אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בקרת אוכלוסין בישראל


צילום לוויין של ישראל וסביבתה מ-2003

צילום לוויין של ישראל וסביבתה מ-2003

הקמת רשות ממלכתית רב תחומית, עם סמכויות, שתעסוק בהיבטים הנוגעים לתכנון ולבקרת אוכלוסין היא צו השעה. אסור לתת לתהליכים דמוגרפיים בלתי נשלטים לעצב באופן בלתי מבוקר ובלתי מתוכנן את עתיד יחסי הגומלין בין אדם לסביבה בישראל. עיכוב בהסדרה יגרום לאובדני שליטה בלתי הפיכים, עקב היווצרות מצבים משבריים. דבר זה ייגרם עקב ציפוף ודחיסת יתר של אוכלוסין, תשתיות, שימושי קרקע ומבנים בטריטוריה מצומצמת (רצועת-עזה היא דוגמה ממחישה)

מבוא:

חלפו הזמנים שבתודעה הציבורית המקובלת לא הייתה מודעות להיבטי קיימות רב דוריים, איכות והגנת סביבה ויחסי גומלין המתחייבים מיחסי אדם-סביבה. חלפו עברו גם הזמנים שבהם השאיפה הציונית-ישראלית התמצתה בדברי המשורר הציוני האייקוני נתן אלתרמן כשבשיר "שיר-בוקר", חרז את המשפט בן האלמוות בהתייחסו לארץ ישראל המנדטורית ב-1932, "נלבישך שלמת בטון ומלט". בזמן כתיבת השיר השאיפה הלאומית התמצתה בהבאת כמה שיותר עולים יהודים שיקבעו נוכחות התיישבותית במקומות רבים ככל שאפשר.  כל זאת כדי ליצור איזון דמוגרפי מול ערביי ארץ-ישראל שהיו רוב גדול בארץ.

מאז זרמו מים רבים בירדן ובירקון (שהתייבשו חלקית כתוצאה מתהליכי פיתוח וגידול אוכלוסיה מאסיביים). האוכלוסיה הכוללת במדינת ישראל בגבולות הקו-הירוק גדלה בהרבה יותר מפי עשר בזמן שחלף מאז כתיבת שירו של נתן אלתרמן ועד ימינו אלה. הפרופורציה בין יהודים לערבים כיום בגבולות הקו הירוק היא אחת לחמישה - לטובת היהודים. הסיבות לשינוי הדמוגרפי הן ירידה גדולה בריבוי בני המיעוטים בישראל, להוציא הבדואים בנגב. זאת לעומת גידול בריבוי הטבעי היהודי בין השאר בשל שינויים בטרנדים. תורם לכך גם מימון טיפולי הפרייה מאסיביים על חשבון המדינה. התהליך מתבטא בעיקר בקרב החרדים, המתנחלים, החרדלי"ם והדתיים, ששיעורי הריבוי שלהם הם מהגבוהים ביותר בעולם, כולל העולם השלישי. עולי חבר המדינות העלו גם הם את ריבויים הטבעי לרמת הממוצע היהודי הישראלי החילוני. בנוסף, מתקיימת עליה יהודית לפי חוק השבות. לארץ נכנסים גם עובדים זרים ותיירים שעושים מאמצים להישאר בה באופן לא חוקי באמתלות שונות (כולל זוגיות עם ישראלים ובינם לבין עצמם והולדת ילדים, שיוצר מצב שכמעט אינו מאפשר גירוש). הדבר כולל גם שוהים בלתי חוקיים, איחודי משפחות בני מיעוטים, מהגרים מחבר המדינות ומהפלשמורה של יהודי אתיופיה שנכנסים לפי חוק השבות למרות שבפועל הם נרשמים במשרד הפנים כלא יהודים. קטגוריה נוספת היא "מסתננים" (בעיקר אריתראים) לפי הגדרתם במשרד הפנים. תהליכי הדמוגרפיה תורמים כיום לגידול מהיר מאד של האוכלוסיה בישראל. נרשמות כ-200,000 לידות בשנה. בנוסף, יש להביא בחשבון גם גידול אוכלוסיה  שנתי בעוד עשרות אלפים בקטגוריות שצוינו לעיל. בנוסף, גם גידול בתוחלת החיים תורם לגידול שנתי ממוצע בתהליך ריבוי האוכלוסיה. הדבר כולל גידול רב בבני הגילאים השלישי והרביעי (שכיום אין מספיק משאבים ציבוריים ופרטיים לאפשר להם לחיות בכבוד). התוצאה  המצטברת מכל המשתנים האמורים, בניכוי פטירות, היא ריבוי של מעל שני מליון בני אדם כל עשור. כל זה קורה בנתוני שטח קבועים. הדבר גורם לתהליכי ציפוף ודחיסה עירוניים ופרבריים אדירים, שהולך וגובר משנה לשנה. זה מתבטא במחסור בדיור ובמבני שירותים חברתיים , למרות הבניה המאסיבית. הדבר גורם פגיעה בשימושי קרקע אחרים. נגרמת פגיעה בשטחי חקלאות לצורך אספקת ירקות ופירות טריים לאוכלוסיה העירונית הגדולה. הדבר פוגע במקרקעין פתוחים ללא תכסיות עליהם החיוניים לחלחול מי הגשמים לאקוויפרים ולזרימתם למאגרי מימי השיטפונות.התהליך גוזל יותר ויותר קרקעות המיועדות לשטחים פתוחים ולאיכות חיים עקב שינויי ייעודיהן לצרכי הרחבת תשתיות מים, ביוב, אנרגיה, כבישים, מסילות רכבת, שדות תעופה, נמלים, תקשורת וסייבר, אזורי תעסוקה, בטחון ועוד.

אין ספק שכדי להתמודד באופן מתוכנן, כוללני, מבוקר ושיטתי עם הבעיות שצוינו לעיל יש להקדים תרופה למכה ולבצע פעולות מנע מקדימות וניהול מבוקר של סיכונים . כל זאת לא בשיטת "הסמוך", אלא, על ידי הקמת רשות ממלכתית ייעודית מקצועית ורב תחומית ובין משרדית, לדמוגרפיה, לתכנון ולבקרת אוכלוסין (זה לא סותר את הצורך הלאומי בהמשך קיום ושכלול רשות הגירה ואוכלוסין נפרדת שעוסקת בפונקציות בין משרדיות הנוגעות לתעסוקה, ביטחון הפנים  והפנים). הדבר כרוך בין היתר: בחקיקה ,ברגולציה, בתקצוב ובהתארגנות. מודגש שלמגזר השלישי האזרחי יש תפקיד חשוב בהתמודדות משותפת ביחד עם המגזר הציבורי והממלכתי עם הנושאים הקריטיים האמורים. הדבר נובע מהעובדה שהמגזר השלישי הופך בפועל לשומר הסף האמיתי המייצג את האינטרס הציבורי (החף  לכאורה מאינטרסים של הון ושלטון) וכן את החדשנות והיצירתיות, ההמרצה והאתגור הנגזרות מ"חוכמת ההמונים" הגמישה והלא ביורוקרטית. רשות דמוגרפית כזאת לבקרת אוכלוסיה, צריכה להתמקם  בסביבת משרד ראש הממשלה ולכלול נציגות של אירגוני המגזר השלישי.

אחת הבעיות הגדולות במדינת ישראל 2017 היא בעיית הריבוי הדמוגרפי הבלתי מבוקר  והלא מתוכנן. יש לשנות את הדיסקט התודעתי והנרטיב שהתקבע לאחר השואה ובתקופת המאבק על הקמת המדינה שלפיו אין גבולות לציפוף ולדחיסת האוכלוסין בישראל. מאז היווצרות הקיבעונות הדמוגרפיים עברו כשבעים שנים והם לא רלוונטיים יותר לזמנינו. לכן בפרוס שנת השבעים למדינת ישראל יש לעדכן את התובנות. הפטריוטיזם הלאומי הישראלי החדש צריך לדאוג שהבית הלאומי הישראלי של היהודים והמיעוטים יתבסס על, תבניות  ופרדיגמות הנגזרות מקיימות סביבתית לדורות הנוכחיים והבאים. זאת  תפיסת המהות החדשה של המדינה בת זמנינו. אחד מהאינדיקטורים  הראשיים לדירוג רמת הפיתוח של מדינה הוא מידת בקרת האוכלוסין שלה ומניעת תהליכים סטיכיים בלתי נשלטים בכל הנוגע  לריבוי אוכלוסין בלתי מבוקר.

לאחרונה, פרסמה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בראשות הפרופ' הכלכלן אבי שמחון דו"ח מבוסס מחקרים וסקרים שהוא בבחינת קול קורא מנומק  להתחיל לעסוק בסוגיות ובהיבטים הדמוגרפיים במדינת ישראל (רק השר דרעי ביקר בישיבת הממשלה שדנה בדו"ח את גישת תכנון האוכלוסין בטענה הארכאית שריבוי ילדים לא מתוכנן הוא חיובי). הדו"ח מתייחס בעדכניות לתפיסות, תופעות וסוגיות יסוד דמוגרפיות הרלוונטיות למדינת ישראל העכשווית, כפי שמועלות במאמר זה. אין ספק שישראל זקוקה לרשות לתכנון ולבקרת אוכלוסין. צריך לציין שבכנסות קודמות כונן בכנסת מוסד חשוב שלצערי בוטל. למוסד זה קראו "נציב הדורות הבאים". תפקידו היה להשפיע על היבטי קיימות סביבתית למען הדורות הבאים בישראל. הפרופ' אבישי ברוורמן , ח"כ בדימוס, שפעל שנים בבנק העולמי לפיתוח, עסק מידי פעם בשאלות דמוגרפיות ישראליות. פרופ'  אמריטוס ארנון סופר, גאוגרף, דמוגרף וגיאואסטרטג מאוניברסיטת חיפה עוסק רבות בהיבטי הדמוגרפיה הישראלית שבהם עוסק מאמר זה. לדעתו היבטי הדמוגרפיה צריכים להיות חלק בלתי נפרד מתפיסת וגזירת הביטחון הלאומי הישראלי.

השלכות היבטים דמוגרפיים הנגזרים מהאמור במבוא למאמר זה בהקשר ובזיקה לישראל.

1. הטענה כי קיימות טריטוריות ביו"ש שניתן לאכלס בישראלים-שגויה. היא מתעלמת מהעובדה שהמערכת האמריקנית והבינלאומית לא תאפשר סיפוח, אלא רק חילופי שטחים בהסכמה כחלק מכינון מדינה פלסטינית מפורזת. הבעיה היא שגידול לא מבוקר של אוכלוסיית מדינת ישראל עשוי להיות מנוף ותמריץ לקביעת עובדות התיישבותיות ודמוגרפיות ביו"ש ללא הסכמה אמריקאית ובינלאומית. זה יגרום צרות למדינת ישראל ולבידודה בעולם. יש להבין שלפי התפיסה הבינלאומית, העם הפלסטיני מוכר על ידי משפחת העמים כזכאי לטריטוריה משלו לצורך הגשמת מאוויו הלאומיים ו"הגדרתו –העצמית". זה אמור להתבצע ביו"ש בגדה המערבית של הירדן וברצועת עזה. טריטוריה זאת היא ה"הביטט" של העם הפלסטיני. התיישבות יהודית תתאפשר רק בשלושה גושי התיישבות. זאת תמורת חילופי שטחים בהסכמה עם הפלסטינים, שיקבלו שטחים חילופיים מישראל בואדי ערה ו/או בגבול רצועת עזה ו/או באזורים אחרים. הפלסטינים כמו הישראלים צריכים לחשוב גם על אופציית ייבוש הים  לאורך מישור החוף הים תיכוני לפי המודל ההולנדי.

2. רצועת עזה, המשתרעת על כ-350 קמ"ר ושבה האוכלוסייה הצפופה ביותר בעולם המתקרבת לשני מליון נפש, מדגימה מה גורמת צפיפות ודחיסת אוכלוסיה בשטח מצומצם באופן לא מבוקר. הרצועה סובלת מחוסר ספיקה. זה מוביל  את עזה למשבר הומניטארי. הדבר מתבטא בין השאר במחסור חמור במי שתיה מתוקים ולא מליחים הנובע מהמלחת האקוויפר וזיהומו במימי ביוב לא מטופלים. הביוב נשפך לים ולקרקעות הרצועה ומזהם אותם. מי הביוב לא עוצרים בגבול וחודרים ומזהמים את הקרקעות ומאגרי המים הגובלים במדינת ישראל. בנוסף גם מצאי החשמל מוגבל ברצועת עזה ומסופק לתושבים במשורה מספר מוגבל מאד של שעות ביממה. תהליכים קשים אלה מביאים להיווצרות סיכוי להשלמה בין הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לבין החמאס בעזה בחסות מצרית. זה מיועד להתמודד בין היתר עם הבעיות הסביבתיות והדמוגרפיות הקשות בעזה, שמקרינות גם על האזורים הישראלים הגובלים בעזה.

3. במדינות ערב המוסלמיות הגובלות בישראל וכן באיראן ובתורכיה, ובקרב ערביי ומיעוטי מדינת ישראל, פוחתת הילודה באופן דרסטי לכיוון שיעורי הילודה האירופאיים. זאת כתוצאה מתהליכים חברתיים ודמוגרפיים. מול הירידה האמורה בילודה הולך ועולה, בהיפוך מגמה שיעור הילודה בישראל בקרב האוכלוסיה היהודית.

4. קיים חשש  לכאורה שהמשך ריבוי בלתי מבוקר של אוכלוסיה היהודים של ישראל כתוצאה מתהליכים שתוארו לעיל במאמר זה, יביא במרוצת המאה העשרים ואחת לגידול אוכלוסיה לשיעורים בלתי נתפסים של עשרות מיליוני בני אדם. זאת במידה שתימשכנה ואף תגברנה המגמות הדמוגרפיות שתוארו במאמר זה. הדבר עשוי לכאורה לעורר לחצים פוליטיים לאומניים משיחיים (פונדמנטליסטיים ) יהודיים בישראל העתידית. זה עשוי לדחוף למלחמות ומסעי כיבוש, לשם יצירת אזורי מחיה חדשים לאוכלוסיה העולה על גדותיה. הרחבת גבולות הארץ יכולה להיות לכאורה למה שקרוי "גבולות-ההבטחה" התנ"כיים המיתיים שמשתרעים בין נהרות הפרת והחידקל בעיראק ועד נהר הנילוס במצרים. מדובר בגבולות שמעבר לשיאי ההתפשטויות ההיסטוריות בימי שלמה המלך. בקרת ותכנון האוכלוסין בטריטוריה הישראלית היא בגדר הקדמת תרופה למכה מסוג זה ופעולת מנע מקדימה. קיימות תחזיות עתידיות מטרידות הנוגעות להתרחשויות עתידיות שהן בגדר "הכל צפוי והרשות נתונה" העוסקות בתכנים ובכיוונים שהובאו לעיל בפסקה זו. התייחסויות אלה נוגעות למזרח התיכון ולישראל. התייחסויות, תכנים ותרחישים ברוח זו מונפקים בין השאר על ידי העתידן פרופ' דויד פסיג מאוניברסיטת בר-אילן בספרים שהוציא לאור (אחד מהם קרוי: "2048"). בלי קשר אליו גם המזרחן הבלתי שגרתי ד"ר גיא בכור, בעל אתר אינטרנט בשם ג'יפלאנט, עוסק בכך ביצירתיות רבה במאמריו ובתרחישיו.

5. תהליכי הציפוף והדחיסה של האוכלוסיה במדינת ישראל מעבירים את ישראל לעידן בינוי מתחמי המגדלים בכל רחבי בארץ כולל לאורך קו החוף. זה קורה תוך שבירת עקרונות שחוקקו בחוק הסביבה החופית (2004) ובדינים אחרים. זה משנה את מרקמי הבניה ומשפיע על  ציפוף וניכור גובר בקרב המרקמים האנושיים בערים וסביבותיהן. הדבר מגביר את הניכור האנושי והחברתי ויש לו השפעות פסיכולוגיות, תרבותיות ומנטליות משמעותיות לאו דווקא חיוביות. פרופ' לתכנון עירוני רחל אלתרמן ממוסד נאמן בטכניון בחיפה עוסקת בניתוח  הבעייתיות של תהליכים אלה, במאמרים בהרצאות ובמחקרים. הכל במטרה לעורר מודעויות, שתסייענה להתמודד עם ההשלכות הבעייתיות ההולכות ומתבהרות.

6. תהליכי הציפוף היוצרים גם מחסור בשטחי "קבורת שדה" בישראל גורמים למדינה לתמוך על פי אישורים הלכתיים מיוחדים ולפי דיני התכנון והבניה בהקמת מבני קבורה מאסיביים מעל ומתחת לפני האדמה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי