אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ברזל ודבש / אריה הירש - התל אביבי


התמונה של עמוס אריכא
ברזל ודבש / אריה הירש - התל אביבי

ברזל ודבש / אריה הירש - התל אביבי.

בימים אלה הופיע ספר מרתק בהוצאת סטימצקי, ושמו "ברזל ודבש", אוטוביוגרפיה של התעשיין אריה הירש, יליד תל-אביב. בספרו זה מאיר הכותב את פרשיית חייו יוצאת הדופן, הצבעונית ומשעשעת, כואבת עד צריבה וחוגגת שיאים משכרים.

קל היה לי להזדהות עם הכותב ודמויותיו ופרקי חייו, שכן היכרותנו התחילה בנעורינו התל-אביבים לפני שישים וחמש שנים, כשתל-אביב הקטנה היה כה גדולה שיבואו עוד רבים לפרוש עלילות מאז. 

על הספר פרושה בת-צחוק נעימה, זו שמלווה את הכותב מיומו הראשון. איש חייכן. ראוי לכינוי "האיש שתמיד מחייך". לעתים רחוקות נתקלתי בסיפור אישי המצליח להמחיש את הכותב בדיוק כמות שהוא, לבבי, חם, איש רעים להתרועע, נועז ומתנסה עד להסתכנות, ויותר מכל, סקרן. מכבר לא הרביתי לחייך ואף לצחוק במהלך הקריאה של הספר הרהוט שאינו מתנכר גם לתקופות במקומות אחרים שהוא חובק בנשימה אחת. 

אריה הירש מגדיר עצמו זרע ונצר למשפחה שעשתה ותרמה לחברה העברית בארץ-ישראל מתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת. האב מימיו הראשונים, נמנה עם התעשיינים הארץ-ישראלים שהעניקו בסיס כלכלי מוצק לישוב העברי. האב הביא עמו מסורת מקצועית מ"בית אבא" שבפולין, היכן שקיים היה העסק המשפחתי הגדול לעורות. זהו תחום מקצועי מיוחד ומרתק, שאריה הירש פורש לפני הקורא העברי. 

הבורסקאות מתחילתה של הציביליזציה מלווה אותנו מדור לדור. אבל הקורא הממוצע מסתפק בשמץ של ידיעה על מקצוע רב-רזים זה, שצריך אדם להשקיע שנים מחייו בלימודים ובעבודה בכדי להיחשב מקצוען. במקצוע הזה, מאב לבנו, מתגלמת המשכיות משפחתית, למרות שהבן הזה, אריה, הוא בעצם בוהמיין תל-אביבי אמיתי וצבעוני, בעל נשמה של איש תיאטרון, תכונה שגם היא קיימת אצל בני המשפחה, ובקרבו תוססת תשוקת חיים כמעט ללא גבול.  

התחום הזה חובק עולם ומלואו ובעקבו אפשר להוסיף לאריה הירש קו מאפיין נוסף, היותו תייר משוטט ברחבי עולם, למען המקצוע הזה ובגלל התחום הזה. תחילת המסע המתמשך לאורך חייו מתחיל בלונדון של שנות החמישים, מקום מהפנט בו הוא לומד הנדסה כימית של עורות, ומתחיל כאן את דרכו המקצועית המביאה אותו למעמד מוכר בעולם כמומחה בעל-שם בתחומו. 

תחנות חייו השונות והמקצועיות אינן עומדות אצלו בסתירה לאהבת החיים, לתשוקות אוהבים, לחבור לחברים. הירש שוזר היטב את חוליות חייו הסוערים בחוליות המעשיות המחייבות הוכחת כובד-ראש ויכולת בנשיאת אחריות, תכונות שמוכיחות לאורך השנים גם את מידת העזתו המופלגת בניסיונות לחבוק עולם הן כיועץ, הן כמשקיע ויזם. 

בדרך הוא מפגיש את הקורא בדמויות כמעט מיתולוגיות של שנות החמישים והשישים. אמנה רק אחדים מהשמות המשובצים באפיזודות המשרות נעימות בלתי-רגילה. החל בטייס השלים אייבי נתן, ברב-סרן ינוקא, בוהמיין לטובה מכל בחינה, מאנשי יחידת 101, שסיים חייו כצייר על גבול התמימות, במוטל'ה קדר, שהמוניטין המרתיע שלו ידוע לכל, ברפי נלסון (רוזנצוויג) הדמות הכי צבעונית שהיתה באילת כשזו היתה פינת עדן מדהימה, והרשימה מגיעה עד לחברים כגרפיקאי רב-החן חובב כרובי, ואיש הפלמ"ח השוגה בחלומות, המהנדס חנוך קוסובסקי הגדרתי האחד והיחיד. כל אלה קשורים בטבורם בתל-אביב מעליה מפיח אריה הירש את הבל נשימתו להרים אבק, לחשוף מסודות הנעורים והאהבות הלוחשות שם לא רק במסתרים. 

תל-אביב של אז כבר לא היתה רק תל-אביב של פן, רובינא, אלתרמן, מסקין וכל יתר כוכבי התרבות עברית שהתנוצצו ב"כסית". היא נעשתה עירם של לוחמי תש"ח ובשוליהם נגררנו אנחנו שהיינו בעת המלחמה בני ארבע-עשרה. אך כבר בראשית שנות החמישים תרמנו כעדותו של הירש לארץ אותה הוא מגדיר, ביתי. אין מלה יותר קולעת מזו הפשוטה כל-כך. 

תחנות רבות מונחות כאבני דרך מסקרנות בפרשת חייו, עם שתי נשותיו, עם בנותיו טלי וליהי, ובנו שחקן התיאטרון גיא שהגשים את חלום נעוריו של אריה הירש. חייו האישיים רצופים גם בדרמות מייאשות ופוצעות, והוא ממשיך גם במהלך ההתמודדויות הקשות ברגעי השפל וכאב, לשמור על חיוכו היפהפה וכובש הלב. איש מהצד שיתבונן בו באותם רגעים לא היה מזהה סימני מצוקה. אבל היו כאלה והוא לא מצניע אותם. הוא חושף עצמו בגילוי-לב משכנע, בעברית רהוטה המשובצת בדברי חכמים והוגים מבני כל האומות, כדרכו של משכיל תל-אביבי, שגם בגיל שמונים נראה במיטבו, כנער נאה. 

הוריו, בלה ויעקב, ואחותו ששמורה גם בזכרוני כבעלת-חן נעימת תבונה והליכות, היו קשורים בו בעבותות והוא בהם. משפחה תל-אביבית ממוצעת, ארבע נפשות. אבל היתה זו גם משפחה שהיתה מוקד במעגלים משפחתיים רחבים, כולל טיפול וסיוע לפליטי השואה הנוראה. היתה זו משפחה מסורתית ההולכת בעקבות האב. הוא המשכוכית, האם היא מוקד האהבה הרכות, וממנה גם ירש אריה הירש את תשוקת המסעות וההתנסויות. 

גם מבחינה ביטחונית הוא מוסיף משיחת מכחול משלו. כקצין בצה"ל הוא מתבקש מעת לעת לסייע בנושאים זוטרים לכאורה, אך משמעותיים ולעתים מתוך מידת סיכון. בצמוד לזה נחשפת גם תרומתו לצה"ל לאורך שנים, בלי חשבון, מתוך הבנת הצורך שכך צריך להיות. גם על פרקים וקטעים כאלה שורה רוחו הטובה בלווית ההומור הדק שלו, והנכונות לחבק חברים. תמיד. 

"ברזל ודבש" הוא ספר שווה לכל קורא. גם אניני טעם ימצאו בו עניין, שכן תל-אביב של אריה הירש היא תל-אביב של כולנו. מי שרוצה לבלות שעות קריאה אחדות שהן כמשב רוח נעימה בין הדיונות שהיו בתל-אביב לבין מגרשי החולות, שלא יחמיץ את הקריאה הזאת.

תגובות

ספר מלא חוסר אמת ועיוותה.

דמיון פרוע. יצירה השמה את האמת לצחוק. איזה אוטו ביוגרפיה ואיזה ציפורים. מתאים למי שלא מכיר את הכותב ומאמין שזו אוטוביוגרפיה.

מחבר הספר אריה הירש לתגובתו של יהודה הלוי

את הספר טרם קראתי - את המחבר אינני מכירה - התרשמתי מחריפות דבריו של יהודה הלוי . הדברים חדורים זלזול והכפשה ללא כל הוכחה או הסבר.

האם ביכולתך לפרט ולשתף אותי בתובנות ובעובדות המצדיקות את חומרת דבריך.

בתודה מראש , עדנה

הכפשה הרחוקה מהאמת העובדתית כרחוק מזרח ממערב

"יהודה הלוי", פלוני-אלמוני, קוטל סיפור תל-אביבי אישי מבלי שיביא אי-אלה דוגמאות לטיעונו המגוחך. אותו פלוני איננו מכיר את תל-אביב הקטנה שייחודה בא לביטוי בצורות ספרותיות שונות, וגרסתו של הכותב מר אריה הירש מוסיפה
גוון אמיתי וכן, שלא היה קיים במדף הספרים עד היום. מי שמכיר את תל-אביב של אז יידע אפילו להעריך את התוספת המקורית הזאת לתולדות העיר הלבנה.

קראתי ומאד נהניתי

ממליץ בכל פה. בקורת שלילית ללא סיבה מזיקה ומרושעת . אני מאד אהבתי.

תודה על ספר נהדר

קראתי את ספרך בהינף אחד, בשקיקה ובהתפעלות.

השפה הקולחת , הבקיאות במקורות , הסקרנות הבלתי נגמרת, היכולת להינות מהחיים , (ובעיקר בלי להרגיש לא בסדר עם זה, כמו פולניה טובה), והחכמה לנצל אותם עד תום. ויחד עם זאת לעמוד בתלאות ובתהפוכות החיים ולהתמודד עם אתגרים בצורה מעוררת כבוד.

אני מרגישה צורך להגיב ולהודות על הספר כמתנה . היכולת שלך לעשות לך חברים (ובכוונה אני לא אומרת: לקנות ), כי לפי דרך חייך לא נזקקת לכך, ממש מדהימים.

אתה מתאר בשטף איך קשרת קשרים , נפגשת עם שרים ושועים ועם יועצים , מחד ,ועם לוקחי שוחד ושלמונים הגדולים ונבלים מאידך, בצורה קולחת הנותנת הרגשה של שותפות אתך במסע חייך.

התרשמתי עמוקות מיכולתך להינות מהחיים , לספק את יצר ההרפתקנות שלך , היוזמה , העשייה , היצירה ,היכולת לתקשר עם אנשים וכל זה מבלי לאבד את המוסר , את הערכים היהודיים הטובים שירשת מהוריך , שהיו כמו רוב ההורים בדור ההוא, מסורים למשפחה , אנשי עבודה , מסתפקים במועט ,ציונים ויהודים בכל נימי נפשם.

אני מזדהה כל כך עם דרכך. המורשת שלך והצוואה הרוחנית שלך לילדיך נושבת בכל פרק בספר.

יישר כוח! ושוב תודה גדולה .

שלך ורדה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמוס אריכא