אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ימין ליברלי קפיטליסטי אורגני-דתי


הלוגו של תנועת זהות

הלוגו של תנועת זהות

המפה האידיאולוגית של ישראל שונה ממפות מדינות המערב במובן בסיסי אחד, שכמו "הפיל בחדר", חומקת מדעת החוקרים והפרשנים. בישראל אמנם קיימת אזרחות ישראלית אבל היא רק בגדר ציפוי טכני למהות האתנו- דתית של קבוצת הרוב ההגמוניאלית היהודית. השאלה שעולם לפרקים בישראל על הפרק היא: מיהו יהודי? ולא השאלה הנסבה על האינדיבידואל הפוליטי הישראלי של הלאום האזרחי.

לשאלת מיהו יהודי, שהיא שאלה תיאולוגית ופילוסופית ניתן להשיב תשובה דתית, שהיא כשלעצמה יכולה להיות תשובה אתנית בשל מוצא, שהרי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה. התשובה החילונית למרבה האבסורד בשמטה את הבסיס הדתי, יכולה להישאר אך ורק עם הבסיס האתני.

כל ההקדמה זו נועדה להצביע על הפער הבלתי ניתן לגישור בין תפיסות  ההגות הפוליטית כלכלית הימנית ליברלית (כולל  הגות האוביקטיזם של איין ראנד) לסוגיה הלאומית.

בכך נוכחתי בכנס החרות הרביעי שיזמו מכון איין ראנד בישראל והתנועה הליברלית החדשה (30.3.17). אחד הנואמים בו היה משה פייגלין מיסדה וראשה של מפלגת "זהות - תנועה ישראלית יהודית", ודומה שמחד היא גלגול של תנועת עצמאות (שהקים פרופ' עזרה זוהר) או סניף של התנועה הליברלית החדשה, ומאידך תנועה דתית משיחת.

לזכות מפלגת "זהות" ניתן לומר שהמצע, אותו נייר אידיאולוגי שנעלם מזמן מהזירה הפוליטית, הינו חוברת בת 63 עמודים הכתוב אופרטיבית ועניינית. המבוא חופן טעות היסטורית אחת וחזון פרטיקולרי, שאליו עוד אתייחס בהמשך: "במהלך שיבת ציון האחרונה, ארץ ישראל הפכה מארץ חרבה וכמעט ריקה (הגזמה!) לארץ זבת חלב ודבש (הגזמה!) ולמרכז מדע וקידמה עולמי, ועם ישראל קיבל הזדמנות שלישית לקיים את ייעודו (הבאמת בשלש הפעמים מדובר באותו עם ישראל?) ( עמ' 5)..

הבעיות מתבררות בשער הראשון בקווי יסוד כשב "עקרונות, חרות זהות ומשמעות" נכתב בסעיף זהות ש"זהותנו הלאומית מושתת על היותנו בנים ובנות לעם ישראל ההיסטורי, בני אברהם יצחק ויעקב" (גישה מיתולוגית הראויה לביקורת לאור ספרו של שלמה זנד- מתי ואיך הומצא העם היהודי, וספרו החדש של יגאל בן נון- קיצור תולדות יהוה).

כבר ביעדים מצויה סתירה בין היות המדינה מדינת שירות, לבין היותה מדינת חזון. מחד מדובר ב"מדינה יהודית - מדינה העוברת מציונות של קיום, לציונות של יעוד - מתודעת השרידות לתודעה ואתגר של תיקון עולם" ומאידך "מדינת חירות - המשיבה את החירות והאחריות לאזרח ומצמצמת למינימום את מעורבותה בחיי הפרט" (עמ' 7).

לא רק סתירה בין תפיסת מדינת החזון למדינת השרות מצויה במצע, אלא גם במושג המשולש "מדינת חרות יהודית": "צמצום וביטול מקיפים של כל כפיה דתית וחילונית (מהי הכפייה החילונית כיום? כבר לא גוזזים ליוצא תימן את הפאות...)  על אורח חייו של הפרט, ובמקביל הגברת הביטויים הממלכתיים להיותה  של המדינה- מדינה יהודית, בקצרה, מדובר בהיפך מה"סטאטוס קוו": מדינה יותר יהודית. אזרחים יותר חופשיים" (עמ' 8),כלומר מדובר בסתירה מובנית ולא ראשונה. לסתירה הזו יש להוסיף  מהכתוב בשער הרביעי (יהדות תרבות, ומדינה) לאמור: "מדינת ישראל לא תהיה "מדינת כל אזרחיה" (היש דמוקרטיה שהיא איננה של כל אזרחיה!?).ישראל הוקמה כדי להיות מדינת העם היהודי ועליה לבטא ערכיו, תרבותו, שאיפותיו וייעודו בעולם  של העם היהודי", וכמובן יחד עם זאת "אופייה של המדינה צריך להתבטא  בסמליה ובהתנהלות מוסדותיה, לא בהתערבות בחייהם של תושביה ובהפרת חירות הפרט שלהם" (עמ' 22).

ישראל איננה מדינת לאום טריטוריאלי ואין גם שום סיכוי שתהיה כזו לפי תפיסת מפלגת "זהות", לאור מה שנכתב תחת הכותרת "הגיור ממלכתי וחוק השבות - השלמת תהליך קיבוץ גלויות": "מדינת ישראל לא קמה עבור אותם יהודים שנמצאו בארץ ישראל במהלך הקמתה, אלא בשביל העם היהודי כולו (שבחלקו הגדול בחר לחיות במולדות אחרות!), לכן אפשר לומר שמדינת ישראל הוקמה בשביל חוק השבות" (עמ'24).

כזכור חוק השבות נותן בידי האינדיבידואל את הזכות לחייב את מדינת ישראל לקבלו כאזרח שלה, ואין היא בודקת את יחסו אליה, כך שגם יעקב טימרמן שביקרה קשות, יכול היה לעבור בה לקבל אזרחות ישראלית כדי לחזור לארגנטינה בה לימים יהיה בנו לשר החוץ שלה.

אם מישהו חשב שתורחב התפיסה הליברלית ב"זהות" בכל תחומי החיים מתברר ש"זהות תפעל להחייאתו המעשית של המשפט העברי, בשלמותו, כמערכת שפיטה אזרחית חלופית, מקבילה למערכת האזרחית הקיימת" (עמ' 25).

התוכנית המדינית מהווה סוגיה בעייתית משל עצמה, גם משום שאינה מבוססת על עובדות אמינות: "הדמוגרפיה כבר לא מהווה בעיה" גורס השער השביעי- התכנית המדינית, מאחר ש"האישה התל אביבית ילדת יותר משכנתה ברמאללה" ( האומנם?!).

קיימת גם כותרת "אין בעיה דמוגרפית" משום ש"בעיית הלאומיות ה"פלשתינאית" נוצרה באופן מלאכותי כתגובה לציונות" (עמ' 53). ואם נוצרה כפי שנוצרה, האם מדובר בבועת סבון?! התתפוגג מעצמה?!

לו הייתה זהות מפלגת ליברלית היא הייתה מחויבת להכיר בלאום הישראלי, אבל זה רחוק מאוד ממנה, כה רחוק עד שהיא נזקקת להסתמכות רעיונית משמעון פרס (איש הגות כידוע...). "מהי מטרתן האמתית של תכנית אוסלו ובנותיה? "המטרה בתוכנית מדינית היא הביקוש ללגיטימיות לזהות ישראלית על חשבון הזהות היהודית" (עמ' 54). מעתה יש לומר שאת עמותת "אני ישראלי" לא הקים עוזי אורנן אלא שמעון פרס....

