אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סוחרי האומות/אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס


התמונה של מירב גולן

סוחרי האומות/אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס

אלכסנדרוס פאפאדיאמנטיס הוא סופר יווני שחי בין 1851 ל 1911, נולד באי סקיאתוס שנמצא בחלק המערבי של הים האגאי, אביו היה כומר. כל הפרטים הללו, שדליתי מויקיפדיה אלו פרטים ביוגרפיים שיחזרו וישועתקו בספרו "סוחרי האומות". פאפאדיאמנטיס כונה "דוסטוייבסקי היווני", שכמו בכתיבתו של דוסטוייבסקי, גם בספריו קיימים מספר רבדים. ברובד השטחי הספר "החטא ועונשו" נקרא כספר מתח. גם "סוחרי האומות" יכול להיקרא כספר הרפתקאות רווי יצרים, אך ברובד העמוק ביותר, כמו ב"חטא ועונשו", הוא עוסק בהלך מחשבותיהם והתחבטויותיהם של הדמויות בסיפור. הספר "סוחרי האומות" יצא לאור ב 1882 והוא מתרחש במאה ה-12 בשנים שבין 1199 ל 1207.

לפני שארחיב לגבי הספר עצמו אתאר, בצמצום רב, את סיפור חטיפתה של הלנה במיתולוגיה היוונית. הלנה, היפה בנשים, הובטחה לפאריס, נסיך טרויה, הידוע בכינוי אלכסנדרוס – וזה, כפי שיווכח הקורא, אינו ההקשר היחידי לסופר ולספר - על ידי אפרודיטה. אך הלנה שהיו לה מחזרים למכביר נישאה דווקא למנלאוס, שהפך למלך ספרטה. לאחר שנים, פאריס הגיע לספרטה על מנת להינשא להלנה, הוא חצה את הים האַיגֵאי והגיע לספרטה. מנלאוס אירח אותו תשעה ימים, ואז נאלץ להפליג לכרתים. וכפי שחזתה אפרודיטה הלנה לא עמדה אפילו יום אחד בפני קסמיו של הנסיך שבא מאסיה, ועזבה איתו. יש הטוענים כי זאת הסיבה לפרוץ מלחמת טרויה. משולש האהבה הזה משמש בסיס לספר "סוחרי האומות".

איואוניס מורחאס הוא גבר גבוה ויפה תואר, בעל בית מידות מרשים ובעלה של אבגוסתה, אישה יפהפיה. פעם בשבוע, בכל שבוע, היה יוצא את ביתו ליום אחד, או קצת יותר, עם גליאה (ספינת משוטים) שלו. באחת מהפלגותיו הוא נתקל במארב פיראטים, שם פגש במרקוס סנותוס, פיראט שעזר לו והגן עליו מפני פולשים לאיים בים האגאי. בכדי להודות לו מזמין אותו מורחאס אל ביתו לפני שיעזוב את האי, כאות תודה על הצלתו. סנותוס פוגש באבוגסטה היפה ונשבה בקסמיה. הוא מחליט לחטוף אותה, והוא מתחבל תחבולה ומזמין את הבעל ואישתו אליו לספינה, שם הוא מרדים אותם, משאיר את מורחאס על החוף ואת אבגוסטה לוקח איתו לונציה.  שמונה שנים לאחר מכן אנו למדים שאבגוסטה נטשה את סנותוס, כיוון שהרגישה אשמה כלפי בעלה, ועברה למנזר, שם גם שינתה את שמה לאגפי. סנותוס ומורחאס לא פסקו מלחפש אותה, כל אחד בנפרד. הם אפילו יתקלו אחד בשני שוב בונציה, העיר בה דר סנותוס, ומנלאוס ינסה לנקום את חרפתו, אך שוכב קודח הוא אומר: "רציתי לדקור אותו בליבו אבל הוא הקדים ודקר אותי בפגיונו בחזה, בראש וגם בנפש. הוא רצח אותי בים וביבשה, במזרח ובמערב, בשמים ובארץ... רצח אותי לעד (עמ' 114). למרות רגשות האשם של אבגוסטה-אגפי עדיין מלא ליבה בתשוקה ובערגה כלפי סנותוס, היא קוראת אל הכומר המוודה ומספרת לו על המתחולל בליבה. הכומר נדהם מהאישה היפה ומכנותה כיוון שהיא היחידה שמתוודה באופן ישיר על מחשבות של בגידה ושל תשוקה לגבר שחטף אותה ולא לבעלה. הכומר חושב שרוב הנשים שהתוודו לפניו התוודו  על דברי רכיל, קנאה אבל אף אחת מהן לא הייתה ישרה מספיק כדי להתוודות על בגידה ותשוקה לגבר אחר. אבל הוא מתייחס אליה כמי שנכנס בה שד. אבגוסטה-אגפי לא פסקה מלהשתוקק אל סנותוס, עד שניתנה לה ההזדמנות לשוב לזרועותיו.. אך האם תממש הזדמנות זאת? ומה עם מנלאוס, בעלה? וכיצד תסתיים הטרגדיה היוונית הזאת?

זהו אכן ספר מותח, רווי הרפתקאות ומשולהב יצרים. אך זהו רק סיפור המסגרת. הספר מתמודד, כאמור, עם סיפור מלחמת טרויה, אך גם עם המתח שבין הדתות המונותיאיסטיות (נצרות, יהדות, איסלאם) שלהן ביטוי נרחב בספר: מורחאס הוא נוצרי, אבגוסטה היא נוצריה אדוקה, עוזרו של סנותוס, מירחאן שהוא יליד אתיופיה, הוא מוסלמי. וכשמגיע סנותוס אל המנזר שבו שוהה אבגוסטה יקראו ויצטטו הרבה מספר תהילים;  אך הוא מתאר בעיקר את הזרמים שבתוך הנצרות והמתח ביניהם. ישנו עוד הקשר מרומז ביותר ליהדות ולספרו של שייקספיר "הסוחר מונציה" ,כשמורחאס נראה לסנותוס כ"חלפן יהודי שפשט את הרגל" (עמ' 192). אך הסוחר האמיתי הוא דווקא סנותוס כפי שאפרט להלן.

זהו ספר שעוסק במהות הבגידה ומחשבותיה, התחבטויותיה והחלטתה של אבגוסטה, זהו ספר שעוסק בחטא ובעונשו, אך גם עוסק בסוחרי האומות – אלו שבעטיים נפלו וקמו אומות, ואימפריות. במיתולוגיה היוונית סיפור בגידתה של הלנה הביא למלחמת טרויה. ב"סוחרי האומות", חשוב להכיר את הרקע ההיסטורי כדי להבין מה פאפאדיאמנטיס מבקש לספר לנו. מורחאס הוא הדמות שהגן על הים האגאי ויצא, בלי ידיעת אישתו, פעם בשבוע כדי להגן על האי מפני פולשים. סנותוס הוא פיראט שבסופו של דבר יהפוך לרוזן ונציאני, שעוד ישוב לים האגאי כדי לכבוש את האיים ולספח אותם לרפובליקת ונציה. רפובליקת ונציה התקיימה בין השנים 700 לספירה ועד לכיבושה על ידי נפוליאון ב 1797. בימי הביניים, ובעיקר בין המאה ה 11 ל 13 התעשרה הרפובליקה בעקבות שליטתה בדרכי הסחר בארצות הלבנט. בשנים הללו, היתה הרפובליקה מעורבת גם במסעות הצלב והונציאנים ליוו את הצלבנים במסעותיהם ובעיקר בכיבוש קונסטנטינופול ונפילת האימפריה הביזנטית. בשנים 1205 ו 1207, בדיוק בשנים שבהן מתרחש החלק השני של הספר, ונציה משתלטת על טריטוריות בים האגאי. בספר זה הסוחר הוא דווקא איש נוצרי, סנותוס, שתפקידו, חוץ מלהניע את העלילה, הוא ל"נקות" את מעברי הסחר הימיים בין רפובליקת ונציה לאיים בים האגאי ולהחזיר את השליטה של רפובליקת ונציה על האזור.

את הספר תרגמו מיוונית: דספינה שרמיסטר וחיים פסח, שלא פסחו מהעביר לקורא את הרוח האירונית ולא פגמו ברוח ההנאה ולהיפך. אגב, לספר באנגלית שני תרגומים, The Merchants of the Nations, אבל גם Raider of the Aegean, בתרגום חופשי: פושטי/תוקפי הים האגאי. אך אני מעדיפה את "סוחרי האומות". הספר אף עובד לאופרה

הקריאה בספר מענגת וגורמת לקורא לרצות לקרוא עוד מספרות המופת הזאת של הסופר החשוב הזה.

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מירב גולן