אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מה רצה סטאלין?


יוסף סטאלין, 1937

פתגם עתיק אומר: "אין כבוד בין גנבים". באירופה של סוף שנות ה-30 ניצבו שתי מעצמות טוטליטריות, אחת מול השניה. האחת הייתה גרמניה הנאצית, והשנייה הייתה ברית המועצות. בינן חצצו מספר מדינות קטנות, כאשר הגדולה שבהם הייתה פולין. ברית המועצות נבנתה על ידי מפלגה קטנה ביחס, ששיקרה ביודעין לאיכרים הרוסים, בהבטיחה להם קרקע פרטית, משאת נפשם מזה שנים. על ידי כך, ועל ידי כריתת חוזה שלום נפרד עם גרמניה, הצליחה המפלגה הקומוניסטית, שכינתה את עצמה אז "בולשביקית", להשליט דיקטטורה על רוסיה. לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם, בה שוב ניצחו הבולשביקים את אויביהם, נתכונן שלטונם בידם. מנהיג המפלגה, לנין, שלט ברוסיה החדשה, שכונתה: "ברית המועצות". באותו זמן נבנתה בגרמניה מפלגה שהייתה אנטי-תיזה לשיטה המרקסיסטית, אבל כמוה נקטה בגישה של השתלטות טוטאלית על המדינה, אם יש צורך אף בכח הזרוע. מנהיגה של מפלגה זו, המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית, היה אדולף היטלר. ב-1924 מת לנין. יורשו היה יוסף סטאלין, המזכיר של המפלגה הקומוניסטית. בתכנית האב של הקומוניזם עומדת המטרה של מהפכה עולמית של מעמד הפועלים (הפרולטריון). לפי תוכנית זו הייתה ברית המועצות אמורה לייצא מהפכה לכל רחבי העולם. למטרה זו הוקם ה"קומינטרן". בתכנית האב של המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית עמדו הרעיונות שבספרו של מנהיגה, שנקרא: "מיין קאמפף" (מלחמתי). המטרה הייתה לכבוש לגרמניה את המזרח במטרה ליצור "לבנסראום" (מרחב מחיה).  כך שגם ברית המועצות וגם גרמניה בשליטה נאצית היו למעשה מיליטנטיות. בשנת 1933 עלתה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית, או בקיצור: הנאצית, לשלטון בגרמניה.
האם סטאלין נשאר נאמן למצעה של המפלגה הקומוניסטית?
בשנת 1924, כאשר נהיה סטאלין למנהיגה של המפלגה הקומוניסטית בבריה"מ, ולמעשה של המדינה, הוא הניח מושג חדש: "סוציאליזם בארץ אחת". משמעות הרעיון הוא, שבניגוד לעמדה המרקסיסטית, שחייבת לבוא מהפכה עולמית של הפרולטריון, ייתכן לבנות את הרעיון המרקסיסטי גם בארץ אחת, מבלי לייצא קומוניזם לכל העולם. האם האמין סטאלין בכך באמת? או שמא היה זה מסווה זמני לתכניתו לדחות את המהפכה העולמית לשלב יותר מאוחר? האם הוא האמין עדיין בסוציאליזם? או שרק ניצל את האידיאולוגיה כדי לשלוט שלטון ללא מצרים בבריה"מ?
עוד בימי לנין החלה בבריה"מ "המדיניות הכלכלית החדשה" (נא"פ), שהייתה עצם חזרה שקטה לקפיטליזם. בריה"מ חידשה את יחסיה הדיפלומטיים עם המדינות הקפיטליסטיות, וחזרה לסחור איתן. לנין הגדיר זאת בשעתו: "צעד אחד אחורה – שני צעדים קדימה". האמנם כך?
בשנת 1928, נסוג סטאלין מהנא"פ, והתחיל את תכנית החומש הראשונה שלו, שמטרתה הייתה להפוך את ברית המועצות לארץ תעשייתית. למטרה זו הוא החליט ליצור קולקטיביזציה של החקלאות. צעד ראשון היה חיסולם של ה"קולאקים" (האיכרים העשירים). בד בבד אורגנו האיכרים ב"בתי חרושת לחקלאות", שכונו "קולחוז". המטרה הייתה ליצור פיקוח על הייצור, ולהגיע לתפוקה שתוכל להאכיל את המוני פועלי התעשייה.למעשה, היה זה חיסולם של האיכרים כמעמד. במקביל, עצרה המשטרה החשאית מהנדסים רבים שעבדו בתעשייה החדשה, בטענה שהם מחבלים בבתי החרושת ובכך בייצור.
האם היה יסוד לטענה זו? או שסטאלין החליט להראות גם למעמד החדש של התעשייה מי בעצם בעל הבית ברוסיה?
הצעד הבא היה חיסולם של ותיקי המפלגה.כל גורם שהיה יכול לערער בצורה כלשהי על סמכותו של סטאלין – חוסל. הצעד הבא היה חיסול צמרת הצבא. מה רצה סטאלין להרויח בכך בשנת 1938-1939, כאשר ענני המלחמה כבר ריחפו על אירופה? האם באמת ובתמים חשד בראשי צבאו שהם משתפים או עלולים לשתף פעולה עם צבא גרמניה?או שגם שם רצה שרק אנשי שלומו יוצבו בצבא בעמדות בכירות? האם היה זה חלק מהכנותיו למלחמה באירופה, כדי למנוע עכבות מראשי צבאו להילחם לפי תכניותיו?
גם בצד שמנגד, בגרמניה, טיפל היטלר במתנגדיו מבית ומחוץ. הוא ביטל את קיומן של כל המפלגות האחרות, חיסל את ראשי הס.א. (הצבא הלא רשמי של המפלגה הנאצית), הדיח את שר המלחמה, בלומברג, ואת הרמטכ"ל, פריטש, עם עוד ארבעים קצינים בכירים, ונהיה המפקד העליון של ה"ווהרמאכט". אבל בגרמניה לא זוהה הצבא לחלוטין עם המפלגה. הצבא היה קיים כגוף עצמאי עוד לפני שהנאצים שלטו בגרמניה. הוא היה גוף מקצועי, שהמשיך למעשה את המסורת הצבאית הפרוסית עוד מימיו של פרידריך הגדול. בראש הצבא הפרוסי ואחר כך הגרמני, עמדו אנשים כפון מולטקה הזקן, פון שליפן, לודנדורף, זקט. לעומת זאת בבריה"מ הוקם הצבא האדום על ידי המפלגה. המפלגה והעומד בראשה ראו את הצבא כחלק אינטגראלי מהמפלגה. מה הייתה המסורת הצבאית הרוסית מימיהם של סובורוב וקוטוזוב? איזה מצביאים בעלי שיעור קומה קמו לרוסיה מאז? מי היו המצביאים שפיקדו על הצבא האדום החדש? האם כך מייצאים מהפכה?
עם צבא שעמוד השדרה שלו רוסק על ידי המפלגה? צבא שלא יודע להלחם? צבא של אומרי הן? צבא שמפקדיו חוששים מחיסול? מה באמת חשב סטאלין? האם בכלל חשב? או שמא היה נתון לבעיות טקטיות מבלי לפתח אסטרטגיית-על (כלשונו של לידל-הארט)? מאידך, ייצרה התעשייה הרוסית כמויות של ציוד צבאי שהיו גדולות יותר מכל מדינות אירופה ביחד! למעלה מ-10000 טנקים עד 1939! למעלה מ-5000 מטוסים!
בשביל מה כל זה? להגן על בריה"מ? מפני מי?
יש כאן סתירות בולטות בהתנהגותו של סטאלין. לעומת היטלר שנראה שחתר בעקביות למטרתו, ואף אצה לו הדרך – הרי סטאלין יוצר למפלגה שונאים כל העת! האיכרים, שמהם מתבצע הגיוס העיקרי לצבא; חברי המפלגה, שהם אמורים להיות האנשים הנאמנים ביותר בצבא; הפיקוד הבכיר של הצבא; מי עוד רוצה להילחם?
ומאידך, הוא בונה צבא אדיר!
ב-23 באוגוסט 1939 נחתם הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, שעיקרו חוזה אי התקפה בין בריה"מ לגרמניה. למה נחתם הסכם זה? עבור היטלר, היה זה בהתאם למוטו שלו, שלגרמניה אסור לחזור על הטעות של מלחמת העולם הראשונה, ולהילחם בשתי חזיתות. הוא ידע שאנגליה וצרפת רואות בהתקפה על פולין "קזוס בלי". כדי למנוע ממנו מתקפה גם מצד רוסיה, הוא חותם על ההסכם, ומפתה את סטאלין במספר מתנות: חצי מפולין, המדינות הבלטיות, ובסרביה. אבל מה חשב סטאלין? ומה חשב היטלר? האם שני הגנבים האמינו אחד לשני?
תוך שמונה חדשים תוקף היטלר במערב. סך כל הדיויזיות שהשאיר היטלר בפולין: 10 דיויזיות מול 100 דיויזיות רוסיות![1] זאת ללא שריון, וללא חיל אויר, שהיו כולם מרוכזים במערב. זאת מול למעלה מ10000 טנקים ו5000 מטוסים של הצבא האדום. למה מחכה סטאלין? למה הוא מתמהמה מלתקוף את היטלר מגבו? ממה הוא מפחד?
נכון שצבאו ספג אבידות נוראות בפינלנד רק מספר חדשים קודם לכן, ורק במאמץ כבד הצליח לבסוף אבל מאז הוא התגבר על המשבר, ניצח את הצבא הפיני, והביא את פינלנד לשולחן הדיונים. האם הוא פחד שהאויבים של היום, גרמניה בריטניה וצרפת יתאחדו נגדו, ויפנו את נשקם מולו? הרי תוך שבוע הוא ראה עד כמה שוים בריטניה וצרפת ככוח לוחם! אז מה מונע בעדו לפלוש לפולין, רומניה, הונגריה, יוגוסלביה, פינלנד, ואפילו גרמניה? הצבא הגדול בעולם קופא על שמריו ולא מבצע את התכנית הגרנדיוזית של מרקס ולנין, להביא את המהפכה העולמית לאירופה? או מאידך, לתקוף את יפן במנצ'וריה, או לכבוש חלקים מסין, או את טורקיה? אז מה באמת קורה כאן? מצד אחד הוא בונה את הצבא הגדול בעולם, ומצד שני הוא לא מנצל שעת כושר כזאת?
והיטלר, איך הוא מאמין לסטאלין שלא יתקוף אותו מגבו? בגלל פיסת נייר שלא הייתה מבחינתו שווה את הדיו ששר החוץ שלו חתם עליה? האם הוא האמין לסטאלין יותר מאשר לעצמו? איך הסכימו ראשי צבאו לאפשר קלות דעת כזאת, ולתת לסטאלין את האופציה לתקוף מהגב כאשר הם עסוקים במערב? האם הם כן האמינו לסטאלין? אף אחד לא מזהיר אותו? איפה האלדר, מנשטיין, רונדשטט, גודריאן? אף אחד מהם לא היה טיפש! חוץ אולי מגודריאן לאיש מהם לא היה טבע של מהמר! וגם גודריאן עצמו כותב בספרו שהוא פחד מהרעיון של פלישה לרוסיה.[2]  אז כולם הפכו לקוביוסטוסים, או לאנשים תמימים המאמינים בכנותו של סטאלין? היטלר עצמו הכריז ב-23 בנובמבר 1939! שהוא רואה את ברית המועצות כיעד להתקפה, היות ואינו סומך עליה שתקיים את החוזה.[3] מה ידע היטלר בהתקפתו במערב לגבי תכניותיו של סטלין? דבר אחד לכאורה ברור: סטאלין לא התכוון לייצא שום מהפכה סוציאליסטית לשום מקום על ידי צבאו! הוא ידע בדיוק מה שווה צבאו, עם למעלה מ-10000 טנקים ו-5000 מטוסים! גם מפקדי צבאו ידעו את אותו דבר.
לכאורה התיאוריה הטוענת שסטאלין התכונן לתקוף את גרמניה לפני שזו תתקוף אותו, נתקלת בקושיות רבות. עם זאת, נשאלת השאלה: למה התעלם סטאלין מכל אותות האזהרה שנשלחו לו לגבי מתקפה גרמנית? לדעתי ישנה תשובה אחת שעונה לכל השאלות. גם היטלר וגם סטאלין ידעו בדיוק מה שווה הצבא האדום. סטאלין פחד מהיטלר, אבל לא רצה צבא חזק. הוא ידע שצבא חזק עלול לחסל סוף סוף את משטרו השנוא. הוא ידע שצבא המוכן למלחמה עלול להשתלט על המדינות שבהן הוא יושב, שסופחו לבריה"מ, ולפנות לכיוון מוסקבה ולנינגרד בעצמו, הפעם כמשחרר מעול הקומוניזם. זה היה חלום הביעותים שלו.
היטלר, לעומת זאת, ידע שבאופן כללי הוא יכול לסמוך על צבאו ומפקדיו. הוא הרי תיגמל אותם כל העת במענקים כספיים וטובות הנאה אחרות. אבל סטאלין ציפה שהחוסר באיכות יפוצה על ידי הכמות העצומה של הציוד הצבאי. הוא טעה!
צבא קטן ומאומן היטב מנצח בקלות צבא גדול וחלש. הבריטים כבר הוכיחו זאת נגד האיטלקים ב-1940, במדבר המערבי. כך שהצבא הרוסי לא רצה להילחם, ומי שכבר כן רצה לא ידע להילחם. ללא חוסר יידע ומוטיבציה איך ניתן לנצח? מה מועילים כמויות של טנקים, כאשר מפקדיהם לא יודעים לנהל אותם בקרב?  טעותו של היטלר הייתה שהוא לא ידע היכן להפסיק. המתקפה לעבר מוסקבה ולנינגרד היו לדעתי טעות אסטרטגית. הטעות נבעה מכך שהיטלר לא הסתכל על המערכה רק במישור הצבאי, אלא גם במישור האידיאולוגי. הוא החליט למוטט את רוסיה הקומוניסטית, על ידי כיבוש שני ערי בירתה. מלבד זאת הוא רצה לזכות בטובה של הארץ על ידי כיבוש אוקראינה. אם היה מתמקד רק בכיבוש אוקראינה, בניגוד לדעת חלק ממצביאיו, הוא היה יכול להגיע למצב שבו הוא היה מתקדם לעבר שדות הנפט שבקווקז, מחסל את ההתנגדות העיקרית שעמדה מולו באוקראינה, ואחרי שהיה כובש את הקווקז הוא היה מנתק את רוסיה ממקורות המזון והנפט שלה. במקום זאת הוא נכנע ללחציהם של פון בוק וגודריאן, ובזבז את כוחותיו על מוסקבה ולנינגרד. שם הוא כבר הגיע לעונת החורף, התקשה לתספק את צבאו, נתקל בהגנה נייחת, ובכוחות רעננים שהגיעו מסיביר. הוא הפסיד סופית את המערכה על רוסיה. 
    
 
[1] על פי ספרו של לידל-הארט על מלחמת העולם השניה, עמ' 143.
 
[2] "מפקד שריון" (panzer leader) המהדורה האנגלית עמ' 142.
 
[3] המקור הוא מהספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית" מאת עידו הכט, הוצאת "מערכות", עמ' 161.
 
  תאריך זה מופיע גם בספר "היטלר: אנטומיה של רודנות" מאת אלן בולוק, חלק ב, עמ' 428. שם מבואר שהוא נאם זאת לפני הגנרלים של צבאו.

תגובות

מה רצה סטלין ? התשובה : להצליח !!!!

לדעתי המאמר לא ממוקד מתפזר לכמה תחומים שלא בהכרח קשורים זה לזה. לגבי מדיניות הפנים:
לנוכח הבחישה של גורמים בינלאומים שונים שרצו לערער את יסודות המהפכה הבולשביקית ערך סטלין הערכת מצב והחליט להפוך האת המשוואה : קודם כל לבצר את המהפכה ברוסיה ורק בשלב הבא ליעסוק במהפכה עולמית מתגלגלת לא ברה"מ תלויה במהפכה אלא המהפכה תלויה ברוסיה

לגבי הנא"פ : לקראת סוף שנות העשרים (של המאה הקודמת) סטלין התבונן במציאות בצורה מפוכחת : משבר כלכלי מתחיל להתגלגל ולא ניתן לשער לאיזה מימדים יגיע באירופה הולך ונסדק הבסיס הדמוקרטי מול קולות ימניים קיצוניים תחושה של כאוס הולך וגדל לנוכח כל זאת סטלין עשה "חשב מסלול מחדש " ויזם את פרוייקט תוכניות החומש :פרוייקט להעצמת ברה"מ והפיכתה למדינה מתועשת מודרנית

לגבי מדיניות חוץ : זה נושא הראוי לדיון נפרד בתמצית : סטלין קרא מהר את המפה ארה"ב- בדלנית בריטניה וצרפת סחוטות חלשות אינן ממש מעוניינות להתעמת עם היטלר . הוא מבין שזה ה מצב : ברה"מ וגרמניה על מסלול התנגשות חזיתית בקור רוח ומחשבה רבה גיבש לעצמו
את המצב הנכון וראוי ביותר שבה ברה"מ תנצח בגדול

התוצאה : ברה"מ היא הסיבה העיקרית לתבוסת היטלר בתום המלחמה ברה"מ הופכת לאחת משתי מעצמות העל
מה רצה סטלין ? להצליח והוא עשה זאת בגדול (שאלה אחרת באיזה מחיר ?גם זה דורש דיון נפרד )
למה סטלין חיכה שהיטלר יתקוף ? גם זה נושא לדיון נפרד שבו אפשר להביא גירסאות שונות (סובורוב גורדוצקי אריקסון ואחרים)

אולי אפשר יותר פירוט?

כתבתי מאמר מגובה במקורות. איני יכול לקחת אחריות מלאה על כוונותיו של סטאלין, אלא לנסות לשערן על פי עדויות. אני מבין שהמגיב מעוניין לטעון אחרת. זו זכותו ואולי אף חובתו. אבל עדיין לא הבנתי מדברי התגובה מה כן רצה סטאלין. אני רואה ראשי פרקים המתייחסים לטענותי (הלא ממוקדות), אבל איני רואה תיזה, אלא שאלות נוספות הדורשות דיון נוסף. אולי יועיל המגיב הנכבד למקד את דבריו, ולהסביר לי מדוע סטאלין לא כבש את ארצות מזרח אירופה בשעה שהיטלר היה עסוק במערבה? האם תוכנית החומש החלה לפני או אחרי המשבר הכלכלי בארה"ב ואירופה? איזה אויבים היו לבריה"מ ב1924, מלבד טרוצקי וזינובייב שרצו לייצא מהפכה? מה הוא המצב הנכון שגיבש סטאלין כדי שבריה"מ תנצח? האם יש למגיב תשובות אחרות שלאלות אלו, שנשאלו במאמר (הלא ממוקד).
נ.ב. כבר הודעתי בשער בת רבים שאיני מתכונן לענות לתגובות הנכתבות בלשון פוגעת. למרות זאת חרגתי מכלל זה והגבתי, כי ראיתי שהמגיב הנכבד יודע להתנצל. אקווה מאד שגם הפעם יידע לעשות זאת, ולא יצטרך לעשות זאת יותר, מחמת שלשון תגובותיו תהיה אכן אקדמית.

לדעתי המאמר לא ממוקד כי הוא

לדעתי המאמר לא ממוקד כי הוא מתפזר על נושאים כמו סטלין מול היטלר ומדיניות הפנים שלו

1. במלחמתת האזרחים ברוסיה בין הצבא הלבן לצבא האדום תמכו ארה"ב יפן צרפת בריטניה בלבנים (כלכלית) שתי האחרונות שלחו כוחות צבא למורמנסק ול ארכלנסק והקימו בהן ממשלות לבנות סטלין זיהה את החשש המערבי מהתגלגלות המהפכה למערב והחליט על העקרון : קודם רוסיה בכך הפיג במקצת את חששות המערב התרכז בביצור ובניית העוצמה של ברית המועצות והרוויח שנים יקרות של שקט חיצוני

2. אי היציבות האירופה החלה לפני המשבר הכלכלי בארה"ב( 1929) סטליו קרא היטב את המפה :פירות הבאושים של הסכם ורסאי מיתון בבריטניה שערי מטבע בתנודות קיצוניות בגרמניה אוסטריה פולין הונגריה תלות מוחלטת כמעט בהלוואות מבנקים בארה "ב סטלין המפוכח והמחושב הכריע : בעד תוכנית חומש בעד תהליך הכי מהר הכי אינטנסיבי שתכליתו מודרניזציה של ברה"מ

סטלין רצה להרוויח זמן להפוך את ברה"מ למעצמה בלתח תלויה מהסערה המתרגשת בחוץ

אין לי דבר אישי נגד כותב המאמר זכותו המוחלטת לכוב מאמריו כראות עיניו אני מעדיף שיתרכז במה שהתחיל :סטלין מול היטלר
אנעי מכבד את מר ארגמן שכן אחרת לא הייתי טורח להגיב

שם המאמר: מה רצה סטאלין

המאמר דן בהיבטים שונים של התנהגותו של סטאלין. לפיכך הוא נראה אולי כלא ממוקד. שיאה של התנהגותו של סטאלין היא לפני "ברברוסה". אבל לא ניתן להגיע אליה מבלי לבחון ולו בקצרה את התנהלותו עד אז. אין כאן "סטאלין מול היטלר" כפי שהבין המגיב, אלא "סטאלין מול סטאלין". מדוע פעל כפי שפעל? המאמר טוען שהוא פעל כך מתוך אילוץ, ולא מתוך תוכנית מחושבת ארוכת טווח.
ב1924 בריה"מ כבר לא הייתה מאויימת על ידי שום גורם חיצוני.
תכנית החומש החלה ב1928, כאשר אירופה הייתה בשיא השגשוג.
הניסיון להפוך את סטאלין לגאון הוא מעניין, אבל סטאלין אכן עשה דברים גדולים, ומאידך שגה שגיאות גסות. הקולקטיביזציה והתיעוש עלו בחיי מליונים, שמשפחותיהם לא סלחו זאת ביום פקודה. מדינות אחרות שהגיעו למשברים כלכליים, היו במצב כלכלי טוב בהרבה ממצבה של בריה"מ. החקלאות נהרסה על חשבון התיעוש. הדוגמה המרקסיסטית שבה נוהלה הכלכלה הסובייטית סופה שחיסלה אותה. לצערם של אזרחיה זה לקח כשבעים שנה. בריה"מ מבחינת רמיסת זכויות האדם הייתה אף גרועה מגרמניה הנאצית, שרדפה ספציפית מגזרים מסויימים (חוץ מהיהודים), אבל בפירוש העלתה את רמת החיים הכללית. בבריה"מ הטרור היה לשם הפחדת האוכלוסיה באופן כללי.
כנראה שהמגיב הנכבד עדיין לא הבין שלשון כמו: "מאמר לא ממוקד" אינה לשון אקדמית אלא וולגרית. אם הוא מכבד אותי, אבקש להבא התייחסות עניינית. אני מאד מעריך את טרחתו להגיב, אבל מצפה שהתגובה תהיה בלשון הולמת.

סטלין ידע היטב מה שהוא רוצה

אני חולק על דעת כותב בהקשר "אירופה בשיא השגשוג " אירופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה נתונה במשבר מתמשך שהורגש במספר תחומים וסטלין ידע זאת היטב דוגמא מהפן הכלכלי :בפרואר 1922 הקים הקונגרס האמריקאי ועדה לגביית חובות זרים ועדה זאת שכיהנה עד 1926
קבעה- בהנחיית הקונגרס- שבעלי החוב האירופאיים ישלמו ריבית מינימום של 4.25% לשנה ויפרעו את כל חובותיהם תוך 25 שנה צעד זה של הקונגרס הוא אינדיקציה להבנה שאירופה בצרות אפשר להוסיף לזה את תדירות החלפת הממשלות בבריטניה ובצרפת מדינות לאןם חדשות מיעוטים לאומיים גדולים במדינות אלה עוד ועוד בקיצור כאוס . סטלין רצה לא להשאב לתוכו

הדבר היחיד המשתווה לכושר מנהיגותו הנדיר הוא הברוטליות שלו שהביאה אותו להיות חתום על ביצוע פשעים נגד האנושות אבל :בשום אופן אין לייחס את הצלחותיו וההישגים הבלתי נתפסים שלו ליד המקרה הן תוצר של שילוב יכולות נדירות .מאזן סטלין

במשך כ30 שנות שלטונו הפך ארץ אגררית נחשלת למדינה סופר מודרנית לאחת משתי מעצמות העל הפך אוכלוסייה שאחוז גדול מקרבה היה אנאלפבית לאוכלוסייה משכילה אוריינות מפותחת מערכת חינןך לכל
במלחמת העולם השנייה כילכל מעשיו בתבונה כך שבמלחמה נלחמו עבור "אמא רוסיה" . תחת מנהיגותו צבא ברית המועצות חיסל את גרמניה.
לסבר את האוזן : מכל 10 חיילים גרמניים שנהרגו במלחמה 9 מהם נהרגו בחזית המזרח !

סטלין הביא את ברית המועצות מתחתית לגבהים לא ייאמנו בימיו הגיעה לשיא לאחר מותו החל תהליך הדעיכה

מה המחיר ומה הדרך?

לא אכנס לויכוח על הנתונים הכלכליים של אירופה בין שתי המלחמות. זה נושא לדיון נפרד עם נתונים מדוייקים, ולא על זה נסוב המאמר. המומחה לסטאלין הוא יצחק דויטשר, שכתב עליו גם ביוגרפיה וגם ספר בשם "רוסיה אחרי סטאלין" שהוא לדעתי ספר חובה להבין את פועלו של סטאלין ברוסיה. הוא טוען שסטאלין כרה את הקבר למדיניות שלו. מה שאירע אחרי מותו היה תוצאה של מעשיו שלו. גם ספרו של אדוארד רדז'ינסקי "סטאלין" הוא ספר חובה להבין את סטאלין ואת הנהגתו. אני גם ממליץ על הספר "כרושצ'וב" מאת פאלושי-הורבט, המתאר את החיים בזמן סטאלין ולאחריו. בריה"מ לא שגשגה אלא התענתה ברעב נורא, דבר שלא ענין את סטאלין כהוא זה. במקום זה הוא בנה תעשייה אדירה שכוונה בעיקר ליצירת צבא אדיר. הוא בנה מבריה"מ מעצמה צבאית, אך לא כלכלית.
החיילים הגרמנים שנהרגו בחזית המזרחית נהרגו שם,כי שם הייתה לחימה. בנורמנדיה היה זה הקץ. לפני כן היו התנגשויות קלות יחסית בפולין צרפת נורבגיה הולנד בלגיה יוון ויוגוסלביה והמדבר המערבי. זו לא הייתה מלחמה. ממחצית שנת 1941 עד מחצית שנת 1945, כלומר ארבע שנים! נלחמו גרמניה ובריה"מ. כבר כתבתי במאמרי הקודם "סיכויי ההצלחה של מבצע ברברוסה" שלגרמניה לכתחילה לא היה שום סיכוי לנצח את רוסיה. אין זה קשור כלל לסטאלין. להיפך. הוא רק קלקל. זה נושא למאמר נפרד.
אותם הדברים שעשה סטאלין באלימות נוראה, נעשו בארצות אחרות אך בלי האלימות המתלווה ועם שגשוג כלכלי רב. גם במצבי המשבר הקשים ביותר בארה"ב ואירופה המערבית המצב לא הגיע לאפס קצהו של הרעב הנורא ששרר בבריה"מ. בריטניה לא הייתה רעבה אפילו במלחמת העולם, לעומת רוסיה שהייתה רעבה כל העת. בזמנו של הצאר רוסיה ייצאה תוצרת חקלאית, ובזמן סטאלין החקלאות נהרסה עד כדי כך שבריה"מ הפכה ליבואנית של מזון. את מה שהרס סטאלין לא הצליחה בריה"מ לבנות עד שהתפרקה. ארה"ב הקפיטליסטית שגשגה ופרחה, בשעה שבריה"מ דעכה. כל זה התחיל כבר בימי לנין, והמשיך בימי סטאלין. הדוגמטיזם המרקסיסטי היה רק בעוכריה של ארץ כה עשירה כרוסיה, שהפכה במקום זה לגיהנום עלי אדמות. כל זאת בניצוחם של הבולשביקים ובראשם סטאלין.

הדרך ןהמחיר קשורים לרקע היסטורי

קשה לי לתמצת במסגרת של תגובה אבל אנסה :היו שני טיפוסי יסוד של התפתחות לאומית מדינית :זו שהייתה בארה"ב אנגליה צרפת הולנדוסימנה היסודי הוא מבנה המבוסס על אמנה חברתית שהפרט קודם לכל בארצות אלה המושג של שלטון טוטליטרי עריץ היה הד מהעבר . לזה נסיף שהמהפכה התעשייתית החלה באנגליה והתפשטתה בהמשך לארצות אחרות

הטיפוס השני אופייני לרוסיה גרמניה רוב ארצות מרכז ומזרח אירופה שבהן לא נתקבעה מסורת של דמוקרטיה והכלל המעצב בלאומיות שנבנתה שם היה של הכלל קודם לפרט בנוסף : המהפכה התעשייתית הגיעה לרוסיה באיחור רב רוסיה הייתה בפיגור גדול לממעשה רק הצאר אלכסנדר השני- בעקבות הפיגור הגדול שהומחש במלחמת קרים- החל במהלכים להזיז קדימה את רוסיה מחשכת ימי הביניים הוא אמנם ביצע מהלכים חשובים ועדיין :רוסיה של סטלין החלה את בנייתה מנקודת נחיתות גדולה וזה מה שלדעתי מעצים את הישג סטלין

הבולשביזם הרס את רוסיה

רוסיה בתקופת הצאר הייתה אולי מפגרת מבחינה תעשייתית, אך המוני העם לא סבלו מרעב. לרוסיה לא היה פרולטריון ולא קפיטל. לנין העתיק מודל מערב אירופאי לרוסיה הצארית. רוסיה הייתה ארץ אגררית. להמונים הרוסים הצאר לא הפריע. הוא הפריע לקבוצה קטנה של אינטליגנטים (חלק גדול מהם היו יהודים, שהיו לא-רוסים מעצם היותם יהודים). אותה צורת שלטון הייתה גם בגרמניה ואוסטרו הונגריה, למעט דבר אחד: שם הסוציאליסטים לא רצו להחליף את השלטון. כאן המטרה לא הייתה לקדם את רוסיה אלא להחליף את השלטון. אם לא הייתה פורצת מלחמת העולם הראשונה, הרי שפניהן של גרמניה, אוסטרו הונגריה ורוסיה היו שונות לחלוטין. הדברים היו מתרחשים בתהליכים אבולוציוניים, ולא בפיצוץ. הבולשביקים הכניסו את רוסיה לרעב, הרסו את התשתית החקלאית שלה, הרסו את מעמד הקולאקים שלמעשה העמיד את החקלאות, הרסו את הצבא, חיסלו את חברי המפלגה עצמם. כל אלו מעשי ידי הבולשביקים. רומניה לפני הקומוניזם הייתה מדינה עשירה. הקומוניסטים הרסו את הכלכלה שלה. כנ"ל הונגריה וצ'כוסלובקיה. איזה תשתית תעשייתית יצרו הקומוניסטים ברוסיה? איזה מכוניות הם ייצאו? מטוסים? נעליים? משהו?!! כלום! בצ'כוסלובקיה הייתה תעשייה מפותחת לפני המלחמה. מה נהיה כאשר הקומוניסטים השתלטו עליה? מה נהיה במזרח גרמניה? איזה התקדמות מלבד צבאית הביא הקומוניזם? מה הוא ייצא מלבד נשק? הכהן הגדול של כת השטן הזאת היה סטאלין. הוא לא הביא לרוסיה כלום מלבד רעב, מחסור, מוות, עבדות, פחד. מבחינת רוסיה הוא היה יותר גרוע מאשר היטלר לגרמניה. ניתן להאריך עוד ועוד, אך מי שלמד ולו במעט את תולדות רוסיה בעת החדשה יראה מיד מה הביא הקומוניזם לרוסיה בפרט ולכל המדינות הקומוניסטיות בכלל. אני ממליץ לקרוא את ספרו של מילובאן דז'לאס: "המעמד החדש", שמתאר את הקומוניזם בפרוטרוט.

תגובה לארגמן

תגובותיך וכתיבתך שאתה מיחס להן אקדמיות. הן מאוד לא.
הן סובלות מריגשיות ומוטות מאוד ניכרת העדפתך והערצתך למדינות מערב וכן בוז ושינאה לרוסיה ולכול מה שהיא מייצגת. אתה גם לא ממש שוקד להביא נתונים מעברים מהירים מאוד מנושא אחד לנושא אחר כדרך להתחמק מהתעמקות בנושא אחד.בנוסף מי ביקש ממך להמליץ על מומחים לסטאלין מטעמך יש ספרים רבים בנושא,בינינו ניראה לי קצת יומרני לנתח אותו ולהביע דיעה נחרצת עליו זה אחד המוחות הגדולים והלא ברורים. אל תוריד מעוצמת הטיעון של 9 מכול עשר חיילים גרמנים נהרגו בחזית המזרח ,בינינו ובין עצמנו שם הייתה המלחמה ,מי שעצר את היטלר היה אותו סטלין אגב רוסיה הייתה היחידה שפתחה את דלתותיה ליהודים,בזמן שהמדינות ה"מפותחות" סגרו אותן, אתה נותן משפטים מוכללים " הצבא הרוסי צבא חלש" זה ממש לא היה כך הוא היה הצבא החזק באירופה. פשוט היה בנוי כצבא התקפי ולא מוכן כלל למלימת הגנה שנכפתה עליו, כמות המלחמות שרוסיה נאלצה להתמודד עימן לפני המלחמה בגרמניה רק הן עצמן היו ממוטטות כול מדינה אחרת. רק ניזכור שמהניצחון של צרפת שעלה לה במחיר כבד במלחמת העולם הראשונה היא איבדה כול רצון להילחם בשנייה.המצביאים הסוביטיים הביאו ניצחונות גאוניים לפני הפלישה הגרמנית וגם אחריה. מה שקרה שהפלישה הופיעה כהפתעה והייתה חסרת היגיון היות והמשק הגרמני והייצור הצבאי המשיכו לפעול במתכונת שלום,מה שלא היה מאפשר להחזיק מעמד במלחמה כזו

הערכה כיום ברוסיה על תקופת סטלין

בחודש מרץ 2016 ערך מכון "לבאדה" סקר נרחב. הוא דגם 1600 איש מ48 מחוזות שונים ברוסיה תוצאות סקר זה מלמדות על הערכה חסרת תקדים
לפועלו של סטלין על השאלה :"האם אתה מסכים לקביעה שסטלין היה מנהיג חכם שהפך את ברה"מ לחזקה ומשגשגת?" ענו בחיוב 57% מהנשאלים . בשאלה אחרת הצביעו למעלה מ71% עבור הקביעה שסטלין הוביל את ברית המועצות לניצחון הגדול על היטלר הרוסים מפנימים יות ויותר איזה רוסיה עלובה קיבל סטלין ואיזה מעצמת על השאיר בלכתו ועד כמה הנסיבות חייבו אותו לנהוג כפי שנהג

בפרספקטיבה היסטורית ניתן כיום להעריך מאיזה עמדה נחותה החלה רוסיה את מסעה אל המודרנה כיום כאשר אנו מתבוננים בהתנהלות של פוטין בסיפור האוליגרכים אנו מבינים עד כמה הרקע ההיסטורי ברוסיה שונה מזה המערבי ועד כמה רקע זה קשור לתופעה ששמה סטלין
הוא הצליח בדרכו שלו . אין לדעת אם היה ניתן בדרך אחרת להגיע לאותם הישגים
עובדה שסטלין הביא את ברה"מ לשיא אחריו החל תהליך איטי אך מתמשך של סדקים הולכים ומתרחבים עד לקריסה הסופית קריסה זאצ הייתה ככל הנראה בלתי נמנעת כח המשטר הקומוניסטי -לפחות בורסייה המזרח אירופאית שלו - מייצג השקפת עולם לא מציאותית אולי על סף האוטופיה לולא סטלין תהליך הקריסה היה מקדים בעשרות שנים

אני מצטרף להמלצת מר ארגמן על ספרו של מילובן דז'ילאס . זה ספר חשוב להבנת אחד הכשלים היסודיים בחשיבה הקומוניסטית :דובר רבות על מלחמת מעמדות אבל מרקס אנגלס וכנראה גם לנין לא חזו הופעתו של מעמד חדש :מעמד הבירוקרטים שהוא סוג בפני עצמו של מעמד טפילי

גילוי נאות : כישראלי יהודי קשה לי מאוד לכתוב על סטלין וזאת לאור תחושת התודה ענקית שיש לי כישראלי לברית המועצות שבהנהגתו
1. היא הגורם החשוב והמרכזי בחיסול היטלר
2. התמיכה הגדולה הסיוע שלא יסולא בפז להקמת מדינת ישראל ולנצחונה ב 1948

מצד שני אני מתחלחל כל פעם מחדש כאשר אני לומד למשל על האירוע ביער קאטין

בכל אופן :הנושא סטלין וישראל הוא נושא ענק בפני עצמו הראוי לדיון נפרד

ממתי משאלי דעת קהל מהווים אומדן לאמת הסטורית?

בספר בשם "הרוסים" שנכתב על ידי עיתונאי אמריקני בשם הדריק סמית בשנות ה-70 למאה הקודמת, הוא מתאר את ההערצה העמוקה שהייתה לסטאלין. כאשר שאל מישהו: כמה אנשים הרג סטאלין"? נענה: "2000"!!! ללמדך עד כמה אנשים יודעים הסטוריה, ועד כמה הם אוהבים להשלות את עצמם. משום מה יש לי את ההרגשה שהמגיב אינו קורא את תגובותי. אני שומע כל הזמן את המנטרה: "סטאלין הרים את רוסיה". כאשר אני שואל: איזה יצוא ייצאה רוסיה? אין התייחסות מלבד: "סטאלין הרים את רוסיה". כאשר אני טוען שסטאלין הרס את החקלאות ברוסיה ללא תקנה, אני שומע את אותה תשובה. אולי המגיב יכול להתייחס לטענותי ולענות עליהן? או שאולי הוא לא מוכן לתת לעובדות לבלבל את האכסיומה שלו?

הקריסה ברוסיה

זו אינה אוטופיה אלא טענה שנטענת על ידי הסטוריונים רציניים רבים, כריצ'רד אוברי בספרו "מלחמתה של רוסיה" ויצחק דויטשר בספרו "רוסיה אחרי סטאלין". סטאלין היה זה שגרם במו ידיו לקריסתה של בריה"מ. בריה"מ קרסה מבחינה כלכלית, ולא צבאית. סטאלין לא עשה במאום למען כלכלת בריה"מ, מהסיבה שקומוניזם אינו יכול לרפא כלכלה אלא רק להרוס אותה. אין כאן המקום להרחיב, אבל כלכלנים רבים הוכיחו זאת תיאורטית, מלבד ההוכחות המעשיות בשטח. מה שעשה סטאלין הוא לרדות ברוסיה ביד ברזל, לבנות צבא ענק, לנצח את גרמניה, ולהמשיך לרדות ברוסיה.

רק יער קטין?

האומדן על היקף הרציחות בימי סטאלין נע בין 20 ל40 מליון! והמגיב מזדעזע מיער קטין?!

הצמיחה הכלכלית בברית המועצות

בשנת 1917 היייתה רוסיה מדינה מפגרת בתוך 50 שנההפכה למעצמת העל השנייה בעולם ממדינה מוכת בורות הפכה למדינהשהוציאה מקרבה יותר מדענים מכל מדינה אחרת והייתה לראשונה לשלוח אדם לחלל תעשית הברזל הסובייטית גדלה ב15% בכל אחת משנות החומש. בין השנים 1925 1935 הייצור של התעשייה הכבדה עלה פ 10 ב1925 הייתה ברה"מ ממוקמת נמוך במדד עולמיבייצור אנרגיה חשמלית בשנת 1935 הייתה שלישית כאשר רק ארה,ב וגרמניה מקדימות אותה. הנתונים מדברים בעד עצמם
שני מומחי כלכלה:אסימוג'לו ורובינזון כתבו ביחד ספר ששמו " מדווע אומות נכשלות ?" בספר מוצגת תיזה שלפיה מדינות מצליחות בזמן שהמוסדות שלהן פועלים למען חלקן הגדול של שכבות האוכלוסייה ולא למען אליטות מצומצמות וזה לא משנה אם מדובר בדמוקרטיות או משטרים טוטליטאריים. בתקופת סטלין כלל זה קויים ומכאן הצמיחה חסרת התקדים בימיו

לאחר מות סטלין החלו להתרחש תהליכים שהביאו לקריסת המשטר. זה נושא מורכב ומסובך כיון שאני רק מגיב אציין שניים בלבד

1. בבתקופה הפוסט- סטלניסטית התרופפה המחוייבות לכלל האוכלוסייה נוצרה שכבה של "מיוחסים" שדאגו לצרכיהם לחיי נוחות שלהם הפכו למעין אליטה מצומצמת ששיעבדה לצרכים שלה את מוסדות המדינה
2. נגזרת מהסעיף הקודם הלכה ותפחה שכבת בירוקרטים שכדי לחסום עלדבר העלול לפגוע בה ובזכויות היתר שלה נמנעה מצעדים הכרחיים למשל : החדרת טכנולוגיות חדישות לתעשייה הההשלכות היו בהמשך חמורות

לסיכום : למרות מאמציו הראויים לציון של כותב המאמר ההיסטוריה אומרת דברה : בריתהמועצות בהנהגת סטלין הפכה ממדינה מפגרת שחלק גדול מאוכלוסייתה אנאלפאבית למעצמת על מודרנית עם מדע מפותח ברית המועצות היא הגיבור הראשי בהכרעת הנאציזם

אגב: המספרים שמר ארגמן נוקב בהם_היקף הרציחות בזמן סטלין : מופרכים ולא מציאותיים

שוב תשובה כללית

עדיין יש כאן תשובה כללית מבלי לטרוח להביא אסמכתאות. מה ייצאה רוסיה? כמה מכוניות היו ברוסיה? למה לאזרחים ברוסיה היו חסרים מצרכים בסיסיים כל ימי סטאלין? זו נקראת צמיחה כלכלית?
המספרים אינם שלי, אלא מופיעים בספרים שונים. המספר המקובל כיום להולודומור, הוא ההרעבה השיטתית באוקראינה, הוא כ-3 מליון איש. האם מישהו חישב כמה אנשים הוצאו להורג על ידי הנ.ק.וו.ד. במשך השנים 1924-1953? כמה הוצאו להורג בגלל עריקה במלחמת העולם? (נפילה בשבי נחשבה כעריקה, והרבה שבויים נמלטים הוצאו להורג). כמה הוצאו להורג בגולא"ג, או מתו שם מרעב ומחלות? כמה אנשים מתו בגלל הגליות של אוכלוסיות שלמות בימי ממלחמת העולם, מתוך חשד לשיתוף פעולה עם האויב? (הגרמנים של הוולגה, הטטרים מקרים, הצ'צ'נים). כמה הוצאו להורג בטרור של אחרי מלחמת העולם? (מונים מספרים של כ-350000). בארצות אחרות ברוסיה האסיאתית הייתה גם הרעבה שיטתית, ויחסית מתו יותר אנשים מאשר באוקראינה.
לסיכום: למרות שהמגיב מנסה בכל כח לעוות את ההסטוריה מבלי לציין נתונים, ומתוך התעלמות מנתונים וזריקת מימרות כלליות, אני מניח שציבור הקוראים הינו מספיק אינטליגנט כדי לשפוט ולהחליט.
בזה סיימתי תגובותי למגיב הנ"ל, (גם במאמרים נוספים מפרי עטי שיתפרסמו במגזין) עד שיתחיל להביא נתונים, להתייחס לפרטים, ולענות שלאלות, במקום לחזור שוב ושוב על מנטרות. אין לי ענין לנהל התנצחות קטנונית, אלא דיון אקדמי. אני לא חש שלמגיב יש את אותה מטרה.

היקף הרציחות בימי סטלין ? מר ארגמן ו"דיון אקדמי"

מר ארגמן כותב מצד אחד :"האם מישהו חישב כמה אנשים הוצאו להורג וכו..." מצד שני יודע לנקוב במספרים 20 מיליון אולי 40 מיליון למה לא 80 מיליון ? לזרוק מספרים זה קל מאוד העיקר להתגאו שזה דיון אקדמי... מישהו מקרב הקוראים מאמין שסטלין רצח 40 מיליון אזרחים ?

בשנות המלחמה הקרה התנהלה דמוניזציה הדדית בין הצדדים הסובייטים הפיצו סיפורים חסרי בסיס על האמריקאים. האמריקאים מצידם לא טמנו ידם בצלחת הם התמחו בעיקר בדמוניזציה של סטלין בהפצת מספרים מסמרישיער על מספר הקורבנות במרץ 2011 פרסם ההיסטוריון טימוטי סניידר מאמר ובו תיאר כיצד חוקרים אמריקאיים ניפחו ללא שום בסיס את המספרים טימוטי סניידר כתב שמחקרים עדכניים המתבססים על חומרים שהותרו לפרסון מהארכיונים מבהירים שמספר קורבנות בתקופת סטלין לא היה עשרות מיליונים אלא בין 3 ל 6 מיליון כאשר מתוך זה קשה
לסווג כמה נהרגו בפקודת סטלין כמה נהרגו על ידי מתנגדיו שניסו לחבל במאמציו כמה מתו ברעב(באוקראיינה) כתוצאה מפעולה יזומה של בעלי איכרים בעלי אדמות ששרפו יבול השמידו מאגרים כחלק ממלחמתם בקולקטיביזציה 3 או 6 מיליון זה נורא ואיום אבל זה לא עשרות מיליונים כאשר חלק מהקורבנות הם קורבן למאבק של מתנגדי סטלין

בתגובות קודמות נקבתי במספרים על צמיחת ברית המועצות מר ארגמן מחלק את ההיסטוריה לטובים ולרעים בלימוד היסטוריה אין שחור ולבן אין טוב מוחלט מול רוע מוחלט המציאות מורכבת בהרבה מכפי שמנסה לספר מר ארגמן (החריג- היטלר שהוא הרוע המוחלט)

אני מקווה שהקוראים האינטיליגנטיים מבינים שסטלין לא היה צדיק גדול מצד שני : בלעדיו לא היה יורי גגרין האיש הראשון שיצא לחלל
ןלסיום משהו "קטן" היטלר הקים את אושוויץ הצבא האדום שיחרר את אושוויץ

קח בחשבון את המלחמה הנוראה

קח בחשבון את המלחמה הנוראה שזרעה חורבן מוחלט ברוסיה מול מדינות שלא הותקפו לחלוטין כמו אר"הב . ותקבל נקודת פתיחה של הכול מול כלום.בכול זאת התעשיה והמרץ הסוביטי הצליחו בזמן קצר למדי לבנות מחדש את המדינה, החינוך הבולשיביקי עלה ברמות רבות על החינוך האמריקאי, באמריקה היו 27 תלמידים בכול כיתה כשברוסיה רק 17, ברוסיה השלימו 5 יחידות ביולוגיה 5 כימיה וחמש מתמטיקה החינוך היה חינמי לכולם,מיליוני נחשלי העולם למדו ברוסיה כשבאמריקה זכו לחינוך רק בני המעמדות העליונים, האקדמיה הרוסית יצאו כול שנה 1.5 מיליון מומחים לכימיה חקלאות והנדסה עם הכשרה מלאה כשבאמריקה רק 100,00 ,רוסיה שלחה אדם ראשונה לחלל ,הייתה לה תעשיית רכב מפוארת ,היא יצאה למדינות הגוש ולמדינות נחשלות בגלל המלחמה הקרה, מומחים לא ניו חסרים ברוסיה קרא בברשה את ספריו של סוברוב טנק הטי 35 היה טוב בהרבה מטנקים גרמנים, העניין הוא אחר העניין הוא שכמו שבעולם קל להשתלח ביהודים הרי מי ימחה? כך קל בקרב אנשי אקדמעה במדינות המערב ובישראל להשתלח ברוסיה,הם כישלון הם קובעים ואינם צריכים להביא כול עובדות. זה לא עובד ככה מה גם שאם תיקח בחשבון שארצות המערב הגיעו לעושרן מהימנעות מהמלחמה והפלתה על רוסיה ,ממכירת נשק לצדדים הלוחמים ,מגניבת מאות אלפי מדענים נאצים, מכך שהייצור נעשה במדינות עניות באפריקה ובמזרח ולכן נחברה מופרדת ממיצרי העושר ניראה שהן עשירות אך איננו מביטים על המדינות שמייצרות להן,הברית המועצות היה שוויון מוחלט לא
היו עשירים מאוד ודלת עם.שירותים חברתיים היו בחינם מסובסדים,בישראל לדוגמא רוב האוכלוסיה הם עבדים רק לקניית דירה זו לא כזו מפותחות אם אתה חושב על זה לעומק.

תגובה למאמר

במאמר יש מספר לא קטן של אי-דיוקים עובדתיים וגם מתודולוגיים.
עובדתית - סטלין לא היה לשליט ב-1924. מאבק הירושה היה סיפור ארוך ומפותל. סופו ב-1927 (חיסול הטרוצקיזם המאורגן).

השאלה "מדוע לא תקף סטלין את גרמניה ב-1940 בגב?" הנה טעות אופטית. ניתוח רגוע של הסיטואציה מסביר הכל היטב ולא צריך להגיע לסימני שאלה וקריאה.

רוסיה הצארית הייתה "מפגרת" במובן אחד ומאוד מתפתחת (לא מפותחת!) בצד אחר. מה שקרה הוא שהמלחמה הוכיחה שזה לא מספיק ובעיקר ש"המשטר" אינו תואם את הרמת העימות הבינלאומי. זה הרקע למהפכת פברואר (מרץ) 1917. לכאורה התחיל שיפור, אלא שנכנסו למשחק כוחות אחרים. בהם עייפות, תחילת המרד הכללי והתנועות הלאומיות. מלחמת האזרחים הייתה תערובת של חלוקת האדמות והמאמד הלאומי, אשר הצליח חלקית וחשוב מאוד איפה ואיך הוא לא הצליח. מכל מקום את החריש העמוק של חלוקת הקרקעות לא הבולשביקים עשו, אלא הס"רים של המהפכה הראשונה (מהפכת 1905). הבולשביקים רכבו על הכאוס ושכרות הדם.

צרת רוסיה המובנית: דלות הקרקעות, כשלים, ומרחקים.

צרת המשטר: פרנוייה של מאמד המעמדות ושל תולדות המהפכה הצרפתית.
ניסיונות לייצא את המהפכה הסתיימו בכישלון טוטאלי ובייסוד פשיזם באיטליה. נסיונות ה"מדיניות המזרחית" כשלו גם כן. אבל ניסיון של מלחמת האזרחים לימד דבר פשוט ויסודי: את המהפכה אפשר להביא על חודי הכידונים. הרעיון היה של לנין (חידוש-סתירה למרכסיזם) וסטלין המשיכו.
מכאן ההרגשה של "מלחמה מיידית נגד "קואליציה חיצונית" ובהלת החימוש. לא נבנו 10000 טנקים כי אם כ-17000. ה"טנקיאדה" היא סיפור מעניין מפני עצמו.

המארכסיזם מנע מסטלין להבין את תפקוד הצבא (וגם תפקוד המדינה) מעבר לשיטת האיון (טרור במונחים הצרפתיים). זה היה בין היתר ההבדל הגדול בין המארכסיזם הקלאסי של רוסיה (למרות התיקונים) והמרכסיזם הרוויזיוניסטי של הפשיזם (ואפילו הנאציזם - כאן זה מאד סכמתי).

רוסיה ניצחה את גרמניה בניצחון פירוס - אם כי לא מיד הורגש הדבר.
האם הצבא האדום "רצה" להילחם בעד סטלין או נגד הפולש - זה דבר מאוד מורכב. ואי אפשר לפתור אותו במשפטים מעטים.
מצחיק לקרוא באחת התגובות ששכבת הנצלנים התפתחה אחרי מותו של סטלין. מי שכותב שורות אלה אינו יודע מה קרה "בפנים" - ואיך באמת נראה המשטר מלמעלה עד למטה ולהיפך - שקר ושוחד.
ב-1956 נוכר רשמית שבניית אובייקטים ע"י האסירים היא בזבוז משאבים. ברייה, שעסק בזה, ידע את זה הרבה לפני כך, לכן היו לו רעיונות "ליברליים". משטרו של סטלין - היה מוגבל למאמץ-על קצר, תוך 20 שנה בערך הוא הפך לכישלון ונטל.

לטעמי ומניסיוני: כל ניסיון "להשוות" את היטלר וסטלין כשל, כושל וייכשל. אם להשוות, אז כל קדקודי המשולש: לנין-מוסוליני- היטלר. ויש תופעות של פשיזם מתון כגון פרנקו או פילסודסקי. לא נכון מתודולוגית לחלק את העולם לדמוקרטיות ודיקטטורות, כל שכן לקשור את הדיקטטורה ללאומיות.

הפנייה למאמר, ומאמר על סטאלין והצבא האדום

אני מפנה את קהל הקוראים למאמר על סטאלין והצבא האדום, שהתפרסם ב"מערכות" 411, בשם: "כך סירס סטאלין את הצבא האדום".
כמו כן אני מביא בשלמותו מאמר באותו נושא:

נקודת העיוורון של סטלין

מחברים: אורי מילשטיין; מיכאל ברונשטיין.

אידאולוגיה עיוורת ותחושת עליונות גזענית מנעו מסטלין להעריך נכונה את כוונות הגרמנים ב- 1941. וכך, במקום שהצבא האדום הוא יתקוף את גרמניה, הפתיע הצבא הגרמני את הסובייטים ופתח במבצע ברברוסה. למעלה ממיליון וחצי חיילים רוסים שילמו בחייהם את מחיר השחצנות והקיבעון המחשבתי של העריץ הרוסי
ב- 22 ביוני 1941 פלש צבא גרמניה הנאצית לברית המועצות. השם שניתן לתכנית הוא 'מבצע ברברוסה'. למרות שסטלין העריך כי אין מנוס ממלחמה בין שתי המעצמות דאז, ולמרות שהוא התכוון להקדים את הגרמנים ולתקוף ראשון, ולמרות שזרם אליו מידע על כוונות הגרמנים ועל מהלכיהם, הוא וצבאו הופתעו מהפלישה. ההפתעה לא הייתה רק מעצם המתקפה הגרמנית, שהפרה לכאורה בלי סיבה את הסכם מולוטוב-ריבנטרופ מאוגוסט 1939, אלא גם מביצועה המבריק ומן הקריסה המדהימה במהירותה של הצבא האדום. שתי הפתעות אלה התגלגלו לקטסטרופה: הגרמנים הרגו ושבו מאות אלפי חיילים סובייטים, השמידו או לקחו שלל אלפי מטוסים ועשרות אלפי טנקים, וכבשו את רובה של ברית המועצות האירופית.
בהמשך המלחמה הצליח הצבא האדום, בסיוע הבריטים והאמריקנים, לסלק את הגרמנים מאדמת רוסיה ואף להגיע לברלין, לכבוש אותה ולאלץ את היטלר להתאבד. אך לא זה העיקר. העיקר הוא שברית המועצות מעולם לא התאוששה מהמכה הקשה שחטפה בקיץ 1941.
הדו"ח שנגנז
ב- 1940 התכוננה ברית המועצות למלחמה נגד גרמניה. באותה העת לימד הקולונל היהודי גאורגי איסרסון חשיבה צבאית באקדמיה של המטה הכללי של הצבא האדום. שר ההגנה, המרשל סמיון טימושנקו, והרמטכ"לים, הגנרל קיריל מֵרֶצקוֹב והמרשל גאורגי ז'וקוב, נמנו על תלמידיו. כחלק מההכנות למלחמה חקר איסרסון את אופיו של צבא גרמניה הנאצית. התאורטיקן הצבאי הסובייטי חקר תחילה את מלחמת האזרחים בספרד (1939-1936) ואת פלישת הצבא הגרמני לפולניה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. חלקים אלה של מחקרו הוא פרסם בחיפזון בקיץ 1940. בחלקו השלישי של מחקרו ניתח איסרסון את מבצע 'אבחת המגל' שבו הכריעה גרמניה את צרפת במאי 1940, אך שבועיים לפני פרוץ מבצע ברברוסה הוא נעצר והטקסט שכתב הוחרם ואבד.
איסרסון העריך שחבריו, הגנרלים הסובייטים, אינם מכירים את האויב הגרמני שמולו הם היו אמורים להילחם בקרוב, ולכן ביקש לפרסם במהירות את הידע שצבר על אף שהיה חלקי. הוא ביקר במחקרו בחריפות נדירה את מכלול הקונספציות הצבאיות שרווחו אז בברית המועצות, קונספציות שביטאו למעשה את תובנותיו הצבאיות הבלעדיות של השליט היחיד - החבר יוסף סטלין. אשר להפתעה, טען איסרסון שאם המותקף מבקש להימנע מהמלחמה, הוא יפרש את העובדות בצורה כזו שיתמכו ברצונו ויבין מהן שלא צפויה מלחמה. אם במצב כזה התוקף ידבק ברצונו לתקוף הוא ישיג הפתעה.
טיעוניו של איסרסון לא רק שסתרו את תפיסותיו של סטלין, שנשלטו על ידי ההנחה המרקסיסטית שבעלי 'האידיאה הנכונה' ינצחו, אלא אף הטילו ספק ביכולתו להבין את המציאות המורכבת של שדה הקרב המודרני. בדיון במטה הכללי הסובייטי בדצמבר 1940 ביקרו ראשי הצבא האדום בחריפות את המחקר. על פי הנוהג בברית המועצות דאז, ביקורת כזו ביטאה את כוונותיו של סטלין והייתה הכרחית עבור כל גנרל ששאף לשמור על משרתו ועל חייו.
באביב 1941 העריך סטלין שצבאו כבר מצויד די והותר לקראת המלחמה שהוא עמד ליזום נגד גרמניה, ושלא נשאר לו אלא לרכז אותו בסודיות ולתקוף. אלא שאז צפו ועלו קשיים בלתי צפויים: העוצבות שהוקמו בן לילה לא תפקדו היטב, בכלי הנשק החדישים התגלו ליקויים, ועוד. על כל אלה הגיב סטלין בהוצאות להורג. גל המעצרים פקד את צמרת הצבא האדום ואת בכירי התעשייה הצבאית החל ממאי 1941. גם איסרסון נעצר בגל הזה, אולם גורלו היה קל יחסית, אולי בהשפעת חניכיו הבכירים. הוא לא עונה ולא הוצא להורג אלא נידון 'רק' ל- 15 שנות מאסר. הוא ריצה כמעט את כל עונשו והשתחרר ב- 1955.
השערתו של איסרסון התגשמה במלואה: על פי תקדימים היסטוריים העריך סטלין כי מלחמה תפרוץ רק לאחר משבר מדיני וכי האויב יכריז עליה לפני שיתקוף, כפי שנהג היטלר לפני שגרמניה 'בלעה' את צ'כיה ולפני שתקף את פולין. אולם היטלר לא שיחק לפי התסריט של סטלין. הוא רצה להטעות את הרוסים ולהימנע ממשבר דיפלומטי, אך כדי לא לעבור על החוק הבינלאומי דאג להכריז על המלחמה מעט לפני נפילת הפצצה הראשונה. סטלין כבר ידע אז שהצבא הגרמני עומד מוכן לקרב, ודאג שקבלת ההכרזה על המלחמה תתעכב כדי להציג את היטלר כתוקפן בוגדני ושפל. כדי להשיג את האפקט המלא עיכב סטלין בשעתיים את ההתרעה האחרונה לצבאו.
קטסטרופה בערבות רוסיה
ההתקפה הגרמנית הביאה את הקץ על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, שנחתם ב- 23 באוגוסט 1939 בין שרי החוץ של גרמניה וברית המועצות. מיד עם כיבוש צרפת ב- 22 ביוני 1940 הורה היטלר לתכנן את המלחמה הגדולה עם ברית המועצות. בנובמבר 1940 הציג שר החוץ הסובייטי ויאצ'סלב מולוטוב להיטלר דרישות מחוצפות שמהן למד היטלר על כוונות תוקפניות של ברית המועצות, ועל כן זירז את ההכנות לתקיפתה. ב- 18 לדצמבר חתם היטלר על התכנית של מבצע ברברוסה.
בקיץ 1940 החלו גם בצבא האדום לתכנן מלחמה יזומה נגד הגרמנים, אלא שהרוסים היו יותר איטיים והתכנית הסופית נחתמה רק במרץ 1941. האיחור נמשך גם ביישום התכניות, ובסופו של דבר כאשר חצה צבא גרמניה את הגבול היה עדיין הצבא האדום בשלבי פריסה והתארגנות למלחמה היזומה שלו. דבר זה לכשעצמו הבטיח את הניצחון הגרמני בשלב הראשון, אך ניצחונם תפח מעבר לכל פרופורציה.
כוח המחץ של הוורמאכט הגרמני היה מורכב מארבע קבוצות טנקים שכללו גם שלוש דיוויזיות של חי"ר ממוכן. עד לסתיו 1942 התקשה הצבא האדום לבלום כוחות אלה, ובקיץ 1942 הם היו בלתי מנוצחים בעליל.
הוורמאכט תקף בשלושה ראשים: בצפון הבקיע הכוח את המערך הרוסי בדרך ללנינגרד, תפס את הגשרים האסטרטגיים בעורף וניתק את הצירים הלוגיסטיים. הכוח הסובייטי שעמד מולו התפרק. במרכז, בכיוון מוסקבה, הבקיעו שתי קבוצות טנקים את החזית הרוסית בתנועת מלקחיים וכיתרו את הכוח הסובייטי. בדרום הייתה לרוסים עדיפות מוחלטת בכוח אדם, בשריון ובמטוסים. למרות זאת, בשל ניהול נכון של הקרב השיגו הגרמנים ניצחונות, הצליחו לשבור את ההתנגדות הסובייטית ולהכריח את הצבא האדום לסגת. בהמשך גם כיתרו הגרמנים את הכוחות הרוסים. זה היה השלב הראשון של מבצע ברברוסה שתוכנן לפרטיו מראש. השלבים הבאים כבר היו מאולתרים במידה רבה.
השלב הראשון של המבצע נמשך תשעה ימים, מה- 22 עד ה- 30 ביוני 1941. בשלב זה הכוח הסובייטי שבחזית התפרק וכ- 113 אלף חיילים רוסים נפלו בשבי (אין נתונים על מספר ההרוגים). בשלושת החודשים הבאים הגיע מספר ההרוגים הרוסים למיליון וחצי, ומספר השבויים עמד על כשלושה מיליון וחצי. האבדות באמצעי הלחימה היו בהתאם: כ- 15,500 טנקים, כ- 67 אלף תותחים וכ- 5,000 מטוסים. המספרים עוד גדלו במהלך הקרבות, עד שהוורמאכט נבלם בסוף נובמבר, בחורף שהיה קשה במיוחד באותה שנה.
שגיאות קטלניות
עוצמת התבוסה הרוסית והיקף האבדות היו כמעט חסרי תקדים בהיסטוריה של המלחמות, בוודאי בעידן המודרני, והיא בולטת במיוחד על רקע העדיפות הסובייטית הברורה בכוח אדם ובציוד. לכן מן הראוי לבחון מהם הגורמים שאפשרו לוורמאכט להשיג ניצחון כה גדול, ושהובילו לקטסטרופה כה גדולה בצד הרוסי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה היה ברור לכל המומחים הצבאיים שבמלחמה הבאה יתבססו הקרבות היבשתיים על טנקים ומטוסים. הסכמי ורסאי, שהגבילו מאוד את יכולת הפיתוח של הצבא הגרמני, גרמו לגרמנים להשקיע מאמצים רבים במחשבה צבאית תאורטית ולפתח תורת לחימה חדשנית - הבליצקריג (מלחמת הבזק) - המבוססת על שיתוף פעולה בין כוחות שריון, אוויר, רגלים, ארטילריה והנדסה. נולד צבא חדש שאִפשר להחזיק את תנופת המתקפה ולא לתת לה לשקוע למלחמת התשה. קצינים גרמנים מנוסים ויצירתיים, חדורי מסורת צבאית ארוכת שנים, פיתחו שיטות מתקדמות של שליטה בקרב במערכות מהירות. שיטת הבליצקריג פעלה בשלוש רמות: ברמה הטקטית, בקרב המשולב של החילות השונים; ברמה האופרטיבית, בניצול ההישגים בקרבות לשם הבסת האויב; וברמה הפוליטית, בניצול התבוסה הצבאית המהירה לשיתוק ההנהגה הפוליטית של האויב ולהשגת מטרות המלחמה. הצבא הגרמני תרגל את השיטה החדשה במערכות הראשונות של המלחמה, ובעיקר בפלישות לפולין ולצרפת.
במקביל פותחה בברית המועצות תורת לחימה חדשה שכונתה 'תורת המבצעים העמוקים', גם היא מתוך מודעות לכלי המערכה המודרניים. לכאורה הייתה תורת לחימה זו דומה מאוד לבליצקריג, אך הדמיון היה חיצוני בלבד. מגמת הרוסים הייתה לפעול בלי הקרב המשולב והמערכה המשולבת. הם פיתחו שני סוגי פעולה: השמדת האויב סמוך לקו החזית, ופיתוח ההצלחה בהתקדמות מהירה לעורף האויב. הכוחות המהירים הפורצים לעומק היו בעיקר טנקים וצנחנים. הקשר בין כוחות אלה לכוח הצבא העיקרי היה אמור להיות מצומצם ביותר. תורת לחימה זו הושפעה מאוד מהניסיון במלחמת האזרחים ומהלחימה נגד היפנים בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה. לא נבנה בצבא האדום דגם חדש המשלב בין אמצעי הלחימה השונים, והתכנית הייתה רק להוסיף כמות גדולה של טנקים ומטוסים. בנוסף, תפיסת המבצעים העמוקים לא הייתה מעשית. היו בה הרבה פרטים מעניינים ומבטיחים, אך כולם יחד לא התלכדו למערכת יעילה.
מאז עלייתו לשלטון נתן היטלר חופש פעולה כמעט מלא לגנרלים שלו, על פי מסורת 'השולחן העגול של המלך ארתור' ומסורת 'האבירים שווים בפני המלך' שהייתה נהוגה בפרוסיה. זאת למרות שהיטלר היה שליט טוטליטרי ובעל אישיות אנטי ליברלית. בניגוד לכך, הקצינים הרוסים היו ברובם דוגמטיים וסטלין לא העניק לקציניו הבכירים חירות מחשבה אלא פסק בעצמו בכל תחום ואיש לא העז להמרות את פיו.
סטלין ונאמניו העריכו שבתחילת המלחמה יפתחו הגרמנים במבצעים מוגבלים בעומק השטח במטרה לעכב ולשבש את גיוס הכוחות של האויב, ורק אחר כך תתנהל המלחמה הגדולה שבה תהיה יד הסובייטים על העליונה, שהרי ברשותם היו יותר טנקים, יותר מטוסים, יותר תותחים ויותר חיילים מכל צבאות העולם גם יחד.
בניתוחו את מהלכי הגרמנים בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה כפר גאורגי איסרסון בתורת הלחימה הסובייטית המקובלת. הוא היה אולי היחיד בברית המועצות שהבין את איכותו הגבוהה של הצבא הגרמני ואת חידושי הבליצקריג: השאיפה לפעול מהרגע הראשון להכרעה טוטלית, כשהפתיחה באש היא למעשה הכרזת המלחמה ומיד מוטלים מרב הכוחות למערכה בנחישות שאין למעלה ממנה. איסרסון סבר שזו תורת לחימה נכונה והמליץ גם לצבא האדום לפעול לפיה. סטלין ונאמניו דחו הערכה זו על בסיס האמונה הגזענית ש'האדם החדש' הסובייטי עולה בכל התחומים על האדם הקפיטליסטי, ולכן בהתמודדות בין צבא קומוניסטי לצבא קפיטליסטי הניצחון הקומוניסטי מובטח. יוהרה חסרת בסיס זאת עיוורה את עיני הפיקוד הסובייטי העליון והעניקה לגרמנים ניצחון מדהים במבצע ברברוסה.
עיוורונה של האידאולוגיה
במבצע ברברוסה לחמו צבאות בעלי פילוסופיות מנוגדות - אידאליזם מול מטריאליזם. מאז פרידריך הגדול במאה ה- 18, דרך שרנהורסט, קלאוזביץ ופון מולטקה במאה ה- 19, ועד גודריאן ופון מנשטיין במאה העשרים, הכירו הגרמנים במגבלות גודלו של צבאם והשליכו את יהבם על איכותו המקצועית: הכשרה ממושכת ורב תחומית של מפקדים, צבא מאוזן, חופש ביקורתי מול המלך בתקופה הקדם דמוקרטית ואפילו מול היטלר, שבניגוד לסטלין לא הוציא להורג קצינים שהתנגדו לתפיסתו הצבאית. התוצאה הייתה חד משמעית: במלחמת העולם השנייה, ובייחוד במבצע ברברוסה, היו לגרמנים פחות דיוויזיות, פחות טנקים ופחות מטוסים מאשר לאויב, אך הם הפעילו את הכוח שעמד לרשותם ביעילות גבוהה בהרבה, לפחות עד שהיטלר נטל על עצמו את ניהולה הישיר של המלחמה ואיכות הפעלתם של הכוחות צנחה פלאים.
לעומת זאת, לברית המועצות לא הייתה מסורת של ביקורתיות בתחום האזרחי וכל שכן בתחום הצבאי. את מעט הביקורתיות שהייתה קטעה המהפכה הקומוניסטית, ומשטרו של סטלין חיסל אותה סופית. סטלין השליט על הכל את הדטרמיניזם המרקסיסטי: האמונה בכך שהמהפכה המרקסיסטית חייבת לנצח את הקפיטליזם. בתחום הצבאי התבטאה אמונה זו בהסתמכות עיוורת על קדמה טכנולוגית ועל כמות. בציניות שלמד ממורהו הגדול לנין, סבר סטלין שבכוח התעמולה יהיו נתיניו בשר תותחים נאמן וצייתני. המציאות האכזרית של קיץ 1941 הפריכה תזה זו.
סטלין ביקש לשמור לעצמו את הזכות לפתוח במלחמה, ולא האמין שהגרמנים מסוגלים להערים עליו ולתקוף לפניו; הוא האמין בעליונותו ההכרחית של החייל הקומוניסטי ושל הצבא הקומוניסטי בכללו על פני אלה הקפיטליסטיים; הוא סירב להכיר באפשרות שיש יתרונות לחשיבה הצבאית של גרמנים על פני זו של המצביא הקומוניסטי הדגול. אלה האידאולוגיות שהכתיבו את ההפסד הרוסי במבצע ברברוסה. ברגע שראש מדינה נתפס במלכודת של אידאולוגיה אולטימטיבית, חזקה עליו שיִלקה בעיוורון מודיעיני, ואז יש סבירות גבוהה שמדינתו תשלם על כך מחיר כבד ביותר.
לקריאה נוספת:
* גבריאל גורודצקי, 'בין אשליה לתרמית: סטלין ומבצע ברברוסה', מערכות 1999;
* ויקטור סובורוב, 'בוקע הקרח', טפר 2001;
* גאורגי איסרסון, 'Новые формы борьбы', http://militera.lib.ru/science/isserson/index.html;
* מארק ולונין, 'Анатомия катастрофы';
* מיכאל מלטיוחוב, 'Упущенный шанс Сталина', http://militera.lib.ru/research/meltyukhov/index.html.

קישור למאמר: כך סירס סטלין את הצבא האדום

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/4/112504.pdf

אז איך הצבא "המסורס" הביס את הגרמנים ????

כל מי שלמד את תולדות ברה"מ יודע שהיא לא הייתה צבא שיש לו מדינה אלא מדינה שיש לה צבא ברה"מ הייתה כפופה לאידיאולוגיה קשוחה אותה הנחילו לנין ויורשו סטלין כחלק מרכזי ביישום אידיאולוגיה זאת היה הבטחת כפיפןת הצבא לאידיאולוגיה
ביו המקורות המלמדים על תהליך זה אני זוכר כרגע את הספר"המלחמה של איוון- הצבא האדום בשנים 1939-1945," בספר זה מתואר כיצד המפלגה הקומוניסטית בנתה לעצמה מאחזים בשורות הצבא . יש שם הסבר על מהות המושג פוליטרוק כל זה היה מרוכז בידי ארגון purkk שבראשו עמד לב מיכליס
גדולתו של סטלין כמנהיג התגלתה גם בסיפור זה: סטלין היה מחויב אידיאולוגית למעורבות המפלגתית בצבא אבל : כאשר הבין את הנזקים הנגרמים את חוסר התקשורת שבין הפוליטרוקים לבין קציני הצבא הוא - בניגוד לעמדתו הרעיונית- חתך . גנרל ז'וקוב- מהמתנגדים המרים למעורבות הפוליטרוקים- מונה למפקד העליון וניתנה לו יד חופשית להראות למפלגה מי הבוס בצבא
הצבא האדום הביס את הוורמאכט קודם כל בגלל גבורת החיילים הפשוטים והקצינים הזוטרים בזכות המפקדים העליונים('צויקוב ובעיקר ז'וקוב ) הגבורה הבלתי נתפסת של האזרחים בברה"מ אבל - לצערו של מר ארגמן - גם בזכות הנהגתו של סטלין שעמד
אלכסנדר ורט כותב בספרו:"מרשל ז'וקוב עם שלא רבתה חיבתו לסטליןהביע לו את הוקרתו: תאמרו עליו כלשיעלה על לבכם אולם איש זה ניחן בעצבי ברזל"
ושוב ושוב נזכיר: סטלין- שאכן היה דיקטטור אכזר וברוטלי- הוא הוא שהנהיג את ברה"מ לנצחונה המפואר על הנאצים ועובדה היסטורית זאת אפילו מר ארגמן לא יוכל לשנות

האם יש פה מאבק אישי?

אני קורא את מערכת התגובות והתגובות שכנגד, ונראה כאילו מתנהלת כאן מלחמה אישית בין כותב המאמר והמגיב. כפי שנראה, המגיב הוא שמוליך את המלחמה הזאת. כותב המאמר מפנה לשני מאמרים הנוגדים את התיזה שלו. גם המאמר: "כך סירס סטאלין את הצבא האדום", וגם המאמר: "נקודת העיוורון של סטאלין", מציגים זווית ראייה שונה משל כותב המאמר. המגיב מתעלם מכך, ומייחס את הדברים שוב למרדכי ארגמן. אורי מילשטיין אינו קטלא קניא בנושאי הסטוריה צבאית, אבל המגיב מתעלם לחלוטין מדבריו. ואני לתומי שואל: מה יש למגיב נגד מרדכי ארגמן? נכון שהתיזה שלו אינה תורה למשה מסיני, אבל יש בה טענות כבדות משקל שקשה להתעלם מהן. הוא מפנה את טענותיו למגיב, והמגיב בוחר להתעלם מהן. מדוע? האם באמת הפכה בריה"מ למעצמה כלכלית, או רק צבאית? איזה מוצרי יצוא ייצאה בריה"מ לכל העולם? כמה מכוניות היא ייצרה לעומת מדינות כמו איטליה, צ'כוסלובקיה, גרמניה, בריטניה, צרפת, ארה"ב? האם היא ייצאה מקררים? מכונות כביסה? איני בקי בנושא, אבל נראה לי שזאת נקודה הראויה לתשובה מצד המגיב. זה שיורי גגרין היה הראשון שטס בחלל (שמעתי שיש הטוענים שזו הייתה הצגה אחת גדולה, אבל לא אכנס על זה לויכוח) לא הופך את בריה"מ למעצמה כלכלית. אני לא יודע מי מעצמה צבאית יותר גדולה, סין או ארה"ב, אבל איש לא יחלוק על כך ששניהן מעצמות כלכליות. האם כיום רוסיה נחשבת למעצמה כלכלית? אז איפה הזינוק התעשייתי הגדול, ובמה הוא מתבטא? בריה"מ במלחמת העולם השניה קיבלה סיוע אדיר מארה"ב הקפיטליסטית באוכל, משאיות, ג'יפים, מטוסי תובלה, וכן הלאה. מי שקורא את תיאורי הרעב בחלקים הפנימיים של רוסיה האסייתית, שם לא הייתה מלחמה, רואה שבריה"מ לא הצליחה להביא למצב שהיא תוכל להאכיל את עצמה. אני מבקש מהמגיב שלא יסתפק בהערות כלליות, אלא יפרט את טענותיו, ויענה לשאלותיו של מרדכי ארגמן. אחרת זה נראה כאילו הוא יצא לוונדטה או מסע צלב אישי נגדו, דבר שבודאי אינו ראוי לנהל במגזין.

לא אישי- אלא כשל בהבנת תקופת סטלין

השאלה "כמה מכוניות ייצרה רוסיה לעומת ...צרפת ארה"ב ..." איננה רלוונטית . תקופת סטלין היא נושא לסדרת מאמרים אנסה כמגיב לכתוב מספר שורות:
סטלין ראה הציב לנגד עיניו מטרת על : לשמר את המהפכה הצעירה להבטיח את התפתחות להפוך את ברית המועצות למדינה מודרנית ועוצמתית
כאן יש להבין את הקונטקסט הגלובאלי שבו פעל סטלין ארה"ב ואירופה נדהמו מנצחון הקומוניסטים ברוסיה הם החלו לחשוש מכוחה הצבאי
בנוסף הקמת הקומינטרן שבו היו חברות כל המפלגות הקומוניסטיות בעולם נתפס כגוף חתרני בינלאומי. ניסיונות למהפיכה קומוניסטית בהונגריה ובגרמניה חיזקו את תפיסת הקומניזם כסכנה ממשית המסקנה האופרטיבית הייתה חרם כלכלי איסורים על מסחר על מתן אשראי כלכלי וכו
סטלין החליט שמשימתן החשובה היא ביצורה של ברית המועצות -כלכלית וצבאית לאור זה נושא של צריכה הופך למישני הדגש עובר לנושא בניית תשתיות. בדיעבד סטלין קלע בול :ברה"מ עברה תהליך אינטנסיבי של מודרניזציה של הפיכתה לענק תעשייתי ובכך יצרה התנאים ההכרחיים לנצחונה על גרמניה
24 שנות שלטונו של סטלין הוקדשו לבנייתה של ברה"מ (מעמדת נחיתות בולטת מול המערב) המחיר היה התרכזות בתשתיות על חשבון מוצרי צריכה את סטלין לא עניין מכונית לכ לפועל בהנתן מצב שבו לפני המלחמה היו עיצומים מהמערב על רוסיה ואחרי המלחמה עיצומים בגלל המלחמה הקרה עניין אותו כמה מפעלי תעשייה קמו מה היקף ייצור החשמל מה עוצמתה הצבאית של ברה"מ
סטלין הפך את ברה"מ למעצמת על כאשר מת במרץ 1953 המשימה הושגה במלואה כאן החל עידן אחר בהנתן המצב שרוסיה עוצמתית ולא חוששת משום אויב היו יורשיו צפויים לעבור לפאזת חשיבה אחרת - רווחת האזרחים דגש על שירותים משופרים ועל שדרוג נושא מוצרי צריכה על החדרה מאסיבית של טכנולוגיות חדישות גם לתעשיות הכבדות וגם לאלה האמורות לספק צרכי האזרח הקטן
אני ממליץ מאוד על מאמר נהדר ב"אימגו"אותו כתב תומר ריבל המתאר שלביו האחרונים של המשטר הקומוניסטי ריבל מספר בין השאר ששנות השמונים התברר שעוצמתו הכלכלית של הגוש הקומוניסטיבמצב דעיכה מול זה המערבי האליטות השלטוניות לא ממש הצליחו לעשות את ההתאמה למציאות שהשתנתה כשלו יורשיו של סטלין: מלנקוב בולגנין כרוש'צוב ברז'נייב . מי שהיטיב לראות את המציאות היה מיכאיל גורבאצ'וב אלא כל מה שעשה היה כבר מאוחר מדי ומעט מדי
כדי להבהיר עוד יותר את הנסיבות שבהן פעל סטלין יש להוסיף :הוא זיהה מהר מאוד את הסכנה ששמה היטלר הוא ניסה ליצור קשרים עם המערב לחבור בברית עם המערב אבל הפחד במערב מהקומוניזם מנע זאת בלית ברירה ועל מנת להרוויח זמן יקר הגיע הסכם ריבנטרופ- מולוטוב
זה כבר פרק בפני עצמו בתולדות ברית המועצות

לסיכום:סטלין היה הבנאי שבנה את ברית המועצות לצורך זה העדיפות הייתה לפלדה לחשמל ליצירת מערכת חינוך שתבער הבערות ותכשיר מהנדסים הנדסאים וטכנאים . יורשיו שקיבלו רוסיה בטוחה בעצמה והיו אמורים לתרגם זאת גם לטובת לטובת ורווחת האזרחים - כשלו
אליהם אפשר להפנות טענות בנוסח כמה מכוניות פרטיות ייצרתם
לדעתי האישית השיטה הקומוניסטית - לפחות כפי שבוצעה במזרח אירופה- אינה שיטה יעילה אינה עובדת ובכל מקרה הייתה ברבות השנים נכשלת
ולנו כיהודים : היטלר היה התגלמות השטן עלי אדמות נוקיר תודה לאלה שחיסלו אותו

עדיין לא קיבלתי תשובה

אני עדיין רוצה להבין: במה התבטאה עוצמתה של בריה"מ מחוץ לתעשייה צבאית? איזה התקדמות הייתה בבריה"מ לעומת ימי הצאר חוץ מייצור נשק? נכון שנהייתה מערכת חינוך מפותחת, בה היו מהנדסים ורופאים. אבל מה ייצרו המהנדסים? האם החקלאות לא התרסקה בימי סטאלין? מה קרה אחרי מלחמת העולם? הרי סטאלין שלט עוד 8 שנים! האם אז החלה פתאום התפתחות תעשייתית אזרחית? לבריה"מ כבר היו לקוחות מהגוש המזרחי, סין, הודו, ארצות ערב. האם היא הפכה להיות סין של הגוש המזרחי, כמו ארה"ב למערב? מה קרה אחרי מותו של סטאלין? כולם היו מטומטמים וחדלי אישים? אותם אנשים שסטאלין מינה כעוזריו ועושי דברו?
אני גם רואה מאמר מאת ד"ר מיכאל ברונשטיין. זה לא מרדכי ארגמן. אורי מילשטיין זה לא מרדכי ארגמן. "מערכות" זה לא מרדכי ארגמן. זה עיתון מכובד מאד. גם הם טוענים טענות כבדות משקל. הם טוענים שסטאלין הרס את צבאו מסיבות אידיאולוגיות. האם זה לא נכון? האם סטאלין הוביל לניצחון, או המפקדים של הצבא האדום שיכלו סוף סוף להלחם מלחמה "קפיטליסטית", ולא הסתערות המונים בנוסח גוורדיה? אז מה אם סטאלין עמד בראש המדינה? זה אומר שהוא ניצח? למה המגיב לא מתייחס לדבריהם?
למה בניית צבא בזמן שאיש לא חלם שהיטלר יעלה לשלטון היא משימה ראשונה במעלה, לפני בנייה כלכלית אמיתית של בריה"מ, שהיא לכאורה הדוקטורינה האמיתית של המרקסיזם?
אני רואה מהמגיב ראשי פרקים, אבל לא דברים ברורים. אולי יועיל לכתוב מאמר מסודר בנושא, ואז ניתן יהיה להבין בדיוק את טענותיו?

אכן דרוש מאמר מסודר

אני מופתע לקרוא מפקפקים בהצלחתו של סטלין עד כה הכרתי טענות- מוצדקות ונכונות- רק על משטרו האכזרי דרכי הפעולה הברוטליים שלו ועל היותו נגוע בפשעי מלחמה . אין ספק שדרוש מאמר מסודר שיבהיר מה הייתה נקודת הפתיחה של סטלין הנסיבות בהן פעל מה היו מטרותיו איזה מהן הושגו איזה רוסיה קיבל בעלותו לשלטון ואיזה רוסיה השאיר מאחוריו. אני מזהה כאן ואקום אמיתי של יידע

כמה מילים בהקשר מלחמת העולם השנייה: סטלין ניסה לשווא לחבור למערב כנגד היטלר(שנות השלושים ) ברה"מ למשל לא נטלה חלק בהסכמי מינכן סטלין הציע לשלוח מיליון חיילים לאזור גבול עם גרמניה למטרות הרתעה
בשנת 2008 פורסמו ב"דיילי טלגרף " מסמכים מאותה תקופה ביום 15 לאוגוסט 1939 נתקיים בקרמלין מפגש בין קצינים סובייטיים לבין קולגות מאנגליה ומצרפת היה ניסיון לרקום דיל נגד היטלר אלא לקצינים המערביים לא הייתה סמכות לסגור עניין ההיסטוריונים לב סוטוקוב וסיימון סבג מונטיפיורי מאשרים עובדה זאת גם פרופסור דונלד קמרון ואו מאשר ומסכים בתוספת הסתייגות שהוא מטיל ספק אם כוונות הסובייטים היו רציניות
לגבי "ההפתעה" המודיעינת בה כשל סטלין : הנחה זאת איננה רצינית לאור שפע העדויות על המידע המודיעיני שזרם לסטלין לע כוונות היטלר.
לגבי סובורב והתיזה שלו :(בוקע הקרח ) פרופסור אורי בר יוסף כתב את ההסבר הקולע ביות למה תיאוריה זאת מופרכת

אכן דרוש מאמר מקיף שיספר שיכיל הכל : בניית העוצמה הסובייטית הברטליות שהייתה כרןכה בכך הנצחון הגדול הבהנהגת סטלין על גרמניה

גם 'צרצ'יל לא הסתער בראש הגייסות הבריטיים וגם בן גוריון לא הסתער על הצבאותתהפולשים כי אם הגנרלים והחיילים למה מזהים את צ'רצ'יל ובן גוריון עם הניצחונות ואת סטלין לא ?

שוב לא קיבלתי תשובה, ויש שאלות חדשות

אני עדיין מצפה לתשובה על השאלה: איזה התפתחות כלכלית הייתה בימי סטאלין מלבד צבאית? המגיב משום מה נמנע כל הזמן מלענות על כך.
מלבד זאת, בנושא של ההפתעה המודיעינית טוען המאמר שלא הייתה כזאת. הוא גם לא מקבל לחלוטין את דברי סובורוב, אלא חלקית.
גם הפגישה בין הסובייטים לנציגי בריטניה וצרפת היא עובדה הסטורית ידועה הרבה לפני 2008.
מה ואיפה כתב אורי בר יוסף?
וממתי אנו אמורים להתפעל מהצהרות כמו: "צ'רצ'יל ניצח"? כוחו של צ'רצ'יל היה שהוא היה האיש הנכון במקום הנכון. הוא לא ניצח בכלום. כוחו היה בכך שחיזק את כוח העמידה של העם הבריטי, ושהצליח לרתום את ארה"ב למאמץ המלחמתי. לפי המאמרים המופיעים כאן, סטאלין רק הפסיק לקלקל בשלב כלשהו. סטאלין לא ניצח בכלום. אם מישהו ניצח, אלו הגנרלים שלו, שהוא נתן להם סוף סוף לנהל צבא ולא מיליציה מרקסיסטית.

לינק :בר יוסף על סובורוב

1. לגבי ההתפתחות הכלכלית בברית המועצות בתקופת סטלין : ניתן ללמוד רק ממאמר מסודר עם נתונים . לא ניתן לתייחסות במסגרת תגובה
2. לגבי בר יוסף בשלוף יש בידי רק קישור אחד ואתה מוזמן להכנס אליו
3. המאמרים כאן אכן מגמדים את חלקו של סטלין . אבל רק כאן... זה כל כך לא רציני . אם ברית המועצות הייתה מובסת על מי היה נופל התיק ? על סטלין !

http://www.haaretz.co.il/misc/1.81358

לינק :בר יוסף על סובורוב

1. לגבי ההתפתחות הכלכלית בברית המועצות בתקופת סטלין : ניתן ללמוד רק ממאמר מסודר עם נתונים . לא ניתן לתייחסות במסגרת תגובה
2. לגבי בר יוסף בשלוף יש בידי רק קישור אחד ואתה מוזמן להכנס אליו
3. המאמרים כאן אכן מגמדים את חלקו של סטלין . אבל רק כאן... זה כל כך לא רציני . אם ברית המועצות הייתה מובסת על מי היה נופל התיק ? על סטלין !

http://www.haaretz.co.il/misc/1.81358

הלינק אינו תואם

הלינק מכוון לגליון של "הארץ" אבל לא למאמר של פרופסור בר יוסף.
המאמרים אכן טוענים זאת: אם בריה"מ הייתה נופלת - האשם היה סטאלין! כי סטאלין הרס את הצבא. רק כאשר נתן לצבא להשתקם - אז הצבא החל לנצח.

הלינק הסורר

אצלי הוא נפתח אני מתכוון למאמר בעיתון ה"ארץ" מיום 30.7 2002 שכותרתו : הקונספירטור הגדול מאמר מרתק

אגב אני נזכר עכשו בעוד שני ספרים חשובים : 1. מקס הייסטינגס : אינפורנו העולם במלחמה 1939- 1945
2. סוזן באטלר רוזוולט וסטלין- תמונה של שותפות
היסטוריון יובל נח הררי מגדיר את הקומוניזם כדת תאר לך שבצה"ל רבנים מתערבים בחיי הצבא המפקדים זקוקים לאישורם לכל פעולה ואז נתניהו עושה מעשה: אומר לרמטכ,ל סלק אותם תעשה מה שטוב לצבא ! זה מה שעשה סטלין נגד אמונתו נגד האידיאולוגיה שלו החליט לסיים בשנת 1942 את שלטון הרבנים- פוליטרוקים- ונתן לז'וקוב את כל הסמכויות הנחוצות זאת הייתה הפגנה מרשימה של מנהיגות!!!

לא הפגנה של מנהיגות אלא הודאה בכישלון אישי

אני אישית איני רואה בכך הפגנה של מנהיגות, אלא הודאה בכישלון אישי, שלסטאלין לא הייתה ברירה אלא להודות בה אם רצה לנצח במלחמה. כך גם כותב המאמר ב"מערכות" שמרדכי ארגמן הפנה אליו. אבל זו כמובן שאלה של נקודת מבט. אני בכל אופן חושב שבהחלט ניתן לפרש זאת גם באופן שונה ממנהיגות, ולא לחטוא לאמת.

מוזר לקרוא להצלחה כישלון

סטלין עלה לשלטון וקיבל לידיו מדינה מתפתחת או מפגרת ביחס למערב במותו השאיר מדינה שהייתה מעצמת העל שנייה רק לארה"ב סטלין היה מנהיג המדינה שתרמה את החלק החשוב ביותר להבסת היטלר והמסקנה שלך ושל מר ארגמן : לאור זאת סטלין כישלון מעניין ...

אני ממליץ שוב על ספרה של סוזן באטלר:רוזוולט וסטלין- תמונה של שותפות ספר זה מלמד על הערכה הגדולהשל רוזוולט לכישוריו ויכולותיו של סטלין

דוגמא לכישלון : למשל הקייזר הגרמני איזה גגרמניה קיבל לפני מלחמת העולם הראשונה ואיזה גרמניה השאיר בפרישתו

תגובה אחרונה ויציאה מהדיון

התלבטתי הרבה אם להגיב או לא. אך כדי שלא ייראה כאילו אני מקבל את טענותיו של המכנה עצמו גיורא (איני יודע אם זה שמו האמיתי) החלטתי לומר סופית, שאיני מקבל את טענותיו. היות ואיני מכירו, אין זה אישי. אבל אני שם לב שהוא חוזר כל הזמן על טענותיו בדבקות פאנאטית, לא מוכן לשמוע טענות שכנגד, מתחמק משאלות מהותיות על טענותיו, ואף אם כבר ענו לו על טענותיו הוא חוזר עליהם בעקשנות. אני איני חש שזה דיון, אלא חזרה על מנטרות או קלישאות, מבלי רצון להתייחס לסתירות וקושיות העומדות בדרך. אם כן, גם אני כמרדכי ארגמן פורש מהדיון, אבל בפירוש לא מקבל את טענותיו של המגיב.

התנצלות

למגיב גיורא: אני מתנצל אם דברי פגעו בך ח"ו. לא לזאת כוונתי. אני פשוט מרגיש שאין לנו שפה משותפת לדיון. זה אינו אישי ח"ו, היות ואיני מכירך, אבל לצערי כך אני לא יכול לברר ענינים ביחד.

תגובה לבן משה

אינך צריך להתנצל הסברת את עמדותיך בצורה ראויה ומכובדת . אני מכבד את עמדתך גם אם לדעתי היא שגוייה
ברית המועצות קרסה קרוב ל40 שנה לאחר מות סטלין . אחד המדדים לשפוט את פועלו של סטלין הוא השוואה עם יורשיו הכושלים לאורך אותם 40 שנה . כאשר יכתב בעתיד מאמר בנושא זה ניתן יהייה לחדש את הדיון
אני מעריך את התענינותך בנושא

גם אני מתנצל

היות וראיתי שהמגיב בן משה מתנצל לפני המגיב גיורא, ראיתי לנכון גם אני להתנצל לפני המגיב הנ"ל, שהמנעותי מתגובות לדבריו אינה אישית, אלא פחות או יותר מאותן סיבות כמו בן משה. אנחנו לא משדרים באותו גל, ולהרגשתי הדו שיח נהיה חסר תועלת בצורה כזאת, וקר מביא לעימותים אישיים, שבהם כמובן איני חפץ.

תגובה למר ארגמן

אין צורך להתנצל תגובותיך היו ראויות ולעניין . לא נפגעתי אישית . אני מקווה שגם אתה לא נפגעת מתגובותיי - למרות שחלקן היה ספונטני-שכן כוונתי הייתה דיון ענייני לשמו ולא חלילה פגיעה אישית

זאת הזדמנות לפרגן לך : אני רואה שהמאמר שלך ניצב מזה כמה ימים בראש טבלת המאמרים הנקראים ביותר. יישר כח !

הרצאה של ד"ר מתתיהו מייזל :כיצד הצליח סטלין לבנות צבא ענק ומנצח

ממליץ להאזין להרצאה המאלפת : סטלין והצבא האדום ד"ר מייזל מתאר כיצד הצבא האדום תחת הנהגת סטלין הפך לצבא שהצליח לנצח את הוורמאכט כפרומו אביא שתי נקודות

1.בשנת 1929 מנה הצבא האדום 800.000 חיילים בעלי ציוד דל צבא שהוא רגלים וחיל פרשים
1934 רפורמה בצבא :דרגות חדשות (למשל מרשל ברית המועצות)
1937 טיהורים נרחבים בצבא סטלין מסלק- מחסל את כל הנאמנים לטרוצקי (שיצר את הצבא האדום) ובמקביל בונה אותו מחדש
1938 הצבא האדום מונה 1.300.000 חיילים וקצינים סטלין מחליט החלטה אסטרטגית :גרמניה היא האיום היא האוייב במלחמה הבאה
1941 הצבא האדום מונה למעלה מ4.000.000 חיילים וקצינים

2. סטלין : האיש הצעיד את ברית המועצות ממדינה אגררית למדינה מתועשת ובגדול(ד"ר מייזל מדגיש זאת וגם משתתף נוסף - אמנון סלע)
מצליח בתשתית התעשייתית שקמה תחת הנהגתו : ליייצר את הטנק t.34 שהיה המתקדם בעולם הצבא האדום בנה מערכת לוגיסטית
שהתאימה גם ללוחמה בקיץ וגם ובעיק ללחומה בחורף

הרצאה זאת היא חולייה נוספת בשרשרת המחקרים של התקופה המאוחרת המצביעים על יכולות הנהגה נדירות

לסיום החלק שלי בדיון זה אני רוצה להבהיר את השילוב הייחודי שהיה בסטלין וכך עלינו לזכור אותו מצד אחד : הבונה גדול של ברית המועצות אותה הפך לשנייה רק לארצות הברית וגם חלקו הענק בהבסת היטלר מצד שני :דיקטטור אכזרי חסר חמלה נגוע בפשעים נגד האנושות

https://www.youtube.com/watch?v=t95DXkP4h20

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מרדכי ארגמן