אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נרקיסיסטיות ונגע הסלפי באינסטגרם


התמונה של אביגיל אגלרוב
נרקיסוס, מאת קאראווג'יו

נרקיסוס, מאת קאראווג'יו

הצגת הנרקיסיזם

לפני שנתפנה לעסוק בסוגיה המרכזית של המאמר, ראוי יהיה להגדיר מהו נרקיסיזם. הפרעת אישיות נרקיסיסטית אינה נחלתו הבלעדית של העידן המודרני. היא זוכה להתייחסות עוד לפני אלפי שנים במיתולוגיה היוונית בדמותו של נרקיסוס – אדם צעיר ויפה תואר שכאשר ראה לראשונה את השתקפות דמותו בנהר, מייד התאהב בעצמו. הוא בילה את כל ימיו בהתבוננות על בבואתו עד שקמל ומת.

במאמרו מ-1914 , הצגת הנרקיסיזם, זיגמונד פרויד מגדיר נרקיסיזם כהקרנה של העצמי כאובייקט מיני. למרות שנרקיסיזם יכול להיחשב כהפרעה פתולוגית, ישנו תהליך טבעי ובריא של אגואיזם המאפיין את התפתחות הנפש ומאפשר לה לגבש תחושה של עצמי.

בהקשר זה, פרויד מתייחס לנרקיסיזם פרמידוריאלי אשר אותו הוא מתאר כליבידו הראשוני המתעל את האנרגיה שבו לאגו, מה שגורם לו (לאגו) להיות מוצף מעבר לקיבולת הרגילה שלו. תופעה זאת שכיחה בעיקר בקרב ילדים בשנותיהם הראשונות והיא באה לידי ביטוי בנטייתם להגזמה, באמונתם בקסמים ובכוחן של המילים אותן הם מוציאים מפיהם. הנרקיסיזם האינפינטילי של אגו-ליבידו מתאפיין בסופו של דבר בגירוי יתר של האגו ובתחושה של חוסר נחת ולפיכך הוא מתועל לעבר אובייקט חיצוני כנרקיסיזם של ליבידו-אובייקט. האפשרות להקרין אהבה עצמית כלפי אובייקט חיצוני חיונית גם לאנשים בוגרים. מתן אהבה לאחר מאפשר לנו לטפל באחרים אשר אינם מסוגלים לדאוג לעצמם. תכונה זאת באה לידי ביטוי ביחסם החם של הורים לילדיהם.

הפרעה נרקיסיסטית נוצרת כאשר הנרקיסיזם המאופיין כליבידו-אובייקט מוצא את דרכו חזרה פנימה לאגו לאחר שהוא כבר זוהה עם אובייקט חיצוני. חזרתו של הליבידו לאגו גורמת במיקרים רבים לניתוק מהעולם החיצוני, התרכזות יתר בעצמי ופגיעה ביכולת לאמפתיה כלפי אחרים.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת פסיכואנליסטיים דוגמת אוטו קרנברג והיינץ קוהוט העלו מחדש את ההתעניינות בנרקיסיזם כהפרעה פתולוגית. ב-1967, אוטו קרנברג הציג את מודל של "מבנה אישיות נרקיסיסטי" שבו הוא מחלק נרקיסיזם לשלושה קתגוריות עיקריות: נרקיסיזם נורמאלי של אנשים בוגרים, נרקיסיזם אינפנטילי ונרקיסיזם פתולוגי. שנה לאחר מכן, קוהוט הציג את המושג "הפרעת אישיות נרקיססיטית" (NPD) תוך שהוא מרחיב את רעיונותיו של פרויד בנושא. בדומה לפרויד, הוא טען שנרקיסיזם חיוני להתפתחות הנפש בהיותו מאפשר להתגבר על תחושות של חוסר ערך עצמי ופיתוח תחושה חיובית של עצמי.

אנשים שמשתמשים באינסטגרם, אוהבים לחשוב עליו במונחים זוהרים. זהו סיפור הצלחה הצומח במהירות בתחום המדיה החברתית, ומקום בו ניתן להתבונן בתמונות מדהימות, אשר מורכבות לעיתים קרובות באופן יצירתי. החברים נמצאים שם, והם מתעדים את עולמם באמינות הכרוכה בהקשת לחצן בודד, תוך שהם חולקים את תמונותיהם. זה מדהים. כלומר, עד שאדם לוקח צעד אחורה, ומתבונן סביב.

אינסטגרם הוא קרקע פורה לנטיות נרקיסיסטיות ביותר של אנשים רבים. זוהי מציאות שמגיעה אל מוקד חד ברגע שאדם יוצא החוצה ממעגל החברים שלו ומתבונן על מה שכולם שולחים. מתברר כי כקבוצה, אינסטגרם הוא חברה השקועה יפה בעצמה, אך הנרקיסיזם של המתבטא באינסטגרם הוא מעבר לסטריאוטיפ.

צמיחת הנרקיסיסטיות

האינסטגרם הוא הרשת השלישית הנפוצה ביותר לשימוש בתמונות. ניתן למצוא בו למעלה מתשעים מיליון דיוקנאות עצמיים המבוצעים בעיקר על ידי משתמשים צעירים יותר, ומעט מאוד מהם מפגינים אירוניה, או יצירתיות משמעותית.

כמובן שאין שום דבר רע בהוצאה לאור של דיוקנאות עצמיים. אחרי הכל, המראה של אדם מהווה חלק משמעותי ביותר מהחיים אותם הוא מתעד. צילום העשוי בטוב טעם ובאופן עכשווי, תוך הוספת האישיות והקשר לזרמים שאינם נגמרים של קפה הפוך, חתולים, ושמים בשקיעה, משקפים את העולם האמיתי, גם אם באופן מוגזם או מעוות משהו, והמוח האנושי אוהב את דחיפת האגו אותה הוא מקבל ממחמאות הגולשים.

גלילת התמונות מציגה איכויות משתנות השייכות לפרצופים משתנים של אנשים שונים. במובן מסוים, זוהי מצגת מרתקת לעין. אך לכל האנשים האלה, המשדרים את פניהם אל העולם, קיימת מטרה אחת: להציג את עולמם באופן מושך יותר מכפי שהוא באמת.

חלק מהתמונות האלו מציגות רגעים מעט יותר מידי אינטימיים. ככל שאדם גולל את המסך, הוא מתחיל לקבל תחושה שהוא מציץ דרך חלון של עולם אליו לא ממש צריכה להיות לו גישה. אך הטכנולוגיה החברתית מעניקה מיליוני חלונות קטנים כאלו לעולמם של אחרים, ולכן קיים הפיתוי להמשיך בגלילה.

זרם התצלומים אינו חושף שום דבר מפורש, אך המצגת הכללית מתובלת במה שמרגיש כמו יותר מידי נערות צעירות, בגילאי העשרה, השוכבות במיטה, או בני עשרה ללא חולצה. כמעט כולם, גברים ונשים כאחד, מחפשים איזשהו אישור מעמיתיהם ומהקהילה הגדולה יותר, אשר הודות לאינטרנט, יכולה להיות מוצגת היום ביעילות אינסופית.

בעולם החדש המוזר הזה, אין זה נדיר שאנשים צעירים ישיגו סוג חדש של פסאודו-תהילה, המונעת אך ורק על ידי המדיה החברתית. זהו אינו סוג של סרטון נגיפי ביוטיוב, הכרוך בלפחות רסיס של כשרון, הומור או מיומנות. משתמשי האינסטגרם צוברים מעריצי ענק, רק על מנת להיות אטרקטיביים.

השפעות האינסטגרם על הדימוי העצמי

יש לתהות לגבי קיום סוג ההערכה העצמית והאגו של ילד צעיר, או על הדינמיקה החברתית החדשה המוזרה אותה הוא חווה בבית הספר בעקבות השימוש שלו באינסטגרם. אך מספר פסיכולוגים סבורים כי הגברת הדימוי העצמי המוצע על ידי הרשתות החברתיות, עשוי להיות בעל השפעה חיובית על הצעירים. פסיכולוגים אחרים חוששים לגבי ההשפעה המעוותת של התיעוד העצמי המנותק מהמציאות.

ההשפעה הפסיכולוגית של הטכנולוגיה, באופן כללי, היתה נושא פופולארי למחקרים פסיכולוגיים במשך מספר שנים. ומדענים סבורים כי הפרעות אישיות נרקיסיסטיות נמצאות בעלייה בעשרים השנים האחרונות. מחקרים מסוימים מראים קשר בין המדיה החברתית לבין נרקיסיזם, שהתגבר כתוצאה מעליית הטלפונים החכמים.

החוקרים סבורים כי נרקיסיזם גבוה יותר גורם לאנשים להשתמש במדיה החברתית באופנים נרקיסיסטיים וכי חלק מהמדיה החברתית גורמת להגברת הנרקיסיזם, אך המצב הוא בהחלט דו סטרי.

תגובות

מעניין ונכון

בדיוק מה שאני מרגישה
יריד ההבלים

נרקיסיזם היא הפרעה מסוכנת

ההיסטוריה ובני האדם שחיו בתוכה מאז ומתמיד היו קורבנות להפרעות ומגלומניות של מנהיגים. אלכסנדר מוקדון, נפוליון, היטלר. האנשים האלו השאירו אחריהם שובל של מלחמות והרס והמון סבל אנושי מיותר. אלכסנדר מוקדון רצה להקיף את העולם בכיבושים שלו, נפוליון כבש את כל אירופה בשביל אישה, היטלר היה בעל חזיונות של אבטחת מרחב מחייה. בכל זה, האדם הפשוט נאלץ להתמודד עם סבל בל יתואר.
שלא תחשבו שהיום זה יותר טוב. אנשים כמו בן לאעדן, פוטין וקים ז'ונג איל ממשיכים לגרום לנו סבל בשם חזיונות הגדולה שלהם שאותם הם עוטפים בכל מיני אידיאולוגיות ורעיונות מטורפים שמאחוריהם מסתתרים אנשים אגוצנטרים שלא רואים מילימטר מעבר לבבואה של עצמם.

בזכותם של כל גדולי עולם

יכול להיות שמגלומניה הינחתה אותם ועמדה בבסיס השגיהם. אבל אי אפשר לבטל את ההישגים האלה. תחשוב כמה הם הצעידו את המין האנושי קדימה. בזכותו של אלכסנדר הגדול ההגמוניה עברה מהמזרח למערב ואם הוא לא היה מכניע את האימפריה הפרסית אז היום מרכז העולם לא היה ניו יורק אלא טהרן. נפוליון הביא את בשורת המהפכה הצרפתית ואת אביב העמים. בלי נפוליון לא היתה נוצרת התנועה הלאומית באירופה (ואיתה גם הציונות). היטלר הוא יוצא דופן. הוא הביא רק רע לעולם אבל הוא לא היה רק מגלומן, הוא היה שילוב של מגלומניה, טירוף ורוע. כלומר צריך קצת יותר מנרקיסיזם ומגלומניה להיות היטלר

גם סלפי לא מוסרי ?

כל הכתבה הזאת לא מוסרית
פלצנים תנו לעשות סלפי !!!

אין כניסה לשמנות

באינסטגרם אין כניסה לנשים שמנות
http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/581/905.html

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב