אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תשוקה שחורה


חברי ההרכב תשוקה שחורה, Noir Desir

חברי ההרכב תשוקה שחורה, Noir Desir

 ב-27 ליולי 2003, בחדר מלון בווילנה, הלם זמר הרוק ברטראן קנטה בבת זוגו השחקנית מארי טרנטיניאן וגרם למותה. חמש עשרה שנים לאחר הדרמה, ולאחר שריצה עונש מאסר בן ארבע שנים, תובע הזמר את מה שהוא רואה כזכותו לעלות על הבמה בעוד רבים הם הדורשים ממנו להימנע מכך, עורכים הפגנות ופותחים עצומות. 

ברטראן קנטה, כוכב הרכב העבר תשוקה שחורה, שהרג במכות רצח את בת זוגו השחקנית מארי טרנטיניאן, לפני חמש עשרה שנה, חוזר שוב לכותרות. קהל מפגינים קיבל את פניו לפני אולם קונצרטים שבו עמד להופיע וצעק "רוצח". המוחים, ביניהם פמיניסטיות רבות, כמו גם בני משפחה של מארי טרנטיניאן המנוחה, רואים בהחלטתו של קנטה לחזור לאור הזרקורים מעשה לא ראוי. הוא מצדו טוען שריצה את עונשו, שילם את חובו לחברה ועתה זכותו המלאה היא להשתלב בה.

 

סיבוב ההופעות שעורך בימים אלה קנטה בכשלושים מערי צרפת נקרא אמור פטי, אהבת הגורל, בלטינית, כשם אלבום הסולו הראשון של הזמר (דצמבר, 2017). קבל את גורלך, השלם אתו, צירוף מילים שהתפרסם הודות לניטשה. וקבלת הגורל עבור קנטה פירושה המשך פעילותו כמוזיקאי. גורלו נראה עתה פחות שחור מזה של שתי נשות חייו אותן דרדר אל מותן. 

עם זאת, כל הופעה ציבורית בולטת, אמנותית או תקשורתית, של קנטה, כמו חזרתו אל עולם הדיסקוגרפיה ב-2013 עם ההרכב החדש דטרואה או ראיון שנתן למגזין התרבות

Les Inrockuptibles

באותה שנה בו סיפר בפרוטרוט על מה שעבר עליו מאז הדרמה בווילנה, מעוררת גל מחאות נוקב. זה שהרג אישה, עליו להישאר מאחורי הקלעים, טוענים המוחים. חזרה אל הפרשה הטרגית שזעזעה את צרפת לפני חמש עשרה שנה ולא מפסיקה להסעיר את הרוחות. 

פגישה פטאלית

ברטראן קנטה, מייסד להקת הרוק נואר דזיר, בעברית, תשוקה שחורה, פגש במארי טרנטיניאן כשזו באה לשוחח אתו לצורך תפקיד שעמדה לשחק בסרט של בעלה דאז, הבמאי סמואל בנשטרית. מארי לוהקה לתפקיד אישה הנכנסת לעורה של ג'ניס ג'ופלין בסרט ג'ניס וג'ון ורצתה לדבר על כך עם זמר הרוק הידוע. היא הייתה מיודדת עם אחותו של קנטה, אן, וזו שמחה להכיר לה את אחיה. הפגישה הראשונה התרחשה ב-3 ליולי 2002, לאחר קונצרט של נואר דזיר בתיאטרון העתיק של וזון-לה-רומן. זאת הייתה הסצנה הראשונה בעלילה רבת תהפוכות שהובילה אל סוף מר. 

לאחר תום הקונצרט, לקחה אן את מארי אל מעבר למסך כדי להפגיש אותה עם אחיה. האהבה התלקחה. לדברי אן, מארי ברכה אותה על שהציגה בפניה את האהבה הגדולה לה חיכתה עד עכשיו ובה זכתה סוף סוף, באמצע החיים. מארי לא העלתה בדעתה שהברכה תהפוך לקללה. 

קנטה היה נשוי מאז תשע שנים לאשת תרבות הונגריה, עיתונאית ומגישת טלוויזיה בעברה, קריסטינה ראדי, שהייתה גם מארגנת אירועים תרבותיים. בנסיבות אלה פגשה את קנטה כשבאה לאסוף אותו מנמל התעופה. הזמר הגיע לבודפשט כדי להשתתף בפסטיבל סיגט 1993. קנטה עזב את חברתו דאז והתחתן עם קריסטינה ראדי. לו הייתה נשארת בארצה, ייתכן מאוד שהייתה נעשית לשרת התרבות. אך קריסטינה ראדי  הלכה בעקבות האהבה והשתקעה עם קנטה בצרפת. לזוג נולד בן ובעת הפגישה עם מארי טרנטיניאן, קריסטינה ראדי הייתה בהריון שני. המשפחה התגוררה בבורדו. 

מארי טרנטיניאן הייתה אם מסורה לארבעה בנים מארבעה אבות. היא הייתה נשואה מאז שמונה שנים לסמואל בנשטרית, שחקן, במאי וסופר, אבי בנה הרביעי. המשפחה המורחבת התגוררה בביתה של מארי, לופט מרווח, פתוח לגן, ברובע העשרים בפריז. 

היחסים עם סמואל בנשטרית הפכו במרוצת השנים לידידות אמיצה מלאת רוך ועדנה אך נעדרת ריגושים וסערות. מארי חיפשה אהבה חדשה. לקנטה היו אי אילו יסורי מצפון לגבי אשתו שהייתה בהריון מתקדם כשהתאהב באחרת, אך הייתה זו היא עצמה שביקשה ממנו, בסופו של דבר, לעזוב את הבית. קריסטינה לא עמדה בדרכם של הנאהבים. סמואל מצדו נאלץ לעזוב את הלופט בו גר עם מארי, לבקשתה, כדי לפנות מקום לקנטה. 

מותה של מארי טרנטיניאן

כשנה לאחר מכן, התלווה קנטה אל בת זוגו מארי כשנסעה לווילנה, בליטא, כדי לשחק שם את תפקיד הסופרת קולט בסרט טלוויזיה, אישה חופשייה, שביימה אמה, נדין טרנטיניאן. בערב דרמטי שבו היו שניהם תחת השפעת אלכוהול, התלקחה מריבה. קנאתו של קנטה ניצתה מול הודעת טקסט שקיבלה מארי מסמואל בנשטרית, אותה חתם במילים "תודה רבה, ג'ניס הקטנה שלי", רמז לתפקידה בסרטו. קנטה לא סבל את יחסיהם הקרובים של  מארי וסמואל, מה גם שהיה זר לעולם הקולנוע שאותו חלקו שניהם. תשע עשרה מהלומות קשות, בזו אחר זו, מהן ארבע בראש, גרמו למארי פציעות קשות. היא איבדה את הכרתה ושקעה בתרדמת עמוקה. עזרה הוזעקה רק לאחר חמש שעות. ב-1 לאוגוסט, 2003, על אף כל מאמצי המנתחים, נפטרה. מארי טרנטיניאן הייתה בת 41 במותה. 

משפטו של ברטראן קנטה

המשפט נערך בווילנה. ב-29 למרץ, 2004, נידון קנטה לשמונה שנות מאסר בגין מכות שגרמו להריגה. המומחים אומרים שלו היה נשפט בצרפת, העונש היה כבד יותר. עדותה של אשתו, קריסטינה ראדי, שנשבעה כי מעולם לא נהג בה באלימות והעדיף תמיד לפתור בעיות באמצעות דיאלוג, תרמה רבות לגזר הדין המקל. 

ב-2007, לאחר ארבע שנות מאסר, השתחרר קנטה מבית הכלא ליד טולוז בגין התנהגות טובה וחזר לחיות בבורדו עם אשתו וילדיו. 

התאבדותה של קריסטינה ראדי

לפני שמונה שנים מצא בנם של ברטראן קנטה וקריסטינה ראדי, שהיה אז בן 12, את גופת אמו, בביתם בבורדו. ב-10 לינואר, 2010, קריסטינה ראדי התאבדה בתלייה. קנטה ישן באותו זמן בחדר אחר תחת אותו גג. במכתב שהשאירה, שנותר חסוי כדי להגן על פרטיות המשפחה, ביקשה סליחה מילדיה. האם הייתה האישה בת ה-41, קריסטינה ראדי המוכשרת והמרשימה, ששלטה בשמונה שפות, שתרגמה יצירות ספרותיות, שכיהנה בעברה כמנהלת התרבותית של המכון ההונגרי בפריז, הקרבן השני של ברטראן קנטה? 

שני עיתונאים, שכתבו ספר על הפרשה (1), חשפו מונולוג טלפוני שהשאירה קריסטינה במשיבון של הוריה בבודפשט שבו קראה לעזרה ואמרה שהיא איננה יכולה לשאת עוד את טירופו של קנטה. לקריסטינה ראדי היה קשר עם בן זוג אחר אך היא תמיד חזרה אל קנטה. מאידך חששה כל הזמן שאם קנטה יגלה שהיא נמצאת בקשר עם גבר אחר, גורלה יהיה כזה של מארי. זוהי תמונת המצב העולה מספר זה. 

בתחקיר שפורסם בסוף השנה שעברה בעיתון לה פואן (2), נחשף שקריסטינה ראדי ביקשה מחברי הרכב נואר דזיר, שהתפרק לאחר מכן, להסתיר את העובדה שקנטה נהג באלימות כלפי נשים, וזאת כדי להגן על ילדיהם המשותפים. קנטה הכה גם את אשתו קריסטינה ונהג באלימות כלפי חברות קודמות, אומר התחקיר, המצטט את דבריו של אחד מחברי נואר דזיר תוך שמירה על אלמוניותו. עדויות שונות מתארות בתחקיר את ברטראן קנטה כפרוורסי נרקיסי מטיל מרות שקשה היה לעמוד בפני אישיותו הכריזמטית. עורך דינו של קנטה מכחיש את כל הכתוב במאמר שאינו אלא, לדבריו, מסכת שקרים. כל חברי נואר דזיר לשעבר מכחישים אף הם שאמרו את הדברים המצוטטים במאמר והמיוחסים לאחד מהם. 

משפט ומוסר מתנגשים

ברטראן קנטה פתח באמצעו של חודש מרץ, שנה זו, בסיבוב הופעות ברחבי צרפת ותכנן להופיע בפסטיבלים של הקיץ. הכרטיסים נמכרים, האולמות מלאים, אך קהל מפגינים מקפיד להתייצב לפני כל קונצרט כדי להביע את מחאתו נגד קידומו של הזמר. עצומות שונות נפתחו נגד קונצרט זה או אחר. בעצומה של ארגון פמיניסטי המגן על זכויות נשים ברואן, למשל, נאמר כי קנטה, שהרג אישה, מכחיש את אשמתו, הופך את היוצרות ורואה בעצמו קרבן, ולכן לא ראוי לקדמו (3). 

בני משפחה של מארי טרנטיניאן מביעים גם הם את הזדעזעותם נוכח התנהגותו של קנטה שבחר להמשיך להופיע בפני קהל מעריציו. סמואל בנשטרית הצהיר שקנטה גרם לכאב, לדמעות, להורים שכולים ולארבעה יתומים. הוא גרם גם להתאבדותה של אשתו, קריסטינה ראדי, מוסיף ואומר בנשטרית. כמו כן מצטט בנשטרית ידיעה מהתקשורת בדבר תלונה עכשווית על הטרדה נגד קנטה שהגישה במשטרה אישה מעולם האמנות החוששת לבטחונה. 

נדין טרנטיניאן מזועזעת גם היא מכל חשיפה תקשורתית של זה שהרג את בתה. לו קנטה היה נידון לעשרים שנות מאסר, אומרת האם השכולה, קריסטינה ראדי הייתה היום בחיים וילדיה לא היו מאבדים את אמם. אסור לאדם כזה להופיע בפני קהל ולזכות בתשואות ובהערצה, ממשיכה ואומרת נדין טרנטיניאן. ובאשר לז'אן-לואי טרנטיניאן הדיסקרטי, מותה של בתו הרס את חייו. 

מעריצי שירתו של קנטה, שמפרידים בין האמן לגבר האלים שהרג אישה, טוענים, לעומת זאת, שזכותם ללכת להופעותיו. מבחינה משפטית יש לקנטה הזכות להופיע. לאור הסערה הציבורית שפרצה לאחרונה, החליט הזמר לוותר על השתתפותו בפסטיבלים המסובסדים של הקיץ, אך לא על הופעות באולמות. עם זאת, כמה ממופעיו כבר התבטלו עקב הלחץ על מארגניהם בעוד מופעים אחרים מתקיימים. ושוב מתנגשים משפט ומוסר ולכל אחד דעה משלו על זכותו או על העדר זכותו של הזמר, שהרג את בת זוגו, להתבטא בציבור, לקדם את אלבומיו ולהופיע לאור הזרקורים.

Haut du formulaire

1. Stéphane Bouchet, Frédéric Vézard,  Marie Trintignant - Bertrand Cantat : l'amour à mort, Archipel, 2013

 https://www.amazon.fr/Marie-Trintignant-Bertrand-Cantat-lamour/dp/280981...

2. Anne-Sophie Jahn, Bertrand Cantat, enquête sur une omerta, Le Point, 29/11/2017

http://www.lepoint.fr/societe/bertrand-cantat-enquete-sur-une-omerta-29-...

3. DROITS DES FEMMES ROUEN, Pour la déprogrammation du concert de Bertrand Cantat au 106 (Rouen), MesOpinions.com, 28/02/2018

https://www.mesopinions.com/petition/justice/deprogrammation-concert-ber...

 

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אורנה ליברמן