אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אדמה משוגעת


התמונה של מתן אהרוני

הסרט אדמה משוגעת הוא סרט קשה תרתי משמע. כדרמה טובה הוא קשה אך גם המבנה שלו הוא קשה ולא רגיל.

הוא שייך לז´אנר של סרטי דרמה ישראלים שמסרבים להיות אופטימיים. לכן, לדעתי הוא יסבוב סביב אלו שיאהבו אותו ואלו שלא יתחברו אליו. אני בכל אופן בצד הראשון של המשוואה. לדעתי הוא סרט טוב ויפה, נוגע ללב ולנשמה. גורם להרבה מחשבה גם על דברים מוכרים וגם יותר מופשטים כמו על טבעו של האדם. הסרט מספר את סיפורו של דביר אבני, נער בן 13 שעובר בתקופה סמלית ביותר (תקופת "בר-המצווה", שמודגשת במהלך כל הסרט) מסכת שלמה וארוכה אותו מעבירו הקיבוץ על כל יושביו, שבסופה הוא מגלה כי עליו להתבגר – גם בניגוד לרצונו. דביר מגלה במהלך הסרט כי הקיבוץ לא טוב עבורו ועבור אימו, אלמנה דיכאונית, מעורערת בנפשה, שסובלת מקשיי הבנה ותמיכה של חבריה לקיבוץ. הסרט מציג את נקודת מבטו של הילד, בצורה שלא ברור אם היא גאונית וחדשנית או סתם טעות טכנית שנעשתה באותה הקרנה בה נכחתי, אך האפקט באותה הקרנה כבר נעשה – אנו רואים וחווים את מה שרואה וחווה דביר באופן מושלם. כך למשל היה מודגש היעדרותו של התרגום לשיחה שניהלו סטאפן ומירי, אימו, בצרפתית (אך היה תרגום לכמה מילים שנאמרו באנגלית), כיוון שהילד לא מבין ומדבר צרפתית ולכן לא הבין מה נאמר, בדיוק כמו הצופים שנאלצו לנחש על פי המשתמע מהמשחק. כך גם כל העולם המנוכר שמוצג הוא עולמו של דביר באותה תקופה בחייו. הסרט הוא קשה מבחינה נרטיבית: הסרט מציג ניכור רב כבר מתחילתו- כבר כתוביות הסרט בפתיחתו נשברות בצורה גראפית באותו אופן שבו נשברת הסוכרייה על מקל שקיבל דביר, שאותה הוא אוכל בפתיחת הסרט, שלמעשה מציג את סופו של הסרט. סוכרייה זו דביר יאכל בזמן שהוא הכי קשה ושביר עבורו. בסרט ישנן גם מעט מאוד נקודות של שלווה ואושר, שגם אלו נמצאות רק לרגעים (כמו שני המפגשים המרגשים של דביר ואימו - הקטיף של תפוחי האדמה בגשם והנסיעה על האופניים והישיבה בצל העץ). מלבדם, נראים חייו של דביר בקיבוץ כמנוכרים ותלושים מהמציאות החיים הקיבוצית, אותה המיתוסים הציגו כשלווים והרמוניים. הסרט הוא קשה גם מבחינה מבנית: בסרט, הגיבור, דביר, נע בין היותו אנטי גיבור לגיבור: במהלך הסרט אין הוא נלחם באמת למענו ולמען אימו, אלא הוא לרוב פאסיבי- דברים רק מתרחשים סביבו ללא יכולתו לעשות משהו בנידון, אך רק בסופו של הסרט, אחר שהבין כי עליו לעבור את תקופת "בר המצווה" באופן מלא, כדי להשיל ממנו את זהותו הקיבוצית הישנה לטובת זהות חדשה, הוא לבסוף עושה מעשה שמשפיע עליו ועל סביבתו. ולעומתו, האנטגוניסט, הדמות הרעה שכנגדה הפרוטגוניסט צריך להילחם ולנצח, הוא מופשט וייצוגי- זהו הקיבוץ כולו שמתחלק דרך כל הדמויות שלא מהוות חלק מהמשפחה החד-הורית. נראה כי כל חברי הקבוץ מנוכרים ופוגעים בו ובמשפחתו- כולל סבו, שהוא גם המורה שלו, וסבתו, שלא ממש מציגים אהבה ותמיכה. כך גם שאר חברי הקיבוץ הם סוטים ודו-פרצופיים.לכן, בגלל שהמבנה המקובל והמוכר של פרוטגוניסט ואנטגוניסט לא מוצג בצורה המקובלת, ישנם כאלו שיתקשו להתחבר למהלכו של הסרט.בסרט נמצא כי גם הבעיה וגם הפתרון נמצאים אצל הגיבור ולכן יש להיפתח ולתת לסרט לשאוב אותך פנימה לתוך הסרט, לתוך הניכור והקושי שקיים בכל הסרט.

סרט זה הוא מסמך קשה כנגד הקיבוצים, אך הוא באותו אופן יכול גם לבטא ולייצג את החיים החברתיים בכלל. הסרט מציג לכל אורכו כי לא קיימים יחסים תקינים בין כל האנשים, אלא הכל סובב סביב ניצול הדדי של חולשת האחר: כל אחד משתמש בכוחו היחסי כדי לנצל את האחר. כך דמותו של הרפתן, אברהם, היא סוטה ומנצלת לרעה את תמימותה של מלכה הפרה. כך גם החבר שמשון לא מתבייש לבקש מחברה אחרת תמורה מינית לקידומה, וזו אכן כבר מכירה את הכללים והנהלים הלא מוסריים. אך מה שמתגלה הוא שגם הם לבסוף מהווים קורבנות של השיטה- כמו אברהם, שכל הקרובים לו מתעברים שלא על פי רצונו (כמו כלבתו ואישתו). הסרט מזכיר לי סרטים ישראלים טראגיים אחרים, ומהווה למעשה חלק מז´אנר שלא נראה בקולנוע המיינסטרימי ההוליוודי כלל. אלו דרמות ישראליות שמציגות מצב מנוכר בלי רעים מוחשיים, אלא מופשטים, עם מצב שלא ניתן לפתור אותו בצורה טובה ונכונה. סרטים אלו מבטאים בעיות וטראומות חברתיות שונות ששייכות לכלל האוכלוסייה או חלקים ממנה כמו הסרטים "אור" (קרן ידיעה, 2003), שמציג את המצב המעמדי והמיגדרי הבעייתי, "קצכן" (גא"י מיכאל, 2005), שמציג את הקשיים של המהגרים ניצולי השואה, "ימים קפואים" (דני לרנר, 2006), שמייצג גם את הטראומה הביטחונית הישראלית ועוד. ובכל מקרה, הסרט מומלץ לכלל הציבור, גם לאלו שחושבים שלא כל כך יתחברו, כיוון ששווה להישאב פנימה לעולמו הטראגי של דביר. הסרט בסולם מתן - שווה צפייה.

לצפייה בטריילרהסרט אדמה משוגעת במאגר טי וי פדיה קצכן" ב- טי וי פדיהימים קפואים ב-טי וי פדיה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מתן אהרוני