אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

משה שרת: בכיר מדינאי ישראל


משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (15 באוקטובר 1894 – 7 ביולי 1965)

משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (15 באוקטובר 1894 – 7 ביולי 1965)

לאחר רצח חיים ארלוזורוב בשנת 1933, מונה משה שרת לראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ששימשה בפועל כמשרד החוץ של המדינה שבדרך. לאחר הקמת המדינה כיהן ברצף כשר חוץ עד פרישתו ב-19.6.1956. סה"כ כהן משה שרת כמדינאי החוץ הבכיר של ישראל במשך 13 שנים. שירותו הממלכתי והפרגמטי בכל הנוגע להקמת ותפעול מדיניות ושירות החוץ לאומה היה אופטימלי ועתיר הישגים לפי כל קנה מידה היסטורי. בתקופה שבין 26.1.1954 לבין  3.11.1955- כיהן משה שרת כראש הממשלה השני של מדינת ישראל הריבונית. 

מבוא:

ב- 25.1.2018 התקיים בבית אריאלה המשמש כספריה העירונית המרכזית של ת"א, בחסות מרכז זלמן שזר להיסטוריה יהודית, ערב עיון לזכר פועלו של משה שרת. הערב התקיים במלאת 54 שנים למינוי שרת לראש הממשלה השני של מדינת ישראל. לצערי הרב, והדבר עלה גם בערב העיון, מדובר בראש ממשלה מושכח למרות גודל תרומתו ומורשתו להקמת מדינת ישראל, וזאת למרות היותו איש אשכולות רחב אופקים (בשיעור קומתם של: בנימין זאב הרצל, חיים וייצמן, חיים ארלוזורוב, יגאל אלון), שלא רבים כמוהו היו בהנהגת התנועה הציונית ומדינת ישראל. שרת שהיה וכיהן כשר חוץ מכונן, ראש ממשלה ומדינאי עתיר מעשים והישגים - פעל בצניעות, ביושרה, באתיקה, במצפון, בנקיון כפיים ודעת, בדרכי שלום והתגשרות. הכל נעשה על ידו תוך פעילות בכוונה אמיתית, בתום לב ולטובת העניין, ולא מהשפה ולחוץ. הכל לצורך קידום פתרונות חיוביים הטובים לשני ו/או ליותר הצדדים המעורבים בקונפליקטים. כל זאת נעשה באמינות מרבית, שלא על מנת לזכות ברייטינג מבוסס על הפרחת סיסמאות נבובות ובועתיות מלאות פאתוס וחסרות מהות. שרת לא שמע ולא ידע ספינים מהם. שרת הפרגמטי מעולם לא תמך בסוגי מדיניות הרפתקנית, פופוליסטית וסכסכנית ופעל תמיד למיתון גישות קיצוניות ומחרחרות בהנהגה הציונית והישראלית. גם רעייתו ציפורה ראויה להערכה על פועלה וצניעותה.

פעילותו נעשתה כחלק מתפיסת ביצוע שליחות למען העם היהודי והישראלי. כל זאת ללא התלהמות, פופוליטיקה ולאומנות. שרת השאיר גם מורשת מתועדת עצומה בכתב, שיש לפעול להנחלתה לדורות הבאים.

צריך לציין שלמרות הזמן הרב שחלף מאז פטירת משה שרת ב-1965, לא מצאה עדיין ממשלת וכנסת ישראל לנכון לחוקק חוק להנצחת מורשת משה שרת ופעלו. זאת בהתייחס למסכת חקיקות להנצחת ראשי ממשלות ונשיאים בישראל. כל זאת למרות המורשת הכתובה העצומה שהותיר שרת בעזבונו. את תכני קניינו הרוחני יש להנציח ולהנחיל לדורות הישראלים הצעירים. הדבר קורה בניגוד לחקיקות הנוגעות לראשי ממשלה ונשיאים אחרים.

את עול שימור זיכרון ומורשת משה שרת נושא על כתפיו בנו יעקב שרת, שעומד בראש עמותה רשומה ברשם העמותות למורשת משה שרת. הוא דאג להוציא לאור במשך השנים 14 כרכים הכוללים את יומניו וכתביו המגוונים של אביו. בתכנון ובהכנה להוצאה לאור יש עוד 13 כרכים בנושאים מגוונים. עבור הספר החדש המוכן להוצאה לאור מנסים לגייס מימון המונים (הדסטארט).

הגיע הזמן שייעשה מאמץ על ידי חברי סיעת המחנה הציוני בכנסת (לשעבר, מפלגת ה"עבודה" או מפא"י"), ששרת היה ממנהיגיה - לפעול לתיקון העוול ההיסטורי. כתבי שרת רלוונטיים ביותר לתקופתנו. הם מראים דרך חלופית לדרכן המדינית של ממשלות בנימין נתניהו והליכוד. הם מורי דרך לדרכים חלופיות ואופטימיות להסדרים מדיניים באזורנו. הם מהווים גם מורה דרך להפיכת ישראל ל"אור אמיתי לגויי ולעמי העולם" לאור ייעודה ההיסטורי האמיתי.

שרת היה אנטי תיזה מושלמת לביבי. שרת הקים וחיזק את משרד החוץ ו"שירות החוץ" הישראליים. ביבי פועל להחלשתם באופן עיקבי. ברוח משה שרת ולאור התעמרות המדינה ב"שירות-החוץ" הישראלי הגיע הזמן לחוקק את חוק "שירות החוץ" הדיפלומטי והמקצועי למען חיזוקו, העצמתו וביסוסו.

פרופ' אמריטוס גבי שפר, "השרתיסט" מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כותב הביוגרפיה הפוליטית של שרת, שעוסקת בין השאר בגישתו לבעיה הפלסטינית.

בפרישת שרת מראשות הממשלה הוא כתב ביומנו: "לא לי לנהל מדינה זו, ניהולה כנראה לא ייתכן מבלי להיזקק להרפתקנות ולתרמית, כשלשני אלה איני  מסוגל". הכוונה הייתה לדויד בן-גוריון ,שפעל בהרפתקנות ובאופן פופוליסטי בכל הנוגע לביטחון ישראל ויחסי החוץ שלה בעיקר בהשפעת משה דיין ושמעון פרס (גם אריק שרון בהמשך השפיע וסיבך בדרכים דומות את מנחם בגין).

איזכורים הנוגעים למסלול פעילותו של משה שרת

1. לאחר הגעתו עם משפחתו לא"י מחרסון שבאוקראינה כשהיה בן 12 (בשנת 1906), גרה משפחתו בכפר הערבי בשומרון עין-סיניה. שם למד ערבית וקיבל תובנות חיוביות על ערביי ארץ ישראל. משם הוא ומשפחתו עברו ליפו הערבית ולאחר מכן לת"א, שהם היו ממייסדיה.

2. לימודים במחזור הראשון בגימנסיה הרצליה בת"א, וכן בקונסרבטוריון "שולמית" בת"א. בביה"ס התיכון הכיר את שלושת גיסיו שהפכו לאושיות ציבוריות חשובות בעיקר בביטחון: מאיר אביגור, דב הוז ואליהו גולומב. חבורה מגובשת זאת נקראה "ארבעת הגיסים". הם לא היו ממעריצי ב.ג. (בן גוריון גידל כמשקל נגד את חבורת "צעירי מפא"י").

3. לימודים באיסטנבול, שירות בצבא העותומני כקצין.

4. ב-1920, עמד ביחד עם זאב ז'בוטינסקי מאחורי הקמת ארגון ה"הגנה", שהיה הבסיס להקמת צה"ל, ושפעל בזיקה להסתדרות והתנועה הציונית.

5. הצטרפות ל"אחדות העבודה" לאחר מלחמת העולם הראשונה. מפלגה זאת הייתה בהמשך אחד מזרמי וממרכיבי מפא"י. מדובר ב"זרם המרכזי" של אותה תקופה.

6. לימודי כלכלה חברתית באוניברסיטת "לונדון סקול אוף אקונומיקס" בבריטניה (בניחוחות פאביאניים). הכל תוך גיבוש אוריינטציה פרו-בריטית.

7. מעורכי עיתון "דבר" בעברית ובאנגלית.

8. התמנה לסגנו של חיים ארלוזורוב במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. לאחר רצח ארלוזורוב החליף אותו כראש המחלקה.

9. פעל לבצוע הקמת יישובי חומה ומגדל.

10. פעל להקמת יחידות נוטרות יהודיות במשטרה הבריטית בא"י ובהמשך לגיוס יהודי א"י לצבא הבריטי במלה"ע השנייה ולהקמת הבריגדה היהודית הלוחמת במסגרת הצבא הבריטי. אלה יצרו מסגרות בטחוניות יהודיות-ארץ ישראליות, שהיו אוטונומיות בכוחות הביטחון הבריטיים והיוו בהמשך חלק מיסודות צה"ל.

11. היה הרוח החיה בייצוג יהודי א"י והתנועה הציונית בהתדיינויות בוועדות המנדט הבריטי וועדת האו"ם אונסקו"פ שגיבשו את תוכנית החלוקה, שאושרה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. פעל אישית בהצלחה בקרב חברות האו"ם ליצירת הרוב להחלטה ההיסטורית.

12. בתמיכתו (למרות חששותיו המוצדקים), בהצבעה במנהלת העם בהכרזת המדינה ב 14.5.1948 יצר את הרוב הדחוק להקמת המדינה.

13. ניסח את הכרזת העצמאות תוך התפשרות עם דויד בן-גוריון. היה מחותמי מגילת העצמאות.

14. ניהל ותאם בהצלחה את שיחות שביתת הנשק בוועדות המו"מ מול ירדן, מצריים, לבנון וסוריה.

15. ניהל ב 1952 מו"מ על יחסים מול ממשלת גרמניה ועל כספי השילומים מגרמניה. כספי השילומים מנעו פשיטת רגל של מדינת ישראל ואיפשרו קליטה מאסיבית של עולים חדשים.

16. שרת התנגד למדיניות הפופוליסטית של "פעולות התגמול" מבית מדרשו של משה דיין, רמטכ"ל צה"ל.

17. התנגד לעסק הביש, שהיה חלק מ"פרשת לבון" במצרים ונגרם בשל משיכת חוטים של יריבי שרת: בן-גוריון, משה דיין ושמעון פרס,מצעירי בן-גוריון. כן היו מעורבים: פנחס לבון, בנימין ג'יבלי ואברי אלעד.

18. פעל בהצלחה למיגור תכנית אלפא הבינלאומית בעקבות מלחמת השחרור, לקריעת רוב הנגב הדרומי מישראל לטובת ירדן ומצריים.

19. עם פרישתו הסופית מהממשלה בה כיהן כשר חוץ יצא למסע ב-13 מדינות דרום מזרח אסיה, כדי למנוע סחף נגד ישראל שנגרם בעקבות וועידת המדינות הבלתי מזדהות בבנדוג שבאינדונזיה, שלא אהדו את מדינת ישראל.

20. לאחר הפרישה מהממשלה התמנה לראש הוצאת ספרי "עם-עובד" וכיהן כיו"ר מוסד בית-ברל לחינוך רעיוני תנועתי .

21. ב-1961 נבחר לראשות ההסתדרות הציונית העולמית וההסתדרות הציונית העולמית.

22. כבלשן מעשי חידש מילים לא מעטות בשפה העברית המתחדשת. שלט ב- 7-8 שפות.

23. תחביבו היה מוסיקה קלסית. משה שרת ניגן בקלרינט, בין השאר בתזמורת גימנסיה הרצליה.

24. היה בקשרי חברות עם מנהיגי הכפר אבו-גוש בדרך לירושלים. היה שם בן בית.

25. כשהיה על ערש דווי בשל מחלת הסרטן הגיע שרת על כסא גלגלים  לועידת מפא"י ב-1965 ונשא שם נאום תוכחה דרמטי ומרגש נגד יריבו הגדול דויד בן-גוריון, שפרש מראשות הממשלה ב-1963, בעקבות אולטימטום מנשיא ארה"ב, גו'ן פיצג'רלד קנדי. בעקבות נאום שרת פרש ב.ג. יחד עם תומכיו ממפא"י והם הקימו את רפ"י. תומכי פנחס לבון הקימו לפני כן את תנועת "מן היסוד".

26. למרות מתינותו המדינית ובשל מעשיותו, כישרונותיו ויעילותו, היה שרת  פטריוט ישראלי ענק. שרת ראוי להנצחה מכובדת ומכבדת. הגיע הזמן שהכנסת ביוזמת ה"מחנה הציוני" תרים את הכפפה.

משה שרת ורעייתו ציפורה נקברו בבית העלמין טרומפלדור בתל-אביב, שהוא הפנתיאון הלאומי של ישראל.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי