אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תבנית מודולרית חדשה לממשל עולמי


מפת העולם משנת 1897

מפת העולם משנת 1897

הצורך להתמודד עם נושאים ואתגרים מתחדשים כבדי משקל, הכרוכים בתפעול והנהגת הפלנטה, מחייבים יצירת תודעה ותובנה משולבות כלל אנושית הנוגעות להתנהלות מסונכרנת, דמוקרטית ומאוזנת של כדור הארץ. בהקשרי מדיניות, בטחון, סביבה, בקרת אוכלוסין, כלכלה תאגידית וחברה. כל זאת בתהליכיות של התמודדות מורכבת עם בעיות בלתי פתורות מזה שבעים שנה כמו סוגיית ארץ-ישראל. בנוסף, מתייחסים הדברים בעיקר להכפפת התאגידים הגלובליים האנונימיים חסרי הפנים האנושיות, שיוצרים את עיקר בעיית חוסר האיזונים למגבלותיהן של רגולציות אוכפות ציבוריות אנושיות מימשליות מתהדקות. זאת כדי למנוע  את נזקי התאגידים.

פרדיגמת האו"ם וארגוניו, שמהווה את המבוא התודעתי, המבני והסמכותני לממשל עולמי, נוצרה לאחר מלחמת העולם השניה כתחליף מעודכן ומשוכלל יותר לפרדיגמת "חבר הלאומים" שקדם לו. בהקשר הארץ-ישראלי נתן "חבר הלאומים, למזלנו הרב, את המנדט על א"י לבריטניה ולא לצרפת.

קצב ההתפתחויות, סינרגית התודעות והאבולוציות המשולבות בכדור הארץ ב"עידן החדש" הוא מהיר. הדבר מתייחס לבעיות מורכבות שהמין האנושי צריך להתמודד איתן בסינכרון. דבר זה מחייב לעצב פרדיגמה מסדירה מהותית חדשה. הדגש צריך להיות על המימד הציבורי, תוך הכפפת הדרג העסקי-תאגידי לרגולציות הנקבעות על ידי הדרג הציבורי.

מדובר בפרדיגמה שלישית אופטימית ומוגמשת, שהיא אנטיתיזה לתפיסות ולתרחישים אפוקליפטיים. פרדיגמה שלישית זאת נוצרת בתהליכיות אבולוציונית. זאת בהמשכיות לאלו של "חבר הלאומים" והאו"ם. היא תהיה חדשה, משוכללת ומורכבת יותר מקודמותיה ותתן מענה מדורג לבעיות  העיקריות.

בעיה חמורה ובלתי פתורה מזה שבעים שנה, היא בעיית ארץ ישראל וירושלים, שכוללת: ישראלים-יהודים וכן פלסטינים ופליטים רבים. הבעיה של פליטי 1948 לא נפתרת בשל האנומליה של קיום אונר"א סוכנות הסעד והתעסוקה היחודית לפליטי 1948. כל זאת במקום להעביר את פיתרון הבעיה לנציבות הפליטים של האו"ם.

גם במאמצים לפתרון בעיית קפריסין ששליש ממנה נכבש על ידי תורכיה ב-1974 נכשל האו"ם במתכונתו הנוכחית. גם שם הוא פועל בדפוסים דומים לאלה שהוא פועל בהם בבעיית א"י.

כשלון דומה מתרחש בסוריה המדממת מזה 6-7 שנים. זה גורם להפיכתה לטריטוריית הפקר בינלאומית, אשר מסכנת את שלום המזרח התיכון והעולם כולו וזה עלול לגרור למלחמה עולמית. הפליטים הזורמים מסוריה לאירופה דרך תורקיה ויוון מסכנים את יציבותן של מדינות אירופה ובראשן גרמניה.

הדוגמאות לעיל ממחישות את הצורך לשכלל מנגנוני הסדרה ואכיפה גלובליים בתחומים משולבים במסגרת רובד העל של הממשל העולמי-הגלובלי, לצורך פתרונות משולבים של בעיות הפלנטה לפני שתצאנה משליטה ויגרמו קטסטרופות בסגנון שימושים ב"נשקי יום הדין", לדוגמה.

מדובר בהתייחסות לפרדיגמה של "ממשל עולמי", ציבורי, דמוקרטי וייצוגי. התבנית המתקדמת אמורה ליצור השראות ותובנות לקידום צביליזציה רב תרבותית של כלל המין האנושי בכדור הארץ, זאת תוך התמרתה. זה אמור לתת מענים חדשניים ופורצי שגרת חשיבה והתנהלות בעזרת תובנות חדשות.

