אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לפני שמתעצבנים


ישראל נקלעה לדילמה סבוכה מאין כמותה. מצד אחד חובתה להגן על אזרחיה עכשיו ומיד. מצד שני תגובה צבאית, כפי שידענו בעבר, על ירי הקאסמים מרצועת עזה לא הפסיקה את הירי אלא חיזקה אותו. פעולה צבאית כזו כעת תעצור את תהליך ההכרעה ברשות וגם תאחד את כל הפלגים ההורגים אלה את אלה נגדנו. מצד אחד כל יום של איפוק מקנה לנו נקודות זכות בעולם ובקהילייה הבין לאומית ומצד שני הכול לא שווה עם קסאם אחד יהרוג ילד בשדרות. איפוק עשוי להגביר את תחושת החסינות של המחבלים ואת האש נגדנו וגם את המאמץ לגרור אותנו חזרה לעזה. תגובה תשחק בדיוק לידיהם ולידי אלו הרוצים לדחוק את המחלוקת הפנים פלשתינית לטובת המאבק המאוחד בישראל או להוכיח לארה"ב וישראל מי באמת בעל הבית באזור - חאלד משעל ו-אחמדינג'אד למשל.רגע לפני שמתעצבנים, רגע לפני שהחובה הבסיסית להגן על אזרחי ישראל תגבר על המורכבות השברירית של המצב צריך לזכור שאסור שלמדינת ישראל תהיה רק תגובה צבאית אחת בשרוול. תפקיד הצבא להגן על אזרחי המדינה ולאפשר חופש פעולה לדרג המדיני גם במחיר סיכון חיילי צה"ל. את הכוח בשרות המדיניות צריך להפעיל בתוך האילוצים הפוליטיים גם אם בכך גובר הסיכון לחיילי צה"ל עצמם. כדי לתמרן בצלחה בין האילוצים השונים ובתוך הדילמה הקשה צריך שהפעלת הכוח הצבאי תהיה כמעט נעלמת מהעין - מה שמכונה בעגה המקצועית "חתימה נמוכה". לא שדרות של נגמ"שים כבדים ואש טנקים בתוך המון ילדים, נשים וביניהם חמושים המצטלמים נפלא בטלוויזיה ומשקיפים עלינו ממסכי כל העולם, אלא מתגנבים בשקט, רואים ולא נראים במה שדומה יותר למבצעים חשאיים מאשר פלישה צבאית.אל תוככי רצועת עזה אפשר להגיע באלף צורות, הגרועה שבהן היא בטורי נגמ"שים או טנקים. אפשר להגיע בהתגנבות רגלית, בצורה מסוערבת, מהים כדייגים או כשחיינים, מתחת לקרקע במנהרות, כמעשה החביב על הפלשתינים אבל יכול גם להתאים לנו. אפילו, עם יצירתיות מתאימה, מהאוויר. את הטנק צריך להחליף הצלף ואת הנגמ"ש המשוריין - הלוחם ממארב. ככל שהלחימה בטרור הפלשתיני תהיה חשאית יותר, חמקמקה, בלתי מוגדרת במקום, בזמן ובשיטה כך אפשר יהיה לאחוז במקל משני קצותיו ולרבע את המעגל. גם להילחם בטרור ולפגוע באנשיו וגם לקיים תהליך מדיני או חזות של תהליך מדיני. אלא שלמלחמה זו נגד הטרור צריך ארבעה דברים המצויים במשורה. ראשית: יצירתיות בלתי פוסקת, מצרך שחסר נואשות בלבנון ושספק אם הצטבר במלאי מחדש מאז המלחמה האחרונה. שנית: נכונות להעלות משמעותית את רף הסיכון לחיילי צה"ל בידיעה ברורה שחלק מהמבצעים יכשלו, יסתבכו ויעלו בחיי אדם. שלישית: תורת לחימה ויחידות מאומנות ללחימה הזו שהיא המורכבת בכל סוגי הלחימה. רביעית: תעוזה - הרי רק המעז זוכה ! דני רשף.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דני רשף