אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הארכיאולוגיה לאן – האוסטרקון מחורבת קיאפה


התמונה של גדעון צור
האוסטרקון מחורבת קיאפה

האוסטרקון מחורבת קיאפה. יוצר: MichaelNetzer . רשיון: Creative Commons Attribution-Share Alike 3.0 Unported

אני עסקתי בחקר, מקור שמם העתיק של אותיות האלפבית העברי. במחקר, נעזרתי גם בכתובת הנקראת 'האוסטרקון מחורבת קיאפה'. כל המומחים התייחסו אל הכתב באוסטרקון ככתב עברי,ונקבע כי לשון הכתוב היא עברית. מכאן שזוהי הכתובת העברית הקדומה  בעולםלדעתי הניתוח האפיגרפי של הכתובת מקיאפה שגוי ביסודו, עקב פענוח לא נכון של האותיות. ולאור זאת, לא ניתן למצוא כל קשר בין הכתוב לבין השפה העברית.

ברכס ההררי שמצפון לעמק האלה קיימות חורבות של ישוב קדום, שמו של המקום במפות ערביות משנת 1880 חירבת קיאפה ((kiafa. באתר נערכו חפירות ארכיאולוגיות, שגולת הכותרת שלהם הייתה מציאת לוח חרס קטן, שעליו תכתובת דיו בכתב הכנעני, מה שנקרא בעגה המקצועית "אוסטרקון", בנוסף נמצאו בחפירות גם חרצני זיתים, על מנת לתארך את האתר נשלחו חרצני הזיתים לחו"ל  לבדיקת פחמן 14. החרצנים הצביעו על טווח גילים הנע בין 1052 ל- 974 לפני הספירה.

וראה זה פלא, דוד המלך על-פי הכרונולוגיה המקראית, החל את מלוכתו בשנת 1010 לפני ספירת הנוצרים. פחות או יותר במחצית טווח הגילים של הישוב הקדום. ומה נוח לחבק את דוד המלך ולקשור אותו למקום, כפי שעשו שלושה ארכיאולוגים, שכתבו ספר בשם "עקבות דוד המלך בעמק האלה". ספר שבלשון המעטה מלא סתירות כרימון, ודי להציץ בעמוד 43 בספר ולהיווכח במשפט המופיע בו – "דור המייסדים של המחקר הארכיאולוגי המודרני נהג לתארך שכבות או מבנים ארכיאולוגיים על פי התאמתם למסורות המקרא" – והנה שם הספר לבדו הותאם למסורת המקרא, שלא לדבר על תוכנו. והרי אין לנו שום שמץ של מושג מי היה דוד המלך, סיפורי המקרא בתקופתו שזורים בינות פנטזיה למציאות דלילה.

מציאת האוסטרקון עוררה התרגשות עצומה בקרב מרבית הארכיאולוגים, התרגשות שמחקה את ההיגיון הצרוף לממצא. ונוצר כורח עז לצרפו למסורת עם ישראל. האוסטרקון חובר באופן אוטומטי לתיארוך חרצני הזיתים, למאה ה-10 לפנה"ס, ולא כפי שכתוב בספר (אבל לא מיושם)   "לשיטתנו יש לתארך את הממצא הארכיאולוגי באופן עצמאי". (עמוד 43)  אבל ראה זה פלא, בחפירות נמצאו קמעות מצריות (חרפושיות), שנבדקו על-ידי מומחים בתחום, שקבעו להם תיארוך בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, כלומר חפצים אלו היו בני כ-150 שנה (לפחות) כשהגיעו לחורבת קיאפה (עמוד 121 בספר). אזי נשאלת השאלה שוב, מדוע דבר דומה לא יכול להתרחש עם האוסטרקון, והתשובה היא, משום שיש בו רק אותיות, ללא תאריך יצור וכאשר רוצים לספחו לעם ישראל אפשר להוציא גם אותיות מדעתן.

חורבת קיאפה ממוקמת כ-5 ק"מ בקו אווירי דרומית לבית שמש. וכזכור על-פי המקרא בבית שמש ישב שבט דן ולאור זאת יתכן ושבט דן ישב בחורבת קיאפה. היות והישוב הקדום נמצא בקרבת תל עזקה, שהיה ישוב פלישתי, פרופ' נדב נאמן היסטוריון מאוניברסיטת ת"א הציע שאתר זה יושב על ידי אוכלוסייה פלישתית. (עמוד 46 בספר)               

ושאלת מיליון הדולר היא – מי היה שבט דן. לפני כשישים שנה העלה פרופ' יגאל ידין ז"ל תיאוריה לגבי מוצאו של שבט דן. במאה ה-13 לפנה"ס פלשו "גויי הים" לארץ כנען, השבט הגדול מבניהם הפלישתים התיישב בדרום ארץ כנען, יחד אתם הגיעו גם ה"דנאים" או ה"דנונה". המקרא מייחס לשבט דן את השטחים שבין נהר הירקון לעיר יפו ומזרחה, המקרא מוסיף לכך חיזוק בשירת דבורה "וְדָן,  לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת" (שופטים ה,א), משמע שבט דן נמצא לחוף ים. בהמשך הפלישתים דוחקים את הדנאים  לעבר ההרים, וגם לכך יש הסבר במקרא " וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי-דָן, הָהָרָה:  כִּי-לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק" (שופטים א,לד). סופר המקרא טועה ומחליף בין הפלישתים לאמורי, אבל ברור מכאן שהדנאים עברו והתיישבו באזור צרעה, אשתאול ובית שמש, וסיפורי שמשון בספר שופטים על המאבקים בין הפלישתים לדנאים מאשרים זאת. ובסיום הדנאים, ככל הנראה בלחץ פלשתי, עוזבים את אזור בית שמש ומהגרים צפונה, לאזור תל דן.  בלבנון נמצא ראש חץ עתיק ועליו הכתובת  "(ח)ץ דני".  לחיזוק טענתו מביא פרופ' ידין את המשפט בברכת יעקב בספר בראשית מט,טז   "דָּן, יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל", כשהדגש הוא על המילה "כאחד".

במאמר הנושא את הכותרת "ממלכת דוד לאור הממצא בחורבת קיאפה" מאת פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, נאמר על אתר קיאפה –

"חורבת קיאפה נהרסה באופן פתאומי, תושבי המקום לא לקחו את רכושם עימם. כפי שמעידים מאות כלי חרס, עשרות כלי מתכת וממצאים אחרים שנגלו על רצפות המבנים. לאחר החורבן המקום ניטש ולא יושב מחדש".

סיפור המעשה בחורבת קיאפה תואם לסיפור המקראי בספר שופטים –

"וּבַיָּמִים הָהֵם, שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ-לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת  -  וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה.  -  וַיִּפְנוּ, וַיֵּלֵכוּ; וַיָּשִׂימוּ אֶת-הַטַּף וְאֶת-הַמִּקְנֶה, וְאֶת-הַכְּבוּדָּה—לִפְנֵיהֶם  -  וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל-עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ.  -  וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ  וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם"

וכאמור בלחץ הפלישתים הדנאים מגויי הים, עוזבים את אזור בית שמש ועולים לצפונה של ארץ כנען. סביר להניח שלאור המסע הארוך הצפוי להם, מאזור בית שמש לאזור דן, הם לוקחים עמם כבודה מועטה. ולכן בחורבת קיאפה נשאר רכוש רב.

ניתן להניח שעם מעבר הדנאים צפונה, נוצר חלל ריק מכוחות במעלה ההר שנוצל על-ידי הפלישתים לתנועה מזרחה. כפי שהמקרא מספר לנו בספר שמואל – "וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים, כִּי-מָשְׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ כָל-פְּלִשְׁתִּים, לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד; ...  וּפְלִשְׁתִּים, בָּאוּ; וַיִּנָּטְשׁוּ, בְּעֵמֶק רְפָאִים. - וַיֹּסִפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים, לַעֲלוֹת; וַיִּנָּטְשׁוּ, בְּעֵמֶק רְפָאִים" כל זאת מסופר בתחילת ימי מלכותו של דוד המלך. ובערוב ימיו של דוד המלך, המקרא מספר סיפור דומה – " וְחַיַּת פְּלִשְׁתִּים, חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים... וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים, אָז בֵּית לָחֶם... וַיִּתְאַוֶּה דָוִד, וַיֹּאמַר:  מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם, מִבֹּאר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר.  וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ-מַיִם מִבֹּאר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר, וַיִּשְׂאוּ, וַיָּבִאוּ אֶל-דָּוִד"  ומקטע זה אנו למדים שבבית-לחם נמצא מושל פלישתי. ודרך הגב, בית-לחם נמצאת בדיוק 20 ק"מ מזרחית לחורבת קיאפה.

ואם אעשה שימוש בציר זמן תולדות עם ישראל, ניתן יהיה לקבוע פחות או יותר את מועד עזיבת קיאפה. בפעם האחרונה בו מוזכרים הדנאים במקרא, היה בתקופת שמשון הגיבור שחי משנת 1099 לפנה''ס ועד שנת 1059 לפנה''ס. בפעם הראשונה במקרא בו מוזכר הישוב דן בצפון, היה בתחילת ימיו של שמואל הנביא, "וַיֵּדַע, כָּל-יִשְׂרָאֵל, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע:  כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל" (שמואל א ג,כ). מבחינת ציר הזמן שמואל חי לאחר שמשון, משנת 1059 לפנה''ס ועד שנת 1007 לפנה''ס. כך שמועד עזיבת הישוב בקיאפה, היה אמור להתקיים, בין שנת 1059 לפנה''ס לבין שנת 1039 לפנה"ס בקירוב.

דוד המלך החל את מלוכתו בשנת 1010 לפנה"ס, משמע שבמועד זה הפלישתים שמעו שדוד נמשח למלך והם עולים מזרחה למלחמה, ומכאן ברור שחורבת קיאפה במועד זה כבר ננטשה מתושביה. בנקודה זו המקרא סותר את עצמו, הפלישתים עולים לעבר ירושלים, ואילו דוד נמשח למלך בחברון. אבל, מן האמור ברור שאין כל קשר בין דוד המלך לחורבת קיאפה, המקום נעזב עוד לפני הכתרתו של דוד למלך.

ובחזרה לאוסטרקון, וכפי שכתבתי קודם לכן, גויי הים הפולשים למישור החוף, לאזורי המחיה של הפניקים לומדים מהם ככל הנראה את רזי הכתב הכנעני, וכך עולה האפשרות שגם הדנאים למדו את הכתב מהפניקים.

וכאמור, הרצון לנכס את האוסטרקון למורשת עם ישראל, חצה את גבול הטעם הטוב, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במאמרים השונים שנכתבו עליו, אבל אני אתרכז רק בספר הנזכר לעיל (עמוד 1 במאמר) -

"והתגלתה בו כתובת עברית" (עמוד 44) -  המשפט בא לאמת, ללא כחל ושרק, את גרסת המחברים  למאה ה-10 לפנה"ס לימי דוד המלך.       

"בשלב הראשוני של מציאת החרס נראתה תופעה ברורה לעין: צורת האותיות קדומה מאד, ומזכירה את סגנון הכתיבה הכנעני, של תקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת" (עמוד 124) - ובקיצור מהמאה ה-20 ועד למאה ה-12 לפנה"ס. בדיוק כפי שאני טוען, אבל קטע זה עומד בסתירה מוחלטת למשפט הקודם, הכתב לא יכול להיות עדיין עברי.    

"מי שכתב את הכתובת כתב אותה לתומו בשפה ובכתב שהיו מובנים לו ולבני זמנו" (עמוד 126) – משפט זה מוחק למעשה את שני הקטעים הקודמים, השפה הכנענית דוברה על-ידי כל עמי האזור. וממנה התפתח הכתב הכנעני, וגם אנחנו דוברים כיום מילים רבות שהיו בשימוש הכנענים לפני כ-4000 שנה. ואפילו המקרא מאשר ששפתנו הקדומה הייתה כנענית. "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן, וְנִשְׁבָּעוֹת, לַיהוָה צְבָאוֹת: " (ישעיהו עט,יח)  על-פי המשתמע מן הספר כותב הכתובת היה גורם זר, ולא כנעני. וכאן עולות בליבי רק שתי אפשרויות לגורם שכתב את הכתובת: האחת גויי הים, בעת שהגיעו לאזור במאה ה-13 לפנה"ס, ועדיין לא דיברו כנענית אבל עברו לכתוב בכתב הכנעני בשפתם, יוונית מיקנית או שפה אירופאית ארכאית אחרת, כפי שעשו הארמים שכתבו ארמית בכתב הכנעני. והאפשרות השנייה היא חייזרים.               

"לכן קבע האפיגרף חגי משגב כי לשון הכתוב היא עברית. מכאן שזוהי הכתובת העברית הקדומה בעולם. האוסטרקון מעיד על יכולת כתיבה בתחילת המאה ה-10 לפסה"נ ביהודה" (עמוד 130) – ושוב האדרת המקרא מנצחת את הארכיאולוגיה ומפילה אותה לקרשים, תוך כדי ביטול שני הקטעים הקודמים (עמודים 124,126). קטע זה מעורר תהיות. אני מחזיק בידי מאמר שכותרתו "האוסטרקון מחורבת קיאפה", שחגי משגב היה בין שלושת כותביו, שיצא לאור לקראת יום עיון של רשות העתיקות והמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ב- 15 אוקטובר 2009.  ובו כתובים דברים אחרים מן הכתוב בקטע זה - "הכתב מזוהה בבירור ככתב שכונה עד כה כ 'פרוטו כנעני' "  (עמוד 2)              "הכתב שבו נכתב האוסטרקון הוא 'פרוטו כנעני'. מונח זה מציין את השלב הקדום של האלפבית"  (עמוד 3)"עתה בא האוסטרקון מחורבת קיאפה-שעריים, שגם הוא נושא כתובת כנענית מובהקת"  (עמוד 6)     "עדיין יש בו מאפיינים של הכתב הכנעני"  (עמוד 6)  כולי תקווה שיבוא מישהו, ויסביר לי את הניגודים התהומיים שבין הספר לבין המאמר.

ואת מעשה החלם הגדול מכולם עשה מוזיאון ישראל, כפי שמופיע באתרו על האוסטרקון מקיאפה -         

תכתובת(?) בעברית בכתב פרוטו-כנעני 
חורבת קיאפה 
תקופת הברזל II המאה ה- 10 לפני הספירה 
דיו על חרס 
גובה 14.5 ס"מ, רוחב 16.5 ס"מ 
רשות העתיקות 
 מספר ר"ע: 2010-149 

אם הכתובת היא בעברית היא לא יכולה להיות בכתב פרוטו-כנעני, שהוא קדום יותר ושייך לתקופה הכנענית ואפילו השם אומר זאת, ואם הכתובת היא בכתב פרוטו-כנעני היא לא יכולה להיות תכתובת בעברית ולא להשתייך למאה ה-10 לפנה"ס. ולכן הציבו בכותרת (?) סימן שאלה, הוסיפו אותו  כדי שיפתור את הבעייתיות בכותרת, וישמש כעלה תאנה למי שכתב את הכותרת.

לאחר והשלמת מרביתו של המחקר ונהירים לי כיום מקורות שמם של מרבית אותיות האלפבית. החלטתי לבחון את אשר עשיתי עד כה, לשם לכך הכנתי רשימה חלקית של אנשי האקדמיה בארץ שעניינם בארכיאולוגיה, ובתת המקצוע אפיגרפיה, המהווה ענף מתחום מדע הארכיאולוגיה, העוסק בחקר בלשני של כתובות ובניתוחם.'  ושלחתי להם דוגמאות של מספר אותיות שהמחקר לגביהן הסתיים. על מנת לעודד את האנשים לענות לי, שלחתי אותיות בעלות עניין לאותם האנשים. ואני מתמקד באותיות המציגות את הבעייתיות שבאוסטרקון מקיאפה מהיבט התיארוך.  וכמובן תשובות האנשים היו מעניינות, אבל היה מעניין יותר לגבי אותה קבוצת מלומדים שלא ענתה ולא חזרה אלי, ולהלן שמותיהם  –

מר ג'יימס סניידר – מנכ"ל מוזיאון ישראל __ גב' אוסנת מיש ברנדל – אוצרת לתקופות קדומות, מוזיאון ישראל __ מר סער גנור – רשות העתיקות __ גב' חנה הירשפלד – עורכת כתב העת חדשות ארכיאולוגיות מרשות העתיקות __ פרופ' שמואל אחיטוב – אוניברסיטת בן גוריון __ ד"ר עדה ירדני – האוניברסיטה העברית __ פרופ' איל רגב – אוניברסיטת בר אילן __ פרופ' עודד ליפשיץ – אוניברסיטת ת"א

ועתה אעבור לכל אותם האנשים שכן ענו לי, אם כי חלקם ענו שהם לא עוסקים התחום. אבל קודם לכן ניתן לומר שכל אלה שעניינם באוסטרקון, בלי יוצא מן הכלל, תומכים בתפיסה, שחרצני הזיתים מתארכים את זמנו של האוסטרקון. למרות שעד היום חלק מהאותיות לא זוהו, הכתב ברובו לא פוענח, ואוסיף עוד מצדי שחלק מזיהוי האותיות שגוי  –

פרופ' ישראל פינקלשטיין – אוניברסיטת ת"א __ פרופ' זוהר ליבנת – אוניברסיטת בר אילן __  פרופ' בנימין זאס – אוניברסיטת ת"א __ פרופ' אשל אסתר – אוניברסיטת בר אילן __  ד"ר חיה כץ – האוניברסיטה הפתוחה __ פרופ' יוסף גרפינקל – האוניברסיטה העברית __  פרופ' נדב נאמן – אוניברסיטת ת"א __ ד"ר חגי משגב – האוניברסיטה העברית __ ד"ר חיים גיטלר – אוצר ראשי לארכיאולוגיה, מוזיאון ישראל __ ד"ר ערן אריה - אוצר לארכיאולוגיה של ימי הבית הראשון והתקופה הפרסית מוזיאון ישראל, ירושלים

כל שהתשובות שקיבלתי על האוסטרקון מקיאפה, קפואות בתיארוך הזיתים. הארכיאולוגיה כאילו שקעה במקומה ולא ניתן להזיזה.   וכאשר אני קורא את שכתבו כל אותם מלומדים, בספר הנ"ל ובמאמרים נוספים העוסקים בכתובת, אני נוכח לדעת שהם לא השכילו לרדת לעומקו של הכתב הכנעני, או יותר נכון לתהליך התפתחותן של אותיות כתב זה. ואם אני חוזר למסמך מ- 15 אוקטובר 2009, לקראת יום העיון בארכיאולוגיה. אני מוצא משפטים שלדעתי שאינם נהירים לכותביהם –

"בתחילתו היה זה כתב תמונות (פיקטוגרפי), שכל תמונה בו ייצגה עיצור אחד מתוך שלושים." [עמוד 3 (112)] – אני הייתי כותב זאת אחרת – היו בו שלושים ציורים שייצגו בהדרגה 22 עיצורים.

"עדיין אין אנו יודעים באיזו שפה נכתבו אותן כתובות ראשונות, ואפשר שכתב זה היה בשימוש של דוברי מספר שפות שונות." [עמוד 3 (112)] – הכיצד דוברי שפות שונות? והרי אני יודע כיום את שמות האותיות כפי שקרא להן הכנעני לפני כארבעה אלפי שנים. ושמות אלו המשיכו מהשפה הכנענית לשפה העברית שאנו דוברים כיום. הכתב הכנעני נוצר על בסיס השפה הכנענית. ושוב אני חוזר את שכתבתי קודם לכן, בארצנו הקדומה דוברי שפות אחרות היו רק "גויי הים", כמובן כאשר הגיעו לכנען, אבל לאחר מכן הם עברו לכתוב בכתב הכנעני.

"האות טי"ת: ...וצורתה הקלסית: עיגול ובתוכו צלב..." [עמוד 9 (118)] – להלן ההסבר לציור האות הנ"ל, אם נחזור לאחור במכונת הזמן, ונהפוך לכנעני מלפני 4000 שנה, ונחפש במילון הכנעני שם לאות המתחילה ב-"ט", מתחום החי הצומח והדומם, נמצא את המילה "טבור" וכיצד מציירים טבור, לוקחים עגול ומציירים עליו שני ישרים הניצבים זה לזה (בצורת צלב). הנקודה בה שני הקווים מצטלבים, מציינת את טבורו (מרכזו) של המעגל.   ו"טבור" היה שמה הראשון של האות "ט".

האות למ"ד: "...שבאחת מהופעותיה קצה אחד של הקו העגול מתלפף לתוך האות ויוצר כעין תחילת ספיראלה" [עמוד 9 (118)] – מי שכתב זאת הגיע למטרה אבל החטיא אותה, חסרה לו מילה בכנענית, "לולאה" – וזהו שמה הראשון של האות  "ל".

"האות שי"ן: דמוית הספרה 3" [עמוד 10 (119)] – באם ניקח את הספרה 3 ונשכיב אותה בצורה אופקית, נקבל אנטומית ציור חזה של אישה.    וזהו שמה הראשון של האות  "ש" - "שדיים"

כל ההסברים שהצגתי כאן, וכמובן שקיימים נוספים, מחזקים את אשר אמרתי קודם לכן. שהארכיאולוגיה לוקה בחסר בשאלת התפתחותו של הכתב הכנעני. שכמובן מהווה את הבסיס לכתב העברי.

כפי שאני נוכח כל המומחים מתייחסים אל הכתב באוסטרקון מקיאפה ככתב עברי, ואזי נשאלת השאלה מהו הכתב העברי הקדום, ומתי הוא החל? והרי עדיין לפני שישראל קרם עור וגידים, השפה הכנענית כבר דוברה ונכתבה על-ידי כל עמי האזור.  על דעת סופרי  המקרא, הכתב והשפה העברית אינם קיימים, השפה נקראה בראשונה כנענית ולאחר מכן שפה יהודית, וזאת לאחר העלמות הכנענים (להוציא את הפניקים) וממלכת ישראל, והשארות מחוז יהודה לבדו.

הארכיאולוגיה מצמידה את תיארוך תחילתו של הכתב העברי, לסיפא של המאה ה-11 לפנה"ס, או לתחילת המאה ה-10 לפנה"ס, ועל-פי המקרא לתחילתה של הממלכה המאוחדת. היות ולא נמצאו כתבים, מתקופה זו, שניתן לשייכם בוודאות לכתב העברי, בא האוסטרקון מקיאפה לתת מענה לכך. אתר קיאפה הוכר כאתר יהודאי ממספר טעמים שאחד מהם היה, היעדר עצמות חזיר, כפי נמצאו באתרים פלשתיים, ולא נמצאו באתרים המוכרים כיהודאים.

הנקודה הזאת מעלה בליבי תהיות, האם מישהו בחלד יודע, מה היו מנהגי הדת היהוית במאה ה-10 לפנה"ס. ואני קורא לה כך, משום שממצאים ארכאולוגיים (לפחות שלושה) מצביעים על-כך שיהוה היה השם היחידי של האל, בעת ההיא וגם שלוש מאות שנה מאוחר יותר. מעבר לכך, קיימים שני ממצאים ארכאולוגיים נוספים, המצביעים על-כך שמאתיים שנה מאוחר יותר, יהוה היה נשוי עדיין באושר לאשרה. ובמרחב שבין בית-אל לבאר שבע, הידוע כאזור יהודה, נמצאו כ-850 צלמיות (פסלונים) של האשרה, המשויכות למאות ה-8 עד ה-6 לפנה"ס . כך שלא ניתן לקחת מנהגים המופיעים במקרא, ולהקדימם מאות שנים קודם לכן, כאילו היו כבר שם.

ולסיום הייתי מוסיף את דעתי לכתובת מחורבת קיאפה -

הניתוח האפיגרפי של הכתובת מקיאפה שגוי ביסודו, עקב פענוח לא נכון של האותיות. ולאור זאת, לא ניתן למצוא כל קשר בין הכתוב לבין השפה העברית, בניגוד לדעת המומחים שעסקו בכך.

הכתובת שורטטה על-ידי ארבעה מומחים מהתחום – ד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית, ד"ר עדה ירדני מהאוניברסיטה העברית, פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה ופרופ' אמיל פוך.

הכתובת כתובה בחמש שורות, שביניהן נמתחים קווי הפרדה. האות הראשונה בשורה החמישית זוהתה על-ידי כל המומחים כ-"ס" או כ-"ח".  לצערי אף אחד מהם לא קלע למטרה,   אין מדובר כלל באות אלא בכתם דיו. הכותב הקדום לאחר שטבל את המכחול בדיו, הניח אותו בקצה החרס על מנת ליצור את קו ההפרדה בין השורה הרביעית לחמישית. ובכך נוצר הכתם שממנו ממשיך קו ההפרדה. תופעה דומה קיימת גם באות הראשונה של השורה השלישית, לאחר שחלק מהמומחים זיהו כתם דיו זה כאות. האות ה-11 או ה-12 או ה-13 בשורה השנייה, מותנה במומחה ששרטט זאת, או בצורה אחרת,   האות הנמצאת כביכול בין ה-שי"ן לבין ה-טי"ת - איננה כלל אות, אלא קטע מקו ההפרדה בין השורה השנייה לשלישית. 

הכתובת עברה ניתוח פליאוגראפי לפענוח הכתוב בה, על-מנת לזהות את זמנו של הטקסט. את המחקר הראשוני ערך חגי משגב, ובהמשך עדה ירדני, פרופ' אהרון דמסקי מאוניברסיטת בר אילן ופרופ' שמואל אחיטוב מאוניברסיטת בן גוריון. כתוצאה מפענוח שגוי של חלק מהאותיות, לניתוח הטקסט אין כל קשר לכתוב בכתובת.

השורה הראשונה של הכתובת פוענחה כ- "אלתעש?ועבדא?" או בעברית "אל תעש ועבד א(ת)". אבל עם אתקן את פיענוח האותיות כהווייתן, נקבל את המשפט הבא "אטתעאהטח?א" משפט בג'יבריש ולא בעברית. וגם אם אני טועה באות אחת או שתיים,  ניתן לומר בוודאות שהאות המזוהה על ידי המומחים  כ-שי"ן היא למעשה האות אל"ף, כך שהמלה "תעש" איננה קיימת בכתובת.  "לדעת האפיגרף חגי משגב, בהסתמך על המילה  'תעש' (לעשות),  לשון הכתובת היא עברית" (מאמר של יוסף גרפינקל – הקמת ממלכת יהודה). וגם המילה 'עבד' איננה קיימת בכתובת.

השורה השנייה נפתחת על דעת המומחים במילה 'שפט', היות ואות המרכזית במילה עשויה להיות גם גימ"ל ולא פ"ה, כך שהמילה תיכתב כ-'שגט', מילה חסרת משמעות בעברית. המומחים חלוקים על המילה בסופה של השורה 'שפט' או 'אלט'. כפי שהסברתי קודם לכן, האות במרכזה של המילה איננה כלל אות, אלא קו הפרדה בין השורות, כך שהאות שי"ן הינה האות האחרונה בשורה, ואילו האות טי"ת שייכת לשורה השלישית.

בשורה השלישית המומחים מאתרים את המילה 'בעל', אבל לצערי במקום כתובה מילה אחרת, '?לח'. האות הראשונה אינה מזוהה, האות השנייה הינה למ"ד ולא עי"ן ואילו האות השלישית היא חי"ת ולא למ"ד.

בסופה של השורה הרביעית נמצאת לדעת המומחים המילה 'מלך', האות המרכזית איננה ברורה, אבל היא איננה דומה כלל לאותיות ה-למ"ד האחרות שבכתובת. האות השלישית דומה יותר לאות צד"י הארכאית מאשר לאות כ"ף.

המילה הראשונה בשורה החמישית חלוקה בין המומחים, 'סרן' או 'חרם', וכפי שציינתי קודם לכן, האות הראשונה בשורה זו איננה כלל אות אלא כתם דיו. האות השנייה שהיא למעשה הראשונה, עשויה להיות האות בי"ת ולא האות רי"ש, כך שגם מילים אלו אינן קיימות בכתובת.

תגובות

שאלה לכותב

מה הקשר בין עברית לכנענית, הרי שתיהן שפות שמיות. האם יכול להיות שה-lingua franca בתקופת דויד היא כנענית ועברית היא שפה לא מדוברת כמעט? ואם כן, עדיין הלוח יכול להיות קשור לתושבים ממוצא עברי שגרו באיזור.

שאלה שניה - האם בכלל יש חשיבות לאמת או בעצם לנרטיב שיוצר אמת. והרי בתקופה זו שאנו נאבקים על צדקת דרכנו בארץ הזאת כעם ששורשיו נטועים בה, האם לא יהיה מן הראוי להכפיף את המחקר לצרכים הלאומיים, לפחות עד יעבור זעם ועד שמקומנו כאן יהיה בטוח. הפלסטינים עושים בדיוק את זה שהם מחפשים להם כל מיני שורשים כנעניים.

התמונה של גדעון צור

תגובה

שלום
הכנענים גרו במרחב עדיין לפני שקמה היישות הישראלית. עמים חדשים שקמו או הגיעו לאזור עברו לדבר בכנענית, כדוגמת ישראל וגויי הים (פלישתים, דנאים, ת'כרים ). בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס תקופת דוד המלך הכנענים החלו להעלם מהאזור, השארית האחרונה שלהם היו הפניקים באזור לבנון.
אני מחזיק בידי תצלום מארצות הברית הנושא את הכיתוב האבות המייסדים, בתצלום נראים 4 מנהיגים אינדיינים על רקע 4 הנשיאים האמריקיים בהר רושמור. האבות המייסדים שלנו היו בחלקם או ברובם כנענים,.

העברים הם נענים

אני קראתי שהעמים העברים מקורם בסוריה. הם היו עמים כנעניים שפיתחו תרבות מונותאיסטית ייחודית. מילים בעברית כמו "אל" הן מילים כנעניות. סיפור יציאת מצריים הוא מיתוס מכונן ולא יותר מזה.

אם "סיפורי המקרא בתקופתו שזורים בינות פנטזיה למציאות דלילה"

אז כיצד אתה מבסס עליהם את התיזה, הדי מוכרת ושכיחה, ששבט דן - הדנאים, היו אנשי יורדי ים שנרדפו ע"י אחיהם הפלישתים?
אתה לא יכול להחזיק את המקל משני קצותיו.

'הכנענים' זה שם כללי של ערב רב של שבטים יושבי ארץ כנען, כפי שהמצרים קרו לארץ, ובמצרית כִּנַחֻ' או כִּנַחְ'נַ. סביר שיושבי הארץ הראשונים אכן נקראו כנענים ועל שמם נקראה הארץ בפי עמי הסביבה. נהוג לדבר על 'שבעת עמי כנען' , החיתי, הפריזי, חיווי, האמורי, הכנעני, הגרגשי, היבוסי, למרות שמדובר על שבטים קטנים יחסית, או מהגרי עמים גדולים שגרו ברחבי המזרח העתיק, כמו החיתים, הפריזים החיווים והאמוראים שכנראה מקצב מאנשיהם נדדו עם התפוררות המבנה הישן במזרח הקדום בעיקר בשל בצורת קשה שערכה עשרות שנים והיא מתועדת למאה ה-12 לפנה"ס.

לגדעון צור: משהו על קייאפה ועל ארכיאולוגיה+

המאמר שלך מעניין מאיר עיניים תורם ומחזק את הבנתי שאין קשר בין הכתוב לבין השפה העברית . יחד עם זאת מפריעה לי התייחסותך אל הארכיאולוגים
אל גישתם ובכלל כאילו הם מקשה אחת להלן אני מתיייחס רק לאסכולה התל אביבית: אסכולה זאת רואה בתנ"ך טכסט תיאולוגי- ספרותי ולא מסמך היסטורי
על מנת לדעת מה היה מתקיים שילוב של לימוד ובירור היסטוריה של העת הקדומה עם ארכיאולוגיה כאשר התנ,ך הוא כלי עזר היכול לפעמים לסייע אבל הוא לא בסיס
מהמאה 11 החל לחלחל כתב אלפאביתי אל הערים הפינקיות כתב פרוטו- פיניקי זה היה בסיס לתהליכים שיביואי בהמשך: מעצמות העל נסוגו( המצרים) או התפוגגו( החיתים)ואפשרו בכך צמיחה של ממלכות טריטוריאליות- ממלכות ארמיות ממלכת ישראל ממלכת יהודה מואב עמון וכל אחת מהן פיתחה ורסיה ייחודית מבסיס זה וכך באה לעולם העברית הקדומה כאשר בממלכת יהודה היא מתגלה רק לקראת סוף המאה 8 לפנה"ס(למשל על בולות)
מכל מקום :מזוית ראייה היסטורית המאה ה10 לפנה"ס אינה חלק ממשי מההיסטוריה של עמנו נקודת האפס היא במאה ה9 לפנה"ס כאשר עומרי מייסד את ממלכת ישראל הצפונית ולקראת סוף המאה ה9 והמשכה במאה 8 מתחילה להתגבש גם ממלכת יהודה שתי ממלכות שעיקר אוכלוסייתן הייתה ממוצא כנעני
בתוספת אלמטים אחרים (שבטי נוודים כפריים שישבו בשפלה באזור קייאפה בית שמש )ולקראת סוף המאה ה8 השתלבו/ סופחו ליהודאים היורדים מהרי יהודה מערבה לשפלה . מה שברצוני בעצם לומר שהאסכולה התל- אביבית היא שילוב מובנה של לימוד היסטוריה- ארכיאולוגיה - ותרבות העת הקדומה ומכאן הייתה דחייה מוחלטת של פירוש גרשון גליל לאוסטרקון ו כך הפרספקטיבה ההיסטורית לקייאפה וזה ממש לא משנה שפרופסור נדב נאמן חושב שמדובר בתושבים פלישתיים באתר פלישתי שפרופסור ישראל פינקלשטיין חושב דווקא שמדובר באתר קצה של הממלכה הצפונית (שבניגוד ליהודה הדרומית כבר הייתה קיימת) או שפרןפסור עודד ליפשיץ חושב שלו היו שואלים באותה תקופה אותם אנשים שגרו בקייאפה או בכלל בשפלה מי הם ולמי הם שייכים הנשאלים לא מסוגלים להשיב לא היה אכפת להם (עד הפיכתם והפיכת השפלה לחלק ממלכת יהודה בתהליך שהחל בסוף המאה 9 והתגבר במחצית המאה ה8 כאשר בסוף המאה ה8 לפנה"ס יהודה היא כבר ממלכה ל ממש ולא איזה צ'יפדום שולית )
הכנענים בארץ ישראל הפכו לישראל הקדום לפיניקים חלקם התמזג עם פלישתים ועם ארמים חלק מהכנענים שהפכו פיניקים הגיע לצפון אפריקה וייסדו שם את העיר קרתגו
ןמילה אחת על דת:ישראל הקדום היה עם פאגאני ממש כמו כל שכניו יהווה היה אחד האלים ויפה שהזכרת שהייתה לו בת זוג- אשרה עם ישראל
עם עובד אלילים ניצנים של חשיבה מונותאיסטית אנו מאתרים בתקופת יאשיהו ויתכן שחלק האליטה הירושלמית שינה כיוון וזנח את הפולותאיזם אבל רק מורבן נבוכדנאצר(586 לפנה"ס) אפשר להכתיר כנצחון המונותאיזם ושקיעת הפולתאיזם

י

אולי אין למי להאמין

בספרם יהודים ומילים כותבים עמוס עוז ובתו פניה כי באוסטרקון מקיאפה זוהתה רשימה של נדכאי
החברה, ומכאן כבר החברה העברית הקדומה דאגה לחלש וכהנה וכהנה כיד ההשראה.
האם לגיטימי לנצל כך את פסת החרס הזאת?

העניין הוא לא למי להאמין אלא מה אנו יודעים

אלף שנהקודם היונהוגים כבר חוקי חמורבי כך שדאגה לחלש לא הייתה המצאה של החברה העברית

התמונה של גדעון צור

האוסטרקון מקיאפה

האוסטרקון כפי שאמרתי פוענח באופן שגוי, כך שאין בו מילים בעברית, וכל השאר זה המצאות.

התמונה של גדעון צור

האוסטרקון מקיאפה - תיקון טעות

אני כתבתי במאמר שכל המומחים התייחסו אל הכתב באוסטרקון ככתב עברי, ומסתבר כי קיימים שני חוקרים פרופ' נדב נאמן מאוניברסיטת ת"א וכריסטופר רולסטון, הגורסים שהכתב באוסטרקון הוא כנעני ולא עברי, כפי שכתבתי במאמר.

החוקרים אינם סבורים שהאוסטרקון כתוב בעברית

למיטב ידיעתי החוקרים באוניברסיטת תל אביב -ולא רק נאמן- לא מתייחסים אל הכתב כאל כתב עברי גם הפרופסורים נדב נאמן גם ישראל פינקלשטיין
גם עודד ליפשיץ קובעים שהכתב על האוסטרקון בקייאפה הוא כתב פרוטו כנעני הבדל הוא בין בכתב לשפה פרופסור נאמן חושב שזה כתב פרוטו כנעני
הכתוב בשפה הכנענית הפרופסורים פינקלשטיין וליפשיץ (ולדעתי גם אחרים מהחוג)מזהים בודאות כתב פרוטו כנעני אבל לא בטוחים באיזהשפה הוא כתוב . הם מסכימים ש 1. הכתב הוא לא כתב עברי אלא כתב פרוטו כנעני. 2 על סמך הממצאים הארכיאולוגיים יחד עם הקונטכסט ההיסטורי. התיזה
של גרפינקל וגרשון גליל איננה קבילה(כלומר כתוב בכתב עברי המעיד הקשר לממלכת יהודה)

אתה מטעה

גורפינקל וגליל מדברים על האוסטריכון שכתוב מילים עבריות בכתב פרוטו-כנעני, בטרם או במקביל להתפתחות הכתב העברי-פיניקי. פענוח קובץ האותיות שיוצר משמעות למילים ותואם את הידוע לנו על העברית רק מוכיח שהצעתם היא הסבירה והטיבעית ביותר. אם תנסה לפענח את הכתב בשפה כנענית או יוונית לא יצאו ממנו מילים אלא רק בליל אותיות.

מעבר לכך, הטקסט הכתוב זהה לסגנון ולתוכן המופיע בסיפרי התורה, בעיקר בספרי במדבר ודברים. טקסט כזה ומנהגים כלאה לא היו נהוגים בקרב גויי הים.

תשובה ליצחק שם טוב

החוקרים הנכבדים מטעים, הם משייכים את הכתובת לסופה של המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בעת הזו הכתב הפרוטו-כנעני כבר לא קיים, ראה הכתובות הפניקיות מגבל. פענוח האותיות שגוי ולכן אין כל משמעות למילים. אתה יוצר משהו רחוק מהשפה הכנענית, עם ישראל בתקופת המקרא דיבר בשפה הכנענית, ראה דברי הנביא ישעיהו, כל עמי האזור דיברו בשפה זו.

עקביות

גיורא, או שאנו צאצאי הכנענים, או שלעם העברי אין קשר להם ועלינו לחפש את מוצאו במקרא. אני מעדיף את ההסבר הראשון.

משהו להערתו של יעקב לוי

אתה צודק בהחלט בדיסציפלינה הקרוייה תנ"ך או תולדות המיתוסים הקדומים העברים הם צאצאי אברהם אבינו שהתגלגלו למצרים והפכו שם לעם בדיסציפלינה הקרוייה היסטוריה של המזרח הקדום -הכוללת גם את ההיסטוריה הקדומה של העם שלנו- והמנסה לשחזר מחקרית ואקדמית את ההיסטוריה של האזור ישראל הקדום הוא בעיקרו אוכלוסייה כנענית ילידית אליה נוספו יסודות ארמיים וניאו חיתיים בצפון
שבטים נוודים ממזרח ומדרום. המקרא הוא יצירה ספרותית - תיאולוגית אך לא היסטורית וזאת מכיון שיש פער של מאות שנים בין כתיבת המקרא לבין המאורעות המסופרים בו למעשה רק הפרקים האחרונים בספר מלכים ב ויתכן שגם פרקים מסויימים בספר ירמיהו הם גם מקורורת היסטוריים

גדעון צור,אז מה ההצעה שלך לפענוח האוסטרוקון?

אם יש לך בכלל כזאת...

האוסטרקון מקייאפה

היות ואוסטרקון איננו כתוב בשפה הכנענית, אני יכול לזהות את צורת האותיות, אבל ללא פשר הכתוב. הכתובת מזכירה לי את הכתובת מעזבת צרטה, אם כי כתובת קייאפה קדומה יותר.

שאלה למר גדעון צור

לאור הניתוח המענין שלך לגבי הכתובת,איך תתמודד עם הכתובת "אשבעל" שנמצאה לאחרונה באותו אתר ע"ג כד?

התמונה של גדעון צור

כתובת הכד

לכל האנשים הסובבים את אתר קיאפה, קיים קושי להיפרד מדוד. לכתובת על הכד לא ניתן למצוא קשר לתקופת המלוכה של דוד המלך. הכתובת לדעתי קדומה יותר. האותיות א, ש, ב – עדיין מסובבות. האותיות ע, נ, ל – קדומות יותר מימי דוד. בין המילים קיימת הפרדה על ידי קווים. שיטה שהייתה קיימת לפחות מ-1200 לפנה"ס ועד ל- 1000 לפנה"ס. צורת הכתב מזכירה את הכיתוב, על ראשי חיצים שנמצאו באל חאדר , ליד בית לחם. ועליהם היה הכיתוב "חץ עבד לבאת" ו"בן ענת". ראשים אלה משויכים לסביבות המאה ה-12 לפנה"ס. השם בכתובת "אשבעל" הוא למעשה "איש בעל" היות ובתקופה ההיא, לא נעשה עדיין שימוש באימות קריאה – א,ה,ו,י בתוך מילה, סיומת השם "בעל" בשמות אנשים, מקורה בשמות פינקיים. ודרך אגב בכתובת חסרות ככל הנראה שתי מילים בהתחלה. המילה השנייה בת 2 אותיות, כשהאות הראשונה היא "פ" היות ואחריה נשאר מקום צר לאות צרה, הייתי מאמר על "כ" כך שהמילה היא "פך" וניתן לומר פך אשבעל. לאור כתובת זו הייתי משנה את גרסת הכתובת הקודמת. ואומר שלוח החרס שימש ללימוד כתיבה. לכן ישנם קווי הפרדה בין השורות, לכן האותיות שונות אחת מהשנייה. לכן האותיות מסובבות. ולכן לא ניתן לקרוא את הכתובת כי זה ג'יבריש. נכתבו רק אותיות ללא קשר ביניהם.

אפשר לומר שיותר משאנשי האסכולה הירושלמית דבקים בתנ"ך

אנשי האסכולה התל-אביבית נרתעים ממנו.

אינני בר הכי לקבוע מסקונתיו של מי אמינות יותר, אולם הצורך הכמעט כפייתי של אנשי אסכולת תל-אביב לגמד, למזער ולהעלים את התנ"ך (ויחד איתו את הזיקה של עם ישראל לארץ ישראל) זועק לשמים.

ואם אין כאן עירוב של פוליטיקה עכשוית במחקר הקדום - אז אינני יודע עירוב מהו.

תגובתך המצערת על" האסכולה התל אביבית"

מעידה על חוסר התמצאותך בנושא זה . אני ממליץ לך להתעניין וללמוד נושא זה לקשור בין "האסכולה התל- אביבית" לבין"לגמד למזער להעלים את התנ"ך..." כמוהו ולקשור בין "האסכולה התל אביבית" לבין תבוסת נבחרת ישראל ב30 נקודות הפרש לנבחרת איטליה במסגרת היורו- באסקט...

התמונה של גדעון צור

תשובות ליוחאי ולגיורא

כתובת הקנקן מחורבת קיאפה – דעה אחרת
בשנת 2012 התגלה בחפירות ארכיאולוגיות בחורבת קיאפה, קנקן שבור. על השברים נראו אותיות בכתב כנעני, אי לכך, במשך שנתיים לאחר מכן, הודבקו חלקי הקנקן עד השלמתו. על הקנקן נמצאה הכתובת 'אשבעל בן בדע', מימין לכתובת נראו שרידי אותיות נוספות. שלא ניתן לזהותם בוודאות. הקנקן הוצמד כרונולוגית לתיארוך האתר, לתקופתו של דוד המלך.
שוב אנו עדים לחיבור, שבין ממצא ארכיאולוגי לבין תקופתו של דוד המלך. צר לי שקבוצת חוקרים שעיסוקה בחורבת קיאפה. ממשיכה לשאת לשווא את שמו של דוד המלך. תוך יצירת קשר בין האתר הארכיאולוגי בקיאפה לבין תקופת דוד המלך, וזאת על-פי תיארוך פחמן 14 של מספר חרצני זיתים, מתוך הרבה חרצנים שנמצאו באתר.
פרופ' פינקלשטיין ופרופ' פיסצקי פרסמו מסמך בשם "חורבת קיאפה: כרונולוגיה מוחלטת". המסמך תוקף את שיטת החישוב הממוצע של תיארוך האתר באמצעות פחמן 14 כפי שעשו חוקרי האתר. "במקרה של חורבת קיאפה, חישוב ממוצע איננו פרוצדורה לגיטימית, חישוב ממוצע מוצדק רק אם יש באתר סימנים לזיהוי התקופה, כגון שרפה. אי לכך בעת תיארוך האתר, יש להתייחס לכל בדיקה בפני עצמה, ללא חישוב ממוצע". ועל-כן תיארוך האתר מתאים על פי ממצאי פחמן 14 לתקופה שבין 1130 עד 915 לפנה"ס. טווח תאריכים הנע בין דבורה הנביאה לרחבעם מלך יהודה.
בהיסטוריה של האתר קיימת נקודה חשובה ביותר שאיננה מודגשת דיה או איננה מופיעה כלל, בכל המאמרים המתפרסמים על האתר, והיא, נטישתו של האתר. עיר מבוצרת היטב, שתושביה יינטשו אותה בחופזה, ישאירו בבתיהם את רוב החפצים, ולאחר מכן היא תהרס. לא סביר שאירוע מסוג זה, עשוי היה להתרחש בתקופת דוד המלך. ולכן ניתן לומר, שנטישת העיר התרחשה קודם לתקופת דוד המלך. בחורבות העיר נמצאו גם שני דגמי מקדש דמויי ארון. במקדשים אלה חסרים הרכיבים העיקריים, צלמי האלילים. היות והצלמיות לא נמצאו גם בחפירות, סביר להניח שהם נלקחו עם הכבודה בעת עזיבת העיר. ומוסיף על-כך פרופ' גרפינקל 'הדוגמה הקרובה ביותר לדגם (המקדש) מחורבת קיאפה ... היא פתח תא קבורה בקבר פיניקי מפואר שנתגלה באתר של תמסוס שבקפריסין' (ראו - מתחם הפולחן ליד השער הדרומי בחורבת קיאפה).
למקרא קיים הסבר לנטישת העיר. לאחר מות שמשון השופט, שש מאות לוחמים משבט דן עם משפחותיהם ביחד עם מקנה וכבודה, עוזבים את מקום מגוריהם ועוברים לליש בצפונה של ארץ כנען (שופטים יח). היות ושבט דן ישב בבית שמש, עדיין לפני כינון ממלכת יהודה, ניתן להניח שהוא ישב גם בישוב בחורבת קיאפה. הנמצא 6 ק"מ דרומה בקו אווירי. פרופ' פאוסט כותב על הקשר שבין חורבת קיאפה לבית שמש 'קיים דמיון כרונולוגי בין חורבת קייפא לשכבה 4 בבית שמש' ושם בהמשך 'היו (חוקרים) שהצביעו על הדמיון בין הממצאים באתר (קיאפה) לממצאים שתוארכו לשלהי תקופת הברזל א' באתרים אחרים בשפלה, דוגמת בית שמש' (ראו - דרום ארץ ישראל במעבר מתקופת הברזל א' לתקופת הברזל -ב')
עזיבת שבט דן את המרחב באה בעקבות לחץ של הפלישתים, העיר הפלישתית עזקה נמצאה שני ק"מ ממערב לקיאפה. פינוי שבט דן ככתוב, איפשר את עליית הפלישתים במעלה ההר מזרחה. ועם מלכות דוד, הפלישתים נמצאים בעמק רפאים מדרום לירושלים (וּפְלִשְׁתִּים, בָּאוּ; וַיִּנָּטְשׁוּ, בְּעֵמֶק רְפָאִים. שמואל ב, ה, יח). ונציב פלישתים יושב בבית-לחם (וְדָוִד, אָז בַּמְּצוּדָה; וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים, אָז בֵּית לָחֶם. שמואל ב, כג, יד). ואגב בית-לחם נמצאת 23 ק"מ מזרחה בקו אווירי מחורבת קיאפה. ולסכום הקטע ניתן לומר, שבתקופתו של דוד המלך הישוב בקיאפה כבר היה נטוש והרוס.
הכתובת על הקנקן – ניתן לראות את סגנון כתיבת האותיות. וכפועל יוצא מכך, פחות או יותר, את תקופת הכתב שעל הקנקן. כפי שכתוב באתר דעת - 'בתיארוך עתיקות שמור מקום חשוב לבדיקת סגנון הכתב (פליאוגרפיה), משום שלכל תקופה סגנון המיוחד לה' (ראו: התנ"ך והארכיאולוגיה - מסורת מול מדע, מאת - דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין).
מאז הומצא הכתב הכנעני, בתחילת האלף השני לפנה"ס. הוא עבר מספר דורות של התפתחות. האותיות שעל הקנקן אינן תואמות בשום פנים ואופן, לכתב כנעני מן המאה ה-10 לפנה"ס. האות "ש" לדוגמה ניצבת בכתובת בצורה אנכית, כפי שהיא נראית בארבע כתובות אחרות מן המאות ה-13 וה-12 לפנה"ס – עזבת צרטה, הפך מלכיש, בשלשת מלכיש וקובור אל ואלידה. והחל מהמאה ה- 10 לפנה"ס האות חוזרת לצורתה הטבעית, בכתיבה אופקית. האות "ב" בכתובת מופיעה שלוש פעמים הפוכה, אין כדוגמתה בכתובות אחרות. להוציא אחת, כתובת כנענית על ראש חץ מאזור אל-חאדר, האומרת "חץ עבד לא(ל)ת". הכתובת מתוארכת לסוף המאה ה-12 תחילת המאה ה-11 לפנה"ס. האות "א" בכתובת ניצבת אנכית, ואילו בכתובות מן המאה ה-10 לפנה"ס. האות נכתבת אופקית.
וברור שהכתובת על הקנקן איננה מתאימה למאה ה-10 לפנה"ס, היא קדומה יותר. אני טוען נגד האפיגרפים שפענחו את הכתובת, שלא ציינו בשום מאמר שסגנון כתיבת האותיות, איננו תואם כרונולוגית את תיארוך חרצני הזיתים באמצעות פחמן 14.
אשבעל בן בדע – שמות עם סיומת "בעל" הינם שמות פניקיים מובהקים, כפי שאנו מכירים את מלכי פניקיה: אביבעל, אתבעל, אליבעל, שפטבעל, איתובעל, זכרבעל ואחד מצפון אפריקה, חניבעל. ואם לא הזכרתי מישהו עמו הסליחה.
בעת כתיבת הכתובת על הקנקן, הכתב הכנעני לא עשה עדין שימוש באימות קריאה. ולכן שמו הנכון של 'אשבעל' היה למעשה 'אישבעל'. או יותר נכון 'איש-בעל'. כפי שאנו רואים בכתובות מאוחרות יותר במאתיים ושלוש מאות שנים. שהמילה 'איש' נכתבה עדין כ-'אש'. כתובת מישע מלך מואב - "ואש גד ישב בארצ עטרת מעלמ" ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם. וכתובת מכונתילת עג'רוד - " כל אשר ישאל מאש חנן הא ונתן לה יהו כלבבה" כל אשר ישאל מאיש חנן הוא ונתן לו יהו כלבבו.
סביר להניח שאותם אנשים שהסבו את ספר דברי הימים לכתיב מלא. לא רצו לכתוב שלשאול המלך היה בן, הנושא שם כנעני 'איש-בעל', ולכן השאירו את שם המקור 'אשבעל'. השם אשבעל מופיע במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק משוכפל, בספר דברי הימים.

תגובה לגדעון צור

תודה על תגובתך המושקעת והמפורטת קראתי בעניין את ההסברים שלך מדוע לא ניתן לקבוע שהכתובת על האוסטרקון היא כתובת בעברית קדומה
אני מקבל את דבריך בנידון . יחד עם זה חשוב להבליט ויכוח אחר : האסכולה התלאביבית עוסקת בחקר העבר הקדום חקר המשלב ארכיאולוגיה
עם מחקר היסטורי על המציאות הגיאו פוליטית בכל תקופה. התנ"ך כיצירה ספרותית תיאולוגית אינו אמור לספק תשובות (במקרים מסויימים הוא כלי עזר). הרעיון הוא לדעת היסטוריה מיסודות מוצקים ולא להתלות בסיפורי מיתולוגיה ספרותיים לכן הפרשנות שלך על שבט דן למשל היא על דעתך בלבד החוקרים באוניברסיטת תל אביב ובראשם הפרופסורים נדב נאמן ישראל פינקלשטיין עודד ליפשיץ ואחרים מלמדים בצורה שיטתית ויסודית
את תהליכי התהוות הממלכות הטריטוריאליות במאה ה10 לפנ"ס . הבנת תהליכים אלה מבהירה שממלכה מאוחדת גדולה בראשות דוד אינה אפשרית ומכאן גם מסקנותיהם לגבי הממצאים מקאייפה למשל : הכתב על האוסטרקון לא כתב עברי אין מבנה עיר כזה בהר יהודה בתקופה שבה התקיימה קייאפה כל הדוגמאות שגרפינקל מביא הן מתקופות מאוחרות תיארוך פחמן 14 הוא נייטרלי מבחינת השייכות הפוליטית ועוד .. אם נטישת העיר התרחשה לפני המאה 10 אז בודאי שאיננה קשורה לישראל הקדום ואם אחרי המאה ה10 לפנ"ס לא ניתן לקבוע אם ההמקום היה יישוב פלישתי או של תושבי העמק המקומיים בטרם קמה ממלכת יהודה או אולי עיר גבול דרומית של ממלכת ישראל הצפונית

אני מעריך ומקבל את כתיבתך על הכיתוב באוסטרקון אינני שותף לפרשנותך המשלבת סיפורים מהתנ"ך כיוון שבחינת הקונטכסט הגיאו פוליטי באותה תקופה יחד עם התובנה שסיפורי התנ"ך נכתבו מאות רבות של שנים לאחר המאורעות הכתובים בהם- שוללת זאת . כולל הסיפור הנחמד על שבט דן
ושוב :תודה על ההסברים המרתקים על הכתב ועל האותיות בכתב הכנעני

התפיסה הכפייתית

גדעון, כמו שהעירו לך, התפיסה הכפייתית של התל אביביים בכל הנוגע למקרא, היא זו שמעוורת את עיניהם ואת עיני רוחם להביט נכוחה.
צר לי, אבל דרך חתחתים זו לא מביאה שום תוצאות אמת למדע הארכיאולוגי.
שזזרטל מצא מזבח מר פינקלשטיין מודיע שזהו מגדל שמירה..
שכגרפינקל מצא עיר יהודאית, כמה ממצאי פחמן 14 לא ישנו את התיזה.
יש לי שאלה. האם אתה ורעיך מוכנים נפשית לשנות את התפיסה ולהצהיר כי התנ"ך אמת לאמיתה, אם יוכך שכך ? סבורני שהתשובה תהיה "אין לא לא היה" .... בקיצור אתם עגתם עוגה כפרנית וסביבה אתם אוכלים בלילות אפלים את הממצאים לאור מדורה שמנסה ללא הצלחה לכבות את התגליות!

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גדעון צור