אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לבוב – עיר ומחוז באוקראינה


דגל העיר לבוב

דגל העיר לבוב

מבוא

אוקראינה עוברת תהליכי התמערבות, מודרניזציה, גלובליזציה ודמוקרטיזציה מואצים. יעדיה הם להשתלב באחוד האירופאי ובנאט"ו. כל זאת בתמיכה נלהבת של פולין שהאינטרסים האסטרטגיים שלה נזקקים לאזור החיץ האוקראיני – החוצץ בין רוסיה לפולין (זאת למרות שהפולנים לא מעריכים את תרבות הלאומיות האוקראינית). בתחנות הביניים להגשמת יעדיה - משתלבת אוקראינה ב"מועצת-אירופה", בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה ובבית המשפט האירופאי לזכויות האדם. תהליך אבולוציוני זה גורם לכעס גדול ברוסיה במנהיגות ולדימיר פוטין - הרואה באוקראינה איזור בזיקה לליבת הלאומיות הרוסית. חצי האי קרים ובירתו סימפרופול כבר סופחו לרוסיה במשאל עם. במזרח אוקראינה מתחוללת מלחמה כדי לנתק את "נובורוסיה" (רוסיה החדשה) הכוללת את מחוזות דונבס ולוהנסק ומובלעת דבלצבו בחבל דונבס שבדרום מזרח אוקראינה, ולהעבירן לשליטה רוסית. איזורים אלו היו חלק מרוסיה עד שהועברו לאוקראינה, לאחר מלחמת העולם השנייה. זה התרחש בתקופה שבה היה ניקיטה חרושצ'וב האוקראיני מנהיג ברית המועצות, כשאוקראינה הייתה חלק ממנה. "קבוצת מינסק" בראשות נשיא בלרוס אלכסנדר לוקשנקו (המתווכת גם בין אז'רבייג'אן וארמניה) - מורכבת מבלרוס, צרפת וגרמניה - מתווכת בין הצדדים הניצים: אוקראינה ורוסיה, לעת עתה ללא הצלחה חד משמעית.
התהליכים שתוארו לעיל, נבעו מסילוק נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקביץ כתוצאה  ממהומות והפגנות אלימות ב-2014, שכונו "יברודמאידן". במקומו נבחר לנשיא אוקראינה תעשיין הממתקים הגדול פטרו פרושנקו. לנשיא סיעה גדולה משלו – בראדה העליונה האוקראינית (הפרלמנט). נשיא זה הוא ממלכתי-מרכזי. הוא מקדם פיתוח איזורי. הנשיא נתמך על ידי זרמים פוליטיים-חברתיים מרכזיים. הנשיא נזהר מחיבוק דב של לאומנים מיליטנטים קיצוניים כמו קבוצות "סבובודה" (שדגלם שחור-אדום). ראש הממשלה בשנה האחרונה, ולדימיר גרויסמן, הוא יהודי מוצהר. כמו הנשיא הוא תושב העיר ויניצה שבמערב פולין. הוא שם דגש על קידום איזורי ורפורמות מינהליות כמו גם פיתוח תשתיות ושירותי סייבר, תיירות, נדל"ן ופיננסים.
מודגשת התייחסות רצינית להגנת הסביבה תוך שילוב בין תהליכי פיתוח מואץ וקיימות.
צריך להדגיש שמרכז החיים הפוליטיים והכלכליים של הריבונות האוקראינית מתנהל בעיר הבירה קייב. במקביל, פעילות רבה ומגוונת מתבצעת גם בדרג האיזורי באוקראינה שמכיל בתוכו גם ערים גדולות. תהליכי שדרוג ופיתוח איזורי רציני מתרחשים במחוז ובעיר לבוב. פיתוח התיירות האיזורית שם מתקיים עם דגש על טיפולי ספא ומים מינרליים מקומיים המכונים "נפטוסה". מדובר במורדות הנמוכים של שרשרת הרי הקרפטים שבהם התגלו מאגרי נפט תת קרקעיים גדולים עוד בסוף המאה התשע עשרה. כיום קיימות עדיין באיזור משאבות נפט חרגוליות מיושנות עוד מתקופת האוסטרים לבית הבסבורג. תוצאת לוואי של קיום הבארות המיושנות היא נביעות גדולות של סוגים שונים של מים  מינרליים שהם בעלי תכונות ריפוי מגוונות. המים משמשים לשתייה ולטבילה. קיום מים אלה הוא הבסיס לפיתוח תיירות מרפא וספא באיזור. במתחמי בתי המלון הגדולים הממוקמים בעיירות הפרה-קרפטים במחוז לבוב שהן העיירות הוותיקות - דרוגוביץ, טרוצקוביץ וסחידניצה, נמצאים מתקני הספא והמרפא.. צריך לציין שכיום מחפשת אוקראינה ומחוז לבוב משקיעים תאגידיים  גלובליים לצורך פיתוח שדות הפקת נפט באיזורים אלה.
תקופת המעבר בין ממשלי הנשיאים ויקטור ינוקביץ ופטרו פרושנקו שבה נמשכת המלחמה במזרח המדינה גורמת להיווצרות אינפלציה, שמורידה בעשרות אחוזים את שווי המטבע האוקראיני "הגרובנה". מטבע זה שווה כיום כ- 26-27 גרובנות לדולר אמריקאי. זה מוזיל מאד את שירותי התיירות הרגילה והרפואית. כמו-כן זה מוזיל שירותי תיירות מכל הסוגים וכן בינוי ונדל"ן. הדבר הופך את אוקראינה לאטרקטיבית לתיירים ולמשקיעים זרים במגוון תחומים. משקיעים גלובליים ותיירים מערביים מחליפים כיום את אלה מרוסיה שמחרימים  את אוקראינה בגלל המלחמה בין שתי המדינות.

העיר ומחוז לבוב

שטחו של מחוז לבוב באוקראינה דומה לשטחה של מדינת ישראל בקו הירוק. המחוז הוא ליבתי בהקשרי התרבות, הדת וההיסטוריה של אוקראינה. בעבר הוא היה חלק מ"פולין-    הגדולה" ההיסטורית (שכללה את פולין, אוקראינה, בלרוס וליטא). מחוז לבוב ממוקם בחבל ארץ שנקרא בעבר דוכסות "גליציה-המזרחית". היהודים שהגיעו משם לישראל כונו בישראל "גליציאנרים". בירת גליציה המזרחית הייתה העיר לבוב (למברג). בירתה של גליציה המערבית שכוננה בפולין הייתה העיר קראקוב, הנמצאת בימינו בפולין.
עם חלוקת פולין שאיבדה את עצמאותה ב-1772 עברו העיר ומחוז לבוב לשליטת האוסטרים מבית הבסבורג. הם שלטו במרחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית. הדבר הביא להתפתחות תרבותית עצומה ולבנייה מאסיבית בסגנונות אדריכליים רנסנסיים וברוקיים עם רכיבים גותיים עוצמתיים ומאסיביים בעיקר בעיר העתיקה של לבוב. כך נבנו מבני ציבור, דת, ומגורים. הדבר כלל כנסיות ומנזרים, מבני חינוך וביניהם אוניברסיטת לבוב ההיסטורית, שהיא מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר באירופה (נוסדה ב-1661).
מבני האוניברסיטה ההיסטורית העתיקה, מתחם העיר העתיקה מוקפת החומה של לבוב וכן המבנה המרשים והאותנטי של האופרה - יצרו את התשתית והחזון להפיכת העיר העתיקה של לבוב ל"אתר מורשת עולמית", מטעם ארגון המדע, החינוך והתרבות של האו"ם (יונסק"ו). זה כולל תהליך שימור, שיקום ושדרוג מבנים ותשתיות היסטוריים, מגוון מלונות בוטיק, מסעדות, בתי קפה וחנויות במבנים היסטוריים משוקמים. העיר ממשיכה לעבור תהליכי פיתוח, שימור ושידרג מואצים. בעיר סטודנטים רבים הלומדים במוסדות חינוך אוניברסיטאיים ובמכללות. האווירה בעיר צעירה, תוססת וסטודנטיאלית (גם בישראל ישנם אתרי מורשת עולמית כמו עכו, מצדה, העיר הלבנה בתל-אביב, מקדשי הבהאים בחיפה ועוד).
באוניברסיטת לבוב הלאומית-ממלכתית על שם איוון פרנקו עשרות אלפי סטודנטים בלימודי יסוד מסורתיים: פילוסופיה, מדעי הרוח, משפט ורפואה. כן מתקיימים תחומי לימוד מודרניים בני ימינו כמו: מדעי החברה, מנהל עסקים ופיתוח וכן תקשורת. אחד הידועים מבוגרי אוניברסיטת לבוב הוא המשפטן רפאל למקין היהודי האוקראיני, שהגדיר לראשונה את פשע השמדת ורצח עם וניסח את אמנת האו"ם בדבר מניעת ג'נוסייד, שאושרה בעצרת האו"ם בשנת 1948.
בניין האופרה ההיסטורי של לבוב הוא בארוקי אותנטי. האופרה המקומית כוללת צוות זמרים/שחקנים גדול ואיכותי מאד וכן תזמורת גדולה. החווייתיות באופרה היא עצומה בשל המבנה האקוסטי הייחודי שבו גם שלוש קומות של תאי צפייה. כל זה יוצר אוירה מיוחדת של אותנטיות המחברת את הצופים לתקופת המאה התשע עשרה. אופרה מובילה המועלה ברפרטואר המקום היא "לה-טראוויאטה" מאת וורדי. חוויית האופרה בלבוב מומלצת ומחירה שווה לכל נפש.
העיר לבוב היא ערש הדת, ההיסטוריה, הלאומיות והלאומנות במדינת אוקראינה. העיר היא מרכז דתי של "הכנסיה היוניטרית הלאומית האוקראינית" שלה כנסיות ומנזרים בלבוב העתיקה. בעיר גם מרכזי דת מזרמים נוצריים אחרים כמו: פרבוסלבים, ביזנטינים, קתולים, אורתודוקסים, פרוטסטנטים ואחרים. הייחוד של הכנסיה היוניטרית האוקראינית בכך שהיא התפתחה בעיקר בחלק המערבי של אוקראינה, כולל מחוז לבוב. זאת בהשפעת החיכוך מול פולין ואוסטריה הקתוליות. זאת תוך בידול היוניטריות האוקראינית מהדת הפרבוסלאבית הרוסית.
הכנסייה היוניטרית האוקראינית שזורה בלאומנות האוקראינית. לאומנות זו מנוגדת  ללאומנות הפולנית.
הייחודיות של הזרם הנוצרי האוקראיני נוצרה כתוצאה מנסיבות ותהליכים תרבותיים-היסטוריים, שעיצבו את העם והאומה האוקראיניים. הדת היוניטרית האוקראינית היא שילוב ייחודי בין זרמים נוצריים של האורתודוקסיה הפרבוסלאבית הביזנטינית לבין הקתוליות המזרחית הלטינית. האליטה האוקראינית, המרוכזת בעיקר במערב אוקראינה, מחוברת לקתוליות המערבית המקשרת אותה לתרבות המערבית. לעומת זאת בשסע החברתי האוקראיני – האיכרים (הקולאקים - שביניהם גם קוזאקים) - מחוברים לאורתודוקסיה הפרבוסלאבית העממית.
התוצאה מכך היא שהכנסייה היוניטרית האוקראינית מתאפיינת בדיכוטומיית כלאיים. היא ממוקמת ברצף שבין אורתודוקסיה נוצרית לקתוליות נוצרית.
חשוב גם לציין שבדת האוקראינית חבויים רכיבים אזוטריים, מיסטיים.
לא בכדי הייתה אוקראינה ערש התפתחות התנועות החסידיות, המשיחיות והקבליות ביהדות האורתודוכסית. זאת בשל השפעות הגומלין הרב תרבותיות והדתיות ברחבי אוקראינה בין יהדות, זרמי נצרות, כוזריות וקבלה מיסטית יהודית. פענוח תופעת החסידויות המשיחיות בישראל העכשווית כמו הברסלבים (נ-נח-נחמן מאומן) קשור בכך.
במחוז ובעיר לבוב רבתי שבהן אוכלוסיה של כשניים וחצי מליון תושבים - שמהם כמיליון בעיר לבוב עצמה - התקיים מפגש תרבויות במהלך ההיסטוריה בין אוקראינים, יהודים ופולנים. כיום אין כמעט פולנים כי הם הועברו לפולין בהסכמה ומספר היהודים בירידה עקב יציאתם לישראל ולתפוצות חליפיות. ההומוגניזציה של האוכלוסיה האוקראינית בזמננו נובעת מתהליכים אלה. כל זה הביא להתפתחות הייחודיות הלאומית והלאומנית האוקראינית, אשר התפתחה באופן לעומתי לפולניות וליהודיות.
החלקים הפריפריאליים של מחוז לבוב כוללים: ערי ביניים, עיירות וכפרים שאוכלוסיותיהם מהוות את ליבת ערש הלאומנות האוקראינית. באזור לבוב כמו באזורי ומחוזות מערב אוקראינה – מתקיימת נוכחות חזקה של התנועה הלאומנית האוקראינית שהיא בעלת סממנים מיליטנטיים-אנרכיים. זרמי תנועה זו מסכנים את יציבות אוקראינה. הממשלה הפרגמטית והממלכתית שבשלטון כעת פועלת לריסון תופעות אלה (גם לישראל בעיות דומות). צריך לזכור שככל שמתקדמים למחוזות מזרח אוקראינה – מתגברים רכיבי הרוסיות  האורתודוקסית נוצרית בפסיפס החיים הסביבתי. יש להדגיש שהמלחמה המתחוללת במזרח אוקראינה – כלל אינה מורגשת במערב אוקראינה ובלבוב. התיירים מרגישים בטוח ונוח מאד באיזור זה.

