אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סמי שלום שטרית / שירים באשדודית


 

סמי שלום שטרית / שירים באשדודית - אסופת שירים שנכתבו בין השנים 1982-2002 שחלקם הופיע בספרים הקודמים ובכתבי עת שונים.

"אין ספק שהיום בעולם של רב תרבותיות אמיתית או מדומה, של פוסט מודרניזם הפתוח לכול ושל התקינות הפוליטית שהיא לפעמים קצת פלצנית, חשים הרבה עורכים צורך קיומי "לפתוח את הבית למזרח", להשמיע גם "קולות מזרחיים" וזה כמובן מקבע אותם עוד יותר במשבצת "האחרים" לכן אנחנו חייבים להמציא את עצמנו כל יום מחדש. לדבר באשדודית, כדי להשתחרר מהדימוי שיצרו עבורנו אתמול" (מתוך ראיון עם רונית חכם המפורסם בכתב העת "הכיוון מזרח" מספר 8) סמי שלום שטריתמשורר ומורה, סופר ופובליציסט. נולד בשנת 1960 בעיירה קסר אלסוק במרוקו וגדל בשכונת מהגרים באשדוד. פירסם שני סיפרי שירה: "פתיחה", 1988, בהוצאת עקד, ו"פריחה שם יפה", 1995, בהוצאת נור. רבים משיריו תורגמו לאנגלית ערבית וצרפתית.

ערך את האנתולוגיה הספרותית המזרחית "מאה שנים, מאה יוצרים" (שלושה כרכים), בהוצאת "בימת קדם לספרות", 1998-1999, ובאותה הוצאה פרסם את קובץ המאמרים "המהפכה האשכנזית מתה" בשנת 1999. ב2003 יצר יחד עם הבמאי אלי חמו את הסרט התיעודי "הפנתרים השחורים מדברים".היה בין מייסדי האלטרנטיבה החינוכית "קדמה" ומנהל בית הספר "קדמה" בשכונת התקווה בדרום תל אביב. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. את עבודת הדוקטורט כתב על המאבק המזרחי בישראל. משמש עמית מחקר באוניברסיטת ucla בארה"ב ועורך את הפורטל המזרחי "קדמה- שער המזרח לישראל". מתוכו השיר- "לא העולם ילד אותך בני"לא העולם ילד אותך בני/ סמי שלום שטריתמה אתה מתנשם ככה מתנשף, יא בני, סוחב תמיד חצי עולם על הכתפים, תן להם שיהרגו אחד את השני ואתה בוא לאמא אתה לא ילד של העולם, העולם לא יכין לך כוס תה בנענע העולם מחרבן עליך יא בני, בוכה על אלה שלא ראתה עינך על המסכן והחולה, העני והאלמנה, וכלם מה להם ולך ומה הם חייך נמרח בשבילם ככהעל פני עתונים שלמים כמו דמעות של דיו שחור, בוא, בן יקר, הם לא ילדו אותך ולא בעתונים של אתמול גידלתי אותך, ומה אני מבקשת רק שב כאן לצדי. וראה, אשה הולכת אחריך חסרת מנוחה וילדיך קוראים לך לבוא, בוא הביתה ולא העולם בית, לא. אדם צריך בית יא בני כי העולם אכזר וקר. מה לך ככה קופץ ומתרוצץ, יא בני, על פני הארץ כולה, מקצה עד קצה, סוחב עליך את האומללים וכאבם הדוקר, אני יודעת, גם ליבי לא אבן עשוי ולא הארץ הקשה הזאת נתנה לך חיים והארץ הזאת חידה נוראה לך לפתור, מה אתה? אדם, לא מלאך ולא שליח. תראה איך עיפות עיניך בחצי היום ומה תגיד עם לילה ומה תחלום בני? תחלום על ארץ טובת לב, והם כבר הולכים ממך כולם. מה אתה צוחק, אין לי עוד כח לבכות וגם אתה, מתנשם ככה מתנשף, כאילו הצדק הוא אויר לנשימה. צא החוצה תנשום עמוק, אין צדק בעולם, יא בני, קנאה יש, רע יש ושינאת חינם. הצדק רק לאלוהים, יא בני, ואתה אדם, לא מלאך לא שליח. הקדוש ברוך הוא יעשה משפט עם כולם, ותפלתך בשקט תענה, אמן. קריאה נואשת ומודאגת לבן שבחר ככל הנראה- לתקן את החברה, לרדוף או לחפש את הצדק כמטרה נעלה או כיעוד, לשנות את פני הדברים כמלאך או כשליח- בן הסוחב תמיד חצי עולם על הכתפים. "נמרח בשבילם ככה על פני עתונים שלמים כמו דמעות של דיו שחור" "תחלום על ארץ טובת לב, והם כבר הולכים ממך כולם" "בוכה על אלה שלא ראתה עינך על המסכן והחולה, העני והאלמנה"

בחרתי בשיר הזה בעקבות תקרית שארעה לי בחוזרי מארוע של חבר. אספר בקצרה את הדברים ואצוטט מספר משפטים מהשיר שגרמו לי להזדהות המלוחה הזאת שהובילה אותי להתייחס דווקא לשיר הנפלא הזה מכל שאר השירים (הנפלאים לא פחות) הנמצאים בספר..יום ראשון ה7/2/06 השעה 00:30 אני ואחי הקטן(22) חוזרים מארוע שהתקיים לא רחוק מצומת "כנות" שבדרום- לבית אמי שבקרית גת. בצומת "פלוגות", אחרי הפנייה לכביש המוביל אל הכניסה לעיר, ברכב שנסע במקביל אלינו- נפתח חלון וצעקות איום תוקפניות נשמעות מעברו של הנהג: "תעצור בצד!" "תעצור בצד אני שוטר!" ניר(אחי) מאט את הרכב, ובו ברגע הרכב המקביל אלינו מסית את עצמו אל הנתיב בו נעצרנו וחוסם את רכבנו. אני יורד לבדוק על מה בדיוק המהומה ו"זוכה" לנגיחה ומספר אגרופים חסרי רחמים לפני. ניר יורד אחרי, מוכה תדהמה, ומותקף גם הוא. הנהג מורחק מאתנו ע"י אשתו ואדם מבוגר אחר שהיה אתו ברכב, עולה על רכבו ונוסע. אחרי התקרית נגשתי למיון ובסוף סדרת צילומים מטישה נוכחתי לגלות שיש לי שבר באף. כעבור יומיים נעלמה הנפיחות באף, ובאשר לזאת שבנשמה, זה לקח משהו כמו שבוע.יום למחרת בשיחה שהייתה לי עם סבתא שלי, סולטנה סלם, נאמרו הדברים מפיה כדברי השיר-אין צדק בעולם,יא בני, קנאה יש, רע יש ושינאת חינם. הצדק רק לאלוהים, יא בני, ואתה אדם, לא מלאך לא שליח. הקדוש ברוך הוא יעשה משפט עם כולם,ותפלתך בשקט תענה, אמן. מאחר וגם אני גדלתי בעיירת פיתוח (קרית גת), למשפחה מזרחית- מרוקו, אלג'יר, אני מזדהה נורא עם כתיבתו של סמי שלום שטרית ועם התכנים בהם הוא מתעסק. שירים באשדודית בחלקו גדוש הוא בנופי ילדותו של סמי שלום שטרית ומתעסק בדמויות המוכרות לי כילד מנוף ילדותי. השפה, שפת הרחוב המהולה בשפה השירית, פיוטית, יוצרת בליל ומיזוג נפלא של שפת שכונה, עממית ואותנטית שלא נמנע מבעדה את היכולת להמריא אל הליריקה הפיוטית והציורית מלאת הדימויים של השירה הקלאסית. זוהי שירה מודרנית, מחאתית של אדם שקם וצועק אל העולם את כאביו בנימת יאוש וגעגוע, גאווה והודיה. בקולו ניתן לשמוע את המרי בחרדת אובדן הזהות והקריאה לשורשים חפים מצער. קצת על הספר מפיו של סמי שלום שיטרית (מתוך ראיון עם רונית חכם המפורסם בכתב העת "הכיוון מזרח" מספר 8) "אשדודית לפי מילון אבן שושן היא "לשון לעז, לשון מעורבת מיסודות זרים. ז'רגון." ואני דווקא אוהב את זה, שמח על הגדרה הזאת." "אני הרי לא משלה את עצמי, זוהי קריאה מהשוליים המזרחיים אל המרכז ההגמוני האשכנזי, ובעצם אני מכריז שכדי להבין את השפה הזאת תצטרכו להתקרב ל"אשדוד" בכל המובנים, התרבותי, החברתי, הדתי, ואשדוד כאן היא עולם שלם" ""פעם כשישבתי לכתוב שיר הייתי חש את ההתקלפות הזאת מכל שפת הרחוב, כל הסלנג והקללות, כי עכשיו אני באיזו התרוממות: אני כותב שיר בלשון הקודש. היום הרבה פחות, כי אני מאוד רוצה להשתחרר מזה. רק בקובץ הזה "שירים באשדודית" ובהחלט בהשפעת השירה השחורה, העזתי ממש להתפרע קצת כמו בשיר "שלא תבינו מילה". אולי זה נסיון להשתחרר."אשדודית זה אנטי תזה לגטו, להומוגניות, להסתגרות, להיתוך."

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ירון גן