אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לתולדותיו של דגל שמחת תורה בישראל


היום השמיני והאחרון של חג הסוכות הוא "יום שמיני עצרת" ו"יום חג שמחת תורה" הנחגגים בארץ כיום אחד. יום חג זה, בסופו של חג הסוכות, הוא חגם של הילדים (וגם של הילדות...)

בקהילות אשכנז היו הילדים באים לבית הכנסת בליל שמחת תורה כשדגלים בידיהם, כמנהג הקיים כנראה כבר במאה השבע עשרה. הדגלים שהודפסו ונמצאים לנו גם היום, עשויים נייר הנקרע בקלות, הם מסוף המאה ה- 19, מספרם קטן ונדירותם רבה לנוכח אי השתמרותם. הדגלים שהודפסו ושמשו במזרח ומרכז אירופה, נשאו תמונות של חג הסוכות ושמחת התורה ועוטרו בפסוקים מקובלים נוסח: "בסכת תשבו שבעת ימים" ו"אגיל ואשמח בשמחת תורה".

הופעת הציונות יצרה מעגל חדש של דימויים חזותיים ובראשם מנהיגי התנועה שהפכו גם לדיוקן מוכר של תוצרי אמנות עממית. בראשיתה של המאה העשרים היה דיוקנו של הרצל מראה מבוקש שהופץ בשלל צורות. "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם", נדפס ככותרת לדגל של חג שנדפס לראשונה בשנות העשרים במרכז אירופה (כנראה בוינה), "עלה" ארצה וזכה למספר גרסאות מודפסות נוספות בשנות השלושים, החמישים והשישים.

הקמת מדינת ישראל מצאה ביטוי גם בציור דגלי החג, שעיצובם נסמך על מסורת קישוט ארץ ישראלית לה נוספו גם מסמליה של המדינה החדשה. הצייר דוד גלבוע הבליט בראשית שנות החמישים שמחת ריקוד חג המתקיימת מחוץ למרחב בית הכנסת, כיאה ל"ילדי הטבע" הציוניים.

דגלים רבים עוטרו במראה מקובל של ילדים חוגגים בבית הכנסת. יצרני מרבית הדגלים היו "זסלנסקי" בירושלים – מפיץ וגם יצרן לעת מצוא, ו"מרכז התמונות" בתל אביב. אלה שבו והבליטו מראות מוכרים בצידו המצויר של הדגל ומסורת קבועה של הדפסת פיוטי "הושענות" בצידו השני של הדגל הצבעוני. היבט עיצובי בולט שהיה למנהג רווח היה "ארון הקודש" במרכזו של הדגל - שתי דלתות קרטון שפתיחתן חשפה בדרך כלל ציור תמים של ספרי תורה כרוכים גם הם ע"פ הגרסה האשכנזית - לשמחת סקרנותם של הילדים. גזירת שני חלקי "ארון התורה" כדי לאפשר פתיחת ה"דלתות".

מלחמת סיני 1956, וגאולת מחוזות עבר מקראי, מקמו גם את נוכחותו החזותית של החייל הישראלי, מופת של גאוה ואהבה, כמבשר שמחת החג. מלחמת ששת הימים 1967 שבה והציגה שמחת תורה בדמות החייל הצה"לי הגואל, שדיוקנו הנוצץ והמנצח עיטר אינספור תוצרי אמנות שימושית והובלט גם במראה הדגלים, ובעיקר על רקע הכותל בירושלים. הכותל המערבי שב להיות מרכיב חזותי מרכזי גם בדגלי החג של שנות השבעים כסמן מאפיין של ישראליות השבה למקורותיה החזותיים היהודיים, וכרקע מוסכם של תפילה לשלום.

בשנות השמונים התזזיות יותר, מסמנות גם את דעיכתה של הגרפיקה והאמנות השימושית הנאיבית המתקשה להתחרות על תשומת לבם של הילדים המבקשים ריגושים קצביים יותר.

דגלי שמחת תורה קבלו "חיזוק" קצר ימים של עיצוב בקו קליל יותר של יצרן תל אביבי וזכו שוב לעדנה מחודשת. כיום מודפסים דגלים עם מוטיבים מסורתיים בסין וגם בארצות הברית ומעטים גם כאן שתמציתם קו לאומי עדתי בנוסח מנהיגיה של תנועת ש"ס בדרך אל בית כנסת וסוכה בשנות אלפיים.

ד"ר חיים גרוסמן, חוקר תרבות, תל אביב

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.