אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נאום באירוע - בית לרחל המשוררת


התמונה של בלפור חקק

מחווה לרחל המשוררת ביום הולדתה יום רביעי 20 בספטמבר   2006שעה 19.00, חצר סרגיי, המועצה לשימור אתריםמנחה שושנה ויג נאום בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים אני שמח לברך באירוע כה חשוב, והשיתוף הזה עם המועצה לשימור אתרים בניהולו של יוסי פלדמן הוא יקר בעיניי. מתברר שרחל מחברת בין כולם. אני מודה גם לבני משפחתה של רחל שחברו אלינו לערב זה כדי לקדם את היוזמה להנציח את רחל ואת מורשתה הרוחנית.ברכות לכולם וגם לקהל שוחרי השירה שהגיעו לכאן היום לכמה רגעים של נשמה יתרה. ולאחר שסיימנו מסכת ברכות, בואו נתחיל מהתחלה:

לפני מספר חודשים פרסמה המשוררת שושנה ויג מאמר באינטרנט תחת השם: איפה הבית של רחל המשוררת. היא קבלה על כך שיש בתים להנצחת מורשתם של סופרים ומשוררים, אך אין בית להנצחת משוררת כה פופולרית וכה אהובה כמשוררת רחל. מיד לאחר המאמר שלה היה גל תגובות באינטרנט, וזו דוגמה יפה איך לחץ מלמטה מוביל לתנועה רוחנית לשמר את מורשת רחל. ד"ר אורי מילשטיין שכח לרגע שהוא היסטוריון צבאי וחבר מיד ליוזמה הזאת. זכרון רחל כה יקר בעיניו שהוא הגיע לכל הפגישות שהתקיימו מאז, כדי להוביל למפנה. הפנייה אליי נפלה על אזניים קשובות. כיושב ראש אגודת הסופרים העברים ראיתי בכך יוזמה נחוצה בהוויה הישראלית. רחל אינה שייכת לשום כת ולשום מפלגה. ועצוב היה לראות באינטרנט תגובות שגימדו את דמותה ושייכו אותה לפלג פוליטי אחד. אנו מעבר ליום הקטנות: רחל היא משוררת של כל העם, ועלינו לשמר את זכרונה ואת מורשתה כמשוררת לאומית בשל הסגולות הספרותיות שלה ובשל תרומתה לתרבות העברית. הפעם הראשונה שנתקלתי בחן ובקסם של רחל היה יום לאחר הבר מצווה שלי. קיבלתי אז ספר שי לבר מצווה, ספרו של זלמן שזר והוא סיפר שם על המפגש הראשון שלו עם רחל:"עד אשר ממעל לשפת הים, במעלה הגבעה, נתגלתה לפניי החצר של כינרת. האיר השחר. עם עלייתי על הגבעה התרחבה הכינרת והבהיקה לקראתי בכל טוהר כחלתה השלווה. החצר הייתה מוגפת גדר ולגדר שער. לא הספקתי לגשת עד הגדר והנה מישהו מבפנים הסיר את הבריח מעל השער ומהחצר פרצה המולה חיה ומגעגעת. הדבר הראשון ששמעתי היה מקהלה מופלאה של כנפי רננים ועליה מנצחת מרחוק שפת עברית צלילה, אדירה, מקסימה, ומצווה- נאלמתי דום.והנה נפתח השער, ומהחצר יצאה בסך עדת אווזים לבנים רועשת ווגועשת ומתפלשת על פני כל הגבעה. מאחורי העדר רועה תימורה, צחורת שמלה וכחולת עין, קלה כאיילת ויפה ככינרת. בידה ענף עץ תמרים, ובשרביט הזה, ובקולה הצעיר והחם, ובכל גמישות גווה המרחף, היא משתלטת ברוך ובאון על כל ההמולה המתפרצת. ובעברית רוננת היא מוציאה עם שחר את עדר האווזים מחצר חוות כינרת אל המרעה.

עצור נשימה הסתתרתי מאחורי הגדר, עד אשר עברה כל האורחה הצחורה הזאת על פניי. זאת הרועה הייתה המשוררת רחל". אני חייב לומר שגם אני כנער התאהבתי בה ממבט ראשון...למי שלא יודע, התחביב שלי הוא לקיים מדי פעם סיורים בעקבות יצירות ספרות ובעקבות סופרים. וכך הגעתי לא פעם לבית של רחל ברחוב הנביאים והתוודעתי למר בראון שגר בבית הזה. התפעמתי כמו רבים אחרים מהחלון שממנו נשקף לה עץ האגס, וכמו רבים התרגשתי לראות שהדייר תלה את השיר עץ האגס שכתבה רחל בפתח החדר. אני עדיין מהרהר אם נוכל בעתיד להקים את בית רחל בבית הזה, ששייך היום לכנסיה הרוסית והדייר שם גר כדייר מוגן והוא בן 92 שנים. ימים יגידו. קיימנו מאז פגישות לברר היכן תונצח מורשתה של רחל. ההצעה של יוסי פלדמן לשקם את חצר כינרת קוסמת מאוד, והמועצה לשימור אתרים משקיעה בנושא זה. נשמח להיות מעורבים בכל הנצחה של רחל המשוררת. בתל אביב יש קושי, למרות ששם כתבה את רוב שיריה בבוגרשוב 5. בשיחה שהייתה לי עם ראש העיר, לא נראה לי שיש אפשרות לקדם את הנושא. מעל מקום, הערב הזה הוא השקה של המיזם הזה "בית לרחל המשוררת". ברוכה תהיה המשוררת שושנה ויג, שנשאה את הזעקה שלה באופן אותנטי, והיא זו שיזמה את הארוע הזה לקיים את המחווה לרחל ביום הולדתה. מכאן נמשיך יחד בדרכה של רחל ונאמר:[הן דמה בדמנו זורםהן קולה בנו רן.]חלופה אחרת: במקום פסוק זה של רחל, לצטט מתוך השיר שלה "כאן על פני האדמה":בטרם אתא הליל- בואו בוא הכול !מאמץ מאוחד, עקשני וערשל אלף זרועות. האומנם ייבצר לגולאת האבן מפי הבאר?

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת בלפור חקק