אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

איך שגלגל מסתובב...


ביום חמישי, 17/03/2005, חתמו בקהיר הפלגים הפלשתינים על הסכמתם להפסקת אש עם ישראל, ה"תהדיאה", פועל יוצא של הסכמת היו"ר אבו מאזן לתוכנית הפעולה וההשתלטות של החמאס על הרשות הפלשתינית. מאז התמסר אבו מאזן כל כולו ובכל מאודו להכשרת השתתפות החמאס בבחירות הצפויות לרשות הפלשתינית ובניגוד גמור להסכם אוסלו. שלשה טיעונים העלה אבו מאזן בפני ארה"ב להכשרת החמאס. הראשון – מעמדי כמנהיג הפלשתינים יפגע באם ימנע מציבור גדול להשתתף בבחירות. השני – ממילא אין לחמאס סיכוי לזכות. השלישי – ההשתתפות בבחירות תהפוך את החמאס לגוף פוליטי מפלגתי לגיטימי וככזה יקבל עליו ממילא את הסכמי העבר של הרשות.באותה תקופה זכה החמאס בהישגים גורפים כמעט בכל הבחירות שהתקיימו ללשכות המסחר ברשות הפלשתינית, לאגודות הסטודנטים באוניברסיטאות ולרשויות המוניציפאליות. סוקרי דעת הקהל ברשות, ובראשם חליל שקאקי מרמאללה, טעו בכל ההערכות והתחזיות ולמרות זאת נשלחו לארה"ב לשכנע את משרד החוץ בוושינגטון בחישוביהם המלומדים שלחמאס אין שום סיכוי לזכות בבחירות. מאחר שהערכתם התאימה גם להערכת השב"כ הישראלי הרי, לבסוף, הצליחו לשכנע את ארה"ב. מאז כולם עוסקים בלחזק את אבו מאזן אל מול מעשיו שלו עצמו.למרות ששלשה ימים לפני החתימה על הסכם קהיר הדליפו מלשכתו של אבו מאזן שיש לנהוג בזכות השיבה הפלשתינית "באופן מציאותי יותר" כמו פיצוי במקום שיבה פיזית (1) הרי בהסכם קהיר חתם אבו מאזן על הנוסחה הקיצונית של החמאס לפיה זכות השיבה תתממש בכפרים ובעיירות מהם גורשו הפלשתינים בפועל ובתשלום פיצויים מלאים. כבר ב 29/03/2005 השתתף הג'יהאד לראשונה בישיבת הועד הפועל של אש"ף, המייצג החוקי של העם הפלשתיני, שבו אין להם דריסת רגל. באותה ישיבה תקדימית הסביר אבו מאזן שמדובר באפשרות לשינויים באש"ף שיוכלו לאפשר לחמאס ולג'יהאד להצטרף (2). אי אפשר לדעת האם אבו מאזן אכן האמין בהבלים שמכר לעולם והוא קורבן לטעותו שלו או שהוא סובב את כולם בתחבולותיו על אצבעו הקטנה. כל אחד רשאי להיות חשדן כלבבו.השתלטות החמאס, בתיאום עם אבו מאזן, על הרשות הפלשתינית וסירובו להכיר בישראל הביא רבים וטובים בישראל להגות מו"מ מדיני, עוקף חמאס, מול אש"ף. באופן טבעי הציב החמאס את ההשתלטות על אש"ף כמטרה הבאה בדרך להשתלטות על הממסד הפלשתיני כולו כפי שחאלד משעל הגדיר בגלוי. חטיפת גלעד שליט לפני כ- 5 חודשים הציבה את חאלד משעל כבעל זכות ווטו על כל ההחלטות הלאומיות הפלשתיניות ומבחינה זו כבר הרוויח רווחים עצומים מחטיפת החייל. כולם יוצאים ובאים לפניו, גם אבו מאזן עצמו. אבל כוח הווטו להכשיל אינו ככוח הסמכות גם להחליט ולבצע. בייחוד אין לחמאס דריסת רגל באש"ף כנציג הלגיטימי של העם הפלשתיני. הגיע הזמן לתרגיל קהיר 2 באותה השיטה, באותו המקום ועם אותן הדמויות: הפסקת אש כהישג טקטי של אבו מאזן שתשפר את מעמדו ותקל על הלחץ הבין לאומי על הרשות הפלשתינית תמורת הכשרת החמאס לשותפות מלאה בדרך להשתלטות על אש"ף עצמו. ממש כפי שאבו מאזן כבר הסביר באותה הישיבה בעזה ב- 29/03/2005. מכאן שהפסקת האש תמשך כל עוד היא תשרת את תהליך ההשתלטות של החמאס על אש"ף ותחזק את החמאס בקהילייה הבין לאומית בלי להכיר בישראל. אכן מי שיקרא את כותרות העיתונים של סוף חודש מרץ 2005 עשוי בקלות לחשוב שהוא בנובמבר 2006. לישראל בהחלט צריכה להפגין רצון טוב ולקבל את הפסקת האש, אם לא כלפי הפלשתינים כי אז למען מעמדנו בקהילייה הבין לאומית. אבל בהתלהבות מהפסקת האש אסור לנו לשכוח, שבסך הכל מדובר בעוד צעד להשליט את החמאס על הפלשתינים ומותר לחשוד שזה נעשה בהבנה מלאה עם אבו מאזן. דני רשף. (1) מעריב , ג'קי חוגי , 15/03/2005 .(2) מעריב , עמית כהן ,30/03/2005 .

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דני רשף