ככה כותבים שירה - מניפסט כתם

Re: ככה כותבים שירה - מניפסט כתם מאת: יהודה ויזן, עודד כרמל

1

בתגובה לemago

קראתי את מניפסט הרדיקלים הצעירים וקראתי גם את עיתונם.

באשר לעיתון "כתם", לדעתי הוא מבריק משעשע ובועט (במיוחד בהליקון).
למניפסט אינני מסכים. אני עצמי כותב עם דימויים ולמעלה מעשרים שורות.
אולי גם אני יצירת מופת :)

אבל סך-הכל חבר´ה מניפסט זה מראה על ביצים. לאלה יש ביצים.

Re: ככה כותבים שירה - מניפסט כתם מאת: יהודה ויזן, עודד כרמל

33

בתגובה לדוד, ( 1 )

חברים נפתחת תחרות כתיבה של סיפורים קצרים שוה להיכנס לראות...
http://www.alternativa-y.co.il

Re: ככה כותבים שירה - מניפסט כתם מאת: יהודה ויזן, עודד כרמל

34

בתגובה לדוד, ( 1 )

ליהודה ויזן שלום רב

הגיעו אלי גיליונות 1-3 של ´כתם´ ואני מעוניין לקבל עותק מהבאים. אנא שלח לי במייל או לת.ד. 5075
רמת השרון

יש לי שאלה, ואל תראנה כרכילותית: יסדת את כתם ביחד עם עודד כרמלי. מדוע הוא פרש? האם אינך
מתקשה לשאת במעמסה לבדך? האם הינך מפרסם ב´כתם´ רק שירה או גם פרוזה ומערכונים? אם כן
אולי אציע לך דברים שכתבתי.

בהערכה, ראובן אדיבי

דוגמאות

2

בתגובה לemago

חסר דוגמה לשיר שעונה על ציפיות המניפסט

ככה כותבים שירה

3

בתגובה לemago

קח עיתון, קח מספריים
בחר מן העיתון מאמר באורך מתאים.
גזור את המאמר
חתוך בזהירות כל מילה מהמאמר
שים הכל בשקית ונער בעדינות.
הוצא את פיסות הנייר והעתק את המילים
לפי הסדר שבו הוצאת אותן.
השיר ישקף אותך
והנה, אתה משורר מקורי ומפליא ברגישותו


אילנה גרף
http://www.e-mago.co.il/e-magazine/dada.html

העתקת את זה

15

בתגובה לanonimus, ( 3 )

מהגדרת הדאדאיסטים לדאדאיזם, לפני 100 שנה.

כפיים.

דאדאיזם

20

בתגובה ליערה, ( 15 )

הוא חד פעמי.








בבקשה, אפסיקו

תגובה למסמך כתם

4

בתגובה לemago

‏11/12/2006
הערות לככה

לכ´ העורכים הנכבדים יהודה ועודד.

הבוקר הגיע לתיבת הדואר החשמלית שלי מכתב העקרונות המעניין שלכם. לטעמי הוא רך מדי ולא מספק.
להלן השגותיי:


1. שירת פעלים בגוף ראשון זו אוננות.

---האוננות גרמה לי יותר עונג מרוב השירים שנכתבו בגוף ראשון. מדוע עורכי כתם הנכבדים מעוניינים
לבזות את האוננות שלי ולהשוותה לשירה הגרפומנית, האפיגונית והאפורה של כל מיני ברנשים?

2. מקומה של הלשון השחוקה בשיחת הרחוב. על השירה להמציא מחדש את מילותיה וצירופיהן. למטבעות
לשון אין ערך במחוזות השירה.

---במשפט זה הופיעו שני ביטויים שחוקים מיני שחוק: ´מחוזות השירה´ ו´להמציא מחדש´. לשון שיחת
הרחוב כלל אינה שחוקה כלשון השירית בישראל, אלא רוטטת, מתלהטטת ומתנועעת. מדוע לבזות את שיחת
הרחוב, או את הרחוב? אני רואה בכל מתקפה על הרחוב מתקפה אישית עלי.

3. שיר לירי לא יעלה על 20 שורות. שיר אשר חרג מתקנה זו שומה עליו שיהיה יצירת מופת.

---הייתי מוריד את הרף לשבע-שמונה שורות. שיר בארבע שורות, למשל, לא יכול להיות אף פעם ממש
גרוע. גם אם הוא לא מעניין, אתה נהנה מאיכותו ולבנונו של הדף סביבו.

4. אין דימויים. אין כמו ואין דומה ל. ישנן שתי ברירות צירוף:
זהות והעדר זהות.

---שכחתם את האות כ´, המסוכנת והחמקמקה יותר.

5. על השימוש במטאפורות להיות מוגבל ומוצדק. שימוש במטאפורות לעיתים תכופות כדי לצייד משפטים
ריקים בפן לירי מוביל לזילות.

---מדוע בכלל לצייד משפטים ריקים בפן לירי? ההישג של משורר המאה ה21 וה22 הוא לקחת את הפן הלירי
ולהפכו למשפט ריק.



6. שבירת
שורות
אינה
הופכת
טקסט
לשיר.

---רק גננות שירה טרודות בשאלה מהו שיר ומהו טקסט, כאילו ש"שיר" זהו בהכרח עניין מוצלח מ"טקסט".
זהו בזבוז זמן לאנשים צעירים להטריח את זמנם בשאלה מהו שיר. אפשר להגדיר בפשטות שיר ככל טקסט
שלא ניקדו אותו.

7. שתילת מיתוסים, ציטטות מהתנ"ך או כל מידע או שם "תרבותי"
על-מנת "להגביה" שיר זו תחבולה נמוכה. אין זו מעניינו של הקורא
מהו הספר האחרון שקרא הכותב או מה ההרצאה האחרונה בה נכח -
או מדוע הינו חסר בטחון בכתיבתו ובאמנותו.

---גם אני נגד ניים-דרופינג פואטי, אבל אם הוא ממש מוגזם, מגובב ועלוב יש בו עניין כלשהו.

8. על השירה העברית להכיר בהישגי המודרניזם העילי של שנות השישים והשבעים, לפני שתוכל להתקדם
הלאה, להתפתח, לחדש ולהיחלץ מן הבינוניות המידבקת בה היא שרויה.

---על השירה לא לעשות דבר.


באים בזאת על החתום, עורכי "כתם" – עיתון לשירה יומית

יהודה ויזן עודד כרמלי



כותב ההערות:

רועי ארד
עורך משותף - מעין


טקסט זה ניתן לקריאה גם באתר מעיין
www.maayanmagazine.com

סוגיית ההגדרה מחפשת גדר

7

בתגובה לרועי ארד, כתב העת מעין, ( 4 )

אין הגדרות בשירה
אין דיבר
רק צירוף של אותיות
להיעשות שירה

אין ´אתה´ הקורא
אלא להיכתב
נועדה שירה
באם מתוך מֵסַפֶּר
או מתוכנו העמוס לעייפה של כונכיה משובללת
להיצלל לשריקת הרוח (

אין בפרסום שירה
אלא צידוק לעבודת ההקלדה
או ההכתמה העתיקה ומתוקה

בגזעו חש המשורר
להתעבות
אך החברה להכתיב
שלכת

שורר בסתר
שבור את חוד העפרון בחיפזון גאות
שורר באור
להיאמר או להיכתב אינו משמע
להישמע או להיקרא

על השירה להבין המשורר החד פעמי
כמו חוד פעימתה.

Re: סוגיית ההגדרה מחפשת גדר

12

בתגובה לאורטל ששון, ( 7 )

עם כל הכבוד לשירה. מר ארד העלה כאן סוגיה מעניינת בעניין האוננות, שאין ספק שהיא מהנה בהרבה
משירים בכל הגופים שהם, אף מפליא אותי שאיש תרבות כמר ארד אינו מתייחס לבעייתיות הכרוכה בה
כאבי פרקים לכלוך, דביקות, ולא לדבר על כך שעלול להיגמר לך הזרע.

לכן באמנות כמו באוננות ובאוננות כמו באמנות יש למצוא מישהו אחר שיבצע את עבודה סבוכה זו, מבלי
להשאיר כתמים באשר הם.

העסק גמור

10

בתגובה לרועי ארד, כתב העת מעין, ( 4 )

רועי היקר שלום רב,ראשית אשאל לשלומך.?
מעיין לא אוונגרד וכתם אף הוא לא!
העסק גמור.מריבות ספרותיות אנכרוניסטיות ועבשות כמו הג´ל בשערו של גבריאל מוקד.
פשוט כיתבו שירה טובה וזהו.שששששש.....

Re: תגובה למסמך כתם

36

בתגובה לרועי ארד, כתב העת מעין, ( 4 )

כבר הרבה זמן לא נתקלתי באוננות אינטלקטואלית כ"כ מחליאה ומזעיפת פנים. החבורות האלה רק
מזכירות לי שוב ושוב שחוץ מפרובוקציות ותרגילי שיווק זולים הן לא יודעות לייצר שום דבר שיש בו איכות
ספרותית אותנטית. הכוח האמיתי של "עכשיו" ו"סימן קריאה" היה ביכולת שלהם לעורר פולמוסים שעודדו
כתיבה, ביקורת וצורות מחשבה חדשות ומקוריות. כלומר, הויכוחים לא נוצרו לשם אומנות הויכוח, אלא על
מנת להגיע לתובנה אמיתית של מה זו שירה טובה ומזוקקת.
הייתי מציע לכל סטודנט מתחיל לספרות להתרחק כמה שיותר מכתבי העת הפסבדו-ספרותיים האלה
ולהתעמק באלתרמן, במרד של זך וחבורתו באלתרמן, בגלבע, רטוש, ויזלטיר, הורביץ, וולך, אבידן ועוד.
לא חסרים.
מצב כתבי העת הספרותיים בארץ הוא כמו מצב השירה בארץ: גרוע. למה? זו שאלה מעניינת.

מחזירים את הרמה.

5

בתגובה לemago

עורכי כתם הנכבדים האם אינכם שמים לב שבזה המניספט אתם מבזים את עצמכם ואת הידע שלכם בתחום
השירה(אם קיים כזה?).
קראתי את כתם והופתעתי לשלילה מרמת הכתבות מרמת השירה ובעיקר מהפורמט.

סילחו לי אנשי מניפסט יקרים. כיצד באים אתם בביקורת כלפי כל כותבי השירה לדורותיה ובכפיפה אחת
מוציאים לאור עיתון בינוני ברמת השירה והכתיבה שבו (עד כי לפעמים הצהוב של התוכן עולה על הדף
הכמעט לבן). שירה צריכה להכתב. נקודה! אין לאיש זכות להגדיר את השירה ולקבוע מניפסטים השוללים
את קיומה של השירה לדורותיה ומעניקים גושפקה לשירה אוונגרדית דמיקולו לכל היותר יש זכות להציג
אלטרנטיבה ואת זאת לא הפלאתם להציג. הרי גם כאשר נתן זך כתב את "הירהורים..." על שירת אלתרמן
הוא התייחס לצורך של השירה להתחדש ועשה זאת בצורה מעמיקה ועניינית ולא בהצגת נקודות שבינן ובין
תוכן של ממש אין הרבה.

שיר לירי לא יעלה על 20 שורות? 21 שורות זה כבר לא שיר לירי? סלחו לי רבותי אבל שיר אינו נמדד
בעורכו כי אם בתוכנו. סעיף זה משקף את בורותכם בכל הקשור לשירה עכשווית ושירה בכלל.

על השירה ללמוד? על השירה להכתב זה הכל. ובכל הקשור לשירת שנות ה70
גשו לחנות הספרים הקרובה אל מקום מגוריכם או לסיפרייה הקרובה והתחילו לקרוא שירה אוונגרדית
אמיתית, לימדו אותה עשו בה כבשלכם רק לאחר שתלמדו את אופיה ותתהו על קנקנה.


כתב ידכם מעיד על בורותכם ומציגכם כהדיוטות. עשו עימנו חסד וגם עם עצמכם ורדו למחתרת עד שתבשיל
בינתכן ותפיק דברי טעם.


על התחום

מאיר גולדשטיין (עורך עבר של אחד כתבי העת)

מניפסט לבדחנים

6

בתגובה למאיר, ( 5 )

אם לנין היה כותב מניפסט כזה אף אחד לא היה נותן לו את השליטה על בריה"מ. חוצפה לקרוא לדבר כזה
מני-פסט (צומו של מני)

תתביישו!!! אבל בטח זה רק גורם לכם להשמין מעונג.

אשרי הציבור שלוקח את זה ברצינות.

אני לא מסכימה עם זה

8

בתגובה לemago

אני חושבת שכתבתם את המניפסט הזה סתם ולא השקעתם בו מחשבה, כי אם הייתם בודקים את זה לעומק
הייתם רואים שבערך על כל "איסור" שלכם יש מיליון שירים טובים שגם אתם אוהבים אני בטוחה,
שנכתבו בשימוש בו.

וכמובן שעל כל מניפסט יש שלושים תיקונים, אז קדימה תקנו אותו.

2 ------

9

בתגובה למיכל, ( 8 )

אין אתם מנסים ליצור אוונגרד --מעיין זה כתב העת הכי אוונגרדי במהותו שקיים היום . שני
------ שמחדשים את וולך -שירה אוונגרדית מלפני 40 שנה --וקוראים לזה קידמה ?
נראה שעברתם שטיפת מוח אצל פושע שירה אחר --גבריאל מוקד. אוי ציפורה לאן נתקענו --ימים קשים .

כישרון וכינים

11

בתגובה לemago

כשרון כתיבת שירה הוא כמו.....כינים.או שיש לך או שאין לך.כל מדריך/מניפסט כיצד לכתוב שירה
טובה נראה לי במקרה הטוב פתטי.

היי חבר´ה.

13

בתגובה לemago

מניפסט מעניין ביותר. נדמה לי שעל חלק מן הסעיפים בו עונה השירה בכלל, ולאו דווקא השירה שאותה
אתם מעוניינים לקדם (כמו בעניין הפסיחה, או הקישור בין מילים).

שמעתי עליכם מהצצה במוסף הספרותי של מעריב, שם היה השיר ההוא על וינסנט. אני חייב לציין,
שדווא השיר הזה הפר באופן בוטה את אחד הסעיפים שלכם. בקראי אותו, וגם לאחר הניתוח הקצר של רן
יגיל, עדיין לא הבנתי דבר וחצי דבר, כיוון שאינני מכיר כמעט בכלל את יצירותיו של ואן גוך. האם
אין זו הפרה של סעיף 7?


בכל מקרה - יישר כח, עלו והצליחו!

נ.ב - עודד, אם אתה העודד כרמלי שאני חושב שאתה (הגיל והאופי מתאימים...), ואם אתה זוכר אותי -
אשמח אם תיצור איתי קשר...
madarmail@yahoo.com

על סעיף 7 ו 8 - גילוי דעת חריף!!!.

14

בתגובה לעמוס מדר, ( 13 )

סעיף 7 ו 8:
>>>"שתילת מיתוסים, ציטטות מהתנ"ך או כל מידע או שם "תרבותי" על-מנת "להגביה" שיר זו תחבולה
נמוכה. אין זו מעניינו של הקורא מהו הספר האחרון שקרא הכותב או מה ההרצאה האחרונה בה נכח -
או מדוע הינו חסר בטחון בכתיבתו ובאמנותו.

8. על השירה העברית להכיר בהישגי המודרניזם העילי של שנות השישים והשבעים, לפני שתוכל
להתקדם הלאה, להתפתח, לחדש ולהיחלץ מן הבינוניות המידבקת בה היא שרויה."<<<


שאני מתבונן על השירה האנגלית, היא מלאה באיזכורים של התרבות הקלאסית והנוצרית. מילטון למשל
מפגין ידע אבסולוטי במיתולוגיות, Paradise lost הוא שחזור מיתוס גן העדן היודו-נוצרי. אי אפשר להבין
את מילטון בלי לקרוא מיתולוגיה יוונית. שיקספייר כותב ומחייה דמויות היסטוריות וסיפורים היסטורים.
ט.ס.אליוט מציג גירסה שלו למיתוס המלך הדייג ב waste land. הרשימה ארוכה ארוכה.

משורר חייב להיות תלוי בעושר של העבר. סעיף 7 במניפס אחראי לכך שהמשוררים העכשווים שלנו הם
בורים והשירה שלהם רדודה. הם ניזונים מקומיקסים ולא שמעו אף פעם על קריאה אמיתית. היכן שבורות
שוררת, שום דבר אמיתי לא יכול להיוולד אלא רק עיוות ספרותי. השירה הישראלית של השנים האחרונות
מלמדת על רדידות שהיא אספקרלריה של כל התרבות שלנו שנהפכה מעם הספר לעם הפלאפל.
דור טשרניחובסקי נבלע בתהום הנשייה הפואטי.

סעיף 8: הישגי המודרניזם העילי של שנות השישים וה 70? על איזה הישגים בדיוק מדובר??? את זה לא
הבנתי ואיך אפשר להשוות אותם כמקור פואטי כמו התנ"ך? הרי זה מגוחך ברדידותו.

ידידי, מורי ורבותי,
שירה נמדדת בעושר התרבותי ממנה היא שואבת. וכשהעושר הזה הוא חבורת תל אביביים שינקינאים
מנותקים מתרבות גבוהה בתוך בחיים ה´מגניבים´ שלהם ושואבים מהם כתרבות לביטוי עצמי פואטי--
השירה שלנו מביישת אותנו.

תרבות אמיתית היא תרבות גבוהה וכל מה שבה מתחת לא ראוי להכלל בקורפוס של השירה.

אז דעו לכם, כל עוד לא יקום משורר עברי ראוי, אני אסתפק לי בספנסר, בשיקספיר מילטון, קולרידג´ ,
דיקנסון וטניסון. גם ככה זה עולם במלאו שמספיק לי ל 1,000 תקופות חיים.

תומך בכל מילה של הבריגדיר גנרל נגהי

16

בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 14 )

וכמובן, חסרה יצירת המופת "יוליסס" שכולה נשענת על המיתולוגיה היוונית.
ובכלל, לאן שסופר או משורר ינסה לברוח, תמיד הוא יהיה מוקף ב 2 קירות בטון תומכים מהם לא יוכל
להימלט - התנ"ך ו\או המיתולוגיה היוונית.(לאו דווקא בצטטוט אלא אפילו באופן המחשבה, אוצר המילים
וכו´).
אלה הבסיס לאומנות ולתרבות המערבית.
זוהי הקרקע ממנה צמח עושר תרבותינו.

מסכימה עם כל מילה

24

בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 14 )

התגובה שלי מעט מאוחרת (או מאוד מאוחרת) במקרה היום נתקלתי בתגובתך. זה מה שטוב
בעיתון אינטרנטי - לא זורקים אותי לפח. ואשר לענייננו - ללא מסד אמיתי של תרבות אין
שירה איכותית. כל השאר זו פטפטת.

קשה, קשה..

17

בתגובה לemago

קשה להיות מרדן בתקופ שבה אין נורמות כתיבה מחייבות.
קשה להיות מרדן אם אין אג´נדה אידיאולוגית מוצקה..
קשה למרוד אם היו שם כבר כמה זקנים לפניך.

אבל זה נסלח. בגלל המרץ, הצורך להתבלט והחן.
כשהם יתבגרו יש סיכוי שיצמחו מהם כמה יוצרים מעניינים.

הממ...

18

בתגובה לדולצינאה, ( 17 )

אני נייטרלי.

עוד רשימה מתוך כתם 2

19

בתגובה ליהווה, ( 18 )

במחזור החיים היהודי ישנם טקסים רבים שמטרתם להעביר את התורה מדור לדור. בתחום השירה,
אחד מטקסי המעבר העיקריים הוא טקס החניכה שמעביר המשורר הותיק למשורר צעיר ממנו. הטקס
כולל קריאת השירים הראשונים, מתן פרשנות ועזרה בעריכה, פירסומם (במידה והמשורר הינו
גם עורך), עזרה במציאות הוצאה לאור מתאימה, עזרה בארגון ערב שירה והזמנת משוררים
מהחוג הסובב אותו והעברת הערכים החשובים, באמצעות הפואטיקה המסורתית והתכתה בכתיבת
הדור הצעיר.

http://www.notes.co.il/mati/29246.asp

שד ברמות

21

בתגובה לemago

ממילה את דם
ואיזה איפור ניתן להוסיף לעינים ריקות ?
נימים בצדדים ?
הרחבת אישונים ?
כל זה דומה לדאיית ציפור משיעמום.
איש חכם פעם אמר,
אחר כך שתק
עישן סיגריה חיפש לו ממתק.
אני,את שלי עוד לא אמרתי.
כנאמר
לא כל דבר הוא עניין מפואר
לפעמים צריך להטות את השמש
לנשק בקור לב
לקום בבוקר
ולהתאהב...



נ.ב :אני לא מתלוצץ
אבל יש לי בדיחה
המוות בחור נחמד
אפילו שהוא בחורה

אין דבר כזה

22

בתגובה לemago

בני האדם מאוננים גנטית
כל אוננות היא שירה רמה
זרע המשוררים
מנביט מחשבות למילים,מנפח נשים,
דביק ומלא גאוות עריצים
לקבוע שזאת שירה
ואין אמיתי מזה
ואין אמיתי


royhassan@yahoo.com

להטיל

23

בתגובה לקזימיש מוסקט, ( 22 )

על השירה לא מוטל דבר. אנחנו מוטלים לתוכה.
ומי שרוצה לאונן, לבריאות.

יהודה ועודד שלום.

25

בתגובה לemago

יהודה ועודד שלום, לפני מספר חודשים צפיתי באייטם מעניין בנושא שירה בארץ ושם נתקלתי בשמותיכם.

אני באופן אישי כבר קרוב לשנה מקיים ערבי שירה ופרוזה בגלריה מיוחדת ברעננה.

היצירות המוצגות והסגנונות בעלות קשת אומנותית רחבה, מבוגריםו צעירים עולים להקריא את
יצירותיהם.

בגדול חבריי ואני הצלחנו ליצור קהילה קטנה של בני נוער חובבי שירה שלא הייתה להם דרך אחרת
לחשוף ולהיחשף לתחום.

אודה לכם אם תצרו עימי קשר בכל דרך

טל: 0508583559

אימייל: allonyoav@gmail.com

יואב אלון.

קפיצה במוט או לגובה?

26

בתגובה ליואב אלון, ( 25 )

או לא לקפוץ.
מה עדיף, אני תוהה,
או שמא אתה תועה - כי לי אסור
לנקוט בלשון גוף ראשון -
וכך גם אני (סליחה) מנמיך לקפוץ
מתחת לרף הציפיות המוגבהות במוט
חוכמתם
של חלוצי שירה פוסט-פוסט מודרנית
היודעים כל כך טוב (בטחון עצמי ללא ספקות
טוב בגיל הנעורים)
אבל אסור לי (סליחה)לתהות
ועלי (סליחה) להעביר את תהייתי
אליך או אליו או לאף אחד
שאישיותו מומצאת כאילו לא אני (מבקש סליחה)
ואין לאגו הבוטה או הלא בוטח זכות קיום
משל עצמו.
אז במטותא ממכם
תיכף מישהו חכם יותר ישבור את המטה
שבו חצה האוונגריסט המזוקן
את ים סוף התנכי (סליחה)
על גבכם המתימר
וכל אחד מחלקיו ידחוף לכם ב...
ואילו אני
אני אני אני אני
אני אני אני אני
אומר לכם
קפצו לי.

התגובה היא לכתם. לא ליהודה

27

בתגובה לשמעון רוזנברג, ( 26 )

ועמו הסליחה

Re: התגובה היא לכתם.

28

בתגובה לשמעון רוזנברג, ( 27 )

לא ליואב אלון
סליחה.
מגיש את הלחי השניה בהוקרה.
או שגם הברית החדשה פסולה לשימוש אמנותי?

מה אתם אומרים, רק ככה זו שירה?!

29

בתגובה לemago

ברשותם אפתח בציטוט השיר "תרומה צנועה לתאוריה של הפואטיקה" שכתב אבידן

"שיר הוא דבר
שאני קובע שהוא שיר
לאחר שאני כותב אותו
כשיר או שלאשיר
אבל מפרסם אותו כשיר

ועכשיו תקבעו מחדש מזשיר"

דוד אבידן נותן לי פתיח נהדר לשאלה הנהדרת שלי
האם השירה הסמיכה אתכם כשומרי הסף שלה?
יש לי תחושה שהיא לא עשתה את זה, מניפסט
בריח אליטיסטי כמו זה, לא עושה חשק לקרוא את העיתון
ולהצטרף לחבורת הסנובים שרוצים לקבוע מה היא שירה.
אתם יכולים, מוזמנים ומבורכים לתת את קולכם המיוחד
וזוהי ברכה גדולה לשירה, אבל הריח של האליטיזם
עושה ליחשק ללכת למקום שמכבד את התפיסה שלי בשירה
לא משקל ברור, חרוזים מוגבלים, שיברת שורות מדוייקת
אבידן אמר ובתבונה: "מכאן ועד הודעה חדשה, השפה העברית היא אחוזתי הפרטית"
שירה היא בית של כולם, אל תשכחו את זה כוווווווולם

טיטי טובולינה
פלורליסטית וצנועה
בשעות הפנאי

יהודה ויזן אפיגון ותו לא

30

בתגובה לטיטי טובולינה, ( 29 )

יהודה ויזן הוא אפיגון וכאן הוא עירום.
כנסו ללינק ותראו בעצמכם.
קצת מזכיר את מה שעשה בשעתו לאמיר אור, אבל שווה את זה

http://www.flickr.com/photos/goniriskin/2306816961/sizes/o/

שירה

31

בתגובה לemago

איך ניתן לשוחח איתכם טלפונית?

מרד כנגד מרד הוא שמרנות

32

בתגובה לemago

כיתבו או סיתמו

35

בתגובה לגון, ( 32 )

כיתבו או סיתמו