אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

משחקים - תערוכת חברי אגודת המאיירים בישראל


התמונה של אילנה גרף

שיתוף הפעולה הנמשך זה שנים רבות בין הגלרייה העירונית, מחלקת הסיפריות העירוניות לבין אגודת המאיירים בישראל הניב השנה תערוכה מופלאה, מקורית וראשונה מסוגה בארץ.התערוכה מזמנת מיפגש מחודש עם המשחקים עליהם גדלנו וגם עם אלה המקובלים היום.

מתוך דברי אורנה פיכמן, אוצרת התערוכה ומנהלת מחלקת הגלריות ברעננה:המשחק הוא סוג של פעולה אנושית, הנעשית בדרך כלל לשם הנאה ובידור. לכל משחק אוסף חוקים מוגדר משלו. מעבר להנאה יש למשחק יתרונות נוספים חשובים כמו: למידה, חשיבה, שיפור המוטוריקה והקואורדינציה, שיפור הכושר הגופני והאינטראקציה החברתית.בכירי המאיירים בישראל איירו במשך שנה שלמה מגוון משחקים. התוצאה – איורים בדו-מימד, בתלת-מימד ובטכניקות שונות, בהם אינטרפטציה אישית של כל מאייר ומאייר למשחקי ילדות; משחקי לוח; משחקי קופסא; משחקי עט ונייר; משחקי חברה; משחקי כדור; משחקי מחשב ומשחקי ספורט ומזל.ומוסיפה אורנה פיכמן (מתוך קטלוג התערוכה):"ימי ילדותי עברו עלי בשכונה תל אביבית של שנות השישים. היו אלה ימים של תום. ימים בהם לא היתה לאף אחת מדיירי השכונה טלביזיה, ימים של טרום המצאת המחשב. הדירות בשכונה היו קטנות, אבל מי התלונן? מבוגרים וילדים כאחד היו מאושרים ודאגו לטפח יחסי שכנות מצויינים. את דלת הכניסה מעולם לא נעלנו, ובלילה השארנו בלי לחשוש ליד סף הדלת כסף בתוך בקבוקי חלב ריקים עבור החלבן, שהחליף אותם במלאים בבוקר למחרת....כשחזרנו מבית הספר היתה אמא מחכה לנו בבית עם ארוחת צהריים חמה, בשעת האוכל האזנו בקשב רב ל"פינת הילד" ואחר כך היינו קוראים בשקיקה את הסיפור בהמשכים ב"דבר לילדים". מיד בתום הכנת השיעורים וללא תאום מראש היינו כל ילדי השכונה מתרכזים בחצר המשחקים.אבי היה יורד ראשון מהקומה השנייה עם כיסים מלאים בג´ולות, טובה ובתיה היו משרטטות במרכז הכביש בעזרת גיר שהביאו מהכיתה את התרשים של "קלאס בובה". ..זיוה ואיריס אהבו לשחק ב- "חמש אבנים", בלהה, ציפי, טלי ודפנה הצטיינו בקפיצה בחבל בעוד שתיים מהן מגלגלות את החבל, היו הנותרות קופצות על פי קצב הגלגול תוך שהן מכריזות את הוראות וסדר הקפיצות.

כרמית גלעדי - פולארד - קלאס, צבעי מים, אקריליק וגירים על נייר, 30x30 ס"מ

בשעות בין הערביים, כמעט לפני שאמא היתה קוראת לנו לארוחת הערב, היינו נזכרים שטרם הספקנו לשחק ב- "מוקש מים", במחבואים, בתופסת, בדודס, בגוגואים, ב- "אחת שתיים שלוש דג מלוח", או אז היינו מתאספים במהירות, כשאנו כבר מיוזעים ועייפים מאוד, לשחק לפחות באחד או שניים מהם..."

איילת פדידה – מחבואים – גואש וצבעי עיפרון על נייר, 50x70 ס"מ.

המשחק הינו שפה המאפשרת תקשורת, מסבירה מרים פרינץ, מנהלת מחלקת ספריות עירוניות ברעננה. לשפת המשחק מיומנות, סמלים, מבנה וכללים.שפת המשחק מאפשרת קשר בין אדם לרעהו, בינו לבין עצמו, בין הורים וילדים, מורים, תלמידים ועוד... המשחק הוא דבר והיפוכו – פעילות חופשית מחד ומסגרת וכללים מחייבים מאידך.הוא כלי להנאה, לשחרור ולהרפייה, וגם אמצעי לימודי, טיפולי, שיקומי, איבחוני ויצירתי.אדם משחק כל חייו, מרגע היוולדו, כאשר לכל נתונה "הזכות וההזדמנות למשחק, נופש וחווית דמיון" (על פי "הצהרת הזכויות הפסיכולוגיות של הילד" שנערכה באנגליה בשנת הילד הבינלאומית 1979).בתערוכה זו מביעים המאיירים חברי אגודת המאיירים בישראל, משחקים שונים ומשחקי ילדותינו, עליהם אנו מתרפקים בהנאה, בנוסטלגיה, ובגעגועים.

נורית יובל - סבתא סורגת, איור במחשב 50x70 ס"מ

המשתתפים בתערוכה (לפי סדר הא"ב)

טל אביב כפיר ויצמן

אולגה אהרונוב יעל זהבי

גד אולמן דורון זהרי

צבי אורגד דפנה טוכנר

ימית אושינסקי קסניה טופז

רחל-אליה אחונוב נורית יובל

חדוה אטלס – בן דוד תמי כרמל

אורנה איזנברג מי לשם - פלאי

יהודית אייל ורוניקה מהללאל - שקד

ורד אלון נול קרן – מאי מטקלף

ליאת אלוף מינה מינסקי

ברכה אלחסיד – גרומר נומי מלול - אוהד

לוסי אלקויטי יולן מצגר

שלומי אלקלעי אורן סומך

גליה ארמלנד רחל סטולרו - חיים

יגאל באום סבינה סעד

פט בסקר מיקי עמית

מיכל ברגמן שרי ערן - הרשקוביץ

לימור ברלד איילת פדידה

שגיא ברנשטיןן אורי פינק

חנה ג´ודיס יעל פינקלשטיין

ניקול גוטמן יאיר פלד

מירל גולדנברג מרי קיין

ברכה – בייני ונידה גיא מישל קישקה

כרמית גלעדי – פולארד ניר קסוטו

אילה גרובר אינה קצב

אילנה גרף יונת קציר

יונתן דוד אורה שורץ

גלוריה דויטש יעל – שחר שריד

רונית דינצמן – שרביט דניאל חרסונסקי - שריד

סיגל דינר נגה שימל

איה דן עדי שם טוב

אסתי דרורי – חיות שרה שמשוני

דרורה הד לימור שנורמכר

גולדי הולנדר דיאנה שמעון

הילארי וולדמן

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר