אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מגלובליזציה ל-ממשל עולמי


 מגלובליזציה ל-ממשל עולמי

מגלובליזציה ל-ממשל עולמי

הבעיות המחמירות בפלנטה שהן בבחינת "חורים שחורים" ו"בולענים" (כמו דאע"ש, אבולה, יחסי גומלין אדם-סביבה ו"הר הבית") – מחייבות שינוי חזוני-אבולוציוני-פרדיגמלי. זה מתייחס להקמת "ממשלה, מועצה ושיפוט עולמיים" שיהוו "ממשל עולמי" דמוקרטי-פדרלי "בריבונות-על" רב-שכבתית.

משחר ההיסטוריה האנושית על כדור הארץ, נעשו נסיונות ליצור מסגרות מדיניות גדולות רב-אתניות, תרבותיות ודתיות. בין השאר, אימפריות עתיקות כמו: אשור בבל (שבה נתגבש מיתוס "מגדל בבל" שהתייחס לערבוב תרבויות ושפות שכשל) וכן מקדוניה-יוון, ובהמשך רומי (שטבעה את המושג "פקס-רומנה" שלום רומאי על משקל "פקס אמריקנה" של היום), ובהמשך טורקיה העות'מאנית של העדות הדתיות האוטונומיות והאימפריה הבריטית – שרדו מאות שנים. כולן שלטו גם בארץ ישראל. אימפריות אלה שלטו רק בחלקי פלנטה. להיטלר במלה"ע ה-2 היה חזון להקים "רייך עולמי טוטליטרי בן 1000 שנה" – שנכשל).

מאמצע המאה ה-19 החל המין האנושי לחשוב בכיוון יצירת מסגרות "ממשל עולמי" דמוקרטיות לפלנטה באופן אבולוציוני ותהליכי. זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בהופעת הדת הבהאית, שמרכזה העולמי בחיפה ועכו שבישראל. דת זאת גורסת "אחדות אלוהית" ואחדות המין האנושי, שימוש בשפה עולמית כמו: ה"אספרנטו" שיצר אליעזר לודוויג זמנהוף היהודי, חתירה לשלום עולמי תחת ממשלה בינלאומית, שתקבל חלק מסמכויותיהן של מדינות, ודגש על סביבתיות. דת זאת מיוצגת ב-247 מדינות וטריטוריות, ומיוצגת במעל 2,100 קבוצות אתניות שונות. כתבי הקודש שלה תורגמו לכ-800 שפות והמצטרפים אליה יכולים להחזיק בעת ובעונה אחת בדתם המקורית ובדת הבהאית האוניברסלית.

בהקשר זה יש להזכיר גם את התנועה הגלובלית הצעירה שהחלה לפני יותר מ-30 שנה של מֶוְלָנָה מטורקיה. התנועה עוסקת באינטגרציה בין דתות בפלנטה כחלק מתהליך האבולוציה שיעבור המין האנושי.

כן קיימת תנועת הפדרליזם העולמית, שגורסת של"מדינה העולמית" נחוץ מבנה שלטוני של דמוקרטיה פדרלית או קונפדרלית כמו, בין היתר במדינות: ארה"ב, שוויצריה והודו.

אישים כמו: עמנואל קאנט (עוד במאה ה-18), וינסטון צ'רצ'יל, אלברט איינשטיין, ברטרנד ראסל, המהטמה גאנדי ובזיל לידל הארט, צידדו ביצירה הדרגתית אך עקבית של ממשלה פדרלית עולמית.

הרעיון התחיל לקרום עור וגידים במאה העשרים, לאחר שתי מלחמות העולם. "חבר הלאומים" הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה כחלק מלקחיה ובעקבות הסכמי ורסאי. הרעיון שודרג לאחר מלחמת העולם השניה בהנהגת ארה"ב, שהובילה את הקמת האו"ם, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית וסוכנויות האו"ם. בתקופה שחלפה מאז, השתחררו כמעט כל הטריטוריות בעולם מעול הקולוניאליזם, והעמים שאכלסו אותן קיבלו "הגדרה עצמית", ריבונות לאומית, עצמאות מדינית וזה כולל את מדינת ישראל, אך עדיין לא את הפלסטינים (אלה זכאים לכך לפי תוכנית החלוקה מ-1947, ששודרגה בהמשך, לטובת ישראל). כיום יש 173 מדינות ריבוניות החברות באו"ם. בימינו קיים חשש מתהליך פיצולי מדינות שיגדיל את מספרן. מאידך גיסא, האו"ם לא מצליח להתגבר על קונפליקטים חוזרים ונשנים שפורצים בין מדינות ובתוכן על רקע גישות לאומיות אגואיסטיות. לאו"ם אין שיניים לפעולות מנע מקדימות בסכסוכים בין ובתוך מדינות, עקב היותו ארגון "אמורפי" חסר יכולות חדות ואפקטיביות בשלב זה מבחינת יכולותיו לפי מסמכי היסוד שהקימו אותו. זה יוצר תופעה של "חברה עולמית אנרכיסטית". כל זאת, בהעדר ריבונות-על של "ממשל עולמי", שיש לו סמכויות-על של נציגות-על בתחומים אופרטיביים אפקטיביים. יכולת משילות עולמית צריכה לכלול: חקיקה, יכולת ביצוע, שליטה, אוטוריטה, ניהול ומנהיגות. חסרה גם אכיפה משטרתית וצבאית משמעותית, כמו גם מערכות שיפוט ובקרה וכן יכולות משמעותיות של איזונים ובלמים.

ה"ממשל העולמי" צריך לכלול "ממשלה עולמית" בדרג "רשות מבצעת", וכן "מועצה עולמית" בדרג ייצוג של כל המדינות והקנטונים. יינתן ייצוג לקבוצות הלאומיות, האתניות, התרבותיות, הלשוניות וה"ילידיות" (האינדיאנים, המאורים והאבוריג'ינים). כן יכלול ה"ממשל העולמי" "דרג שיפוטי", שהולך ומתהווה עם הקמת בית המשפט הפלילי העולמי בהאג. בנוסף קיים בית הדין הבינלאומי האזרחי-מינהלי-מדיני, וטריבונל שיפוט מינהלי. כן יתוספו מערכות בקרה, ביקורת ואכיפה נוספים. כל זה יגביר את יכולת הטיפול המשמעותי בכל סוגי המשברים בפלנטה ומניעתם.

יש צורך לשדרג את "הכרזת זכויות האדם של האו"ם" מ-1948, שהוא מסמך יסוד עולמי מכונן. יש לכלול בהכרזה אלמנטים שידגישו קיום "דמוקרטיות מתגוננות" עם ביטחון, חוסן ולכידות לאומית של אוכלוסיות רוב מול מיעוטים. כל זאת, עקב התגברות תנועות הגירות המוניות-גלובליות, שפוגעות ביציבותן של מדינות באו"ם, שהם הבסיס ואבני היסוד להתארגנות האנושית בפלנטה. שידרוג ההכרזה חשוב למען הביטחון, הרגיעה והאיזון הנפשי העצמי של אוכלוסיות הרוב במדינות הלאום, שמרגישות שהן מאבדות את ארצות מולדתן. מודגש שהתמכרות היתר ל"זכויות האדם האוניברסליות" שנוצרו עקב בעייתיות שנבעה מנאורות-יתר של החוקה הוויימארית לאחר מלה"ע ה-1.

יש לציין שבתקופת הנשיא האמריקאי ביל קלינטון שודרגה בעידודו האפקטיבי הפעילות הגלובלית הכלכלית עם הקמת "נציבות הסחר העולמי", והתגברה התקשורת הכלל אנושית בכל רובדי הקיום, התרבויות והידע על ידי העמדת האינטרנט (שיצר את הרשתות החברתיות) לרשות המין האנושי ב"כפר הגלובלי". האינטרנט שובר צנזורות, פילטרים ופרדיגמות תרבותיים ומאיץ את התפתחות התובנה האנושית גם לכיוון גלובלי. זה גם מכשיר שליטה גלובלי אפקטיבי, ביחד עם ה"אשלון" של ה-N.S.A. האמריקאי מחד, ופלטפורמה לפעילות הוויקיליקס של ג'וליאן אסאנג' ואדוארד סנאודן, מאידך גיסא.

המרחב הקיברנטי, הסייבר ספייס והמדיה המגנטית הגלובליים משדרגים את תרבויות ותודעות המין האנושי בקצב מסחרר לכיוון תודעת עולם גלובלי עם ממשל עולמי. חיזוק הגלובליזציה הכלכלית יצרה תגובת-נגד בדמות תנועות המחאה הרשתיות "האנטי-גלובליסטיות", שדורשות חיזוק הפאן החברתי-אנושי בגלובליזציה הכלכלית. הפרופסורים האירופאים העכשוויים תומס פיקטי הצרפתי וגבריאל זוקמן הבריטי-יהודי, דורשים נקיטת צעדים אפקטיביים גלובליים משותפים למלחמה בתופעת ההון השחור ב"מקלטי המס" המעין אקס-טריטוריאליים, דבר זה יוצר פערים אדירים בחלוקת הכנסות ושוחק את מעמד הביניים. מאחר והארגון הבינלאומי לאיתור הלבנת הון ומימון טרור עם הרשויות התואמות במדינות העולם לא מצליחים לעשות כך באופן אפקטיבי. לצורך ביצוע פעולות מנע אלה יש צורך ב"ממשל עולמי" אפקטיבי, שתחולתו תכלול את "מקלטי המס".

חלק מהתהליך האבולוציוני האינקרמנטלי ליצירת "ממשל עולמי אפקטיבי" כולל גם הקמת מסגרות אזוריות של מדינות ריבוניות שילכו ויתהדקו, כגון: "האיחוד האירופאי", נפט"א (צפון אמריקה) – שאיתם יש לישראל אמנות אזורי סחר חופשי, וכן "מקרסור" (דרום אמריקה ומרכזה), "אסיאן" בדרום-מזרח אסיה, ארגון מדינות אפריקה והליגה הערבית .

מתחת לרובד ה"ממשל העולמי" הריבוני הדמוקרטי החדש, שיהיה סובסודיארי (רב-שכבתי), פדרלי ורב-שכבתי, יתקיימו בהיררכיה ברמות ריבוניות הולכות ופוחתות: התארגנויות איזוריות של מדינות, "מדינות לאום דמוקרטיות" קנטונים אוטונומיים (סקוטלנד, קטלוניה), מונציפיליות שכוללות "ערי עולם" ענקיות ורובדים קהילתיים פלורליסטיים-סינרגטיים. המבנה הגלובלי ההיררכי הרב-שכבתי והפדרלי החדש – יכבד פלורליזם, הטרוגניות ורב-שכבתיות, על בסיס אוטונומי, דמוקרטי וסובלני בדרגות מגוונות בתחומים" הלאומי, האתני, הלשוני, הדתי, האמונתי, הקהילתי, הפולקלוריסטי והמורשתי.

לסיכום, העיקרון המנחה יהיה "ריבונית האדם" ולא "ריבונות האל" – אשר תישאר רק ברמה הווירטואלית המופשטת-האמונתית ללא מעמד ריבוני כלשהו.

תגובות

הסתייגות חריפה

א) קאנט לא הטיף לממשלה עולמית. להפך, ממשלה עולמית עבורו משמעותה תהיה דיקטטורה עולמית.

ב) ישנם הטוענים, ואני מסכים איתם, שהזכרון הקולקטיבי האוניברסאלי האמיתי היחידי שאותם חולקים כל בני האדם בכל התרבויות הוא של קונפליקט ומלחמה (מלחמת העולם הראשונה, השנייה). שזה טיב הזיכרון הגלובאלי, מתעורר ספק גדול לגבי אפשרות של גלובאליזציה.

ג) הפרקטיקה הוכיחה שלצד תהליכים גלובאליים במישור הפיננסי והקיברנטי - במישור האתני והלאומי מתרחש תהליך של פרגמנטציה (התפוררות) שבא לידי ביטוי בין מדינות ובעיקר בתוך מדינות על רקע סכסוכים אתניים שנראה שלא רק שכחו אלא התעוררו ביתר סט

לסיכום, הייתי נזהר מאופטימיזם וחזון אחרית הימים של "שלום ואהבה"

תיקון קטן

ביתר שאת ולא ביתר סט, מהשורש נשא

תיקון מספר חברות האו"ם.

מספר חברות האו"ם :193.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי