אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האוסקוקים מזנג


התמונה של רמי נוידרפר

מי זוכר את האוסקוקים? מי יודע בכלל על קיומם? ועל העיר זֶנג שמעתם? בוודאי תשמחו אם אאיר את עיניכם בבוקר סתיו זה באנקדוטה היסטורית בלתי-חשובה-בעליל משנת 1600 לערך.שנת 1600 היא תקופת דמדומים, תקופה בה יורדת אט אט חשיבותה של הדת, הפיאודליזם מתפורר ועולה חשיבותה של מדינת הלאום כמנגנון שבאמצעותו נשלחים בני האדם למות במלחמות חסרות שחר למען שליטים עשירים בארמונות מרוחקים.אי שם במרחב הבלקני במסוכסך במלחמות בלתי פוסקות שוכנים האוֹסקוקים. האוסקוקים, בדומה לשכניהם ההיידוּקים והמורלאכים, שכנו באזורי הגבול בין האימפריה העות'מנית לבין שטחי בית הבסורג שירש זה לא מכבר את ממלכת הונגריה.האוסקוקים מתוארים בספרי ההיסטוריה כעם, שבט, קבוצה אתנית , ופעמים סתם כחבורת שודדים. מה שברור הוא שהעם הנידח הזה היה סוציומאטיבעליל. במקום לעסוק בחקלאות כדרך הטבע, לחיות חיי סבל ולמות בגילצעיר כמנהגם של אותן שנים, קנו לעצמם האוסקוקים פרסום שלילי כפיראטים - שודדי ים, ברחבי הים האדריאטי.התפשטותה של האימפריה העות'מנית, שהגיעה בשנים אלה פחות או יותר לקצהה, דחקה את רגלי האוסקוקים אל איזור זנג - כיום עיירה קרואטית נידחת בשם סֶנְג'. לזנג התקבצו ובאו לא רק פליטי החרב הדלמטיים אלא גם כל מיני פורעי חוק, עבריינים ועושי צרות מוונציה, שהסתבכו עם החוק בארצם ונאלצו להימלט. חלק מהם הגיעו לזנג והתאסקקו - נעשו אוסקוקים כאילו , כפי שנוהגים לומר בני העשרה במחוזותינו, וסגלו לעצמם אורח חיים קרימינלי.מאז ומעולם נטו עבריינים ופושעים למיניהם להתלות באילנות גבוהים ולשאת את שם שמיים לשווא כתירוץ למעשיהם המפוקפקים. האוסקוקים מזנג לא היו יוצאי דופו כאשר טענו כי מעשי השוד והביזה שלהם הם עושים בשם הנצרות המתגוננת וכדי למנוע את התפשטות הכופרים העותומניים המשוקצים.כישוריהם הלוחמניים של האוסקוקים לא נעלמו מעיניהם של האוסטרים, שהעסיקו אוסקוקים כחיילים ביחידות משמר מרוחקות באזורים הדרומיים של האימפריה, איזורים בהם התנהלו מלחמות בלתי פוסקות בין השבטים ובין עצמם ובין האימפריה ההבסבורגית והכופרים המוסלמיים הטורקים. כך מוצאים אנו עוד בשנת 1537 אנשי משמר אוסקוקיים בשרות הבישוף של זאדאר.מן הון להון נסוגו האוסקוקים מפני זעם הטוריקי של העיר זנג, שהיתה כה נידחת, באזור סלעי כל כך, עד שקשה היה לכובשה ואפילו הצי הוונציאני הגדול לא הצליח להתגבר על השרטונים ומשברי הים ולחדור למעוז ההתנגדות הזה.בסוף המאה ה16 הפך העניין האוסקוקי למוקד של מאבק ותככים בין שתי חצרות אוסטריות יריבות, החצר הקיסרית וחצרו של הארכיוכס קרל, שהתחרו ביניהן על שליטה ברחבי האימפריה. מי שסבלו מכם היו הוונציאנים שאת ספינותיהם בים האדריאטי תקפו האוסקוקים, ללא קשר לדתם הנוצרית.אל הקונפיקט הזה ואל "השאלה האוסקוקית" נשוב בהמשך...

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רמי נוידרפר