אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אקס ליבריס – וידויים של קוראת מצויה / אן פדימן


רק אני והספר שלי

את הטור הראשון שלי בעיתון הצופה פתחתי בכתיבה על הספר "חיים עם ספרים – 29 שיחות עם אוהבי ספר" שכתבה מיכל יפת, ויצא לאור בהוצאת אחוזת בית ספרים. נזכרתי בו עכשיו כשקיבלתי לסקירה את "אקס ליבריס – וידויים של קוראת מצויה", שכתבה אן פדימן ויצא לאור באותה הוצאה ממש. ספר דומה בז'אנר "ספרים על ספרים" כתב גם מבקר הספרות מיכאל הנדלזלץ, עורכו לשעבר מוסף "ספרים" בעיתון "הארץ".

לאחרונה יצא ספרו "הספר האחרון מסוגו" ובו לקט טורים שכתב, העוסק בהגיג אודות ספרים, באיזו אנקדוטה משעשעת או סיפור היסטורי על עורך עיתון שהיה ואיננו עוד.פדימן היא מסאית אמריקנית חשובה, סופרת עורכת ומרצה. לאחרונה יצא לאור בעברית ספרה "השד תופס אותך ואתה נופל". הספר מורכב משמונה עשרה קטעים שהתפרסמו במהלך השנים, ובהם היא כותבת על יחסיה המורכבים עם הספרים שלה, ועל ספרים בכלל. פדימן מספרת כיצד איחדה את ספרייתה יחד עם זו של בן זוגה ומבחינתה היה זה החלק בו התממשו הנישואין. מהרהרת בטיבן של הקדשות ספרים, וקוראת מחדש ספרים ישנים על תפקידה של האישה. מספרת על חיבתה למלים ארוכות במיוחד, ודנה ביתרונותיה של הכתיבה בעט. כפי שמעידים המתרגמים, ספרה של פדימן טבוע כולו בתרבות האנגלו-אמריקאית ובשפה האנגלית, ולפיכך קשה מאד לתרגמו וחלק מהמשמעויות אובדות, אם בשל התרגום, ואם בגלל שהקורא העברי לא בהכרח יזהה ויכיר את כל ההתייחסויות ומשחקי האסוציאציות בספר. לא קראתי את המקור כך שאיני יכול להעיד על טיבה של מלאכת התרגום, רק אומר שלא מעט פעמים הייתה לי אי נחת שאולי אפשר ליחס אותה לקושי זה. אני לא יודע אם דייג אוהב דגים. אבל נראה לי די בוודאות שמבקר ספרים אוהב ספרים. אני מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים, אבל כזה שמקבל כל מה שהוא רוצה. כל ספר שיוצא לאור בעברית אני יכול לקבל לתיבת הדואר שלי, ולקרוא אותו מיד. לפעמים אפילו לפני שהגיע לחנויות.

למרות זאת, ואולי בגלל שאני כל כך אוהב ספרים, לא נעמה לי קריאת ספרה של פדימן. לא, לא בגלל שנפשי סולדת מאנשים שמפרקים את הספרים שלהם, מקשקשים עליהם או משתמשים בהם כמשקולת לדלת. גם חיי המשפחה של פדימן, עליהם היא מספרת בהרחבה, מנעוריה בית אביה ועד לימים המאושרים שלה יחד עם אהובה הסופר הם, אפשר לומר, נסבלים. הז'אנר של "ספרי אוהבי הספר" אינו חביב עלי כלל וכלל. גם הספר אותו הזכרתי בתחילה, לא זכה ממני למחמאות, וזאת בלשון המעטה. איני טוען שאין בעולם מקום לספרים אודות ספרים ומחבריהם, או שיצירה עומדת בפני עצמה ואין לדון בתכנה מעבר לקריאתה כפי שהיא. אלא מה - איני אוהב את ההחצנה הזו של אהבת ספרים, את הדיבורים על כריכותיהם ועל ריח הדפים. קראו לי רומנטיקן, שמרן או מה שתרצו - כתיבה כזו נראית בעיני כפורנוגרפיה של אהבת ספרים, חילול הקודש ממש. כך או כך, ספרה של פדימן כתוב היטב, ומשעשע במידה. פדימן מצליחה להעביר לנו את אהבתה לספרים. ספר חובה לאוהבי הז'אנר.

פורסם באתר הצופה

האתר של גלעד סרי לוי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גלעד סרי לוי