אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

העיר שעריים (חורבת קייאפה) בעמק האלה


התמונה של רבקה שפק ליסק
העיר שעריים (חורבת קייאפה) בעמק האלה

העיר שעריים (חורבת קייאפה) בעמק האלה – עיר מבצר מהמאה ה- 10 לפנה"ס

 חורבת קייאפה שוכנת על גבעה גבוהה בעמק האלה ושולטת על הדרכים משפלת החוף לחברון ולירושלים. היא נמצאת בקרבת ישובים יהודיים עתיקים נוספים, עזקה ושוכה.

 הארכיאולוגים יוסף גורפינקל וסער גנור ערכו חפירות באתר שהחלו ב-2007. גורפינקל מזהה את חורבת קייאפה עם העיר שעריים. על קיומו של האתר דיווחו תיירים וחוקרים כבר מאמצע המאה ה- 19.

 תקופת הברזל

 עפ"י הממצאים קבע גורפינקל  שלאתר יש מספר שכבות. השכבה העליונה היא מהתקופה ההלניסטית ואילך, ואילו השכבה הקדומה היא מתקופת הברזל. העיר הוקמה בשלהי המאה ה- 11 לפנה"ס ושמשה כמרכז מנהלי בימי מלכותו של דוד המלך (1040 – 970 לפנה"ס ). שעריים  חרבה בערך לאחר 20 – 25 שנים לקיומה, ונבנתה מחדש רק בתקופה ההלניסטית.

 שטח האתר הוא 23 דונם בערך ובו נחשפו שרידי עיר מבצר מוקפת בחומה. כמו כן, נחשפו כ- 90 בנייני מגורים צמודים לחומה. החומה היא אופיינית לאתרים ארכיאולוגיים אחרים והיא נקראת חומת סוגרים משום שהיא כפולה. עפ,י ההערכת החוקרים התגוררו בעיר בין 500 ל- 600 תושבים.

 שעריים מוזכרת במקרא

 בספר יהושע פרק י"א, פסוק ל"ו נזכרת שעריים ברשימת ערי יהודה אחרי סוכה ועזקה.

בשמואל א' פרק י"ז, פסוק נ"ב מסופר שלאחר שדוד הרג את גולית הפלישתים נסוגו בדרך שעריים לכיוון גת ועקרון מחמשת ערי הפלישתים.

בדברי הימים א' פרק ד', פסוקים לא'- ל"ב נזכרת שעריים ברשימת הערים של שבט שמעון.

 החומה והשערים

 שרידי החומה עדיין מגיעים לגובה של2-3 מטרים. לחומה היו 2 שערים. השער המערבי של העיר כלל עמדת שמירה. השער המזרחי של העיר היה השער הראשי והוא פנה לכיוון ירושלים.  בצד כל שער הייתה רחבה גדול (פיאצה ) ובכל צד של השערים היו 5 בתים בקיר החומה. כמו כן, נחשפו 2 אולמות ששימשו לצרכים פולחניים.

 ארמון

 בעונת החפירות של 2011 נתגלה מבנה גדול במקום גבוה בראש העיר. שטחו כ- 1,000 מ"ר והוא בעל קירות עבים יותר לעומת שאר הבתים. יש ממנו פתח לכיוון השער הדרומי מול עמק האלה. במבנה נמצאו חדרים רבים ובהם כלי חרס, שברי כלי אבן מבהט ועוד... החוקרים משערים שזה היה ארמון המושל או ארמונו של דוד המלך.

 מחסנים

 בצפון העיר נחשף מבנה ששימש, לדעת החוקרים, כמבנה מנהלי לאיחסון. שם נאספו המסים מתושבי הכפרים בסביבה בצורת תוצרת חקלאית.

 ממצאים נוספים

 כלים לשימוש ביתי- באתר נחשפו שרידי כלים מתקופת הברזל שהיו בשימוש יומיומי כמו, סירי בישול, סכין עשוייה מברזל וקנקנים. במקום נמצאו חרצני זיתים המעידים שהכלים נמצאו באזור בישול. נמצאו גם שרידי מזון מבעלי חיים. החוקרים מצאו שמדובר בכבשים ועזים וללא שרידי חזיר. הוכחה ששעריים הייתה יישוב יהודי.

 כלים פולחניים – נמצאו כלי פולחן, מזבח עשוי מאבן העומד על 3 רגלים להבערת קטורת.

במקום לא נמצאו שרידי צלמיות כנעניות או פריטי קרמיקה פלישתיים. הוכחה נוספת ששעריים הייתה יישוב יהודי.

 כתובת בשפה העברית

 בעונת החפירות של 2008 נתגלתה כתובת בעברית, אוסטרקון. זהו שבר מחרס בצורת טרפז. באותה תקופה היה מקובל, קבעו החוקרים, להכין טיוטא של מסמכים רשמיים על חרס לפני העברת המסמך לפפירוס או קלף.

