אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לעוף – תערוכת יחיד של ריקי לוי בגלריה מרכז הבמה בגני תקווה


חיבור מרתק בין עולמות שונים"אין ספק שבעבודתה של ריקי לוי שולט הרגש. על אף הצורך בתכנון ושליטה לא קלה על החומרים בהם היא עובדת, הצבעוניות והיד מבטאים אקספרסיביות מובהקת. אולי בשל כך, היא עובדת על משטחים גדולים במיוחד, מבקשת לומר הכל ובגדול" כותבת האוצרת מירי קרימולובסקי, על תערוכת היחיד של ריקי לוי, "לעוף", המוצגת ב"מרכז הבמה" בגני תקווה.

ריקי לוי: דיוקן עצמי. מתוך התערוכה

"לוי מחפשת את המגע הישיר עם החומר: צבעים, דבקים, חול ואפילו לכה, היוצרת מרקם מבריק אתו היא משחקת באופן מקורי ביותר".ואכן, המשותף לעבודות הוא השימוש בלכה מלטשת מצד אחד, היוצרת אפקט של גימור נקי ומוקפד, ובתבליטים מעודנים מצד שני, בקווים הנפרשים כמעין רשתות דקות על פני משטח התמונה, ויוצרים מרקם מרתק וייחודי, שונה ואחר כל פעם, כפי שציינה האוצרת מירי קרימולובסקי, "בכל סדרה מהווה הטקסטורה עולם שלם, מורכב מאוד". אלא, שהלכה והגימור הנקי יוצרים עולמות שבהם עובדו הן הרגש והן החומר ועברו תהליכים קוגניטיביים ועיצוביים ההופכים אותם לעבודה אמנותית שבה הושקעה מחשבה רבה הן אודות הרגש והן אודות החומרים. התערוכה מורכבת מציורים ומפסלים, ומחברת בין עולמות שונים ומרוחקים זה מזה – עולם הבלט, עולם הטכנולוגיה, עולם הקומיקס ועולם התרבויות העתיקות.עולם המחול בא לידי ביטוי בתערוכה בפסלים הנמצאים במרכז האולם, שחלקם עשויים עיסת נייר, ללא גימור, וחלקם יצוקים במתכת. לכל הפסלים, המתארים רקדניות בתנועה, בעת תרגול, גפיים ארוכות במיוחד, והן לובשות חצאיות בלט דקיקות ושקופות למחצה, עשויות עלים-עלים משקיות ניילון. "שקית הניילון הפשוטה, חומר 'נמוך', הופך לדבר האלגנטי ביותר בדמותה של רקדנית – חצאית הטוטו. לוי מבקשת להאדיר את הפשוט, כל חומר ולו הפשוט ביותר, עובר תהליך של מטמורפוזה" כותבת האוצרת, מירי קרימולובסקי "היא אינה עוסקת בדלות החומר אלא ביופיו של כל חומר וחומר ובאפשרות לראות את העולם בעיניים אחרות". חצאיות הניילון האלה מודבקות גם על חלק מהציורים, המאורגנים בטריפטיכונים ובדיפטיכונים, המתארים את הרקדניות – רישומים מעודנים, אמנם מונומנטליים בגודלם, אולם מינימליסטיים באופיים, מונוכרומטיים, עד כדי קיצוניות של רישום בלבן על גבי לבן. העלים שבחצאיות מופיעים גם בסדרת העבודות המרהיבות שניתן לכנות אותן התייחסות לעולם העתיק, עולם של מסיכות, מיתוסים ו-אגדות – שלוש עבודות גדולות ממדים וצבעוניות בפורמט מרובע, שבאחת מהן מופיעה מסיכה, מקושטת ברשת תלת ממדית של מוטיבים עיטוריים, ובבגדיה ניכרים סימנים לאותם ספק-עלים ספק נוצות, המשתלטים לגמרי על דמותה של האישה-הציפור המופיעה על רקע יער מרומז בתמונה משמאל. במרכז, בין המסכה לבין האישה-הציפור, ניצב דיוקנה העצמי של האמנית, מכוסה ברעלה המורכבת מרשת חוטי יוטה, שעוקבת אחר מבנה הפנים הנשקף מתחתיה, דיוקן עצמי אותו מתארת האוצרת מירי קרימולובסקי במילים "דמות שכל כולה מתרכז במבט, בעיניים, מבקשת להראות ולהסתיר כאחד".רשת החוטים מתקשרת אל העבודות בנושא הקומיקס, כאשר פעם היא נפרשת על פניה של אחת הדמויות, ופעם אחרת היא מתפקדת כגרבי רשת בציורי הרגליים. העבודות בנוסח הקומיקס עשויות בפורמט ארוך וצר, לעתים רוחבי ולעתים אנכי, ומאורגנות גם הן בצורת דיפטיכונים וטריפטיכונים, אלא שכאן האפקט שונה לגמרי, בשל אופיין השונה של העבודות, שבהן הצבעוניות עזה במיוחד.בסדרה אחרת, עוסקת ריקי לוי כאמור בטכנולוגיה – גלגלות, גלגלי שיניים, שרשראות ועוד, המשולבים עם ציורים של רגליים ושל כפות רגליים, בגווני כחול, שחור ואפור. מירי קרימולובסקי: "מבחינה תמטית, ניכר שהמוטיב המרתק אותה ביותר, הוא התנועה. איך נע גופנו מבחוץ ובבפנים? מה גורם לו לפעול? מה סוד הקסם של כל מפרק ומפרק"? ריקי לוי, בוגרת המדרשה למורים לאמנות, למדה במהלך השנים אצל האמנים משה רוזנטליס, אסתר פרץ ארד, אבינועם קוסובסקי ויעקב מישורי. היא עוסקת בהוראת אמנות, ומאחוריה שש תערוכות קבוצתיות וארבע תערוכות יחיד. התערוכה תוצג עד 26.12.06 ב"מרכז הבמה" בגני תקווה.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עטרה מוסקוביץ