אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קסם לאור ירח / וודי אלן


התמונה של אביגיל אגלרוב
קסם לאור ירח / וודי

קסם לאור ירח / וודי אלן

היוצר הגאון וודי אלן כבר הודה בהזדמנויות שונות שהיצירה הקולנועית שלו מאופיינת בכך שכל אחת מהסצנות שלו עסוקה בסיבוך כלשהו, ושהוא עצמו האחרון לדעת, במובן מסוים, את המידה שבה הוא "מתחבר" באופן מלא אל הדמויות שלו.

זה לא אומר שאין לו דעות מוצקות על הסרטים שלו, הוא רק אומר שמכל אלף חמש מאות מיליון הסרטים שהוא עשה בשנים האחרונות, יש אולי איזה ארבעה שהוא ממש אוהב. כנראה שככה זה כשאתה טיפוס כפייתי, אבל מה אכפת לי. אני מרוצה שהוא שומר על קצב של סרט אחד בשנה. כמו שעון, כבר משנת 1983. כפייתיות או לא כפייתיות – מדובר ברווח נקי של הצופים.

בארבעת השנים האחרונות זכינו לקבל מבית היוצר של אלן יצירות אמנותיות נפלאות. הסרט שיצא בשנת 2011, "חצות בפריס" נחשב על ידי רוב המבקרים כיצירת מופת קומית, והפך ללהיט מסחרי. הסרט של שנת 2012, "מרומא באהבה" נחשב אפילו לסרט טוב יותר מקודמו, והסרט של שנת 2013, "יסמין הכחולה" זיכה את קייט בלאנשט בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

אבל הסרט החדש של אלן, "קסם לאור ירח", עולה בהרבה על כל האחרונים. בניגוד לדיכאון העגמומי שעטף את "יסמין" הפעם קיבלנו בחזרה, סוף סוף, את ההומור "האלני" השנון, הנוקב, הציני, ואת האמירות הבלתי מתפשרות שלו אודות שאלת האלוהות ("אל תהיה מגוחך!! ברור שאין אלוהים!!!" נוזף הגיבור בזעם בחברו כבר בתחילת הסרט).

הסרט הזה הוא חוויה שלמה של תענוג, במיוחד אם אתם אוהבים את הסגנון הקומי-רומנטי המתוחכם. נוירוזה עמוסה שנחשבת כאחת מההתמחויות של אלן. הסרט כולו עוסק באירופה של שנות העשרים, ובהתאם הדמויות מפטפטות בדיאלוגים אמינים שהיו יכולים לעבור בקלות גם היום.

הנחת היסוד של הסרט מקסימה אף היא: הקוסם המהולל המחזיק בשם הבמה: וויי לינג סו, כשמחוץ לבמה הוא נקרא פשוט סטנלי, בגילומו של קולין פירת', מגויס על ידי חבר ותיק לחופשה בדרום צרפת, על מנת להפריך את טענותיה של אישה צעירה המתיימרת להיות מדיום רוחני.

החבר מאמין כי היא מוליכה שולל משפחה אמריקנית עשירה, ובמיוחד שואפת להתחתן עם הבן והיורש הבכור שמתעקש לשיר לה סרנדות מעצבנות אובססיביות. על רקע האווירה המשכרת של גני השעשועים של העשירים, מתקשרת סופי (אמה סטון), עם העולם הבא, כמו שאנחנו מתקשרים לחברים פעמיים ביום.

הג'ינג'ית החיננית הצעירה מפרקת לגורמים את האופי הנוקשה של הקוסם עם החיבה המובהקת לעולם המדע, שהמוטו המנהל את חייו הוא: "אין כזה דבר עולם רוחני אמיתי. זה הכל מזויף, משולחן הסיאנס ועד לוותיקן!". אך כשהוא מגלה שאינו יכול, למעשה, למצוא כל תחבולות מכאניות או התנהגות מזויפת אחרת בשגרת יומה ואופייה, הוא מבצע תפנית שלמה ומכריז על עצמו כעל אדם מאמין.

תחושת רווחה חדשה משתלטת על סטנלי שעד כה ניהל את חייו בחמיצות צינית, והוא מהדהד אחר העלמה הרוחנית כשהוא אסיר תודה על שפקחה את עיניו. עכשיו נותר רק לראות אם כל הכרת התודה הזו תתורגם גם למונחים רומנטיים.

טוב, לא נרחיב יותר מידי את הסיפור בסוגיה ספציפית זו. אני יכולה רק לומר לכם שהתסריטאי/במאי אלן מראה כאן עומק חדש של רגש שאינו אופייני לו. כמעט בכל סרט שני שלו הוא מכריז שאין אלוהים, ואם יש אלוהים, הוא מוצג כסוג של בדיחה.

אבל עכשיו, כשהוא ממיר את הגיבור הציני סטנלי להאמין בישות עליונה, נראה שהוא מסמן בכך שהוא עצמו מתחיל להרהר ברעיון האלוהות. שהוא אולי מתרכך. אם בכל שפע הסרטים שלו יצר וודי אלן אוסף דמויות רציונליות שסירבו להיכנע לרעיונות חסרי היגיון, כאן הוא מציג סוג מסוים של התגלות רוחנית בעצמו.

לרגע אפילו התפתיתי להאמין שהבלתי יאומן אכן קרה, והגאון האהוב עלי הפך, השם ישמור, לאדם מאמין. בכל מהלך הסרט לא הבנתי שזה רק ענין של מתי ואיך העלילה תתהפך, והבעיות האמיתיות של הסרט יתחילו. לאורך כל הסרט מפוזרות נעימות מוסיקליות רומנטיות עדינות, בגרסאות עם קצב מצחיק קצת, כשהמוסיקה, לצד צילומי הנופים עוצרי הנשימה, משכיחים מהצופה את המחשבה המנקרת בו שקולין פירת' יכול, אולי, להיחשב מעט מבוגר מידי מכדי לחזר אחרי הנערה הצעירה הקסומה הזאת. אבל ממני לא תשמעו שום מילה על הרכילות המרושעת הסובבת את אלן וילדות צעירות.

אפילו אם הוא קצת חוזר על עצמו, ומשתמש במשפטים דוגמת "הלב רוצה מה שהוא רוצה" שזאת שורה מתוך "חנה ואחיותיה", או המשפט "כן, אבל אנחנו צריכים את הביצים", אותה הבדיחה שבה הוא סגר את "אנני הול", החידוש המשמעותי כאן הוא הביצועים החזקים של קולין פירת'. הוא משחקק בנינוחות, בשמחה פשוטה, שרק משתפרת בסצנות שלו עם איילין אטקינס, שמשחקת את הדודה החכמה של סטנלי.

הסרט כולו קליל וחופשי מהשפעת הזמנים המורכבים והמסובכים יותר המאפיינים את ימינו. האמיש לינקלייטר, המגלם את המחזר הסהרורי האובססיבי, משחק בסדר, אבל לא באמת הבנתי למה אלן היה צריך לגייס אותו. מצד שני, אני לא באמת מנסה להבין מה עובר במוחם של יוצרים גאונים.

קסם לאור ירח טריילר
תגיות: 

תגובות

סרט חזק !!!

לרוץ לראות !!!

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב