אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הכתב הפיניקי – אופס, מה זה?


התמונה של גדעון צור
תרשים של הכתב הפיניקי והשומרוני בספר לטיני משנת 1709

תרשים של הכתב הפיניקי והשומרוני בספר לטיני משנת 1709

הכתב הפיניקי  –  אופס, מה זה?

כאשר אנו קוראים מאמרים או  מחקרים או מעיינים בספרי לימוד, שעיסוקם בשפות השמיות העתיקות, נפגוש לרוב את המונח  'הכתב הפיניקי' או 'האלפבית הפיניקי'.  לעניות דעתי מושג זה שגוי מיסודו, והשימוש בו טועה ומטעה. כתב זה הינו למעשה 'כתב כנעני', כתב שהיה בשימושם של כל העמים במרחב הלבנט. ושמו של 'הכתב הפיניקי' נולד עקב העובדה, שהוא נמצא גיאוגרפית במרחב הפיניקי. ואין לו כל ייחוד שיקרא כך. הכתב הפיניקי איננו עומד לבדו בסוגיה זו, ניתן לצרף אליו גם את הכתב העברי עד למאה ה-6 או ה-5 לפנה"ס בקירוב, הכתב האדומי, הכתב המואבי, הכתב העמוני, הכתב הפלישתי והכתב הארמי עד המאה  ה-8 לפנה"ס בקירוב. רשימת כתבים זו, מהווה למעשה כתב אחד - 'הכתב הכנעני'.

קיצור תולדות הכתב – לפני כששת אלפי שנים המציאו המצרים את כתב ההירוגליפים, הנקרא במקומותינו כתב החרטומים. כחמש מאות שנים לאחר מכן, המציאו השומרים את כתב היתדות. היות ושומר נכבשה על-ידי ממלכת אכד, הפך כתב היתדות לכתב אכדי. על הכתב המצרי היו אמונים בעיקר כוהני הדת. ואילו הכתב האכדי התפתח אל מחוץ למסופוטמיה, והפך לכתב בינלאומי להעברת אגרות בין המלכים השונים במרחב הלבנט המורחב. בכל אחת מערי המרחב נמצא סופר, שאמון היה על הכתיבה לפני המלך או שליט העיר. ניתן להניח שסופרים אלה ועוזריהם, הכירו הן את כתב ההירוגליפים המצרי והן את כתב היתדות האכדי.

לפני כארבעת אלפי שנים, הסופרים שישבו בערי כנען המציאו את הכתב הכנעני, כתב שנבע מתוך השפה הכנענית שדוברה בכנען. כתב אלפביתי שכלל 22 סימנים, כאשר בתחילתו הכתב היה כתב ציורים (פיקטוגרפי), ציורים שסימנו את האותיות. סופרים אלה ניסו לפשט את הכתיבה, על-פני כתב ההירוגליפים המצרי, וכתב היתדות האכדי, כתבים שכללו מאות סימנים כל אחד. הכתב החדש הומצא במרכזה של ארץ כנען, ומשם הוא זרם לעבר מדינות הפריפריה. הכרת כתב ההירוגליפים המצרי הקלה על הסופרים הכנעניים, בבחירת הציורים בהתאמה לשמות האותיות.

המצאת הכתב הכנעני סימנה נקודת ציון חשובה בתולדות האנושות. כיום מרבית מדינות העולם כותבות בכתב, שמוצאו מהכתב הכנעני. היות ומוצאנו מן הכנענים,  ניתן לצטט בהסבה משיר של חיים חפר  –  'הראש הכנעני המציא לנו פטנטים'.

הכתב הכנעני התפתח לאיטו לאורך השנים, מפאת מיעוט ממצאים ארכאולוגיים לא ניתן לדעת מתי החל הכתב לקרום עור וגידים, או מהי נקודת ההתחלה הכרונולוגית. המומחים בחקר הארכיאולוגיה גורסים שהכתב החל במאה ה-18 לפנה"ס, וזאת על-פי הממצא הקדום ביותר. ניתן לחלק את תהליך התפתחות הכתב הכנעני, לשלושה שלבים עיקריים. השלב הראשון, כאשר הכתב היה פיקטוגרפי, המורכב מציורי אותיות. התרחש מתחילת המצאת הכתב ועד למאה ה-14 לפנה"ס בקירוב. החל מהמאה ה-13 לפנה"ס ועד לסופה של המאה ה-11 לפנה"ס, מתרחש השלב השני, שלב שבו הסופרים מחפשים את הדרך הקלה לכתיבת האותיות, לצורתן וכיוונן הסופי. לכיוון כתיבת השורות מימין או משמאל, ודרך המעבר בין השורות הכתובות. השלב השלישי שהחל בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס בקירוב, ועדיין לא הסתיים. שלב שבו הכתב התייצב בצורתו, למעט הבדלים מינוריים בחלק מאותיות בהמשך. כתיבת המילים והשורות נקבעה סופית מימין לשמאל.

המחקר הארכיאולוגי הגדיר שמות לתהליכי התפתחות הכתב. ולמקבצי הממצאים הארכאולוגיים על-פי מיקומם הגיאוגרפי או על-פי המסה הכתובה בהם. קרי מספר השורות הכתובות או ריבוי אותיות או מילים. שני השלבים הראשונים בהתפתחות הכתב, הנזכרים לעיל, נקראים בעגה המקצועית כתב 'פרוטו-כנעני'. ניתן לקרוא לו בעברית כתב 'קדם-כנעני'. המשכו הטבעי של הכתב 'הפרוטו-כנעני', אמור היה להיות 'הכתב הכנעני'. אבל לא! שם זה נעלם ואינו מופיע במרבית החומר הכתוב העוסק בכתבים שמיים עתיקים. למעשה, ברגע   שהכתב 'הפרוטו-כנעני' סיים את דרכו. לקראת סופה של המאה ה-11 לפנה"ס. החלה תקופתו של 'הכתב הפיניקי' ולאחר מכן 'הכתב העברי' ומקבילו 'הכתב הארמי'. וישנם חוקרים המוסיפים לרשימה את הכתבים: המואבי, העמוני והאדומי.

לדעתי אי השימוש במונח 'הכתב הכנעני' גרם לאי צדק משווע לממציאי הכתב. אותם סופרים כנענים אלמונים, שתרמו לשינוי פני ההיסטוריה, וקשה לומר מה היינו עושים  היום בלעדיהם. כל שמות הכתבים השונים שבאו במקומו של 'הכתב הכנעני', מציינים מיקום גיאוגרפי ותו לא. הכתב הפיניקי, הכתב היהודאי, הכתב הארמי, הכתב המואבי וכו'. אין בהם כל ייחוד שישנה את שמו של 'הכתב הכנעני'. למה הדבר דומה, אם ניקח לדוגמה את הכתב האנגלי, ונאמר שהכתב האנגלי הנכתב בקנדה הוא 'כתב קנדי' והכתב האנגלי הנכתב באוסטרליה הוא 'כתב אוסטרלי' והכתב האנגלי מארצות הברית הוא 'כתב אמריקאי', ועוד רבים אחרים.  אבל כל זאת קורה במציאות, ואולי הגיע הזמן לתקן את הטעון תיקון ולקרוא לטקסטים השונים שנמצאו ברחבי הלבנט, ומעבר לים, בשמם הנכון, 'הכתב הכנעני'.

הכתב הפיניקי – מושג זה נטבע, כתוצאה מגילוי כתובות עתיקות. של מלכי העיר גבל. חורבות העיר גבל נמצאות בסמוך לכפר ג'ובייל בלבנון. היוונים קראו לעיר בשם 'ביבלוס', שפירושו ספר ביוונית. לעיר גבל קיימים מספר אזכורים במקרא. תחילתן הכרונולוגית של כתובות מלכי גבל, מתוארכת לסופה של המאה ה-11 לפנה"ס, או לתחילתה של המאה ה-10 לפנה"ס.  בעת ההיא, ישבו במרחב הלבנוני ובצפונה של ישראל דה היום כנענים. שנקראו על-ידי היוונים 'פיניקים'.  לכתובות מלכי גבל היה יתרון שלא יסולא בפז, על פני מרבית החומר הכתוב במרחב הלבנט. הן נחקקו על-גבי אבנים. ולכן הן שרדו את פגעי האדם והזמן. לעומת כתובות שנכתבו בכנען על גבי עורות צאן ובקר או פפירוסים מצריים, שנעלמו ואינם­­ עוד. אם כי יש לקחת בחשבון, שקיימים במרחב הכנעני אתרים רבים שלא נחפרו, או שלא נחפרו במלואם. ובהם עשויות להימצא כתובות אבן או חרס.

מתחילת המצאת הכתב הכנעני ועד לסופו של האלף השני לפנה"ס, נמצאו במרחב הלבנט, ממצאים ספורדיים של טקסטים הכתובים בכתב הכנעני. רוב הממצאים היו בני מילה אחת, או חלקי מילה או מילים. להוציא שני חרסים הכתובים במספר רב של אותיות, אבל ללא מילים. האוסטרקון מעזבת צארטה והאוסטרקון מחורבת קאיפה. שני לוחות חרס ששימשו ללימוד כתיבה. שניהם מהמאה ה-12 לפנה"ס. קיים דמיון בין האותיות המזוהות בשני החרסים, למרות שהם נכתבו ככל הנראה על-ידי סופרים מתלמדים, שנמצאו בשני אתרים הרחוקים כ- 50 ק"מ בקו אווירי אחד מהשני. וניתן להוסיף גם את הכתבים שנגלו בסרביט אל-ח'אדם בסיני. אוסף של אותיות ללא מילים, למעט אחת. (ראו פירוט בהמשך)

והנה התגלה לארכיאולוגיה אוצר בלום בדמות כתובות מלכי גבל. היות וכאמור והם נמצאו במרחב הפניקי הקדום, הטקסים הכתובים קיבלו את השם 'הכתב הפניקי'. מה מייחד את הכתב הזה מן הכתב הכנעני. שלוש אותיות בלבד שונות, מתוך עשרים ושתיים האותיות של האלפבית הכנעני. הסופרים הפניקיים החליטו ככל הנראה, לחרוג קמעה מן מוסכמות של הכתב המגיע לארצם, מאי שם בכנען.

בעת כתיבת האות "א" סופרי פיניקיה הזיזו שמאלה את הקו המדמה את קרני השור. ובמקום שיהיה במרכז המשולש המדמה את ראש השור, הוא נמצא בקצה המשולש או בקצה אפו של השור. למה? לאל או לבעל הפתרון.  באות "כ"  נשאר המוטיב הארכאי, שלוש אצבעות מחוברות. בכנען הוסיפו קו מתחת לאצבעות, מעין זרועה או רגל. האות "מ" בכנען צוירה בדומה למקור המצרי, קו מים אופקי עם גלים. בפניקיה קו המים הופך להיות אנך, מעין מפל מים. לאות בפניקיה יש יתרון, היא צרה יותר, ולכן תופסת פחות מקום ברוחב השורה. היות ויתר אותיות האלפבית מפיניקיה נכתבו כדוגמת האותיות מכנען. ניתן להניח שסופרי פיניקיה היו מעורים ביסודות הכתב הכנעני, וכל השינויים מקורם ביוזמה מקומית.    כתובת נוספת הכתובה בכתב הכנעני, אך דוברת ארמית אותרה בתל פחריה. תל הנמצא בצפון מזרח סוריה, ליד הגבול התורכי. מקום רחוק מאד מליבה של ארץ כנען. גם כאן סופרי העיר, חרגו בשלוש אותיות מהכתב הכנעני. האות "מ" נכתבה כדוגמת הכתב מפניקיה, קו זרימת המים מצויר אנכית, כמפל. האות "ע" נכתבה עם נקודת האישון בעין, צורת כתיבה ארכאית מן המאות ה-13 וה-12 לפנה"ס. ואילו האות "ל" נכתבה הפוך, החלק המעוגל באות נמצא למעלה ולא למטה כדוגמת האות מכנען. היות ויתר האותיות כתובות בדומה למקור הכנעני, ניתן להניח שהשינויים בשלושת האותיות הנה יוזמה של הסופרים המקומיים.

הייתי מסכם קטע זה וחוזר ואומר, שאין דבר כזה 'כתב פיניקי'. ניתן לומר 'כתב כנעני' בנוסח פיניקיה. או כתב כנעני מפיניקיה. דבר דומה ניתן לומר ביחס לכתב העברי, הכתב העברי קרם עור, רק כאשר אותיות הכתב הכנעני, הוחלפו באותיות הכתב האשורי המרובע. אי שם, לאחר חזרת גלות בבל בשנת 538 לפנה"ס. עד לתקופה זו כל הכתבים שאותרו בשטחי ישראל ויהודה, היו כתובים בכתב הכנעני. זוהי גם השפה שדוברה אז בארץ. ויש לכך אישור במקרא. בספר ישעיהו  כתוב: 'בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן, וְנִשְׁבָּעוֹת, לַיהוָה צְבָאוֹת' (ישעיהו יט,יח) הפסוק מספר על חמשת הערים במצרים שהיו מאוכלסות בגולים מישראל ויהודה, ששפתם הייתה כנענית. ומי שדיבר כנענית, כתב גם בכתב הכנעני. 

הכתב הכנעני מלווה אותנו עד עצם היום הזה. ראשית, הכתב העברי ממשיך לשאת בגאון את שמות אותיות האלפבית, כפי שנתנו להם הסופרים הכנענים לפני 4000 – 3000 שנים. וזאת גם לאחר המעבר של הכתב הכנעני לכתב אשורי המרובע, הכתב הכנעני נשא סממנים של קדושה בקרב היהודים. וניתן למצוא אותו על מטבעות  החל מהתקופה הפרסית במאה ה-4 לפנה"ס. דרך התקופה ההלניסטית או החשמונאית במאות ה-2  וה-1 לפנה"ס. כולל מלחמת היהודים ברומאים, בשנים 70-66 לפנה"ס ועד למטבעות מרד בר-כוכבא, בשנים 135-132 לספה"נ.         השם 'יהוה' כתוב בכתב הכנעני במגילות ממערות הקומראן.   וכיום בישראל, על המטבעות של שקל אחד ועשרה שקלים,  מופיעות מילים הכתובות בכתב הכנעני. השומרונים שימרו את הכתב הכנעני. ניתן לראות זאת בכתבי הרמב"ן, בסוף פירושו לתורה. כאשר הגיע לארץ ישראל בשנת 1267 לספירה -  "מצאתי שם בידי זקני הארץ מטבע כסף שבשני הצדדין סביב, כתב מפותח באר היטב. והראו את הכתב לכותיים (שומרונים) וקראוהו מיד"

לפני אלפיים וחמש מאות שנים בקירוב, כתב ההיסטוריון היווני הרודוטוס. שמוצאו של האלפבית היווני מפיניקיה. למרות הסתייגויות של היסטוריונים אחרים וחוקרים למינהיים, הנחה זו הפכה לעובדה קיימת, וניתן למצוא אותה, כמעט בכל ספר או מאמר העוסקים בכתבים שמיים עתיקים. והשאלה היא, האם מישהו מכל אותם החוקרים בחן הנחות אלו לאשורן. היות וניתן לערוך השוואה בין אותיות הכתב שנמצאו בפניקיה ובכנען, לבין אותיות הכתב היווני הארכאי. וכפי שציינתי קודם לכן, ישנם שלוש אותיות חריגות בטקסטים שנכתבו בפיניקיה, בהשוואה לטקסטים אחרים שנכתבו בכתב הכנעני. על מנת לפשט את הפולמוס, בחרתי בצד היווני את הכתובת המופיעה על 'גביע נסטור'. גביע שנמצא באזור האי איסקיה במפרץ נאפולי,  הכתובת על הגביע דוברת יוונית וכתובה עדין מימין לשמאל, האותיות בחלקן כתובות בכתב הכנעני. ואת הכתובת הנמצאת על 'כד דיפילון'  כד שהתגלה באתונה. שתי הכתובות מתוארכות למחצית המאה ה-8  לפנה"ס. ומנגד כתובות של ששת מלכי גבל מפיניקיה: אחירם, יחימלך, אלבעל, שפטבעל, אבבעל ועזרבעל, כתובות אלו מתוארכות למאה ה-10 ועד לתחילת המאה ה-9 לפנה"ס. אפשר להתייחס לכל הכתובות כמקשה אחת, היות וההבדלים ביניהם מינוריים. ולשם השוואה, ממצאים שונים מכנען גופא,  החל מהמאה ה-13 לפנה"ס. אין כל מידע, מתי היוונים אימצו את הכתב הכנעני.

האות "א" -  איור האות מדמה ראש של שור, בצורת שתי צלעות של משולש ללא קו בסיס, כאשר החוד הנוצר על-ידי שתי הצלעות, מהווה את אפו של השור. באמצע המשולש קיים קו ישר המייצג את קרני השור.   איור האות עשוי לנוע על צירו, כאשר החוד יכול וימצא פעם ימינה או שמאלה ופעם למעלה או למטה. זהו איור האות שהיה מקובל בכנען גופא, לפחות מהמאה ה-13 לפנה"ס. וכאמור סופרי העיר גבל בפיניקיה, שינו את צורת האות. כאשר הקו המייצג את הקרני השור, הוסט ממרכז המשולש לעבר החוד, או לאפו של השור. ומנגד סופרי יוון, בשתי הכתובות של נסטור ודיפילון, כתבו את האות, בדיוק כפי שכתבו אותה סופרי כנען. כך שאין כל סיכוי, שסופרי יוון העתיקו את האות 'אלפא', מהנוסח הפיניקי של הכתב הכנעני !

האות 'כ' –  האות מאיירת, שלוש אצבעות של כף היד המחוברות למטה. זוהי גרסת האות כפי שנכתבת על-ידי סופרי פיניקיה. סופרי כנען הוסיפו קו היורד מטה,  בהמשך לחיבור האצבעות, מעין זרוע. בנוסח הפיניקי האות כוללת 3 קוים ואילו בנוסח הכנעני לאות 4 קוים.  האות 'קפא' היוונית שאומצה מהאות כף הכנענית כוללת 4 קווים – K  כך, שאין שום סיכוי, שהאות היוונית נלקחה מהנוסח הפיניקי של הכתב הכנעני !

האות 'מ' -  האות צוירה לראשונה כקו מים אופקי עם גלים.  החל מהמאה ה-13 לפנה"ס בקירוב, סופרי כנען חיפשו דרכים לשיפור כתיבת האותיות. במסגרתן, האות עברה שינוי כיוון, לאיור אנכי, דמוי מפל מים.  במאה ה- 10 לפנה"ס בקרוב, כתיבת האות בכנען חוזרת למקומה הטבעי באיור אופקי כבעבר. אלא מאי, סופרי פיניקיה נשארים עם איור האות הארכאי, כמפל מים אנכי. כך, שאין שום סיכוי, שהאות היוונית 'מיו' נלקחה מהנוסח הפיניקי של הכתב הכנעני !

ניתן לומר בוודאות לאור ממצאים אלה, שסופרי יוון העתיקו את הכתב הכנעני, מסופרי כנען! ובשום פנים ואופן, לא מהכתב הכנעני בגרסה פיניקיה.

סרביט אל-ח'אדם - המצרים הקדמונים הפעילו בסיני, במקום הנקרא 'סרביט אל-ח'אדם'.  אתר לכריית אבני טורקיז. המקום הפך לאתר ארכיאולוגי לאחר שנתגלו בו כתובות בכתב הכנעני הפיקטוגרפי. המומחים שחקרו את האתר חלוקים בדעותיהם לגבי המועד בו נכתבו הכתובות. רוב החוקרים מתארכים את האתר למאות ה-18 – ה-17 לפנה"ס. ואילו חוקרים אחרים מתארכים את האתר למאות ה-16 – ה-15 לפנה"ס. הכתובות שנמצאו במקום נקראות בשם 'כתב פרוטו-סינאי' – למה, לא ברור ? והרי אין כל המשך לכתב זה בסיני, אין 'כתב סינאי'.

מעבר לכך ניתן לבצע השוואת אותיות בין ממצאים כתובים מארץ כנען לבין הממצאים באתר זה. על חרס מתל גזר נמצאה חרוטה המלה 'כלב'. יש חולקים על האות "ל", אבל האות "ב" במלה, זהה לחלוטין לאות "ב" הכתובה בסרביט אל-ח'אדם. מנגד האות "כ" במלה, קדומה יותר מאשר האות "כ" בסרביט אל-ח'אדם. אות זו מציירת את כל מסגרת כף היד עם 5 אצבעות, לעומת הציור בסרביט אל-ח'אדם, בו נראות רק 4 אצבעות עם קו המחבר ביניהם, הקו עליון של כף היד. כתובת החרס מתל גזר מתוארכת למאה ה-17 לפנה"ס, מכאן ניתן לומר בוודאות שכתובות סרביט אל ח'אדם מאוחרות יותר מן הכתובת מתל גזר.

ממצא נוסף במרחב הדרומי הכתוב בכתב הכנעני, נמצא במצרים גופא, במקום הקרוי 'ואדי אל-חול' כתובת החקוקה בסלע, המתוארכת למאה ה-18 לפנה"ס. כתובת זו וכתובות 'סרביט אל-ח'אדם', ניתן להניח, שנכתבו על-ידי סופרים שהגיעו מכנען. וראוי לציין שבתקופה זו. המאות ה-18 עד ה-16 לפנה"ס, מצרים נכבשת על-ידי כנענים – החיקסוס. לא ניתן לקשור אותם לכתובות, אך אין גם לשלול זאת. קהל הקוראים מתבקש להתעלם ממאמרים בהם כתוב: "שדווקא עובדי מכרות כנענים בורים, במדבר סיני, היו כנראה מי שהמציאו את האלפבית" או "כורים כנענים במכרות אחראים לאחת ההמצאות ששינו את ההיסטוריה".

תגיות: 

תגובות

ובכל זאת מוטב להשתמש במינוח כתב פיניקי

המחבר כותב בצדק רב שהמוצא שלנו מהכנענים אבל בכל זאת : הכתב השולט היה כתב היתדות :במסופוטמיה במרחב הסורי -ארץ ישראלי.
החל ממחצית המאה ה13 לפנה"ס והמשך לאורך המאה ה12 לפנה"ס התחולל תהליך מונומונטלי של קריסת תרבויות ומבנים פוליטיים בכל האזור
(שואה אקלימית-אקולוגית) מהריסות התרבויות החלו לקום - מהמאה ה11- לפנה"ס- יישויות פוליטיות חדשות שהתגבשו לממלכות תהליך שהחל בצפון סוריה וצפון לבנון בממלכות אלה . חלק מתהליך הבנייה זה היה הפסקת השימוש בכתב היתדות ומעבר לכתב האלפבית
כתב הוא יישות פונקציונלית: הוא בא לתת מענה לצרכי מינהל של ממלכות גדולות כמו למשל אלה שצצו בתחום הסורי- פיניקי- לבנוני.
השימוש בכתבהאלפבית החל שם ולכן סביר שהוא נקרא הכתב הפיניקי. באותה תקופה בארץישראל לא היו שום ממלכות ולכן לא היה צורך בכתב
רק לקראת מחצית השנייה של המאה ה9 לפנה"ס - קמה ממלכת ישראל- ובמאה ה 8- קמה ממלכת יהודה ואז - בהתאמה- מחלחל הכתב הפיניקי
גם לממלכות אלה כאשר הוא יקבל את עיצובו לעברית עתיקה כמו שבמואב שקמה במקביל לממלכת ישראל חילחל מצפון האלפבית ויקבל עיצוב למואבית
גם אם יוצרי האלפבית הם כנענים עצם העובדה שהשימוש בו באזורי סוריה ולבנון הקדים בכמאה שנה לפחות את השימוש ביהודה וישראל מצדיק את השימוש במינוח כתב הפיניקי.

התמונה של גדעון צור

ובכל זאת מוטב שלא להשתמש במינוח כתב פיניקי

גיורא היקר, צר לי אבל כל מה שאתה כותב תלוש מהמציאות. נראה לי שלא קראת את המאמר בשלמותו, או לא הבנתה אותו.
באם תרצה פירוט של ההשגות שלי, תכתוב בבקשה.

אני מצביע בקלפי : כתב פיניקי

הכתב השולט באזור הנידון היה כתב היתדות חוקרים בריטיים פיטרי ולאחריו גארדינר- הבחינו שבדרום המזרח התיכון התווספה שיטת כתיבה נוספת.הם הבחינו בכמה כתובות שסימניהן דומות להירוגליפים אלא שהן קצרות יותר מכאן הסיקו שמדובר בסוג של אלפבית כתב זה יקרא פרוטו סינאי או כנעני או פרוטו - כנעני כתב זה מתועד בעיקר במסמכי ארכיון אל עמארנה: השפה אכדית כתובה בשפת היתדות אלא שחלק מהמכתבים
הם בכתב הכנעני . הוא עדיין פיקטוגרפי לציורים אין כיון מוגדר הציורים הולכים ומאבדים את צורתם הטבעית(
ראש שור למשל אינו אלא משולש עם קרניים) במאה ה11 ובמאה ה10 לפנה"ס ייצרו הפיניקים - על בסיס הכתב הכנעני- סטארפ- אפ מהפכני
משכילים פיניקים לקחו את את הכתב הכנעני והפכו אותו לכתב אלפבית של ממש :כתב בן 22 אותיות כתב שאינו פיקטוגרפי
הכתב הפיניקי יעמיד בהמשך צאצאים: עברית עתיקה ארמית מואבית יוונית

לא ניתן לבודד הנושא מהרקע ההיסטורי בתקופת הברונזה התיכונה- 2200-1400 לפנה"ס היה בכנען מערך ערי מדינה מפותח וכנראה שצרכי מסחר עם המצרים דרשו כתב שיקל במשהו על הפער שבין כתב ההירוגליפים לכתב היתדות והתוספת של הכתב הכנעני סייעה בכך.
בתקופת הברונזה המאוחרת 1400-950 לפנה"ס כנען הייתה--במרבית התקופה- תחת שליטה מצרית התכתובת הרזה בין הכנענים הנשלטים לבין המצרים הסתפקה
בקיים לא היה צורך ביותר מזה

לעומת זאת :במאה ה11 ולאורך המאה ה10 לפנה"ס בתקופה הפוסט חיתית- החלו -בסוריה- לבנון-לקום ממלכות חדשות שהתבססו על מסחר מסועף ולכן דווקא שם נוצר הכתב הפיניקי שבא לתת מענה לצרכים החדשים

אתה כותב במאמר שלך על הכתב "הוא הומצא במרכז כנען ומשם זרם לפריפריה..." אני הבנתי שכוונתך לכתב האלפית האמיתי שהוא לא פיקטוגרפי ואם כך הדבר הדבר מנוגד לכיוון של ההיסטוריה :הכתב הפיניקי חילחל לכנען מהצפון כנען מעולם לא הייתה מרכז !
אתה כותב שכתיבתי תלושה מהמציאות יתכן ועובדות ופרטים מסויימים נשמטו מזכרוני בהזדמנות קרובה אנסה להפגש שוב עם המציאות שעבורי- בנושא זה- היא הספרייה לארכיאולוגייה ולתרבויות העת העתיקה אוניברסיטת תל אביב בית גילמן קומה א