למרות הביקורת על מצע זהות, יש גם זוויות ראייה ליברליות הראויות לציון לחיוב. בנושא הנישואין נכתב מפורשות: "אנשים שיחליטו להתחתן יתחתנו כפי שירצו, בסוג הטקס שיבחרו ובאופן שיתאים להם" (עמ' 31). בנושא הדיור מדובר בתפיסת ליברלית מהפכנית ממש, לאמור: "הקרקעות שייכות לאזרחים ,לא למדינה. זהות תפרק את מנהל מקרעי ישראל ותעביר את הקרקעות הפנויות שבידיו לשליטת האזרחים" (עמ' 42).

התפיסה כלפי השירות בצבא הינה מעניינת ומהווה חידוש לשיח הקיים. "החזון שלנו הוא לקצר את שירות החובה החל על כולם (לא נכון, אין הערבים נקראים לשרת בצבא), כולל כולם, לטירונות בלבד. מי שיהיה מעונין להמשיך ולשרת בצבא המקצועי יוכל להציג את מועמדתו ומתוך המועמדים יבחר הצבא את מי שהוא באמת צריך. למתגייסים תשולם משכורת מכובדת, הנגזרת מהשכר הממוצע במשק" (עמ' 50). אפשר לקחת צעד נוסף ולהציע להוסיף שירות לאומי אזרחי כללי עפ"י דרישות המשק שגם יאפשר  הכשרה מקצועית אזרחית.

נקודה נוספת לזכות "זהות" היא ההתייחסות לתקשורת תוך הבלטת הצורך בחופש תקשורת, וכשמדובר בשידור מצוין ש"השידור ייעשה ברישיון ולא בזיכיון" שיטת הזיכיונות תבוטל. הזכות לשימוש בתדרי השידור תושכר לתקופה של משך ארבע שנים לכל המרבה במחיר באמצעות מכרז " (עמ' 18. לדעתי מוצדק להגביל בזמן רק אם יש בעיה טכנית של הקצאת כמות הערוצים).

לסיום, ניתן להצביע על  את שיטת השוברים (הוואוצ'רים) למימון בתי הספר, כפי שהגה מילטון פרידמן. אך עם כל הערכה לסוגיות אלו כמו גם אחרות (כמו למשל ההפרדה בין היועץ הממשלתי לממשלה לראש התביעה, עמ' 10), אין ספק שמדובר בתפיסה שאיננה קוהרנטית מבחינה ליברלית, ואף חופנת את סכנתה  הדתיות המשיחית ("ביקורים בהר הבית יורשו בל שעות היממה וללא הגבלה", עמ' 63).

תגובות

פייגלין וליברליזם ? ? ?

מאמר מעולה המשרטט פרופיל של תנועה הזוייה זו תנועת זהות של פייגלין היא בהגדרה
סותרת את ערכי הדמוקרטיה הליברלית. יפה עשה מר ברנע בהעלותו את הנקודה של המשפט העברי " זהות תפעל להחייאתו המעשית של המשפט העברי ...)" פרופסור אוריאל פרוקצ'ה כתב ב"הארץ" : "המשפט העברי כולל בין היתר לא מעט מרכיבים מבחילים ובלתי חוקיים שאינם מתאימים לעיצוב חייה של קהילה מתקדמת בחברה מודרנית " מיותר להזכיר את היחס במשפט העברי לנשים

תודה לכותב שטרח וקרא מסמך גזעני ומפחיד

הערתי היחידה נוגעת לקביעה 'בנושא הדיור מדובר בתפיסת ליברלית מהפכנית ממש, לאמור: "הקרקעות שייכות לאזרחים ,לא למדינה. זהות תפרק את מנהל מקרעי ישראל ותעביר את הקרקעות הפנויות שבידיו לשליטת האזרחים" (עמ' 42).' הרי לפי כל מה שכתוב לפני כן, ברור ש"אזרחים" הם רק אותם שזכו להחשב ל"יהודים", כולל כל יהודי העולם בפוטנציה. ההערה על כושר הילודה של הנשים בתל אביב יחסית לרמאללה מעוררת פלצות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יוסי ברנע