אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ליאו מרזאן Léo Marjane


ליאו מרז'אן  Léo Marjane - זמרת צרפתיה, אגדת מיוזיק הול  2016 - 1912

ליאו מרז'אן Léo Marjane - זמרת צרפתיה, אגדת מיוזיק הול 2016 - 1912

ליאו מרז'אן  Léo Marjane - זמרת צרפתיה, אגדת מיוזיק הול  2016 - 1912

ליאו מרז'אן, הזמרת האגדתית שבלב פריז הכבושה שרה את "ביי מיר ביסטו שיין", מרז'אן היפהפיה, בעלת הקול החם והמהפנט, 180 שירים וקריירה לאומית ובינלאומית ענקית, נפטרה לפני חודשיים בגיל 104. כשמרז'אן שרה, המאזין חש, ביחוד אם יעצום עיניו, שהזמרת פונה אליו באופן אישי. מרז'אן העדיפה את האינטימיות של הקברט על פני האולם הגדול. חשוב היה לה לבטא את המילים כהלכה ולהדגיש את סיומו של כל משפט.

פרישה מהבמה באמצע החיים לגן העדן הציורי בברביזון

ליאו מרז'אן, שהעדיפה לפרוש מחיי הזוהר ולטפל בחיות באחוזתה בברביזון, ליד פונטבלו, נפטרה ב-18 בדצמבר, שנה זו, בביתה, בגיל 104. הזמרת העדיפה להיקרא מרז'אן, קיצור של מרי-ז'אן, ולמחוק את השם ליאו שבארה"ב, שם הופיעה רבות, נחשב גברי. מרז'אן אהבה את החיים והם החזירו לה אהבה. מי שלא אוהב את החיים, החיים עוזבים אותו, אמרה בראיון שנתנה ב-2002, כשהייתה בת 90, לעיתונאי ולסופר, מרטן פנה, היסטוריון של הזמר הצרפתי, ברדיו פרנס-מוזיק (1). ב-1961, כשהאופנה פנתה לכיוונים אחרים, נפרדה מרז'אן מהבמה ומעולם לא הצטערה על כך. חיים חדשים חיכו לה באחוזתה בברביזון, בחיק המשפחה ובחיק הטבע. מרז'אן טיפחה אהבה עזה לסוסים עוד מילדותה ומעולם לא הרגישה חלק בלתי נפרד מעולם הבידור. היא אמנם הופיעה על הבמה, הן בצרפת והן בארה"ב ובעולם כולו, השתתפה במספר סרטים והוציאה תקליטים, אך עשתה זאת מתוך ריחוק מסוים. היא העדיפה לטפל בסוסיה, בכלביה ובציפוריה. סבלן של החיות, שלא יודעות לדבר, נגע אל לבה. מרז'אן לא העדיפה את החיות על פני בני האדם, אך הקדישה להן זמן רב ואהבה מיוחדת. מרז'אן אהבה את החיים, את השמש, את העצים, ואף את הכאב שמהווה חלק מהחיים. היא לא אהבה לחזור ולפשפש בעבר והתרכזה בחייה בהווה. בעלה, הברון שארל דה לדוסט, היה קולונל ורוכב סוסים מושבע. יחד חילקו את אהבתם לרכיבה. מרז'אן רכבה על סוסים מגיל 6 עד גיל 97. כשהפסיקה לרכוב, הקדישה זמנה לטיפול בסוסים ובשאר בעלי החיים באחוזתה, כלבים, תרנגולות וציפורים, שהיו זקוקים לה. ב-18 לדצמבר האחרון, הודיע בנה, פיליפ דה לדוסט, על פטירתה מהתקף לב בגיל 104, בביתה בברביזון.

התחלת הקריירה כזמרת

מרז'אן, בשמה האמתי, תרז ז'אנדביין

Thérèse Gendebien, נולדה ב-1912 בבולון-סור-מר, במשפחה בורגנית. האב היה דיפלומט והמשפחה גרה בגרמניה, באוסטריה ובמרסיי. קול הקונטרלטו שלה לא אפשר לה תפקידים רבים באופרה ולכן החליטה לפנות למיוזיק הול. כבר בגיל 15 הופיעה על הבמה, אך את הצלחתה הגדולה קצרה עשר שנים לאחר מכן, ב-1937, בשיר "הקפלה באור הירח", הגרסה הצרפתית לשירו המפורסם של בילי היל:

https://www.youtube.com/watch?v=eZe14XRcp-k

מרז'אן הייתה אחת מהזמרות הצרפתיות היחידות ששרו שירים אמריקאיים בעיבוד צרפתי. לאחר ההצלחה הגדולה של "הקפלה באור הירח", מרז'אן הגיעה לסיבוב הופעות בארה"ב שנמשך חמש שנים. אמריקה חיכתה לה וקיבלה אותו בזרועות פתוחות ובתשואות רמות. כך התוודעה לג'אז, שהתאים לקולה, לאישיותה ולנשמתה, והייתה מאלה שהביאו אותו לצרפת. כשחזרה למולדת, הייתה מזוודתה עמוסה בהשפעות אמריקאיות. הינה ביצועה לשיר המפורסם

 Over the rainbow

שבצרפתית נקרא "קשת בענן":

https://www.youtube.com/watch?v=rO-cBiZbTzc

והינה ביצועה לשירו המפורסם של קול פורטר "בגין דה בגין" שבצרפתית נקרא "בגין האלוהית":

https://www.youtube.com/watch?v=rlAnzbxd2RY

בפריז הכבושה מרז'אן נעשית כוכבת ענקית

כשחזרה לארצה, הפכה מרז'אן לאחת הכוכבות הגדולות והמפורסמות ביותר בצרפת הכבושה. תחת שמי פטאן שדהו, זהר בכל יפעתו כוכבה של מרז'אן, קול של חום ואור בתקופה חשוכה וקפואה. שירה המפורסם ביותר דאז, שבזכותו עלתה קרנה עוד ועוד, הוא "לבד הערב". אלפי נשים צרפתיות, שבני זוגן היו שבויים בגרמניה, הזדהו עם השיר שבו מחכה אישה צרפתיה לבעלה וחולמת על שובו. התקליט, שהפיח תקווה והפיץ נחמה, נמכר כלחמניות חמות:

https://www.youtube.com/watch?v=IjnqfBHEVqs

בלב פריז הכבושה שרה מרז'אן את הגרסה הצרפתית לשירו המפורסם של שלום סקונדה "ביי מיר ביסטו שיין":

https://www.youtube.com/watch?v=8gtQDdquhwI

ללא ספק גילתה הזמרת אהדה רבה לשפת היידיש ולתרבותה. ב-1939 שרה את "מזל טוב", שיר תקווה ואמונה בנצחונן של בעלות הברית (בקליפ נראים חיילים צרפתיים בביצורי קו מז'ינו):

https://www.youtube.com/watch?v=WNTjJZja-lQ

המשפט לאחר השחרור

אליה וקוץ בה. ההצלחה הגדולה בתקופת הכיבוש גרמה לירידת קרנה של הזמרת בצרפת והוותה אחת הסיבות לדעיכת הקריירה שלה מאוחר יותר. בהופעותיה נכחו מכורח הנסיבות גם קצינים גרמניים. נוכחותם הורגשה במיוחד בקברט שפתחה היא עצמה ליד האופרה. לאחר השחרור נעצרה על ידי ועדת טיהור שערכה לה משפט בתואנה שהופיעה בפני צבא האויב. מרז'אן הסבירה שלא יכלה למנוע את כניסת הקצינים הגרמניים להופעותיה. "איזה אמן לא שר אז?", אמרה. "הייתי חייבת להתפרנס. הצרפתים, שהתביישו בעצמם ובהתנהגותם, התנקמו באלה שניצבו בקדמת הבמה". זאת ועוד. בן זוגה של מרז'אן, שארל דה לדוסט, קצין בצבא הצרפתי, היה אחד מפעילי רשת ההתנגדות בפיקודו של קולונל רמי. בכסף שהרוויחה בהופעותיה סייעה הזמרת לממן את פעילות הרזיסטנס. מרז'אן זוכתה במשפט, אך נאסר עליה להופיע בשנים שלאחר השחרור עד לתחילת שנות החמישים ותקליטיה הוטבעו בחותמת "מצונזר". מרז'אן נפגעה קשות מהמשפט ומתוצאותיו, מאי הצדק שנעשה לה.

הגורל האישי אינו חופף תמיד לגורל הציבורי. עתיד מזהיר מחכה לצרפת אך לא למרז'אן. אהדת הציבור והביקורת פוחתת. קרנן של זמרות אחרות, ביחוד אדית פיאף, עולה. מרז'אן, שנדחקה לפינה, יוצאת ב-1945 אל חוץ לגבולות צרפת.

סיבוב הופעות מצליח ברחבי העולם

העולם הרחב מקבל אותה שוב בתשואות: אנגליה, בלגיה, רוסיה, ברזיל, ארה"ב, קנדה. בקוויבק אף הנחתה סדרת תוכניות טלוויזיה מוזיקליות בצרפתית, שדיבבה לאנגלית, בשם:

Quartiers de Paris/District of Paris.

מרז'אן ממשיכה להקליט שירים ולהופיע על במות שונות אך אין די בכך כדי להזניק שוב את הקריירה שלה. הקהל לא מגיע לקונצרטים. ב-1961 פרשה כדי להתמסר לגידול סוסים ולרכיבה, לחיות בחיק משפחתה האהובה, בגן העדן הפרטי בכפרה. חייה האישיים היו חשובים לה לא פחות מחייה כזמרת והיא אכן הצליחה בהם, לכל אורך הדרך.

כשמלאו לה מאה, נערכה בביתה מסיבה. כשנשאלה איזה שירים הייתה רוצה שיזכרו מהרפרטואר שלה, נקבה בשם "בשנגחאי או במקום אחר" וב"את כל זה גנבו לי". הינה שני שירים אלה של הגברת הגדולה של הזמר הצרפתי שבהם נוגעים גווני קולה בלב נשמת המאזין:

https://www.youtube.com/watch?v=X3EYqQrUFt8

https://www.youtube.com/watch?v=qygGRww0wfU

מרז'אן הופיעה גם בכמה סרטים שבהם שרה מספר שירים. "נשמתי לשטן", מהסרט

Feu Nicolas, הוא אחד מהם. את מילות השיר הסוחף והנפלא כתב לולו גסטה, מי שיהיה בעלה של לין רנו, אחת מחברותיה הטובות של מרז'אן:

https://www.youtube.com/watch?v=PCh2lusbOcQ

(1) מרטן פנה, ראיון עם מרז'אן, 2002

https://www.youtube.com/watch?v=ERaX6I7fi6M 

ואי אפשר בלי "ספטמבר בגשם":

תגובות

מרז'אן

הצלחת להעביר בכתיבה את האהבה שלך לזמרת. אכן דמות מקסימה, אנושית ומלאת חיים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אורנה ליברמן