 הכתובת היא בת 5 שורות והיא כתובה  באלפבית פרוטו- כנעני. אוסטרקון זה נחשב לחרס הקדום ביותר בשפה העברית והוא מוכיח, לדעת החוקרים, שכבר במאה ה- 11 לפנה"ס היה כתב עברי.

 האוסטרקון

מספר שורות חסרות

שורה א' – אל תעש: ועבד א(ת )...

שורה ב' – שפט עבד ואלמנ(ה ) שפט ית(ם)

שורה ג' – וגר רב עלל רב דלו

שורה ד' -  אלמנ(ה) נקם יבד (ביד )מלך

שורה ה' – אבינ ויבד שכ גר תמ(כ)

 הכתובת קשורה לאירוע ההמלכה של אחד ממלכי ממלכת ישראל המאוחדת, שאול או דוד. החוקרים נוטים לקבוע שמדובר בשאול.

 חשיבותה של העיר שנחשפה מבחינה היסטורית הביאה לשינוי היעוד של השטח, שהיה מיועד תחילה להפוך לשכונה נוספת בעיר בית שמש. במקום השכונה הוחלט להקים במקום גן לאומי.

המחלוקת בין הארכיאולוגים של אוניברסיטאות ירושלים ותל אביב

 גורפינקל מהאוניברסיטה העברית וגנור מרשות התיקות קבעו עפ"י מכלול הממצאים שנחשפו באתר,  שהאתר היה חלק ממערכת ערי מבצר מתקופת ממלכת ישראל המאוחדת והארמון הוא ארמונו של דוד המלך. ממצאים אלה  מהווים, לדעתם, הוכחה לקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת במאה ה- 10 לפנה"ס.

 פרופ' גרשון גליל מסכים עם דעתם של גורפינקל וגנור. לדעתו, העיר הייתה מרכז מנהלי חשוב בתקופת שלטונו של דוד המלך. אבל, הוא מציע לזהות את חורבת קייאפה עם נטעים המוזכרת בדברי הימים א' פרק ד', פסוק כ"ג:"המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם". גליל הגיע למסקנה זו משום שחורבת ג'דראיא נמצאת כ- 4 ק"מ דרומית- מזרחים לחורבת קיאפה. תושבי נטעים וגדרה עסקו כקדרים בשרותו של המלך.

 ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב חולק על קביעתם של גורפינקל / גנור. הוא שולל את האפשרות שמדובר בתקופת הממלכה המאוחדת. הוא קבע שבהעדר כתובת שתוכיח את טענתם, סביר יותר להניח שמדובר במבנה של ממלכת ישראל, הידועה מהמקרא כממלכת ישראל הצפונית שהתפלגה מממלכת ישראל המאוחדת.

 פינקלשטיין טוען שקיימות 3 אפשרויות לגבי חורבת קייאפה:

* דעתם של גורפינקל וגנור הקובעים שהאתר הוא עיר בממלכת ישראל המאוחדת

* דעה הקובעת שזו הייתה עיר כנענית בראשית תקופת הברזל

* דעתו של פינקלשטיין שמדובר באתר גבול דרומי- מערבי של יחידה הררית ישראלית, לא יהודאית, שמרכזה היה בהר צפונית לירושלים.

 המחלוקת על חורבת קייאפה משקפת מחלוקת מהותית בין המחלקה לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים והמחלקה לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. המחלוקת היא לגבי המקרא כמקור היסטורי מהימן.

 ישראל פינקלשטיין פירסם את התזה שלו לגבי ההיסטוריה של תקופת המקרא בספרו "ראשית ישראל", אותו כתב יחד עם ניל אשר סילברמן. התזה של הספר היא שאין הוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות לקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. לדעת פינקלשטיין וסילברמן קיומה של ממלכת דוד ושלמה היא המצאה מאוחרת מהמאה ה- 7 לפנה"ס, לאחר חורבן ממלכת ישראל ע"י האימפריאליזם האשורי. שליטי ממלכת יהודה רצו להוכיח עבר שלטוני משותף לאנשי יהודה וישראל כבסיס לשאיפתם להרחבת ממלכתם על החלק הצפוני של הארץ. לדעת פינקלשטיין בדרום הארץ הייתה ממלכה בעלת אופי שבטי ודלת אוכלוסין והוא שולל קיומה של ממלכה מאוחדת וחזקה בימי דוד ושלמה. 

פינקלשטיין אינו הראשון המעלה ספקות לגבי המקרא כמקור היסטורי מהימן. ראשוני התזה הביקורתית היו חוקרים פרוטסטנטים מגרמניה וסקנדינביה במאה ה- 19 .

 הארכיאולוגים של האוניברסיטה העברית חולקים על התזה של פינקלשטיין / סילברמן. הם טוענים שיש ראיות היסטוריות וארכיאולוגיות לקיומה של הממלכה המאוחדת. איילת מזר ממשיכה את התזה שגיבשו בנימין מזר ואחרים שהייתה ממלכה מאוחדת בימי דוד ושלמה. גורפינקל מסכים עם מזור לגבי קיומה של ממלכת דוד ושלמה אך מסכים עם פינקלשטיין שהיא לא הייתה כה אדירה כפי שמצטייר מתיאורי המקרא.

 מזר ערכה חפירות בעיר העתיקה בירושלים ב- 2005 וחשפה שרידי ארמון שעפ"י הממצאים זהו ארמונו של דוד המלך. הממצא הבא שהיא חשפה הוא חומה שאורכה כ- 70 מטר וגובהה כ- 6 מטרים. היא  קבעה על סמך הממצאים במקום שהחומה היא מימי שלטונו של המלך שלמה. ירושלים הייתה, לדעתה, עיר בירה ממלכתית ולא כפר קטן, כפי שטוען פינקלשטיין.

 אברהם בירן שחפר בתל דן ב- 1993 ראייה בדבר קיומה של ממלכה מאוחדת. הוא גילה בתל דן כתובת בארמית וקבע שהיא מהמאה ה- 9 לפנה"ס. בכתובת נזכר בפירוש "בית דוד ". זוהי כתובת של אחד ממלכי ארם בה טען שהרג את יהורם בן אחאב ומלך מבית דוד.

 הממצא מתל דן והממצאים מירושלים לא שכנעו את פינקלשטיין לשנות את  התזה שלו.

 המחלוקת נשארה בעינה ויש הטוענים שהיא משקפת תפישות עולם שונות לגבי ההוה ולא רק לגבי העבר.

 הערה אישית: הייתי תלמידתו של פרופ' בנימין מזר, הסבא של איילת מזר.

תגובות

חירבת קאייפה ומחלוקת האסכולות

אבקש להעלות שתי נקודות: אחת כללית- האסכולה התל אביבית והשנייה פרטית- קייאפה
1. האסכולה התלאביבית היא מערכת לימוד מסועפת הנלמדת בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. אוניברסיטת תל אביב היא המובילה בארץ בתחום זה בכל הפרמטרים(מספר הלומדים מספר חברי הסגל כמות המאמרים והמחקרים המתפרסמים המוניטין בקהילה האקדמית בעולם
קשרים מסועפים עם אוניברסיטאות בעולם. )בוגריה מלמדים בתיכוניים מוסדות לימוד אקדמיים וחוגי העשרה לצעירים ומבוגרים הראציונל שמאחרי מערכת זאת היא התובנה שלא ניתן ללמוד תולדות ישראל הקדום כנושא מנותק מההתרחשויות האזוריות אלא כחלק אינטגרלי מתולדות המזרח הקדום. חשוב לציין שלימוד מדעי של ההיסטוריה של ישראל הקדום אינו בא לבטל או להמעיט בחשיבות הכרת המיתוסים או אגדות העם
אלא להיות לצידן וביחד להביא להכרת המורשת ההיסטורית תרבותית של ישראל הקדום.אפילו במכללות דתיות(!) נלמדת כיום הגישה התל אביבית לצד הגישה השמרנית(במכללות אלו נקראת הגישה התל אביבית הגישה הרביזיוניסטית). מובן מאליו שהסבר מפורט יותר על האסכולה התל אביבית חורג ממסגרת של תגובה ודורש מאמר שלם בפני עצמו
2. למען הגילוי הנאות היה לי הכבוד להכיר את חוקרי אוניברסיטת תל אביב וללמוד מעט מהם כך שדעתי מוטה מראש לטובת טענותיהם בנושא חירבת קאייפה. אתר זה בעמק האלה הוא אתר חשוב מאוד אך לא מלמד אותנו שום דבר חדש כמה נקודות בעניין זה:א. פרופסור פינקלשטיין טוען שבעצם אין שם שני שערים יש שער אחד(המערבי) ב. העובדה שגרפינקל לא מצא שם צלמיות אינה אומרת דבר כיון שממילא במאה ה10 לפני הספירה לא היו מאמינים מונותאיסטים. ג. גרשון גליל מתלהב מהאוסטרקון. כדאי להזכיר: באלף השני לפני הספירה היה כתב פרוטו- כנעני שהיווה בסיס. בהמשך כאשר נוצרו ממלכות טריטוריאליות כמו ישראל יהודה מואב עמון כל אחת מהן אימצה ורסיה מבסיס זה שבהמשך התפתחה גם העברית הקדומה בכתובת שבאוסטרקון המדובר לא ברור אם הכיתוב הוא עברית מקראית או כנענית וכנראה שגרשון גליל מביע יותר משאלת לב מאשר הוכחה מדעית ד. לימוד יסודי של התקופה הנדונה(היסטורית- המאה 10 לפני הספירה ארכיאולוגית שלב מעבר מתקופת הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל)שוללת היתכנות של קיום ממלכה יהודאית גדולה ודומיננטית. זה בלתי אפשרי מה שאפשרי ולא ניתן לשלול זאת שהייתה ממלכה זעירה שעליה שלטה שושלת דוד ושלמה(באוניברסיטת תל אביב מכנים ממלכונת זאת בכינוי צי'פדום)אחד הנושאים לבחינההוא הנושא:מדוע רק לקראת סוף המאה ה9 לפנהספירה והעיקר במרוצת המאה ה8 נוצרו תנאים שאפשרו את הפיכת הצי'פדום לממלכה של ממש.?
זה כמובן נושא רחב בפני עצמו שדורש מאמר נפרד

תרשה לי לתקן אותך

בעניין הכתובת יודעים שהיא הייתה בעברית, בגלל שנמצאו בה ביטויים שקיימים רק בשפה העיברית ולא בשפות אחרות שהיו קיימות באזור. אני מניח שהדבר הזה קצת שומט את השטיח מתחת לרגלי התל אביבים.
אשמח אם תסביר לי, בהנחה שהיום אנחנו כבר יודעים בוודאות שדוד היה קיים, מי מלך על ממלכת ישראל הגדולה לפניו? איך יתכן שפינקלשטיין מקבל את מלכות שאול ללא תנאי, למרות שאין הוכחה אחת לקיומו, אבל מפקפק במלכות דוד? איך קרה ששתי הממלכות ישראל ויהודה קמו במקביל, האם זו מקריות? מה עושה מצודה ישראלית בתוך שטח יהודה? איזה ממצא מהמאה העשירית מוכיח שיהודה הייתה ממלכה ואסלית של ישראל או שהיו כבר אז שתי ממלכות? למה התנ"ך שכל כך דייק לפי ממצאים חוץ מקראיים רבים שמזכירים מלכים מאוחרים יותר (במעט, למשל עמרי ששלט רק חמישים שנה לאחר שלמה), ימציאו אגדה כזו על דוד ושלמה?
בקיצור תזה לא ברורה שהולכת ונשחקת. פינקלשטיין וחבריו התל אביבים (האוניברסיטה מקום 89 בעולם לעומת 23 שמדורגת העיברית ולר בכדי) מנהלים קרב אבוד, מדוע הוא אבוד? כי ככה זה כשאתה מתבסס על טעונים חלשים מראש.

תגובה להרשה לי לתקן אותך

באוניברסיטת תל אביב מציינים בגאווה את זכייתם המשותפת לאחרונה של הפרופסורים ישראל פינקלשטיין ועודד ליפשיץ בפרס קרן סנרגיה השוייצרית אנימציע לך לבדוק שוב מה מעמדה של אוניברסיטת תל אביב בנושא הזמן העתיק וארכיאולוגיה בעולם שום מוסד בארת לא מתקרב אליה בנושא זה. למעשה הקרב הוכרע: חסידי הארכיאולוגיה השמרנית הם מיעוט קטן וזניח .כיום הם לא ממש מאתגרים :כמה הערות:
1. לפני דוד לא הייתה שום ממלכת ישראל גדולה אין שום היתכנות היסטורית לכך
2. ממלכת שאול היא מושג מהז'אנר הספרותי לא רק שבלימודיההיסטוריה בתל אביב לא מכירים מושג זה אני במו אוזני שמעתי שיעור מפי פרופסור גרפינקל - מהאוניברסיטה העברית ומתנגד מושבע לאסכולה התלאביבית- שקובע שאין שום בסיס היסטורי לממלכת שאול
3. ממלכות ישראל ויהודה לא קמו במקביל. ממלכת ישראל נוסדה בידי עמרי במאה ה9 לפנה"ס ממלכת יהודה החלה דרכה כממלכה קטנטנה כמה עשרות שנים מאוחר יותר(סוף המאה ה9)ולמעשה נוסדה רק במאה ה8 לפנה"ס זה נושא הראוי לדיון נפרד
4. במאה העשירית לא היו לא ממלכת ישראל ולא ממלכת יהודה
5 הערה מסכמת:ראו לזכור שהמקרא הוא אוסף סיפורים שנכתב מאות רבות של שנים אחרי התקופות עליהן הוא מספר ! התנ"ך הוא יצירה ספרותית תיאולוגית

גיורא, אני יכולה לומר אותם דברים על ירושלים, שם למדתי

אתה בשלך ואני בשלי.

ויכוח מיותר

לא מצאתי בדברי פינקלשטיין על חורבת קייאפה שום ראייה אמיתית הסותרת את קביעתו של גורפינקל.

התזה של פינקלשטיין המשך לזו של תיאולוגים פרוטסטנטים מהמאה ה-19

התזה הינה ניסיון לקעקע את היסודות של ההיסטוריה שלנו

שוש:אולי תבדקי לפני שאת מגיבה?

שוש: אני מצטער על בורותך בנושא. לימודי הארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב מוסיפים ומחזקים את יסודות ההיסטוריה שלנו
עמותת אלע"ד היא עמותה אולטרא- ימנית העוסקת בחפירות בעיר דוד תוך כדי שיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטת תל אביב(עבורי זאת גלולה מרה)
האם עמותה ימנית כזאת הייתה משתפת פעולה עם גוף שהיה חשוד כנניח לא ציוני רחמנא ליצלן? מצורפת כתבה בנושא

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1849709

גיורא, לא התאפקת והפוליטיקה שלך יצאה. יכולת לקצר, ולא לבלבל את..

המח עם תזות כאילו-מדעיות. אתה שמאלן, והכל נגזרת של זה.
בפעם הבאה תתחיל את דבריך ב"גלוי נאות".

גיורא, החפירות נעשות ע"י האוניברסיטה העברית.

אני סומכת על המח' לארכיאולוגיה שהם אינם מפברקים את ההיסטוריה. אתה מנסה ליחס להם אג'נדה פוליטית וזה מקומם.

שוש לידיעתך:כתבה נוספת על עמותת אלע"ד והחפירות

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3512376,00.html

אלע"ד לא מעניינת. אני סומכת על היושרה של איילת מזר ואחרים

נא לא להסית את הויכוח לעניין צדדי.

מה שקובע הוא:האם אתה מאשים את מזר בפיברוק או שיכתוב ההיסטוריה?

לשוש:חלילה לי מלהאשים את מזר

שהיא ארכיאולוגית מעולה ומוערכת מאוד גם בתל אביב. היא ורוני רייך מצויינים בעבודות שטח היא אינה עוסקת בפיברוק או שיכתוב ההיסטוריה.
אבל: הקולגות שלה בתל אביב טוענים שהיא טועה בפרשנויות שהיא נותנת לממצאים שלה וכן שהיא להוטה יתר על המידה(אידיאולוגיה.?)לערוך התאמה בין מסקנותיה לבין הסיפור התנ"כי כמעט בכל מחיר.

דבריך על מזר- שערוריה.אתה מאשים אותה בהתאמת הממצאים לאג'נדה

אתה מאשים אותה בהונאה. היא מפברקת התאמה בין הממצאים לאג'נדה שלה.

אני מסכימה עם שוש. דבריך הם לא רק שערוריה אלא חוצפה

פתחתי את האתר ומה אני מגלה. מצד אחד אתה נותן לה כביכול מחמאה ומצד שני משמיץ אותה. אתה מאשים את איילת מזר בחוסר יושר אינטלקטואלי

לרבקה ולשוש :הבנה עדיפה על התלהמות

יש ויכוח עקרוני ביןחוקרי תל אביב לחוקרי ירושלים:הירושלמים רואים בתנ"ךכלי פרשני ראוי ל ממצאים ארכיאולוגיים התל אביבים רואים בתנ"ך
יצירה דתית- תרבותיתשנכתב ה מאות שניםלאחר האירועים ללא אחיזה של ממש במציאות ההיסטורית .זאת מחלוקת לא רק עקרונית -אקדמית אלא גם רוויית יצרים השמצות וטינה אישית כך למשל אמר פרופסור גרפינקל על הקולגות מתל אביב"הגעתי לחרבת קאייפה ובתוך שנה הרסתי להם(לתל אביבים )את כל התיאוריות המינימליסטיות" פרופסור לפשיץ מתל אביב מסביר בהרחבה מדוע כל גישתו של גרפינקל לקאייפה חסרת בסיס וויכוח זה גלשלמקום אחר בעמק האלה-תל שכה-כאשר בשנת 2011 פנה ליפשיץ לרשות העתיקות והאשים את פרופסור גרפינקל בחפירה ללאחוקית וממש בשוד עתיקות.כדי לא להאריך בדברי לא אתייחס ספציפית לאיילת מזר. אומר רק שכמו גרפינקל רואים במזר כאשת מקצוע מעולה אך חולקים על הפרשנות שלה לממצאים. ושוב:הפרשנויות הסותרות לממצאים של אוניברסיטאות ירושלים ותל אביב נובעות בעיקר מהגישות העקרוניות השונות אני כותב לכן את הדברים כי אני רגיל לשמוע לקרוא ולראות את החוקרים התלאביביים ואת האנשים שעובדים או לומדים מהם ואני מעוניין לקרוא דעות אחרות שמעתי פעם שיעור מאת פרופסור גרפינקל בבחינת"דע את האוייב" והוא לא ממש התנזר מביטויים עוקצניים כלפ התל אביביים. אני מודה שאינני אובייקטיבי אני תומך לחלוטין בחוקרי תל אביב אבל אני שואל: מדוע כאשר חוקרי תל אביב חושבים שהפרשנות של מזר או גרפינקל שגוייה בגלל עמדה עקרונית זאת חוצפה או שערורייה בעוד שכאשר חוקרי ירושלים טוענים שהפרשנות של התל אביביים לממצאים(שנובעת מגישה עקרונית שונה)שגוייה ואולי נובעת ממניעים נסתרים(אידיאולוגיים? פוליטיים?)זאת לא שערורייה אלא להבעת עמדה לגיטימית.?

גיורא,אתה הטלת דופי ביושרה של מזר ותרוצים לא יעזרו

חילוקי הדעות ידועים. אבל, אתה הטלת דופי ביושרה של מזר כאשר טענת שהיא פועלת ממניעים אידיאולוגיים.

גיורא, לא הייתה כאן התלהמות. זוהי עלילה והטלת דופי בנו. חוצפה

איש לא התלהם

מטעמי נוחות את תוקפת אותי ולא למשל את פרופסור אהרון מאיר

https://www.google.co.il/webhp?source=search_app#q=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%96%D7%A8+%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%93&start=100
במאמר זה (בקטע הפוליטי)אומר פרופסור אהרון מאיר מהחוג לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר אילן:"אחת הבעיות היא מניעים שקשורים לפוליטיקה. היא (איילת מזר) תטען שהיא לא עושה את עבודתה ממניעים פוליטיים אבל אתה רואה ממי היא מקבלת את כסף(מעמות אלע"ד)
ואת תפיסת עולמה" גם הוא חוצפן? אינני מפקפק ביושרה המקצועי של מזר. אני חושב שחלק ממסקנותיה על הממצאים מושפעים העמדתה העקרונית בויכוח בין האסכולות ולדעתי זאת שותפים גדולים וחשובים ממני שאינם חושבים שזאת חוצפה לבקר את מזר אלא זאת הבעת דעה לגיטימית

מאיר לא כתב באימגו שמזר פועלת ממניע אידיאולוגי.מתחבא מאחוריו?

אינני מכירה את מאיר ואיני יודעת מה הוא אמר. אם יזדמן לי לקרוא- לא אהסס להגיב.

חר' קיאפה

http://www.e-mago.co.il/magazine/qeiyafa-ostracon.html

התמונה של גדעון צור

תשובה לרבקה, שוש ונפתלי וגם לגיורא

לאחר קריאת מסכת התגובות, אני נוכח לדעת, שכל מה שיאמרו או יכתבו המומחים, על הממצאים של חורבת קיאפה, זה תורה מסיני.
ונפתח בשעריים – כאשר נכתבה התורה עדיין לא נעשה שימוש באימות קריאה. כך ששם המקום נכתב במקרא כ'שערם' כל השאר זו אינטרפרטציה מאוחרת. לדעת המומחים לקיאפה היו שני שערים, ולכן היא שעריים המקראית. היות והקרב בין דוד לגוליית נערך בעמק האלה, בקרבה יתרה לעיר קיאפה, לא יתכן שהפלישתים ברחו בדרך שעריים, כי שעריים אמורה להימצא במקום רחוק מאזור הקרב. ואקח תסריט מקביל בו הפלשתים בורחים מקרב ליד ירושלים. והם בורחים בדרך יפו, או בדרך שכם או בדרך יריחו או בדרך חברון. ואזי נקרא לירושלים יפו או שכם או חברון.
כתובת האוסטרקון – לעניות דעתי לוח החרס שימש ללימוד כתיבת הכתב הכנעני. לכן יש בלוח שורות וסימני מחיקה. כל המומחים שעסקו בפענוח הכתובת שגו בזיהוי האותיות, ואני מוכן לעמוד מול כל אחד מהם לשם הוכחת הטעות. בכתובת אין כיתוב של מילים אלה פיזור סתמי של אותיות. בשורה הראשונה – 'א?תעאהטב?א' בשורה השניה – 'שגטאאלמש' אני מזמין אתכם לחבר מילים מהג'יבריש.
היות ובאתר נמצאה כתובת נוספת, אני מוסיף בהמשך את שכתבתי לגביה.
כתובת הקנקן מחורבת קיאפה – דעה אחרת
בשנת 2012 התגלה בחפירות ארכיאולוגיות בחורבת קיאפה, קנקן שבור. על השברים נראו אותיות בכתב כנעני, אי לכך, במשך שנתיים לאחר מכן, הודבקו חלקי הקנקן עד השלמתו. על הקנקן נמצאה הכתובת 'אשבעל בן בדע', מימין לכתובת נראו שרידי אותיות נוספות. שלא ניתן לזהותם בוודאות. הקנקן הוצמד כרונולוגית לתיארוך האתר, לתקופתו של דוד המלך.
שוב אנו עדים לחיבור, שבין ממצא ארכיאולוגי לבין תקופתו של דוד המלך. צר לי שקבוצת חוקרים שעיסוקה בחורבת קיאפה. ממשיכה לשאת לשווא את שמו של דוד המלך. תוך יצירת קשר בין האתר הארכיאולוגי בקיאפה לבין תקופת דוד המלך, וזאת על-פי תיארוך פחמן 14 של מספר חרצני זיתים, מתוך הרבה חרצנים שנמצאו באתר.
פרופ' פינקלשטיין ופרופ' פיסצקי פרסמו מסמך בשם "חורבת קיאפה: כרונולוגיה מוחלטת". המסמך תוקף את שיטת החישוב הממוצע של תיארוך האתר באמצעות פחמן 14 כפי שעשו חוקרי האתר. "במקרה של חורבת קיאפה, חישוב ממוצע איננו פרוצדורה לגיטימית, חישוב ממוצע מוצדק רק אם יש באתר סימנים לזיהוי התקופה, כגון שרפה. אי לכך בעת תיארוך האתר, יש להתייחס לכל בדיקה בפני עצמה, ללא חישוב ממוצע". ועל-כן תיארוך האתר מתאים על פי ממצאי פחמן 14 לתקופה שבין 1130 עד 915 לפנה"ס. טווח תאריכים הנע בין דבורה הנביאה לרחבעם מלך יהודה.
בהיסטוריה של האתר קיימת נקודה חשובה ביותר שאיננה מודגשת דיה או איננה מופיעה כלל, בכל המאמרים המתפרסמים על האתר, והיא, נטישתו של האתר. עיר מבוצרת היטב, שתושביה יינטשו אותה בחופזה, ישאירו בבתיהם את רוב החפצים, ולאחר מכן היא תהרס. לא סביר שאירוע מסוג זה, עשוי היה להתרחש בתקופת דוד המלך. ולכן ניתן לומר, שנטישת העיר התרחשה קודם לתקופת דוד המלך. בחורבות העיר נמצאו גם שני דגמי מקדש דמויי ארון. במקדשים אלה חסרים הרכיבים העיקריים, צלמי האלילים. היות והצלמיות לא נמצאו גם בחפירות, סביר להניח שהם נלקחו עם הכבודה בעת עזיבת העיר. ומוסיף על-כך פרופ' גרפינקל 'הדוגמה הקרובה ביותר לדגם (המקדש) מחורבת קיאפה ... היא פתח תא קבורה בקבר פיניקי מפואר שנתגלה באתר של תמסוס שבקפריסין' (ראו - מתחם הפולחן ליד השער הדרומי בחורבת קיאפה).
למקרא קיים הסבר לנטישת העיר. לאחר מות שמשון השופט, שש מאות לוחמים משבט דן עם משפחותיהם ביחד עם מקנה וכבודה, עוזבים את מקום מגוריהם ועוברים לליש בצפונה של ארץ כנען (שופטים יח). היות ושבט דן ישב בבית שמש, עדיין לפני כינון ממלכת יהודה, ניתן להניח שהוא ישב גם בישוב בחורבת קיאפה. הנמצא 6 ק"מ דרומה בקו אווירי. פרופ' פאוסט כותב על הקשר שבין חורבת קיאפה לבית שמש 'קיים דמיון כרונולוגי בין חורבת קייפא לשכבה 4 בבית שמש' ושם בהמשך 'היו (חוקרים) שהצביעו על הדמיון בין הממצאים באתר (קיאפה) לממצאים שתוארכו לשלהי תקופת הברזל א' באתרים אחרים בשפלה, דוגמת בית שמש' (ראו - דרום ארץ ישראל במעבר מתקופת הברזל א' לתקופת הברזל -ב')
עזיבת שבט דן את המרחב באה בעקבות לחץ של הפלישתים, העיר הפלישתית עזקה נמצאה שני ק"מ ממערב לקיאפה. פינוי שבט דן ככתוב, איפשר את עליית הפלישתים במעלה ההר מזרחה. ועם מלכות דוד, הפלישתים נמצאים בעמק רפאים מדרום לירושלים (וּפְלִשְׁתִּים, בָּאוּ; וַיִּנָּטְשׁוּ, בְּעֵמֶק רְפָאִים. שמואל ב, ה, יח). ונציב פלישתים יושב בבית-לחם (וְדָוִד, אָז בַּמְּצוּדָה; וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים, אָז בֵּית לָחֶם. שמואל ב, כג, יד). ואגב בית-לחם נמצאת 23 ק"מ מזרחה בקו אווירי מחורבת קיאפה. ולסכום הקטע ניתן לומר, שבתקופתו של דוד המלך הישוב בקיאפה כבר היה נטוש והרוס.
הכתובת על הקנקן – ניתן לראות את סגנון כתיבת האותיות. וכפועל יוצא מכך, פחות או יותר, את תקופת הכתב שעל הקנקן. כפי שכתוב באתר דעת - 'בתיארוך עתיקות שמור מקום חשוב לבדיקת סגנון הכתב (פליאוגרפיה), משום שלכל תקופה סגנון המיוחד לה' (ראו: התנ"ך והארכיאולוגיה - מסורת מול מדע, מאת - דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין).
מאז הומצא הכתב הכנעני, בתחילת האלף השני לפנה"ס. הוא עבר מספר דורות של התפתחות. האותיות שעל הקנקן אינן תואמות בשום פנים ואופן, לכתב כנעני מן המאה ה-10 לפנה"ס. האות "ש" לדוגמה ניצבת בכתובת בצורה אנכית, כפי שהיא נראית בארבע כתובות אחרות מן המאות ה-13 וה-12 לפנה"ס – עזבת צרטה, הפך מלכיש, בשלשת מלכיש וקובור אל ואלידה. והחל מהמאה ה- 10 לפנה"ס האות חוזרת לצורתה הטבעית, בכתיבה אופקית. האות "ב" בכתובת מופיעה שלוש פעמים הפוכה, אין כדוגמתה בכתובות אחרות. להוציא אחת, כתובת כנענית על ראש חץ מאזור אל-חאדר, האומרת "חץ עבד לא(ל)ת". הכתובת מתוארכת לסוף המאה ה-12 תחילת המאה ה-11 לפנה"ס. האות "א" בכתובת ניצבת אנכית, ואילו בכתובות מן המאה ה-10 לפנה"ס. האות נכתבת אופקית.
וברור שהכתובת על הקנקן איננה מתאימה למאה ה-10 לפנה"ס, היא קדומה יותר. אני טוען נגד האפיגרפים שפענחו את הכתובת, שלא ציינו בשום מאמר שסגנון כתיבת האותיות, איננו תואם כרונולוגית את תיארוך חרצני הזיתים באמצעות פחמן 14.
אשבעל בן בדע – שמות עם סיומת "בעל" הינם שמות פניקיים מובהקים, כפי שאנו מכירים את מלכי פניקיה: אביבעל, אתבעל, אליבעל, שפטבעל, איתובעל, זכרבעל ואחד מצפון אפריקה, חניבעל. ואם לא הזכרתי מישהו עמו הסליחה.
בעת כתיבת הכתובת על הקנקן, הכתב הכנעני לא עשה עדין שימוש באימות קריאה. ולכן שמו הנכון של 'אשבעל' היה למעשה 'אישבעל'. או יותר נכון 'איש-בעל'. כפי שאנו רואים בכתובות מאוחרות יותר במאתיים ושלוש מאות שנים. שהמילה 'איש' נכתבה עדין כ-'אש'. כתובת מישע מלך מואב - "ואש גד ישב בארצ עטרת מעלמ" ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם. וכתובת מכונתילת עג'רוד - " כל אשר ישאל מאש חנן הא ונתן לה יהו כלבבה" כל אשר ישאל מאיש חנן הוא ונתן לו יהו כלבבו.
סביר להניח שאותם אנשים שהסבו את ספר דברי הימים לכתיב מלא. לא רצו לכתוב שלשאול המלך היה בן, הנושא שם כנעני 'איש-בעל', ולכן השאירו את שם המקור 'אשבעל'. השם אשבעל מופיע במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק משוכפל, בספר דברי הימים.

חר' קיפא

נראה לי שאתם הארכיאולוגים ממשיכים ללכת בטל (בתל) ולהעלות חרס בידיכם.

למה שלא תארגנו כנס מכובד (ללא שמאל ן/או ימין) כל החוקרים יוזמנו להציג את התזות שלהם ואנחנו, פשוטי העם, שמאוד אוהבים לטייל עם תנ"ך ביד (אני לא אדם דתי) נשמח מאוד להיות הקהל וללמוד מהיצירה המדהימה שלכם, שיהיה בתשלום, אל תדאגו נגיע.
לעצם העניין , לי זה מסתדר יפה, גבעה המשקיפה על העמק האלה בו הביס דוד את גולית, מנגד, דרומית מזרחית , שוכה - אפס דמים, ממערב תל עזקה יהיה המקום שבו יבצר דוד את הממלכה שלו. מה גם שמצאתם את הארמון שלו במקום וככל הנראה דוד המלך, בכל בוקר מתעורר, מביט אל עבר העמק ואומר לעצמו, כאן הייתה נקודת המפנה בחיים שלי , פה אכל אותה גולית עם אבן במצח שלו. מה רע בזה.......

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק