אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אגדת חורף


התמונה של אביגיל אגלרוב
אגדת חורף

אגדת חורף

תסריטאי שמתבקש להתאים ספר אהוב לסרט קולנוע מצליח, נתקל בדרך כלל במשימה מסוכנת מעט. האלמנטים שפועלים על הדף, לא יעבדו מבחינה ויזואלית, ולהיפך. הוא נדרש לבצע פשרות. אתה לא יכול לרצות את כולם. אבל הגרסה הקולנועית של "אגדת חורף" אינה מתיימרת לרצות אף אחד. לא את אוהדי הספר ולא את אלו שמעולם לא קראו אותו.

זוהי יצירת פאר ויזואלית בעלת עומק רגשי, רבת היקף וקסם. הקרב הקלאסי בין הטוב והרע, כשוויל סמית מגלם את לוציפר, גם אם למספר רגעים בלבד, וגורם לפנטסיה מוחלטת להיראות הגיונית לחלוטין, עד כדי כך שהתפתיתי להאמין שבאמת לכל אדם יש נס שהוא צריך לבצע בעולם הזה, או שיש לו מישהו שאמור לבצע נס נדיר עבורו, גם אם זה לוקח מאה שנים.

ההצדקה הפילוסופית של הרומן, מחשבות ורגשות הנשמרים על פני אלף שנים, ותרבויות שעוברות מהפך ענק ברגלים גלויים כמו גם ברגעים בלתי נראים, מתערבבים בניו יורק של סוף המאה העשרים לבין ניו יורק של 2014. קולין פארל, שמגלם את הגנב פיטר לייק, מבצע תפקיד מושלם, כשהחיים המחוספסים שלו משתנים בעקבות האהבה והוא הופך לגבר שמרגיש ופועל בהתאם לצו ליבו. זוהי שירה פיוטית לרעיון אהבת אמת הנצחית.

הסרט נפתח בקפיצות זמן בין השנים 1890 ל-2014, כשקולין פארל נמצא בשתי התקופות, ואינו מתבגר אפילו ביום אחד. סוג של עולם לא מציאותי, אבל לא היה לי אכפת כל כך. בשנת 1890 הוא היה גנב בשם פיטר לייק שבורח מהבוס שלו לשעבר, מפלצת מצולקת בשם פרלי סומס אותו מגלם ראסל קרואו, שנסחף לגמרי עם התפקיד שלו, במיוחד בסצינות שבהן הוא הופך מאימת העולם התחתון לשד מפלצתי מקפיא דם. הוא מנהל מרדף אחרי פיטר לייק ברחבי הממלכה, כשלייק נמלט עם סוס לבן קסום בעל כנפיים שמתעופף מעל תהומות ושערים נעולים. הרגעים האלו הם ללא ספק האפקטים הוויזואליים המדהימים ביותר שראיתי בקולנוע.

לייק, שחייב לצאת ממנהטן כדי לברוח מסומס, פורץ לאחוזת עשירים כדי לשדוד משהו לפני שהוא בורח מהעיר. באחוזה הוא נתקל בבברלי פן, אותה מגלמת ג'סיקה בראון פינדליי, כשהיא יושבת בכתונת הלילה שלה ומנגנת את ברהמס על הפסנתר. היא חולה בשחפת ונותרה לה חצי שנה לחיות. טמפרטורת הגוף שלה כל כך גבוהה, שהיא ישנה באוהל על גג האחוזה, מתוך תקווה שהאוויר הקר יקרר את גופה. במקום לגרש את הפורץ החצוף, היא מכינה לו כוס תה, וכך שני אנשים, משני עולמות מנוגדים בקיצוניות, יושבים במטבח, משוחחים בנעימות, ומתאהבים.

פיטר משוכנע שהוא יכול למצוא את הדרך כדי להציל את בברלי, וחושב שאולי הסוס הלבן הקסום שלו יוכל לעזור. הוא מצטרף לבני משפחת פן שעוזבים את האחוזה למשך תקופת החורף אל נהר ההדסון, ועובר את המבחן של האב הנוקשה של בברלי (ויליאם הארט).

בינתיים, פרלי סומס עדיין בעקבותיו, אך בשל קיומו של קסם אפל הוא אינו רשאי לעזוב את ניו יורק. הוא הולך אל לוציפר (וויל סמית) כדי לבקש הרשאה מיוחדת להתיר את הקסם, אך לוציפר, הגירסה המודרנית לשטן שעונד עגילים ענקיים ושוכן בצינוק תת קרקעי, אינו מעניק את ההרשאה המיוחלת, ושני השחקנים הופכים פתאום לשדים נוהמים ושואגים, באופן שהדעת אינה תופסת.

לאורך כל הסרט, האהבה המתגברת בין פיטר ובברלי מאיימת על פרלי סומס, והוא חייב לעצור אותה, כדי להפחית את העוצמות של פיטר. התכונות של פיטר לייק, כמו גם דמותו שאינה משתנה, עוברת משנת 1890 אל שנת 2014. אל תשאלו אותי איך. אני לא נוהגת לחטט במניעים של פנטזיות, בדיוק כפי שאני לא נוהגת לחטט במניעים הביזאריים יותר של המציאות.

עכשיו הוא מסתובב במנהטן, כשהוא נטול זיכרון. הוא נתקל באישה חביבה, אותה מגלמת ג'ניפר קונלי, שרוצה לעזור לו, למרות שניתן לחשוב שיש לה דברים אחרים בראש, כמו לדאוג לבתה הצעירה שעומדת למות מסרטן. פיטר מגייס שוב את הסוס הלבן היפה המכונף שלו, ומוצא עצמו שוב בקרב ענק עם פרלי סומס על הקרח הקפוא של נהר ההדסון, על מנת להציל את הבת הגוססת, בסצנה מרשימה ונוגעת ללב.

הרומן בין בברלי לפיטר הוא קו העלילה שמחזיק את הסרט, אך בתפנית מפתיעה, מסתבר שהוא לא מהות הסרט בכלל. כאב הגיבור את מחלת אהובתו הוא מוחשי, וכשהם סוף סוף עושים אהבה על אוהל הגג, התשוקה שלהם מעבירה מסר רגשי סמוי שהופך את סצנת הסקס למשהו אחר מיחסי מין גרידא. הם מתחברים מבחינה נפשית, ויש עצב בחיבור הזה, שמקורו בצל המחלה המרחף מעליהם.

הסרט הוא מערבולת בין שני אנשים, שרק הולכת ומתגברת ככל שהסרט מתקדם. עקיבא גולדסמן, שכתב בין היתר גם את התסריט ל"מלאכים ושדים" וגם ביים את הסרט הזה, התאים אותו לרומן מבלי ליצור מהומה. הצילומים של הנופים, האחוזה האפלה, נהר ההדסון הקפוא, הטיול הלילי ביער המושלג, משווים לכל הסרט נופך קסום של אגדה. הסיפור הבסיסי דוחף את הצופה להתפלל שגם הסוף יהיה קסום, כך או אחרת.

"אגדת חורף" הוא סיפורו של גנב, אשת אצולה עשירה חולת שחפת, וסוס לבן וקסום. אבל באמת, זהו סיפור דימיוני על העיר ניו יורק, שנראית קצת כמו שהיא נראית היום, אך עם מעט טוויסטים אפלים. ההדסון הקפוא משתרע על פני קילומטרים של קרח, ואנשים מקימים ערי אוהלים לאורך הקרח. יש עיירה קסומה קפואה במעלה הנהר, שבה הזמן עצר מלכת באיכויות כשופות. יש קיר ענן לבן מסתורי מסתחרר המקיף את האי מנהטן, שמטרתו לעצור, או לנצור, מהלכי אירועי חיים של מאות שנים. בסוף הסרט, רציתי שהוא ימשך עוד ועוד, לא רציתי לחזור למציאות. רציתי שגם הגורל שלי יהיה קצת מסתורי, קסום ומכושף.

אגדת חורף טריילר
תגיות: 

תגובות

נשמע כמו איסקפיזם מושלם

הבריחה ממציאות היום יום לאגדות. תמיד אהבנו סרטים כאלו שלצד העולם האמיתי והאפור מתנהלת לה ביקום מקביל מציאות אגדתית.
זה מופיע גם בדרמה. מיד כמובן עולה חלום ליל קיץ של שיקספייר.
כמובן לצד המציאות האגדתית יכולה גם להתקיים מצחאות אנטי-אגדתית ומייד עולה האינפרנו של דנטה לראש.
בגדול, כקוראים, כצופים - אנו זקוקים לבריחה הזאת שבעדיה נראה כי יהיה קשה מאד לשרוד

אגדת חורף מרהיבה

אגדת חורף זהו סרט יפייפה שאפשר לצפות בו פעם אחר פעם וחשוב לשבח את עקיבא גולדסמן על תסריט , הפקה ובימוי נהדרים שגרמו לסרט להיות בלתי נשכח . ממליצה בחום לצפות בסרט הזה במיוחד אנשים שחובבים את ז׳אנר הדרמה , מתח , רומנטי ובדיוני .

כישלון צורב. הטריילר נראה קלוש. ליהוק כושל

הספר אגב תורגם בזמנו - http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=595648
אולי עדיף.

התמונה של אביגיל אגלרוב

באגדה כמו באגדה

הכל עניין של פרשנות אישית.

יש טקסט אחר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב