֶסֶד נְעוּרִים?

אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר

מלים: ישעהו מ"א

לחן: ד' זלצר

אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר נֶטַע אֶרֶז

שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֵן

אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ

תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו.

כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים

מילים: שיר השירים ב'

כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת.

כְּתַפּוּחַ בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים.

ככלות ייני תרד עיני פלגי מים

מלים: ר' שלמה אִבן גבירול

לחן: בתיה באיאר

שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים

וַיַכְרִתוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים

שִׁבְתּוּ שִׁירִים כִּי פִּי שָׁרִים

מָלֵא מַיִם

מֵי יָם סוּף בֵּן עַמְרָם הוֹבִישׁ

וְיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ,

אָכֵן פִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ

יִזַּל מַיִם

הִנְנִי רֵעַ לִצְפַרְדֵּעַ

עִמָּה אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵעַ

כִּי כָּמוֹהַ פִּי יוֹדֵעַ

שִׁיר הַמַּיִם

לֶחֶם לֶאֱכֹל אֵיךְ יִטְעַם

אוֹ אֵיךְ מַאֲכָל אֶל חֵיךְ יִנְעַם

עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם

יוּתַן מַיִם

נָזִיר יִהְיֶה עַד יוֹם מוֹתוֹ

כִּבְנֵי רֵיכָב תִּהְיֶה דָּתוֹ,

יִהְיוּ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ

שׁוֹאֲבֵי מַיִם.

אור-חבצלות

מלים ולחן: שרה לוי תנאי

אוֹר חֲבַצָּלוֹת זֶמֶר שׁוֹשַׁנִּים

בַּשָּׁרוֹן עָלָה רֵיחַ עֲדָנִים.

חֲבַצֶּלֶת לָךְ, לִי הַשּׁוֹשַׁנִּים

בַּשָּׁרוֹן עָלָה רֵיחַ עֲדָנִים.

יְשֻׂשׂוּם

מלים: ישעיהו ל"ה

יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה

וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצֶּלֶת

כִּי נִבְקְעוּ בַּמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.

השקדיה

ישראל דושמן

הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת

וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת

צִפּוֹרִים בְּרֹאשׁ כָּל גַּג

מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג.

ט"ו בִּשְׁבָט הִגִּיעַ

חַג לָאִילָנוֹת

ט"ו בִּשְׁבָט הִגִּיעַ

חַג לָאִילָנוֹת

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר