אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הבית העגול / לואיז ארדריץ'


התמונה של מירב גולן
הבית העגול / לואיז ארדריץ'

הבית העגול/לואיז ארדריץ', מודן

לואיז ארדריץ', ילידת 1954, מיניסוטה, אימה חצי אינדיאנית. סופרת ומשוררת, זהו ספרה הארבעה עשר שפורסם לראשונה ב-2012 וזכה בפרס הסיפור הלאומי לסיפורת. רבים מספריה זכו לפרסים, וברבים מהם היא כותבת על התרבות הילידית.

הנאראטיב פותח ביום ראשון אחד של אביב 1988, המקום הוא שמורת האינדיאנים בדקוטה הצפונית. ג'ו בן השלוש עשרה ואביו, באזיל, שופט, עוסקים בברוא עצים ושתילים, ניכוש עשבים ושורשים ושתילת עצים ושתילים חדשים. הם מבינים שמשהו קרה כי האם, ג'רלדין, מומחית הרשמה בשבט, עדיין לא הגיעה ואף לא הודיעה על עיכובה, דבר שאינו מאפיין אותה. האב התחתן בגיל מאוחר וג'ו הוא הבן היחידי, אבל הוא כמו בן זקונים לאב ולאם. הבן מעורר את חשדו של אביו ושניהם הולכים לחפש את האם הנעדרת כי "נשים אינן מבינות איזו חשיבות הגברים מייחסים לסדירות של הרגליהן. אנחנו מטמיעים את בואן ולכתן בתוך גופנו, את קצביהן בתוך עצמותינו" (עמ' 9). הם מוצאים אותה נוהגת בפראות אך בקבעון מוזר ומבינים שמשהו לא בסדר. בן ואב אוספים את האם ספוגה בקיא ובדם של עצמה רועדת כמו עלה נידף ונוהגים אחוזי טירוף לחדר המיון. שם, בבית החולים, הבן נתקל בציניות ובהשפלה של האנשים הלבנים כלפי האינדיאנים. ודווקא מפיהם הוא מבין מה קרה לאימו. אבא מסביר לבנו שאימו הותקפה. ילד בן שלוש עשרה בלבד מבין בסופו של דבר שאימו נאנסה באכזריות. ילד בן שלוש עשרה מבקש לתפוס את התוקף, אך מבין שמשהו לא בסדר בהתנהלות הרשויות האוכפות. אבא ובן עוברים על התיקים כדי לנסות ולמצוא את זהות התוקף, האב מנסה למצוא את הצדק במערכת והמשטרה לא מצליחה לפתור את המקרה, או לא מתאמצת לפתור את המקרה בשל סיבוכים משפטיים במערכת המשפטית הסבוכה. האם, שעברה טראומה לא מוכנה לחשוף את פרטי המקרה ולכן הפרטים לגבי מה קרה בדיוק נשארים לא ידועים לא רק למשטרה אלא גם לבעלה ולבנה.

התקיפה מערערת את עולמו של ג'ו הן הפיזי והן הנפשי, מבחינתו משפחתו המאוחדת מתחילה להתפורר. הוא מבין שהוא חייב לאחד מחדש את משפחתו, ולהחזיר את הגלגל אחורה ליום שבו אימו היפה תרד מחדרה שבו היא ננעלת, תהנה מהגינה החדשה ותבשל שוב. ג'ו בן השלוש עשרה עובר חוויה באותו אביב שגרמה לו להאיץ את הליך בגרותו. בכדי להחזיר למשפחתו את עולמה מחליט ג'ו לקחת את העניינים בידיים עם עזרה קטנה מחבריו – קאפי, ז'ק ואנגוס. אלו החברים שאיתם הוא עובר את תהליך ההתבגרות המואץ על כל משמעויותיו.

אימו של ג'ו מצליחה למלט מפיה, בסופו של דבר, את שם זירת הפשע – הוא הבית העגול. ג'ו וחבריו מגיעים אל הבית העגול ומנסים להתחקות אחר המקרה, מנסים להבין כיצד פעל התוקף ומה הוא עוד עלול לעשות, וזה מוביל אותם לסיפור משפחתי מסועף אחר ובסופו של דבר לפתרון התעלומה, פתרון שברור מלכתחילה אך בשל אזלת ידם של הרשויות לא היה ניתן לקבוע בוודאות את זהותו ולא ניתן היה להעניש את הפושע.

