אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שנים עשר השבטים של האטי / איאנה מאתיס


התמונה של מירב גולן
שנים עשר השבטים של האטי / איאנה מאתיס

שנים עשר השבטים של האטי / איאנה מאתיס

אין לי מידע על הסופרת איאנה מאתיס (Ayana Mathis), מלבד העובדה שזהו ספרה הראשון.

הספר פותח בשני ציטוטים. האחד, מספר דברים, המספר את יציאתם של שנים עשר השבטים ממצרים; השני, של ריטה דאב, משוררת אמריקאית שחורה, מתוך שירה "ציות":

"הבית, בלום כשעון כיס, / הלבבות הכבושים הנושמים בתוכו - / את אלה לא היתה יכולה להמציא"

שני הציטוטים הללו הם הבסיס והנשמה של הסיפור הזה, המוטו שיוביל את המטרה: האלגוריה לסיפור התנ"כי והמשמעות של בית ומשפחה.

כאשר ארה"ב נקלעת בין שתי מלחמות עולם ובאמצע מתרחשת גם תקופת השפל הגדול, שישה מיליון אפריקאים-אמריקאים שחורים נמלטים וחוצים את הדרום של ג'ים קרואו (Jim Crow) צפונה, מה שייקרא בעתיד "ההגירה הגדולה", מהדרום החקלאי אל הצפון המתועש. חוקי ג'ים קרואו היו חוקי מדינה וחוקים מקומיים בארצות הברית שנחקקו בין  1965-1876 ואפשרו הפרדה גזעית בכל המרחב הציבורי, תוך שלכאורה ניתן לאמריקאים שחורים סטטוס של נפרד אבל שווה. בפועל, חוקים אלו הובילו למתן שירותים ויחס נחותים מאלו שקיבל ציבור האמריקאים הלבנים, ויצרו נחיתות כלכלית, חינוכית וחברתית. הנראטיב מתנהל בעיקר בין ג'ורג'יה - אותה מדינה שריי צ'ארלס סרב לשיר בה בשל ההפרדה הגזעית באולם שבו היה אמור לשיר, אותו שיר ששר ושבסוף יהפוך להמנונה Georgia on my mind  - לפילדלפיה - עיר בפנסילבניה, הנחשבת עיר הולדתה של ארה"ב, שם הוכרזה ושם נחתמה חוקתה, נחשבת גם העיר הראשונה ששמה דגש על חופש, שיוויון וחירות, אותה מדינה שהנציח הסרט "פילדלפיה", שנושאו מאבק חולה איידס, שבמקרה הוא גם הומו, במערכת המשפט לגבי זכויותיו.

 זהו סיפורה של האטי שפרד (Hattie Shepherd), שב-1920, בהיותה בת 17 בלבד, היא נישאת לאוגוסט ויולדת תאומים. כשנתיים לפני כן,  האטי, אימה ואחיותיה נמלטות מ"ג'ורג'יה של ג'ים קרואו" (כך האטי קוראת לג'ורג'יה), לאחר שאיש לבן יורה באביה בפתח חנותו. ההיסטוריה של ארצות הברית ומאבק השחורים מלמדת, שהאלימות נגד שחורים באמריקה נבעה בעיקר ממניעים כלכליים.

האטי היא אישה אינטליגנטית ואופטימית. היא נישאת לגבר שהבטיח לה שהבית השכור בו הם גרים זה מצב זמני, ושבקרוב הם יקנו בית משלהם. האטי האופטימית, בטוחה שהמעבר לצפון, לפילדלפיה, יביא לה חיי איכות וצדק והיא קוראת לתאומים שלה פילדלפיה וג'ובילי : "שמות שלא נחקקו עדיין על המצבות בחלקות הקבורה, שמות של הבטחה ותקווה שמות ששואפים קדימה ולא שמות שמסתכלים אחורה".

כפי שהוסבר לעיל פילדלפיה נחשבת בעיני רבים כמעוז החופש והשוויון, ג'ובילי בתנ"ך ובדת היהודית מסמל יובל, חמישים שנה, הוא מוזכר בספר ויקרא, כזמן של חגיגות וחופש כשכולם "מקבלים חזרה" את נכסיהם ועבדים חוזרים הביתה אל משפחותיהם. יש לו משמעות גם במצרים העתיקה והוא נוגע לשנות שלטונו של פרעה, ובדת הנוצרית הוא קשור למחילה על חטאים וסליחה אוניברסאלית. אבל, חלומותיה של האטי נגוזו כאשר התאומים חולים בדלקת ריאות בגלל הקור העז של הצפון, והאטי נכשלת במאמציה להחזיק את ילדיה בחיים ובשל עוניים אינה מצליחה לספק להם את התרופות הדרושות ובסוף הפרק הראשון הם מתים. האטי לא תצליח לעולם להבריא מהאובדן היא רואה את חלומה הולך ודועך, הארץ המובטחת כפי שנראתה מהדרום כבר לא נוחה כל כך להגשים משאלות. הקור העז חודר לנשמה, העוני מכרסם והופך להיות סיוט שלא נגמר ואפילו העבדות מושרשת גם בחלק זה של העולם שהחירות חרותה על דגלו. אבל האטי ממשיכה להביא לעולם ילדים נוספים – תשעה במספר. יחד עם התאומים ונכדתה שהיא עתידה לגדל, אלו הם שנים עשר, שנים עשר השבטים של האטי, כפי שמספקת הכותרת של הספר.

כל פרק בסיפור הוא סיפור חייה של האטי, של גזענות, של הישרדות וההתעקשות להחזיק את המשפחה ביחד כשכל פרק מסופר מפיו של ילד אחר, שמעיד על העבדות וחוויותיו שמוגדרים על ידי אלימות, קיפוח וחוסר צדק שהשחורים באמריקה סובלים.  זהו סיפורה של אישה שחורה, שמשפחה שלמה נשענת על החוזק שלה וכוח הישרדותה במהלך המאה ה-20, בשנים שבין 1925-1980: יש את פלויד, מוסיקאי שרוצה להתפרסם בעולם ועדיין לא הגדיר את המיניות שלו; סיקס שמייצג את החיפוש אחר הגאולה בדת; בילאפס, שהוטרד מינית בילדותו ואליס ששומרת עליו מכל משמר, שהיא עצמה נשואה לגבר עשיר אך אינה מאושרת; פרנקלין האלכוהוליסט והמהמר שבסופו של דבר הופך לחייל שגוייס לויטנאם; בל, בעלת ההרס העצמי שמנסה להרוס גם את האושר היחידי של אימה ומנהלת רומן עם המאהב שלה; וקאסי הסכיזופרנית, שילדתה עתידה לגדול אצל האטי.

הבית הקבוע, בית משלה שעליו חלמה כל חייה יהיה שלה רק כשתחצה את גיל החמישים, אחרי אכזבות רבות, גם כאלו שאחד מילדיה הבטיח לעזור אך איבד את כספו בהימורים.

עושה רושם שאין טראומה משפחתית שמאתיס אינה נוגעת בו, ואנחנו נעים בין משבר למשבר. ובזמן שהגברים בסיפור מבזבזים את זמנם וכספם בברים בשתייה ובהימורים, אינם מוצאים עבודה בקלות, הנשים בספר הן אלו שנאבקות כדי לשמור על המשפחה יחד.

הכותרת והציטוט שבתחילת הספר גם מלמדים שמאתיס משתמשת בהתייחסותה ובסמלים המופנים מהתנ"ך. שנים עשר השבטים של האטי מובילים אותנו דווקא להגר, האמא-עבד הארכיטיפטית, שנאלצה לקחת את בנה ולברוח למצרים. כאן ראוי לציין שאיאנה מאתיס הושפעה משתי נשים שהיו מורותיה והאטי הופכת להיות דמות המושפעת משתיהן. האחת, היא מרילין רובינסון, והשניה טוני מוריסון. שתיהן משתמשות בתנ"ך כאלגוריה להווה, למאבק, הישרדות, גזענות וכוחן של נשים. רובינסון עשתה זאת בספרהGilead  ומוריסון בעיקר בספרה Song of Solomon.

אם כן זוהי אלגוריה על גזענות ועבדות, הגירה והישרדות, מאבקה של אישה גאה, ספק קרה, להציל את משפחתה ולהחזיק אותה שלמה, המשמעות של המושג משפחה, ומאבקו של לב האדם לאהוב ולהיות נאהב. יפה, מעיק ונוגע ללב בעת ובעונה אחת, מבטיח כספר ביכורים.

 הספר נבחר כמומלץ מועדון הקוראים של אופרה ווינפרי.

תגובות

שחורים

עובדה - אחוז גבוה משוכני הכלא הם שחורים למרות שהם אחוז קטן באוכלוסיה.
עובדה - לשחורים יש מנת משכל נמוכה
עובדה - דרום אפריקה היא כיום מדינת עולם שלישי. תקופת האפרטהייד היתה תקופה טובה יותר
עובדה - המלחמה בין מדינות הצפון למדינות הדרום בארה"ב הן לא בגלל מתן זכויות לעבדים השחורים.

ובנוגע להתנגשות ציביליזציות זה מושג ממוצא על ידי חבר במועצה ליחסי חוץ. כול מי שחקר את הנושא ולא קנה את הפרופגנדה התקשורתית יודע שלא מדובר במוסלמים.

אינטליגנציה

אם תיקח 100 תינוקות שחורים ותגדל אותם באותם התנאים הניתנים ל-100 תינוקות אשכנזיים, בהגיעם לבגרות לא תראה שום הבדל ברמת המשכל בין שתי הקבוצות.

אייקיו

בוודאי שתראה הבדל אינטליגנציה היא שילוב של גנטיקה וסביבה. כמובן שיש גם שחורים גאונים כמו Philip Emeagwali בעל מנת משכל 190

מאיפה שאבת את מאגר העובדות

מאיפה שאבת את מאגר העובדות הזה..????

שחורים

http://en.wikipedia.org/wiki/Statistics_of_incarcerated_African-American_males
http://www.statisticbrain.com/countries-with-the-highest-lowest-average-iq/
http://www.economist.com/news/leaders/21564846-south-africa-sliding-downhill-while-much-rest-continent-clawing-its-way-up

בנוגע למלחמת הצפון בדרום. המדינות הדרומיות רצו לפרוש אבל האליטה החברתית של הצפון לא הסכימה לכך וכפתה על המדינות הדרומיות להיות תחת שלטון וושינגטון

בנוגע ל11 בספטמבר עד 2006 לא נצברו מספיק הוכחות מוצקות מדעיות לראות באירוע זה כעבודה פנימית מה שנקרא באנגלית

http://en.wikipedia.org/wiki/False_flag

אבל כיום יש אלפי מהנדסים ארכיטקטים מדענים וטכנאים מומחים וגם אנשי צבא אנשי מודיעין בכירים טייסים ומומחים להריסת מבנים שחקרו את הנושא

כיום למי שחוקר את האירוע יודע בוודאות גמורה שזה לא מוסלמים

http://www.youtube.com/watch?v=yzOojzJzY1M

ההגדרה הראוייה לתגובתך שחורים

הבלים ואוסף שטויות !!!

מידע על הסופרת

אני שומעת ממך כאן בפעם הראשונה על ספר הביכורים הזה שמסתבר זכה להצלחה אדירה וריגש את כל אמריקה.
מצאתי את הפרטים הבאים על הסופרת מחיפוש קצר בגוגל: בת 39, גדלה ברבעי הצפון של פילדלפיה. בת יחידה למשפחה חד הורית שבה שושלת נשים חזקות, אמה גדלה אותה לבד תוך מאבק בדיכאון. בעלת דמיון מפותח, כתבה סדרת סיפורים קצרים כבר בגיל שמונה על קורות ילדה בשם בלו. חובבת שירה, למדה במסלולים שונים באוניברסיטה אך לא סיימה אף אחד מהם, סיימה לעומת זאת סדנת כתיבה יוקרתית, עבדה כמלצרית ולאחר מכן כבודקת מידע במספר עיתונים בניו יורק, חיה חמש שנים באיטליה. כרגע חיה בברוקלין.

אפשר לקרוא עוד מידע על הסופרת בקישורית הזאת:

http://www.litlovers.com/reading-guides/13-fiction/9047-twelve-tribes-of-hattie-mathis?start=1

בקישורית הזאת אפשר לקרוא את הראיון עם אופרה ווינפרי:

תודה רבה :)

תודה רבה :)

המאמר שלך עורר בי עניין ורצון לקרוא את הספר

התרשמותי שהספר זוכה לביקורות מצויינות קראתי גם את ביקורתו של יובל אלבשן שבה הוא כותב שלדעתו " האצבע המאשימה של מאתיס מופנית בראש ובראשונה לגיבורים השחורים עצמם. לדידה את רוב הכבלים הם מייצרים ולא רק המציאות החיצונית...". תודה שהפנית את תשומת הלב לספר זה
אקרא אותו בהזדמנות קרובה

תודה גם לך על איזכור הביקורת

תודה גם לך על איזכור הביקורת של יובל אלבשן :)

הינה הקישורית לראיון עם אופרה שנשמט מתגובתי הקודמת

http://www.oprah.com/oprahsbookclub/Ayana-Mathis-Interview-with-Oprah-The-Twelve-Tribes-of-Hattie

איאנה מאתיס

יש לה אתר באינטרנט
http://ayanamathis.com/

ביקורת נוספת על הספר הזה

http://arikglasner.wordpress.com/

עוד לא קראתי את הספר אבל במקרה נתקלתי כרגע בעוד ביקורת עליו ואני מוסיפה קישורית אליה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מירב גולן