אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אדונית התבלינים - אגדה קסומה


התמונה של מתן אהרוני

הסרט "אדונית התבלינים" (פול מאידה ברגס, ארה"ב, 2005) מספק שעה וחצי של קסם, של שלווה, הרמוניה והנאה.

זהו סרט שקשה לקטלגו, כיוון שהוא מזכיר ומהווה למעשה חלק מז'אנר סרטי הקומדיה הרומנטית הדביקים הפופולאריים, אך הוא אינו קומדיה (למרות שקשה להסכים גם עם המאפיין הזה ברוב סרטי הקומדיה הרומנטית הרגילים. הם לא גרמו לי בשנים האחרונות להעלות חיוך על שפתיי), אלא הוא דומה יותר לדרמה, למרות שגם כאן דיי קשה לקרא לזה דרמה. הקהל לא יצא בוכה ונרגש עם הרבה תובנות וחיזוקים. יש לסרט מאפיינים דרמטיים בעיקר בגלל הנושאים אותם הוא מעלה: נושא הקונפליקט הקיים בין מימוש עצמי ואהבה אסורה מול מסורת עתיקה, חוקי הקהילה ונושא האמונה.

טילו (אישואריה ראי), אדונית התבלינים

הוא גם מעלה נושאים נוספים כמו סובלנות כלפי זרים, כלפי האחר השונה מבחינת גזעים ומעמדות חברתיים. אך למרות זאת מדובר רק בנגיעות ולא התעסקות עמוקה ורצינית. מדובר על אזכורים וקוריוזים יותר מאשר התעסקות וטיפול רציני בבעיה והעלאת רעיונות לפתרונות בנושאים החברתיים הכה אקטואליים ומהותיים אלו שקיימים בחברה המערבית הגלובלית בה אנו נמצאים.

לכן זוהי למעשה דרמה רומנטית קלילה שמשרה בסופה שלווה והנאה לצופים בה. זוהי מעין אגדה קסומה שבה יש רק אנשים יפים ו/או טובים. ישנם קונפליקטים בין שני כוחות מנוגדים אך אלו יותר מופשטים. הם אינם גורמים להחסרת פעימה אלא להרגשה של זרימה עם מה שיהיה בסופם ולא לאיזו טרגדיה נוראה שתתחולל.

הסרט מספר את סיפורה של טילו (אישואריה ראי) היפה. היא הודית שהוריה נרצחו בהיותה ילדה קטנה. לה יש כוחות לראות דברים שאחרים לא רואים כמו את העתיד ואת המתרחש בחייהם של אחרים. היא בילדותה בהודו הפכה להיות עובדת לאלוהי התבלינים, להם מתברר יש כוחות רבים, מסתוריים וחזקים שיכולים לעזור לאנשים, אם רק אינם מתעצבנים. כלומר אם יודעים להשתמש בהם בצורה נכונה ואם אותם עובדים נאמנה הכוהנים שלהם ללא משוא פנים.

כוהנת כזו היא הגיבורה, טילו, אשר נשבעה לתבלינים מאז היותה ילדה, שתעבוד אותם ורק אותם עם כל האיסורים האחרים בחיי נזירות וסגירות (אסור לה לגעת באחר ואסור לצאת מהמקדש, מחנות התבלינים, אלא עליה לעזור לאחרים בעזרת התבלינים).

היא נשלחה בבגרותה לעבוד את התבלינים בסן-פרנסיסקו הרחוקה, שם היא נתקלת בבעיה: היא מתאהבת בבחור צעיר ויפה, דאג (דילן מקדרמוט), הרכוב על אופנוע (במקום על הסוס הלבן) למרות כל האיסורים להם נשבעה.

טילו ודאג זוג האוהבים

מכאן מתחילה הבעיה, הדילמה שיש לגבורה, בין התבלינים לבין האהבה החדשה.

הסרט מצא דרך מעניינת ויפה לעסוק בנושא שהפך מרכזי בקולנוע הישראלי והעולמי, למרות שהוא כבר החל את דרכו האומנותית מאז רומיאו ויוליה זוג האוהבים: הדילמה שבין הפרט המורד וסיפוקו המיידי לבין המסורת הישנה של הדת, המשפחה והקהילה.

הפעם צורה חדשה קיבלה המסורת, העדה, הקהילה והמשפחה שעד כה היו הצד האחד במשוואה מול הפרט המרדן: דת התבלינים היא המייצגת את החוקים והמסורות הישנות המגבילות את הפרט לעשות כרצונו ולדרוש את ייחודו. לעומת הדת והאמונה, הפרט מעוניין להיות אינדיבידואל המגשים עצמו בלי מגבלות ואיסורים.

כעת הגיבורה טילו מבקשת לעשות משהו חדש: לבטל את הדיכוטומיות הללו ולדרוש חפיפה וקיום יחדיו בשלווה והרמוניה של שתי הגישות: היא דורשת לבטל את הקוטביות והקיצוניות המתבדלת והלא מתפשרת לטובת סובלנות והרמוניה בין שתי הגישות: היא שואלת למה לא לחיות עם מסורות אך גם לקבל כמה שינויים ולכופף כמה חוקים לטובת הפרטים?

במקרה של הסרט יכול להיות שזה אפשרי, אך נראה כי במציאות החיים זו כנראה בקשה מוגזמת שלא באמת אפשרית. המסורות הן בד"כ כה קיצוניות והן אינן מאפשרות גמישות וחדשנות. לכן הסרט הוא רק אגדה, כפי שהוא מוצג ומורגש ככזה, ולא מציאות קשה. זוהי אגדה קסומה, אגדה על אהבה ואמונה שמשרה בסופה הרבה שמחה, רוגע, שלווה והנאה.

לכן זהו סרט שמתאים לזוגות אוהבים ולרומנטיקנים שמחפשים חיזוקים נפשיים.

הסרט בסולם מתן: שווה צפייה

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מתן אהרוני