אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רוברט היינליין / עריצה היא הלבנה


כמה עולה אצלכם קצת אוויר?

יום חמישי שלשה עשר במאי 2075 התחיל כיום שגרתי בחייו של מנואל אוק'לי, איש מחשבים החי במושבת העונשין "לונה" שעל פני הירח. אוק'לי, צאצא לעבריינים שהוגלו אל הירח, עסק לפרנסתו בתיקון ואחזקה של המחשב המרכזי של לונה נדרש לברר מדוע הנפיק המחשב המרכזי המחאת משכורת לעובד ניקיון על סכום עתק של 17 ספרות. המחשב, אותו כינה מנואל "מייק", התעורר לחיים כמה חודשים קודם לכן. מסתבר שעל פי דעתו זוהי מהתלה משעשעת במיוחד. המשכו של היום עובר על מנואל באסיפת מתנגדים למשטר, ובסופו הוא מוצא עצמו כקושר נגד השלטון, כששותפיו הם וואיומינג נוט, אשה מהונג קונג שעל הירח, שעובדת לפרנסתה כאם פונדקאית, פרופסור ברנרדו דה לא פאס,הוגה דעות וחתרן בלתי נלאה, והמחשב הכל יכול מייק. אגב, על פי הלוח הנוהג היום בכדור הארץ, 13 במאי 2075יהיה יום שני."עריצה היא הלבנה" ספרו של רוברט היינליין יצא לאור לראשונה ב 1966. רוברט היינליין (1907-1988), היה אחד מסופרי המדע הבדיוני החשובים בתקופה המכונה "תור הזהב של המדע הבדיוני האמריקאי". אחדים מספריו תורגמו לעברית, ביניהם: "גר בארץ נכרייה", "החתול שעובר דרך קירות", והספר רב החן "המפלצת מן הכוכבים"."עריצה היא הלבנה"יצא לאור ב1980 בתרגומו של עמוס רגב, אז גם קראתי אותו לראשונה. לאחרונה הודפס מחדש בהוצאת עם עובד.

הספר מספר על התמרדותם של תושבי לונה כנגד כדור הארץ המנהל את מושבת העונשין. ניהולה של מושבת העונשין הירחית מתבצע באמצעות "הרשות", וזו מנצלת את הירח ומשאביו לצורך כדור הארץ. היינלין מקביל בין המלחמה הזו לבין סיפור הקמתה של ארצות הברית ומלחמתה מול אנגליה. תאריך העצמאות שתוכנן ל"לונה" – מושבת הירח - הוא רביעי ביולי 2076, והכרזת העצמאות שלה היא זו שכתב תומס ג'פרסון, שלש מאות שנה קודם לכן. ספרו של היינליין, הוא מניפסט אידיאולוגי לא פחות, ואולי אף יותר מהיותו סיפור עלילתי דמיוני על אסירים במושבת עונשין על הירח. היינליין, כפי שעשה בהרחבה יתירה בספרו "גר בארץ נכרייה", מציג את משנתו האידיאולוגית. לעתים במשתמע ופעמים רבות במפורש מפי הדוברים, מנואל אוק'לי, ויותר מכך הפרופסור, שנושא מעת לעת הרצאות על שיטות מדיניות.היינליין בז לשיטת הממשל הדמוקרטית הייצוגית וכמה לממשל הממעט להתערב בחיי האזרחים. היינליין מציג זן קשוח במיוחד של קפיטליזם, בעולם שבו גם את האוויר יש לרכוש ו"אין-כזה-דבר-כמו-ארוחת-חינם" היא הסיסמה המובילה בו. היינליין, חסיד התיאוריה הליברטיאנית, מספר על שיטה חברתית בה אין חוקים הנכפים מלמעלה, והכל מתנהל למעשה על ידי האזרחים. אדם שאינו משתלב מוצא להורג מיידית על ידי אזרחים אחרים. היינליין מניח שבאופן זה יכולה החברה לשמור על אורח חיים יציב, ולא להדרדר למקום שבו יד איש ברעהו. ב"לונה" של רוברט היינלין, אחוז הנשים נמוך מאד, ולכן נוצרו דפוסים תרבותיים שונים בתוכם שיטות נישואין אלטרנטיביות לאלה המוכרות לנו. גיבור הספר נשוי ב "נישואי טור" על פיהם גבר נושא אשה, והיא בו הזמן נושאת גבר אחר, וחוזר חלילה. למרות גישתו הלא ממסדית, היינליין אינו מצליח להשתחרר מהסדר החברתי הפטריארכלי, והספר רווי אמירות סקסיסטיות על נשים ומהותן.

על פי דברי ההוצאה, המהדורה החדשה היא ב"תרגום עדכני לנוכח בקשות הקוראים". כשנטלתי את הספר החדש לקריאה, התרגום נראה לי מוכר מאד. בחינה מדוקדקת יותר של התרגום מראה שאין כאן תרגום מחודש אלא לכל היותר "רענון" של הקודם. החלפה של מלים ומושגים פה ושם. כך או כך, מעוררת מחשבה "בקשת הקוראים", שהביאה להוצאתו של הספר הזה מן המחסנים והדפסתו מחדש. נראה כי בישראל של זמננו, הגות כזו - קפיטליזם קיצוני יחד עם הסתייגות מפוליטיקה ופוליטקאים, המגיעה לרצון ל"מנהיג חזק", מבוקשת ביותר.

האתר של גלעד סרי לוי<a " rel="nofollow">

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גלעד סרי לוי