פיתוח תיירות רפואית ותיירות מרפא במחוז לבוב

למחוז לבוב באוקראינה יתרון יחסי מהטבע. זה נובע מכך שבפריפריות הכפריות של המחוז, בשיפולים הנמוכים של הרי הקרפטים, נובעים מבטן האדמה מי נפטוסה מינרליים בעלי מגוון של סגולות מרפא. ספקטרום השוני של המים המינרליים הנובעים מבטן האדמה באזור - מקנה להם יכולות מרפא ייחודיות. סביב נביעות מי המרפא המינרליים הולכות ומתפתחות עיירות תיירות מרפא המתפשטות לכפרים בקרבתן. זה התחיל עוד בתקופה ההבסבורגית לפני מלחמת העולם הראשונה כשנקדחו בארות הנפט שהביאו לגילוי נביעות המים המינרליים המבריאים והמרפאים. התהליך הביא להתפתחות מרכזי תיירות רפואית בדגש מרחצאות וספא. זה כולל כיום מתחמי תיירות ומלונות גדולים שבהם מגוון עצום של סוגי שירותי ריפוי, מרפא ובריאות במגוון שיטות ודרכים. אלה מבוצעים על ידי רופאים מומחים מוסמכים ובשיטות ייחודיות לאזור. הרופאים נעזרים בצוותים פארא-רפואיים המתמחים במגוון שיטות ריפוי שכוללות בין היתר: מים, אוויר, מלח, תרגולים גופניים, עיסויים וכד'.
בין העיירות המפתחות תחומים אלה: דגורוביץ, טרוצקוביץ וסחידניצה.
צריך להדגיש שהסטנדרטים והרגולציות הרפואיים שבאתרי המרפא משודרגים כל הזמן לרמות בינלאומיות לפי גישות של שיפור שירות, אבטחת איכות ומצויינות מקצועית.
זה חלק מאבולוציה של שדרוג ומיתוג האזור.
בעקבות המלחמה עם רוסיה יש האטה גדולה בתיירות רפואית ובהשקעות משקיעים  בתיירות.
לעומת זאת יש יותר תיירות מרפא מאוקראינה עצמה וכן ממדינות גובלות כמו: בלרוס, מולדובה, פולין, הונגריה, בולגריה, אוסטריה, צ'כיה, סלובקיה, תורכיה. בשנים האחרונות עם שיפור השירות והגבהת הסטנדרטים כפי שתואר לעיל מגיעים יותר תיירים מישראל. הם נהנים משירותי מרפא וריפוי מצויינים בעלויות נמוכות לעומת ישראל. האזור הופך לבר תחרות לאזורי ים המלח, מרחצאות עין גדי הסובלים מבולענים, חמי טבריה ויואב (ולכאורה אילת) - בישראל.
תיירים ומשקיעים מגיעים גם ממדינות האיחוד האירופאי כמו גרמניה וסקנדינביה עקב  תמיכת אירופה באוקראינה נגד רוסיה. הדבר קורה גם עקב השיפורים והשדרוגים שמוכנסים לשירותים ולתשתיות.
בדרך זו מתקזזת הקטנת התיירות וההשקעות מרוסיה בגידול נפחי הפעילות הכלכלית והתיירותית ממקורות אחרים. כך יוצא שאוקראינה אינה נפגעת כלכלית מהמלחמה במזרח (בהתייחס למחוז לבוב) וכן לא מהעיצומים הכלכליים של רוסיה עליה.

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי