אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

התרבות העשירה של יהדות ספרד - הלאדינו


ה"פסטילאדינו" הרביעי פסטיבל הזמר בינלאומי תחרותי לשירים חדשים ומקוריים בלאדינו יתקיים בחול המועד סוכות תשס"ז במסגרת חגיגות היין בראשל"צ.ה"פסטילאדינו" – פסטיבל זמר בינלאומי תחרותי לשירים חדשים ומקוריים בלאדינו. – נוסד במטרה לעודד כתיבת יצירות חדשות בשפת הלאדינו. בזכות הפסטיבל משתלבים במעגל היצירה בלאדינו יוצרים, זמרים ומעבדים חדשים- מהארץ ומהעולם.

התחרות מביאה למודעות הציבור את התרבות הקסומה של שירת הלאדינו. שלושת הפסטיבלים, שנערכו בשנים 2003-2005, זכו להצלחה רבה. התחרות הבינלאומית הרביעית תתקיים ב 11 באוקטובר במסגרת חגיגות היין של ראשון לציון בחול המועד סוכות תשס"ז בהיכל התרבות ע"ש מאיר ניצן ברשל"צ . עשרת השירים יבוצעו בקונצרט חגיגי בשיתוף התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון. הקהל יהנה מתכנית אמנותית עשירה, בה יהורם גאון יקיים את הבטחתו לחדש רומנסות עתיקות במסגרת פעילותו במרכז שהקים ע"ש אביו משה דוד גאון לתרבות הלאדינו וכן תופיע הזמרת מיוון נאדייה קרייאני. בזמן זה יספרו הקולות וחבר שופטים בראשות גאון את שלושת השירים הזוכים,"העובדה שמשתתפים בתחרות יוצרים מארצות שונות, מעידה על רצון עז לראות בלאדינו שפה חיה ומתחדשת", אומר יצחק נבון הנשיא החמישי של מדינת ישראל ויו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. "התחרות מוכיחה שתרבות הלאדינו אינה רק התרפקות על העבר, אלא יצירה חדשה הזורמת בעורקים." נבון נותן את חסותו הרשמית לאירוע. "בדומה לאירווויזיון, הפסטילאדינו היא תחרות של שירה חיה בליווי תזמורת סימפונית", אומר רוני וייס המנהל המוזיקלי של התחרות. "השירים הנבחרים לתחרות הם ברמה מוסיקלית גבוהה. הטקסטים נאמנים למסורת הסיפורית של תרבות הלאדינו והמנגינות קליטות, חמות ומרמזות לשורשים מוסיקליים ספרדיים" . יוזמי ומפיקי הפסטיבל , אלי מתתיהו ומוני מורנו ארמוזה מוסיפים ואומרים "אנו רואים את עצמנו כשליחים של תרבות הלאדינו העתיקה שמשימתם הינה לחדש ולרענן את התרבות ולגרום ליצירה חדשה בשפה זו, ובכך לחיותה , ולחשיפתה בפני קהילות אחרות שאינן מכירות אותה".פרטים נוספים באתר הפסטילאדינומוסדות

בשנת 1982 נוסדה עמותת "ספרד" בידי משה שאול, שהיה אז מנהל שידורי הלאדינו בקול ישראל, ומכהן כיום כסגן יו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, ועמיתים נוספים פעילים ושוחרי תרבות השפה הספניולית. העמותה שמה לה למטרה לשמר, לטפח ולהפיץ את מורשת השפה הספניולית.

הזרוע המחקרית של העמותה- מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה נוסד ב 1994 בהנהלת ד"ר אבנר פרץ.הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו הוקמה על פי חוק שאושר ע"י הכנסת בשנת 1996, כדי להבטיח פעילות מתמדת ורצופה לשימורה ולטיפוחה של שפת הלאדינו ותרבותה.

יו"ר הרשות הוא יצחק נבון, סגנו משה שאול והמנכ"ל הוא אהרן כהן. הרשות מעריכה כי בארץ ישנם כ-200 אלף דוברי לאדינו ברמות שונות. היא מציינת כי הביקוש לקורסים ללימוד שפת הלאדינו ותרבותה הולך וגובר הן ברמה של מתחילים כמו גם ברמה של מתקדמים. קורסים ברמה אקדמאית מתקיימים בחמש אוניברסיטאות בארץ, ויש גם קורס מטעם הרשות, עבור פעילים ומרכזי חוגים לתרבות הלאדינו. בחודש אוגוסט 2005 נפתח המחזור השמיני של קורס זה. הרשות מעניקה מלגות עידוד בסכום של כ-30 אלף בשנה לחמש אוניברסיטאות בארץ: לאוניברסיטה העברית ירושלים, לאוניברסיטת תל אביב, לאוניברסיטת בר אילן, לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת בן גוריון בנגב. הענקת המלגות מתבצעת בשיתוף פעולה עם הפדרציה הספרדית בישראל, המעניקה אף היא סכום זהה.

מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הוקם במטרה להעמיק את הידע בשפת הלאדינו (התהוותה ותולדותיה, ניביה ותמורותיה) ובספרותה (הדבורה והכתובה), ביצירתה המוסיקלית והאמנותית, בתולדות דובריה, מנהגיהם והווי חייהם. המרכז עוסק בפעילות מחקר ואיסוף, תומך בעבודות מחקר בנושא, מקים פורומים, כנסים, מארח מרצים מכל העולם ומקיים הרצאה שנתית לזכר משה דוד גאון.

מכון סרוונטס של ממשלת ספרד בישראל

במסגרת שיתוף פעולה עם הרשות נותן מדי שנה סדרה של 20 הרצאות בלאדינו. מכון סרוונטס מקיים גם מפגשי שיחות בלאדינו הנקראים "ויני אבלרימוס", אליהם מגיעים דוברי לאדינו המבקשים להחליף שיחה בענייני חולין בשפה זו

מופעים

בסוף שנות השבעים יהורם גאון הוציא תקליט של רומנסיות ספרדיות, שהתבסס על אוספי שירי הלדינו של החוקר והמלחין יצחק לוי (בתרגום משה גיורא). זו היתה הסנונית הראשונה שבישרה על יציאתה של מסורת תרבות הלאדינו, מהבתים בהם השתמרה אל התחום הציבורי. התרבות התקבלה על ידי הציבור בחיבוק גדול.

גאון פנה עם אחיו ליצחק נבון וביקש ממנו לערוך מופע שירי של קודש וחול ספרדיים בשם "רומנסרו ספרדי ". נבון כתב וערך טקסטים מילות קישור ודיאלוגים סביב האלמנטים של מסלול חיי האדם ועונות השנה. המופע עלה ב 1968. יהורם גאון ביים והופיע עם יוסי בנאי, אברהם פררה, רמה סמסונוב מקהלת ´צדיקוב´ יגאל גאון וירדנה הדר.

בעקבות הצלחת המופע כתב נבון את המחזה "בוסתן ספרדי" ב 1970. אוסף סיפורים מערכונים ,אגדות לחנים ספרדיים רומנסות ופרקי חזנות ממורשת יהדות ספרד המחזה זכה להצלחה, זכה בפרס "כינור דוד" והוצג קרוב ל – 400 פעם.

המחזה עלה שוב ב-1998 ב"הבימה" והוצג קרוב ל 1000 פעם (לבדוק עם גלית). מאז התקיימו הופעות רבות של להקות ומקהלות, בהן ההופעת של להקת "אורה", "מורניקה" (בהפקת יוסי דברה), "דולסי די לאדינו" (מרגלית טובי וגילה חסיד), ו"אהבה ספניולית" (בהפקת מוני מורנו ארמוזה). יש לציין את המועדון הירושלימי "ויני קנטארמוס" של מתילדה כהן-סראנו ובטי קליין הפועל מזה 12 שנה ומתנהל כולו בלאדינו.

ערבי פולקלור

ריבוי יוזמות מקומיות, קהילתיות ואישיות, כגון: חוגים ללימוד לאדינו, פסטיבלים, ערבי מקהלות, ערבי זמר, מפגשים של מספרי סיפורים, תערוכות ועוד. אירועי תרבות ואמנות מגוונים מתקיימים במרכזי תרבות, במועדונים שכונתיים ובבתים פרטיים.

"דיאה די לצ'ה אי מייל"- ימי חלב ודבש. אירוע פולקלור בן 4 ימים הנערך בבית-מלון וכולל הופעות רבות של שירים וסיפורים בלאדינו. באירוע השנה השתתפו 1000 איש.

זמרי לאדינו פעילים בארץ:

קובי זרקו, בטי קליין, נורית הניג, דורית ראובני, אודליה דהאן, אסתי קינן-עופרי, יסמין לוי, סוזי, גילה חסיד, עפרי אליעז, מור קרבסי, דגנית דדו. בנוסף פעילות בארץ 5-6 מקהלות השרות בלאדינו.

מבצעי לאדינו בחו"ל:

ליליאנה טרבס אלקלעי (מילאנו),"לוס פאשארוס ספרדיס" ו-"איסטראיקאס ד'איסטמבול" (תורכיה), פורטונה (ברזיל), חואקין דיאז, פאקו דייז, ויויאנה בר-נתן ומוניקה מונסטריו (ספרד), ליליאנה בנבסיסטה (בואינוס איירס).

סופרים ומשוררים כותבי לאדינו ובעולם:

משוררים: אבנר פרץ, מרגלית מתיתיהו, מיכל הלד, מתילדה כהן-סראנו (בארץ), גלוריה ג'. אשר, חיים ויטלי סדקה (בארה"ב), אלי פרחיה, בקי בכר (תורכיה), ריטה גבאי-סימו-טוב (יוון) ואחרים. סופרים: אליעזר פאפו, מתילדה כהן-סראנו (בארץ), בקי בר-דוד (תורכיה), ז'מילה קולונומוס (מקדוניה). בעקבות תחרות הפסטילאדינו נוספו למעגל זה יוצרים רבים הכותבים מילים ולחנים לשירים חדשים בלאדינו.

סרטים:

"מטולדו לירושלים" מאת יהורם גאון, ששר ומספר. "איל אולטימו ספרדי (הספרדי האחרון)" של הטלוויזיה הספרדית, עם אלעזר פאפו. "שפת אב" סרט דוקומנטרי של רמי קמחי על אביו ועל תרבות הלאדינו אליה נולד.

פורומים באינטרנט

באתר "תפוז" פעילפורום לאדינו הכתוב באותיות עבריות בעברית ובלאדינו. באתרyahoo  פעיל פורום לאדינו בינלאומי בשםl adinokomunita הכתוב באותיות לטיניות בכתיב של אקי ירושלים (ראו בהמשך על הויכוח על צורת הכתיב בלאדינו). הפורומים דנים בשפה, בשירים ובסיפורים, בבישול בהסטוריה, בתנ"ך ובכל נושא  המחבר את יוצאי ספרד. בפורום הבינלאומי משתתפים יהודים מישראל, תורכייה, יון, איטליה, ספרד, מקסיקו, ארגנטינה, מארוקו הספרדית וגם שוודיה. הרבה מהתכונה לקראת ה"פסטילאדינו" נערכת בפורום זה.

עיתונות

כתב העת "אקי ירושלים".aki yerushalayim.אחד המפעלים החשובים ביותר של עמותת ספרד כתב עת זה החל הופעתו עוד בשנת 1979 כבטאון של מדור הלאדינו של קול ישראל. כיום עומדת "ספרד" לבדה מאחורי כתב העת הזה. "אקי ירושלים" הנערך מזה 25 שנים בידי משה שאול.

מדי שנה מופיעים שלושה גיליונות שכל אחד מהם מונה 120-100 עמודים, גדושים במאמרים ומדורי תרבות. כתב העת מביא סקירות על פעילויות בתחום חקרי הלאדינו ותרבותה ברחבי העולם ובצד זה גם חומרים ראשוניים, כתבי יד, דפוסים נדירים וכולי. הנחשפים לראשונה ורבה חשיבותם לחקר השפה ויצירתה. במקביל לכך משמש "אקי ירושלים" במה ליוצרים בלאדינו ומתפרסמים בו שירים וסיפורים הנכתבים באופן שוטף.

פרסומים נוספים על לאדינו ובשילוב מאמרים בלאדינו.

"איל קונטאקטו" – פרסום של מרכז גאון בבאר-שבע. כתב העת "לאדינר" יוצא לאור בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. "el amaneser" (השחר) - נספח של עיתון "שלום" היוצא באיסטנבול. los muestros יוצא לאור בבריסל.

פעילות אקדמית

חמש האוניברסיטאות בארץ מקיימות כנסים מקומיים ובין-לאומיים בהשתתפות מיטב החוקרים העוסקים בחקר שפת הלאדינו ותרבותה. באוניברסיטאות אלה מתקיים מחקר על הלאדינו מהיבטים שונים, בין היתר בסיוע שני המרכזים: מרכז יהושע ונעימה סלטי, הפועל באוניברסיטת בר אילן, ו-מרכז משה דוד גאון, הפועל באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. מרכזים אלה פועלים גם להוצאת ספרים, לארגון כנסים ולארגון פעולות תרבות שמטרתן הפצת המורשת בקרב הציבור.

בין אנשי האקדמיה המוכרים העוסקים בפנים שונים של חקר הסטוריה, תרבות ושפת הלאדינו פועלים כמה חוקרים העוסקים בהיבטים שונים של תרבות הלאדינו:פרופ' תמר אלכסנדר, פרופ' יעקב-בן-טולילה,פרופ' לואיס לנדא ומר אליעזר פאפו – הם הצוות שיועד לתפעולו של המרכז . קורסים להוראת שפת הלאדינו התקיימו באוניברסיטת בן-גוריון החל משנת 1979, תחילה הורה מר משה שאול, בהמשך לימדה הגב' מתילדה כהן-סראנו וכיום מר אליעזר פאפו. באוניברסיטה פועלים שני מרכזים שתחומי פעילותם מתקשרים לתרבות הלאדינו:"מרכז אלישר לחקר יהדות ספרד והמזרח", בראשותד"ר מוריס מ' רומני, ו-"מרכז הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית" בראשות פרופ' יגאל שוורץ. שיתוף הפעולה עם מרכזים אלו יתגבר את כוחו והיקף פעילותו של מרכז משה דוד גאון. פרופ' תמר אלכסנדר- פרייזר מוציאה בימים אלו ספר המנתח 50,000 פתגמים בלאדינו.באוניברסיטה העברית פועלים ההסטוריונית ד"ר מיכל הלד והבלשן פרופ' דוד בוניס. ד"ר שמואל רפאל פעיל במחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן. ד"ר גילה הדר באוניברסיטת חיפה. בספרייה הלאומית בגבעת רם מתקיימת פעילות לאיסוף ושימור הרומנסות העתיקות.

הויכוח על צורת הכתיב בלאדינו

כנס בין-לאומי ראשון מסוגו, שהתקיים ביוזמת הרשות הלאומית בשנת 1999 בירושלים, עסק בסוגיית הכתב והכתיב בלאדינו. בכנס נדונו השיטות השונות הנהוגות כיום בכתיבת הטקסטים בלאדינו. עד שנות ה-20 של המאה הקודמת, נכתבה הלאדינו באותיות רש"י. אך מאז שהתפשט הנוהג לכתוב לאדינו באותיות לטיניות אין שיטת כתיב אחידה, אלא שורה של שיטות המשלבות יסודות מצרפתית, מאנגלית או מתורכית. שאלה זו נדונה בכנס. על אף העובדה שלא נתקבלו החלטות מחייבות, הרי שרוב משתתפי הכנס תמכו בשיטה הידועה כ"כתיב של אקי ירושלים", על שם כתב העת היוצא לאור בישראל בעריכת משה שאול, סגן יו"ר הרשות.

סלון לאדינו

פורום עיוני המתנהל בלאדינו ביוזמת סלים סלטי ומתילדה כהן-סראנו. המפגשים נערכים אחת לחודש בהתאחדות יוצאי תורכיה. כל מפגש כולל 2 הרצאות ודיון. מוזמנים אליו האישים המובילים של תרבות הלאדינו בארץ.

תרבות הלאדינו בעולם

בעולם מצויים גופים רבים העוסקים במלאכת השימור של השפה והתרבות הזו ובכלל זה אוניברסיטאות, מכוני מחקר, אגודות וכיו"ב. ראויה לציון העובדה כי אונסק"ו - ארגון האו"ם למדע ולתרבות - הכיר בלאדינו כאחת התרבויות האנושיות העתיקות הראויות לשימור, וקיים קונגרס בינלאומי בנושא הלאדינו ב-2002.

בבירת ספרד הרואה את עצמה כערש תרבות הלאדינו פועל המכון instituto arias montano לחקר הלאדינו, באיסטנבול פועל מרכז בסמוך לעיתון "שלום". מנהלת המרכז היא קרן שרחון, חוקרת וזמרת בלאדינו.

מנהלת הפורום ladinokomunita היא מרצה אמריקאית ללאדינו בשם רחל אמאדו בורטניק המתגוררת בדאלאס. קורסים אקדמיים ללאדינו מתקיימים באוניברסיטת טפטס. המרצה היא פרופ' גלוריה ג'. אשר.

בסקירה זו הושקעו זמן מאמץ ואם פעילות חשובה כלשהיא הושמטה, התנצלותי, אשמח להתעדכן ולעדכן , הילה קומם

רשימת מאמרים מומלצים על ידי פורום לאדינו בתפוז

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת הילה קומם