התמונה של גדעון צור

הכתב הכנעני

ראשית, שנה טובה. אני כתבתי את המאמר על-מנת להזים את המקובעות של הארכיאולוגים וההיסטוריונים. הם אינם מגיבים, גם לנוכח עובדות מצולמות.
היות ואתה שוחה בזרם המקובל, תנסה לחשוב גם מחוץ לקופסא. מספר הטעויות בהערותיך הן רבות. על כן אשיב רק על העיקריות שבהן:
1. במסמכי תל עמארנה, אין (אין) כלל כתב כנעני, ישנן מילים בשפה הכנענית הכתובות בכתב האכדי.
2. תקופת הברונזה התיכונה משתרעת על פני 1550-2000 לפנה"ס. ולא 1400-2200 לפנה"ס.
3. תקופת הברונזה המאוחרת משתרעת על פני 1150-1550 לפנה"ס. ולא 950-1400 לפנה"ס. כזכור במאה ה-12 לפנה"ס מגיעים הפלישתים לכנען. ולהם היה את הידע לייצר ברזל. ואנחנו רואים זאת גם במקרא.
4. השימוש בכתב הכנעני באזורי סוריה ולבנון, לא הקדים בכמאה שנה לפחות, את השימוש ביהודה וישראל. ולכן לא מצדיק את המינוח כתב פיניקי. במרחב הכנעני מאותרות כתובות בכתב הכנעני כבר במאה ה-13 לפנה"ס. ולכן היא הייתה המרכז לכתב זה. כאשר בפיניקיה בעת הזו, לא מאותרים כתבים, אלא רק במאה ה- 11 לפנה"ס.
5. והנה דוגמאות:
6. "מתן שי" כתובת על פך מלכיש המאה ה-13 לפנה"ס.
7. "בשלשת" כתובת על קערת חרס מקבר מלכיש המאה ה-13 לפנה"ס.
8. "אחל" כתובת על ידית כד מרדנה (צפונית לרמאללה) המאה ה-12 לפנה"ס.
9. "גמען חנן" כתובת האוסטרקון מבית שמש המאה ה-12 לפנה"ס.
10. כתובת מקבור אל ואלידה (צפ' מע' הנגב) המאה ה-12 לפנה"ס.
11. "חץ עבד לבאת" כתובת על ראש חץ מאל חאדר המאה ה-12 לפנה"ס.

הערות לכתב הכנעני

1. הכתובות שמנית בסיום מכתבך מעניינות וראויות להתייחסות וזה דורש זמן אינני יכול כרגע להתייחס אליהן
2. לגבי מסמכי אל עמארנה . אין מחלוקת שכמעט כולם כתובים בכתב היתדות אין מחלוקת שלא כלולה שם שום יצירה כנענית
נקודת המוצא שלי היא היסטוריה ולא בלשנות להלן שתי נקודות מוצא: היסטורית ובלשנית
היסטורית :בארכיון אל עמארנה נמצאו 379 מכתבים מהם 315 הם תכתובת בין פרעה לבין מושלים במרחב בסורי כנעני שהיה בשליטת מצרים

בלשנות- תרבות: המכתבים הם בשפה האכדית כתובים בכתב היתדות אבל : יש חוקרים המוצאים בחלק קטן צהם משהו שונה
אני מפנה אותך לעבודת של אסתר האבר ילקוט שורשים- רשימה ממוקדת של שורשים של מילים מהשפה האכדית שיש בהם משהו שונה-סימן גלוסה. אם אינני טועה עבודה זאת מתבססת על מחקריו של פרופסור אנטון רייני המנוח שהיה מומחה לנושא זה כיון שאני יותר מתעניין בתהליכים היסטוריים ופחות בצד הבלשני אניח בינתתים לנושא זה
3 לגבי תקופת הברונזה:

הקדומה :2200-3300 לפנה,ס
תיכונה :1200-1500 לפנה"ס
מאוחרת:1500 1400 ועד :מחלוקת לא חשובה בהקשרל"כרונולוגיה הנמוכה" או עד 1150 או 950 או משהו באמצע

4 אחד הפרקים הראשונים במבוא לתולדות המזרח הקדום :ארץ ישראל הייתה בעת העתיקה פריפריה מבחינה כלכלית תרבותית פוליטית צבאית
המרכז היה משני צדדיה ! מצד אחד האימפריה החתית האשורית הבבלית מצד שני : מצרים
עובבדה זאת מאוד רלוונטית למקור הכתב ררק במאה ה9 לפנה"ס נמצאה בגזר כיתובית על לוח אבן ובה מוזכרת פעילות חקלאית

בברכת חג שמח ושנה טובה

תיקון

ברונזה תיכונה 2200-1500 לפנה"ס

הערה: השורשים - אסתר האבר- עליהם נסמך חוקר אחד שקראתי לגבי מקצת המכתבים באל עמארנה

התמונה של גדעון צור

תגובה אחרונה לגיורא

גיורא, אם אתה לא יודע, מותר לומר אני לא יודע. זה לא יפחית מאומה מכבודך.
אתה רוצה להציג לפנינו את ידענותך כביכול בהיסטוריה. ואתה שופך לפנינו בהיסטריה, מידע, שאין לו יד ורגל למאמר שכתבתי. ושום קשר להיסטוריה הכתובה.
אתה גם לא מוכן לומר טעיתי, טעית לגבי עמארנה, טעית ביחס לתקופות הקדומות. ואתה ממשיך, לטעות ולתהות.
הכתובות שמניתי סותרות את התזה שלך, ואולי תציץ בדף הבא של מוזיאון ישראל, יש שם תמונה חלקית של הממצאים - http://www.imj.org.il/imagine/galleries/viewGalleryH.asp?case=14
ביחס לאל-עמארנה, יש לי בספריה את הספר. "למלך אדוני" מכתבי אל-עמארנה, מאת הפרופ' צפורה כוכבי-רייני. אשתו של אנסון ז"ל, שאתה מזכיר בהערותיך. כך שאל תנסה ללמד אותי את הנושא.
אתה מזכיר את לוח גזר, הוא מתוארך למאה ה-10 לפנה"ס (שוב אתה טועה) זהו לוח פלישתי, של חודשי השנה החקלאיים.

פיניקיה=ציביליזציה עתיקה חשובה.

פיניקיה היתה מעצמת ספנות וייצור זכוכית שהשתרעה סביב חופי הים התיכון=שם הקימה מעל שבעים מושבות אופן תהליכי יותר משלושת אלפים שנים אחורה בזמן.
בארץ ישראל/כנען היו בין היתר המושבות אפולוניה בחוף הרצלייה העכשווית. כן היתה שקמונה הממוקמת כיום בשכונת בת גלים הימית בחיפה.
בהמשך ההסטוריה התפתחו בפניקיה המקורית בלבנון = ממלכות צור וצידון - אלה היו ביחסי אחווה בעיקר עם "ישראל" ופחות עם "יהודה".חירם מלך צור סייע באמצעות אספקת ארזי הלבנון להקים בית המקדש בירושליים.
בהמשך ההיסטוריה עלו על בימתה הלבנונים ה"מארונים " הנוצרים -בזיקה לוואתיקאן.
כתבי הקודש הנוצרים -מארוניים הם בפניקית עתיקה.

לדוד סנדובסקי - פיניקיה צביליזציה חשובה

ההערה שלך נכונה ובמקום . פרופסור חגי משגב כתב בין השאר: בצפון הפציע כוכבו של הכתב הפיניקי... בגלל הנסיבות המקומיות שהביאו לפריחתן של מעצמות הסחר הפיניקיות להתפתחות המינהל צור צידון וגבל היו זקוקות לכתב משופר ואכן סופרי גבל :תחת ידם יצא האלפאבית האמיתי הראשון בעולם הההסטוריונים העוסקים בתקופה מלמדים כיצד בתקופת המעבר שבין קריסת תקופת ה L.B לתחילת תקופת הברזל ותחילת תקופת הברזל החלה צמיחתן של יישויות פוליטיות חדשות כאשר התהליך הוא מצפון :- ארמים פיניקים- לדרום ומכאן ההסבר למה האלפבית האמיתי הוא פיניקי
נאמן פינקלשטיין ליפשיץ עוסקים בזה רבות . אהרון מאיר מעריך שהפיניקים הם תוצר אינטראקציה של כנענים מקומיים ( לאורך מישור החוף הצפוני) עם קבוצות מכלל "גויי הים " (להוציא פלישתים) שהתיישבו באזור. לאחר תקופת הברזל ולאחר חיסול היישות הפלישתית(בידי הבבלים ) התיישבו פיניקים גם לאורך מישור החוף הדרומי בהמשך : במחצית המאה החמישית לפנה"ס האימפריה הפרסית נעזרה רבות בצי הפיניקי במאבקה ביוונים המלך הפרסי ארחשסתא -כאות הוקרה- העניק לפיניקים זיכיון שליטה והפעלה של כל אורך החוף כולל עכו דור יפו
אזור השרון אזור החוף זוכב לתקופת שיגשוג חסרת תקדים והוכחות לכך אכן נמצאו בחפירות אפולוניה שאותה הזכרת
וכל זה מרשים ועוד לא נגענו בקשר שבין הפיניקים לקרתגו .

התפתחות הכתב העברי

שלום גדעון, כחלק מהתמחות בטיפוגרפיה אני חוקרת את נושא התפתחות הכתב העברי, כאשר ההתמקדות היא בהאם ישנו קשר בין מבניות האות
לבין מצע הכתיבה. החל מהכתב הפיניקי/כנעני, העברי הקדום, הארמי ועד לאות העברית המרובעת.
עד כה לא מצאתי קשר ממשי, אלא שיעורים שאין לי על מה לבסס אותם. הכתב הכנעני ברובו נחקק על אבן, מעט עורות וחרסים. בכתב הארמי כבר לא היה שימוש באבן (בהתבסס על חומרים שקראתי). לשם המחקר אני מחפשת את הכלים שבהם השתמשו לכתיבת הכתב הפיניקי/כנעני ולכתיבת הכתב הארמי. כיצד חקקו באבן? כיצד חקקו בחרס? האם השתמשו בו כשהוא רטוב? או שמא השתמשו בו כשהוא יבש? כיצד משחו דיו? קראתי שיצרו מכחולים מקני סוף משויפים. האם זה נכון?
תוכל לעזור לי?

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גדעון צור