הספר מסופר מנקודת מבטו של ג'ו, הוא מספר את הסיפור ממרומי גילו, הוא כבר עורד דין בעצמו ומספר את סיפורו שלו באותו יום שאימו הותקפה, היום שבו קרה משהו למשפחתו, היום שבו הוא מחליט לצאת בעצמו למסע אישי, משפחתי ושבטי. הוא אפילו כותב שיתכן שזכרונותיו מאותה תקופה קצת הושפעו ועברו אינטרפטציות, אבל הוא מבין את מה שקרה לו באותו אביב.

זהו אינו סיפור מובהק על אונס. זהו סיפורו של ג'ו, ילד בגיל העשרה שעולמו ואישיותו נלקחו ממנו וממה שהוא מכיר עד כה, סיפור של התבגרות מואצת, סיפור על התפתחות מינית – משיכתו העזה לסוניה המבוגרת ממנו, ועל מסורת תרבותית מיסטית, סיפור על שתייה סמים ואונס.

הבית העגול – זירת הפשע הוא גם נתן לספר את כותרתו. לבית העגול מספר משמעויות: שבטית-שורשית, משפטית, מוסרית, הוא מהווה צומת של כמה תסבוכות בעולמם של האינדיאנים, הבית העגול הוא מסר שדרכו מעבירה הסופרת את רעיונותיה: מבחינה שבטית-שורשית, זהו מבנה טקסי שסיפורו המיסטי ובעל המשמעות בחיי השבט מסופר על ידי זקן השבט (תת סיפור); מבחינה משפטית, הבית העגול נמצא בצומת של טריטוריה שבטית וטריטוריה פדרלית שלכל אחת חוקים שונים. פשע במקום כזה, ידע התוקף, יעזור לו להימלט מעונש ומידי החוק. המורכבות של החוקים מובאת באופן חד בסצנה מרכזית שבה האב, איש רגוע בדרך כלל מוציא מתחתית המקרר תבשיל שקפא אך מעלה עובש וסירחון הופך אותו על השולחן נועץ בו מזלג פה ומזלג שם עד שהתבשיל הופך לעיסה דביקה ודוחה ותוך כדי מסביר לבנו על עיוותי החוקים שמאפשרים לאנס לברוח מעונש, או לכפל המשמעויות של החוקים והגבולות שלהם בין הרשויות השונות. ועוד משהו לגבי החוקים ועיוותם: ספר החוקים שהאבא מכנה התנ"ך – המדריך לחוק האינדיאנים הפדרלי מאת פליקס ס' כהן נזכר רבות בספר, ג'ו לוקח אותו מספר פעמים ומעיין בו בסתר, ומבין שאביו יודע שהוא מעיין בו אך לא אומר דבר; מבחינה מוסרית, הסופרת מבקשת להעביר את המסר כי עדיין אחת מתוך שלוש נשים אינדיאניות נאנסות. לא כולן מדווחות על כך. מעבר לכל, הסיפור הוא סיפור של אדמה ועל המאבק עליה ועל השייכות אליה.

עוד נושא שמטופל בספר זה נושא הנצרות והמרת דתם של חלק מהאינדיאנים לנצרות, יחסם של האינדיאנים לנצרות ועוד.

מהפרק השני והלאה שמות הפרקים הם שמות של הפרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים – הדור הבא", סדרה שהייתה פופלרית באותה תקופה, והייתה נערצת על ג'ו וחבריו והם מרבים לצטט מתוכה. בזכות הסדרה הם מבדילים עצמם מהאחרים. דרך ציטוטים מהסדרה מהדמויות הנערצות הילדים חושבים על התבגרותם שלהם, המינית, השכלית, המעשית וההרפתקנית

הספר קריא, מותח, מסקרן, סוחף, בתרגום יפהפה של סמדר מילוא, פותח לעולם לא מוכר ויחד עם כל זאת – יצירה ספרותית משובחת וחשובה. בסופה של היצירה הנפלאה הזאת אחרית דבר מאלפת מאת ד"ר מיכל סגל ארנולד, שמאפשרת הצצה רחבה יותר לעולמם המורכב של האינדיאנים כמי שחיה במחיצתם מספר שנים, ומסבירה את הנקודות והרבדים החשובים למדי בספר של התרבות האינדיאנית.

תגובות

יופי של סקירה

התרגום - הוא זה שעושה את כל הספר.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מירב גולן