אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זכות השיבה


אנחנו והפלשתינים יודעים ש"זכות השיבה" אינה אלא נוסחה לביטול זהותה של ישראל כמדינה יהודית בשלב הראשון, להפיכתה למדינה דו לאומית – מדינת כל אזרחיה - ולבסוף לחיסולה. אבל רוב הקהילה הבין לאומית אינה מבינה את הקשר הישיר שבין "זכות השיבה" לשלילת זכותו של העם היהודי למדינת לאום משלו. בעוד כולם מכירים בזכותם של הפלשתינים למדינת לאום משלהם הצליחו הפלשתינים להפריד בין זכותם למדינה לבין זכותם של הפליטים לשוב לתחומי ישראל. לכן לעולם לא השתמשו הפלשתינים בנוסחה המקובלת על ישראל- " שתי מדינות לשני עמים" אלא בנוסחה "שתי מדינות החיות בשלום זו לצד זו", שמשמעות המעשית זו פלשתינית וזו גם כן. לעולם הרחב והחשדן כלפי ישראל נשמעות שתי הנוסחאות כדומות להפליא בייחוד שישראל כמעט ולא העלתה את בעיית זהותה הלאומית כנושא המרכזי בסכסוך. עד היום הצליחו הפלשתינים לקבע בתודעת העולם שהסכסוך נסב בעיקרו על זכות השיבה ואילו אנחנו לא ניסינו אפילו למקד את הסכסוך סביב זכותנו למדינת לאום משלנו. נאומו אתמול של ראש הממשלה אהוד אולמרט בשדה בוקר נגע בבעיה כאשר בצד שפע ההבטחות הפייסניות תבע מהפלשתינים " לוותר על הדרישה למימוש זכות השיבה". למרות שהתביעה נכונה והכרחית לקיומנו כאן במזה"ת היא מציגה את הפלשתינים כבעלי "זכות", שיכולה להיתפס בעולם כזכות הומאנית, ואת הדרישה לוויתור כתנאי מוקדם למו"מ. אכן כבר היום הגיבו חלק מהדוברים הפלשתינים שזכות השיבה צריכה להיות חלק מהמו"מ והאשימו את ראש הממשלה בהצבת תנאים מוקדמים. מאחר שישראל הכירה הרבה פעמים בעבר בזכותם של הפלשתינים למדינה בארץ ישראל מותר לה והיא חייבת מוסרית לתבוע מהפלשתינים כתנאי, ולפני כל מו"מ, לא עמידה בתנאי הקוורטט או מפת דרכים, כי הרי מדובר בנוהל בלבד, אלא להכיר עקרונית בזכותם של היהודים למדינת לאום משלהם כאן בארץ. הדרישה תציב דילמה מהותית בפני הפלשתינים. במידה והפלשתינים יסרבו להכרה זו ימחישו לכל העולם שהסכסוך לא ניסוב על הקיום המדיני הפלשתיני אלא היהודי. במידה וינסו, כדוגמת "זכות השיבה", לגלגל את ההכרה בזכותם של היהודים למדינה לתהליך המו"מ עצמו כי אז יבהירו לכולם שלא הכיבוש הישראלי הוא ציר המו"מ ומכשול לשלום אלא האיום הפלשתיני על עצם זהותה של ישראל. היה ואכן יתגשמו התקוות והפלשתינים יכירו עקרונית במדינה יהודית כי אז כל היתר, כולל זכות השיבה, יהיה פתיר והשלום שיושג יהיה יציב יותר. לא וויתורים אנחנו צריכים לדרוש מהפלשתינים כתנאי למו"מ אלא הכרה בסיסית ומהותית.אם כל השרים, חברי הכנסת, השגרירים, הדוברים, בעלי הטורים, העיתונאים ואנשי ההסברה ישננו לכל לעולם חזור ושנן כי איננו מבקשים מהפלשתינים שום וויתורים כתנאי מקדים למו"מ, רק הכרה מקבילה בזכותם של היהודים למדינה משלהם יתכן מאד שכל התובנה העולמית על מהות הסכסוך תקבל מימד אחר. לא עם כובש מול עם נכבש הנאבק על חירותו אלא עם הנאבק על עצם הלגיטימיות שלו למדינת לאום משלו – העם היהודי.דני רשף.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דני רשף