אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מייקל לואיס / פוקר שקרנים


ממון והמון

השנה היתה 1984, חורף אנגלי אופייני. "היי מלכה, יופי של כלבים יש לך" צעקה האורחת האמריקאית, אשתו של מנהל בכיר בחברת המימון האמריקאית "האחים סלומון" לעבר המלכה האם הצועדת מעדנות בארמון סנט-ג'יימס. שמונה מאות אורחים החווירו ונעצו מבטים נבוכים בחרטומי נעליהם. אך למייקל לואיס המופתע הייתה זו תחילתה של קריירה בתחום בו לא ציפה למצוא עבודה, זירת מסחר באגרות חוב. מייקל לואיס עיתונאי אמריקני, שמעיד על עצמו כי לפני שהצטרף ל"אחים סלומון" - "עבד במידות שונות של הצלחה כנגר, כאחראי על מלאי בסוכנות אמנות בניו יורק וכמדריך תיירים של נערות בנות עשרה באירופה" כתב כמה ספרים על החיים בשוק ההון, שהפכו לרבי מכר בארצות הברית.

ספרו האוטוביוגרפי למחצה "פוקר שקרנים" שיצא לאור לראשונה ב 1989, תורגם לאחרונה לעברית. לואיס מתאר בספר את החיים בזירת המסחר של "האחים סלומון" בימים הפרועים של שנות השמונים, בהם חבורת צעירים בני 24 הרוויחו בחודש יותר ממה שאבותיהם, שחינכו אותם לעבודה קשה ומסורה, הרוויחו בשנה שלמה. לואיס, שגדל בניו אורליאנס, למד תואר ראשון בתולדות האמנות בפרינסטון, ואחר כך המשיך ללימודי תואר שני בבית הספר לכלכלה של לונדון, ניסה ללא הצלחה עד לאותה פגישה תמוהה בארמונה של המלכה, להתקבל לעבודה בוול סטריט. במהלך הארוחה התברר לו שאותה אמריקאית צעקנית מראיינת אותו תוך כדיסעודהלתפקיד בחברה, ובזכותה הוא התקבל לכיתת החניכים של "האחים סלומון". תוך זמן לא ארוך הפך ל"גיק", החלק הנמוך ביותר בשרשרת המזון של סוחרי הממון, ואחרי שנתיים, לגמרי במקרה - זכה לתואר הכבוד הגבוה ביותר שסוחר יכול לקבל. (זהו מונח גברי בוטה למדי, שלא אצטט אותו כאן מפני כבוד הבריות). לואיס מלווה את הסיפור בהיסטוריה של חברת "האחים סלומון" ובהסברים לא מורכבים מדי על מבנה שוק ההון וכיצד אפשר להרוויח כסף, הרבה כסף, על ידי תיווך וניצול חוסר ידע של אחרים, לטובתך כמובן. הוא מספר לנו על "פוקר שקרנים" שעל שמו נקרא הספר, הוא הימור בסכום לא גבוה במיוחד על צירוף מספרים כלשהו שיופיע על שטרות דולר שכל המשתתפים מחזיקים בו. סוג של שעשוע לגברים הצעירים הממלאים את זירת המסחר, והאגו הגברי שלהם הוא הדבר היחיד שפועל אצלם כשורה.הספר קריא מאד ומשעשע למדי.

לואיס יודע לספר סיפור, ואת ההסברים הכלכליים הוא עושה בצורה קריאה גם למי שאינו אמון על מדורי הכלכלה בעיתונים. זוהי הזדמנות נדירה לראות את הדברים כפי שהם ולא דרך התעמולה הקפיטליסטית הרגילה, המספרת בשבחם של נערי הפלא המניעים את גלגלי הכלכלה, משרתיה המסורים של "היד הנעלמה" הפועלת כמובן לטובת העם והאומה כולם. לואיס מספר לנו איך מרוויחים כסף על ידי שינוי חוקים והפחתת רגולציה. ואם החוקים לא משתנים, כיצד לשכנע את המחוקקים לשנותם.לואיס פרש מתפקידו, לא בגלל ייסורי מצפון על שהרוויח כסף מניצול חולשותיהם של אחרים, פשוט נמאס לו. נעדר כמעט לחלוטין ביקורת עצמית, או ביקורת על השיטה הכלכלית שמאפשרת את כל זה. לואיס נשאר עם חבילת מניות נאה, ואת התהיות השאיר לקורא הביקורתי.

פורסם באתר הצופה

האתר של גלעד סרי לוי<a

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גלעד סרי לוי