האו"ם המיושן הופך יותר ויותר ללא רלוונטי בשל מבנהו החוקתי והמינהלי. כל זאת למרות אישיותו החיובית של המזכ"ל הנוכחי הפורטוגזי אנטוניו גוטרש, שרצה בציפי לבני הישראלית כסגניתו כתת מזכ"ל האו"ם. זה גורם להסתרבלות תפעולו, תפיסותיו ותהליכיו. הדבר גורם לחוסר אפקטיביות, וסינרגיה בפעילות האנושית הגלובלית. מצב זה יוצר סדקים ושסעים שדרכם מחזקים התאגידים הגלובליים הרב לאומיים בהנהגות והתנהלויות אנונימיות ולא דמוקרטיות את כוחם על חשבון הדמוקרטיות והאינטרסים הציבוריים של כלל האוכלוסיות. דוגמא מוחשית לכשלון האו"ם בפתרון בעיה במשך שבעים שנה, כפי שצויין במאמר זה לעייל היא: אי פתרון הבעיה הארץ ישראלית תוך חלוקת הארץ לשתי יישויות: ישראל ופלסטין, ותוך פתרון בעיית הפליטים.

מצב זה יוצר מיותרות  אירגונית ומקביליות שאינה מימשלית ושהיא חיצונית לאו"ם. פעילות זו  פוגעת בהיררכיה ובסדר ההתנהלות,המחייבים מקור סמכות אחד.דבר זה מייצר דיסאורינטציות ,טשטוש ובלבול.

דוגמא לכך הוא "פורום דאבוס". ארגון לא ממשלי זה מנסה ליצור מצג שוא של ארגון מדיני קובע מדיניות למרות שאינו פורום מדיני. הדבר דומה ל"כנס הרצליה" בישראל, שנחזה בעבר בתקופת אריק שרון להיות גוף מדיני קובע מדיניות.

קיים קושי הולך וגובר להתמודד עם נושאים משולבים מורכבים שהם גם רשתיים וגם רב-שכבתיים ורב–מימדיים. עיסוק בנושאים מורכבים אלה דורש התייחסות ותובנות תהליכית המבוססת על אבולוציוניות מסנכרנת ומתכללת. בבסיס הדברים מתחייבות תודעות ותובנות כשהן משולבות ומערכתיות.

דוגמאות לבעיות גלובליות מהותיות שקיים קושי להבין לפצח ולפענח מועלות להלן (בעיות אלה קיימות גם במישורים המדינתיים, אך הפתרונות צריכים להיגזר מהרמה הגלובלית כלפי מטה):  

מדובר בין השאר ב"רשת האפלה" בסייבר, הכוללת זדונות נוראיות, אלגוריתמים של בינה מלאכותית שלא תמיד מופעלת בתום לב, ה"ביטקויין" ודומיו, כריית מטבעות הקריפטו/בלוקצ'יין (באיי מרשל באוקיינוס השקט עומד להתבצע פיילוט גלובלי להפיכת המטבע הוירטואלי להילך חוקי), "מקלטי-מס גלובליים להון שחור", "פירמידות פיננסיות", "תמנוני וספירלות הון ושלטון", השתלטות מאפיות גלובליות על מדינות בעזרת שליטים מקומיים,"ליברטיניות-דרוויניסטית", פערים גדולים בחלוקת הכנסות וריכוזי הון לא מידתיים ולא סבירים בכלכלה ובחברות האנושיות, הניסוי הגלובלי האכזרי ביוון בעקבות הפיכת כלכלתה לחדלת פרעון בפועל שמתבצע על ידי משולש הארגונים: קרן המטבע הבינלאומית, הבנק האירופאי ונציבות האיחוד האירופאי, בעיות קיימות סביבתית, הקצנת האקלים, בקרת אוכלוסין וסביבה.

בכל אחד מנושאים אלה הזמן דוחק ויש להפנים שיכולות להיווצר סיטואציות מסוכנות של אובדן שליטה ואל-חזור. לצורך כך יש צורך דחוף ביצירת מערכות אקספוננציאליות (מערכתיות) של ריסונים ובלמים שהבסיס להם הוא: רגולטורי ממשלי-מינהלי אפקטיבי. מדובר בחישוקים מתהדקים  של שלטון ציבורי-אזרחי עם פנים אנושיות.

הכל כדי למנוע שלטון תאגידים ריכוזי ואנונימי הפועל  ברצפים פוטנציאליים שנעים בין תחומי החוק והדין, לבין תחומים אפורים ו/או במימדים "שחורים". כשזה מתבצע גם באמצעות עיתונות ריכוזית ביותר בשליטת התאגידים, שתפקידה ליצור תודעת המונים אחידה וכוזבת.

ריסון שלטון התאגידים ייעשה בהקשרי "ממשל תאגידי" גלובלי שקוף ומרסן. זה ימנע הגשמת תכנונים והכנות לחתימת וליישום הסכמי "טיסא" הגלובליים (שישראל בהסתר וללא שקיפות צד להם). הסכמים מסוכנים אלה, שפוגעים דרסטית בדמוקרטיה ובריבונות המדינות, יעגנו את מעמדם העדיף של התאגידים הגלובליים על הממשלים הדמוקרטיים הנבחרים. כל זאת לרעת אזרחי, אנשי וצרכני המדינות. זה כולל גם קיום מנגנוני בוררות, שכבר מתקיימים, שהם אנונימיים, חשאיים, שרירותיים תאגידיים שמהלכים אימים על הממשלים. מנגנונים אלה מכונים ISDS (מדינת ישראל חוותה כמעט התמודדות עם סיטואציה כזאת בפרשת "נובל-אנרג'י", שזעזעה בה את אמות הסיפים).

מבוא לסיטואציית טיסא בישראל, ניתן לראות בפרשת מיכל האמוניה במפרץ חיפה. במקרה זה מגוייסת ומחוייבת ממשלת ישראל לפעול למען הבעלים האחים טרמפ מארה"ב לאחר פסיקת בית המשפט העליון לסגור את מיכל האמוניה שסיכן חיי מאות אלפי בני אדם במפרץ חיפה. זה נעשה באמצעות נסיונות לחקיקה נמהרת ונואלת. חקיקה זאת מפקיעה סמכויות רישוי עסקים מהשלטון המקומי לטובת וועדות לא מקצועיות של מנכל"י משרדי ממשלה. אלה אמורים להיות מוזנים במידע מ"צוות מייעץ" (כביכול מקצועי). המטרה היא לאפשר סיכון חוזר של תושבי המפרץ על ידי העמדת אוניית אמוניה או מיכל אמוניה צף בנמל חיפה/הקישון. זאת למרות סיכוני הטילים הידועים מחזית הצפון.

ההתמודדות  עם המורכבויות המהותיות ההתנהלותיות והמדיניות של הבעיות הגלובליות שצויינו לעייל כוללת בין היתר צורך בסיעורי מוחות יצירתיים. זה כולל הבנייה תהליכית של תובנות ותודעות מסונכרנות על רצף פוסט מודרני שנע בין: רובד חשיבה קונוונציונאלית מבוססת על רציונאליות–מדעית לבין רובד פוסט מודרני המכונה "חוכמת ההמונים", המתפתח בסייבר. חכמת ההמונים קוראת תיגר על האליטות (חכמת ההמונים היא בבחינת "קול המון כקול שדי").

תהליך זה משתלב בפוסט-מודרנה עתירת הנרטיבים, הספינים ותרבות הפייק. נכללים בכך זרמי תובנה ותודעה מבוססים על רכיבי ידע ומידע הנובעים מתהליכים מנוגדים רציונאליים וסטיכיים משולבים וסימולטניים. זה כולל התבססות על אמונות, דתות ותרבויות פאגניות ו/או מונותאיסטיות. הבסיסים יכולים להיות רציונאליים ו/או משיחיים.

פרדיגמות, טרנדים ורעיונות חדשים בלתי הפיכים יכולים להתפשט בתקופתינו באופן ובמעברים בלתי צפויים, כאש בשדה קוצים ובויראליות מגפתית. דבר זה מעצים תהליכי שינוי תודעתי מואצים וסטיכיים בעלי פוטנציאל סיכון. מדובר בהיווצרות סיטואציות שאינן בשליטה. שינויים כאלה מתפתחים באופן בלתי צפוי ככוח טבע חסר שליטה, שיכול לגרום מעברים פרדיגמאליים בלתי הפיכים. דבר זה מנוגד לחשיבה מקובעת ומאובנת בינארית (שאינה בגדר "חמישים גוונים של אפור" או גווני צבעים אחרים), שלא מאפשרת קידמה. בכל מקרה נדרשות שליטה מנגנונית ("קונטרול") ויד מכוונת, שמייצרות איזונים ובלמים הנגזרים מפרגמטיז'ם בסיסי.

השחקנים ברובד הגלובלי כוללים, בנוסף לשחקנים מדיניים שהם מדינות גם אירגונים אזוריים כמו ה"איחוד-האירופאי", "נפט"א" הצפון אמריקאית, הברית הפאציפית ועוד. נכללת בכך גם קטגוריית עמים ילידיים חסרי מדינות ריבוניות כמו: אינדיאנים, אבוריג'נים, מאורים, פולינזים, אסקימוסים-אינואיטים ועוד. גם תאגידים גלובליים נכללים וכן גם התארגנויות רשתות NGO'S  המייצגות ומשקפות את רשתיות אירגוני המגזר השלישי הגלובלי המייצג את החברות האנושיות האזרחיות והיבטיהן החברתיים, האנושיים והקהילתיים.

גם ההתארגנויות לא מדינתיות צריכות להשתלב בכפיפות היררכית מוגמשת  ומותאמת במוטת השליטה האינטגרטיבית פרדיגמלית של הממשל העולמי הרגולטורי הציבורי-מדיני החדש. הדבר כולל גם התפתחות התייחסות להיבטי והקשרי: "צדק-חברתי","צדק –חלוקתי", "זהירות מונעת", "פעולות מנע מקדימות", וכן "טיהור אורוות השחיתות של ההון והשלטון=עולם תחתון" .

כל זאת לשם קידום היטהרות (קתארסיס) פורק לחצים. מודגש שרכיבי המגזר השלישי הם חלק מיוצרי וממיישמי תובנות היצירתיות והחדשנויות הנגזרים מתוצרי "חוכמת-ההמונים".

התנהלות הפרדיגמה הגלובלית החדשה של ה"ממשל העולמי" הציבורי אמורה לעבור אבולוציה בדרכה להיהפך לממשל שהוא מקור סמכות עם היררכיה מוגמשת המשלבת: הוליסטית, מכילה, ניו-אייג'ית, ציבורית ולא תאגידית.

זה מחייב הפרדת רשויות גלובליות לצורך יצירת בקרות של איזונים ובלמים תוך ציבוריים ובין ציבוריים לתאגידיים, שכוללות ושיכללו בין היתר: "רשות מנהיגה" (ממשלה ו/או מועצה/פרלמנט עולמיים), מנגנוני "רשות מבצעת" דמויי מיניסטריונים שיפעלו לפי דירקטיבות חוקתיות ותקנוניות, "רשות ציבורית שופטת ופותרת קונפליקטים בערכאות בתי משפט של הממשל העולמי" זאת שלא "בבוררויות תאגידיות" אנונימיות וכן "רשות מבקרת". כל הרשויות חייבות להיות יעילות ואפקטיביות.

מהפרדיגמה הממשלית-הציבורית הגלובלית המשולבת החדשה שהולכת ונוצרת כאמור לעיל, ייגזרו תובנות, השראה והנחיה. זה יתייחס להיבטים משולבים הכוללים בין היתר: מדיניות, כלכלה, חברה, דמוגרפיה ובקרת אוכלוסין, סביבה, בטחון ותרבות. הכל בהתייחס לאיזונים ולבלמים וכן בהתייחסות ובזיקה לסינכרון באופן תהליכי בין היתר בהקשר של הרשתיות  הגלובלית, החברתית-אזרחית.

אין ספק שגם לסכסוך הישראלי-פלסטיני הממושך אמור להימצא פתרון במוסדות, במבנים, ובתהליכי השינוי התודעתיים והמעשיים המתוארים לעיל.

רק קיום יחסי גומלין וזרימת היזונים חוזרים דו-כיווניים בתהליכיו אופטימלית ואופטימית של אוסמוזה בין קודקודי ההיררכיות לתחתיותיהם ולהיפך, יאפשרו צמיחה, יצירתיות ושגשוג תהליכיים ומתמירים שיהיו כלל אנושיים בפלנטת "ארץ".

אני מדגיש שגישתי, כפי שבאה לידי ביטוי במאמר לעיל שוללת ומבודלת  מרעיונות "הסדר עולמי חדש" באמצעות "ממשל עולמי" בסגנונות מאקיאבליסטיים ודרכי פעולה אוטוריטאריים ו/או טוטליטריים המוצעים על ידי המועצה ליחסי חוץ. זה כולל את מכוני המחקר והוצאת הספרים שלה הפועלים במישורי התודעה האנושית, וכן המאמרים והעיתונים שלה. זה כולל את ה"ועדה התלת צדדית", "בילדברג", "הפרוייקט לאמריקה חדשה", "בוהמיין-גרופ", קרן קרלייל, קרן פורד, וכן לכאורה "האילומינטי"ו/או המאסונים המבודלים מהמועצה ליחסי חוץ.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר