אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האינטרנט וסוף עידן הפרטיות


התמונה של אביגיל אגלרוב
האינטרנט וסוף עידן הפרטיות

האינטרנט הפך לכלי מעקב מאסיבי. אנחנו נמצאים במעקב קבוע באינטרנט על ידי מאות חברות, פופולאריות יותר או פחות, וכל תנועה שלנו נרשמת ונאספת, על ידי תאגידים שרוצים למכור לנו משהו במקרה הטוב, ועל ידי ממשלות שרוצות לפקוח עלינו עין, במקרה הרע.

הגיגים חולפים עברו מהעולם, ומעקב סיטונאי מהווה את הנורמה היום. שמירת הפרטיות מצד גופים עוצמתיים אלו היא בעצם בלתי אפשרית, וכל אשלייה שאנחנו מטפחים לגבי פרטיות, מבוססת על בורות, תמימות או חוסר הנכונות שלנו לקבל את מה שקורה בפועל.

אך החדשות הקשות באמת הן שהמצב עומד להיות גרוע יותר. חברות כמו גוגל יכולות לדעת על האינטרסים האישיים שלך, יותר ממה שבן או בת הזוג שלך יודעים עליך, אך עד כה המידע היה מוגבל לנתונים שחברות אלו רואות רק במחשב. ולמרות שהרגלי המחשב שלך נוטים להיות יותר ויותר קשורים להתנהגות הלא מקוונת שלך, עדיין מדובר רק באופן פעולה שכרוך במחשבים.

עולם מקוון

העולם שלנו מתרחש יותר ויותר במחשבים ובטלפונים הסלולאריים שלנו. בקרוב יהיו מודולים המחוברים לאינטרנט במכוניות ובמכשירי חשמל ביתיים. מכשירים רפואיים בעלי חיבור לאינטרנט יאספו את נתוני הבריאות האישיים שלנו בזמן אמת, וזה רק ענין של זמן, עד שהמחשבים בעלי התמיכה האלחוטית המופעלים באופן עצמאי, יהפכו להיות קטנים יותר וזולים יותר.

רבות כבר נכתב על יתרונות האינטרנט ואיך הוא משנה את החברה והופך אותה לטובה יותר. זה נכון שהוא מאפשר דברים נפלאים רבים, אך מאידך הוא מאפשר גם שיטות מעקב מרובות יותר. האינטרנט נותן לממשלות ולתאגידים שעקבו אחר כל צעד שלנו, משהו שעדיין אין להם: עיניים ואוזניים. בקרוב, כל מה שנעשה, כל המידע הזה, יהפוך לנחלתם של גופים ציבוריים ופרטיים.

סוף עידן הפרטיות

ניתן לראות את הניצוץ הראשון של סוף עידן הפרטיות באמצעות מספר חיישני מיקום בטלפון הנייד, שמשמשים למטרות מעקב. כמובן שהספק הסלולרי צריך לדעת היכן אתה נמצא, על מנת שלא לנתב את שיחות הטלפון שלך למכשיר אחר. אבל רובנו משדרים את המידע על מיקומנו לחברות רבות אחרות שכבר התקינו יישומים בטלפון שלנו. Google Maps למשל. אבל ישנם גם מספר מפתיע של ספקי אפליקציות שאוספים את המידע הזה המשמש אותם כדי לקבוע היכן אתה גר, איפה אתה עובד, ועל מה אתה מבזבז את הזמן שלך.

המשקפיים של גוגל המאפשרים אינטרנט על גבי זכוכית, הם צעד משמעותי נוסף בשיטת מעקב זו. היכולת שלהם להקליט גם אודיו וידיאו, תביא את המעקב בכל מקום לרמה הבאה. ברגע שיופצו המשקפיים, לעולם לא תוכל לדעת מתי אתה מוקלט באודיו ובוידיאו. תהיה בטוח גם שכל מה שאתה עושה ואומר, יתועד ויישמר לנצח.

בשביל מה צריך לדעת עלי כל כך הרבה?

בטווח הקרוב לפחות, נפח הנתונים העצום יגביל את המסקנות שניתן להסיק. פולשנות הטכנולוגיות האלו תלויה ביכולת לשאול את השאלות הנכונות. קל יותר לשאול שאלות על מה רכשת והיכן היית, מאשר לשאול מה עשית עם הרכישות שלך ולמה אתה נמצא במקום שבו אתה נמצא.

משמעותן של מגבלות אנליטיות אלו היא שחברות כמו גוגל ופייסבוק נהנות יותר מהאינטרנט מאשר הציבור, לא רק משום שיש להן גישה לנתונים נוספים, אלא גם משום שיש להן טכנולוגיות שאילתה מתוחכמות יותר. וככל שהטכנולוגיה ממשיכה להשתפר, היכולת לנתח זרם נתונים מסיבי זה תשתפר במקביל.

בטווח הארוך יותר, האינטרנט גם יציב מעקב בכל מקום. אם האינטרנט "יודע" שרכשת משהו, והוא מתקשר באמצעות ה-Wi-Fi או הרשת הסלולרית, ולאחר מכן מתקשר את המידע לגבי מיקומך, ניתן יהיה לדעת גם מי נוהג במכונית שלך, ומאלו חוקי נהיגה התעלמת.

למעשה לא יהיה צורך להראות תעודת זהות. הזהות שלך תהיה ידועה מראש. מוכרים בחנויות יכולו לדעת את שמך, כתובתך ורמת הכנסתך ברגע שתצא מהחנות. שלטי חוצות יתאימו את המודעות אליך באופן אישי, ויקליטו את הדרך בה אתה מגיב אליהם. מסעדות מזון מהיר ידעו מה אתה אוהב לאכול בדרך כלל, וישכללו את השיטות לפתות אותך להזמין יותר.

הרבה חברות ידעו עם מי אתה מבלה את ימיך ולילותיך כבר היום הפייסבוק יודע על כל סטטוס יחסים חדש לפני שאתה טורח לשנות אותו בפרופיל שלך, וכל המידע הזה יכול להיות מנוצל, מתואם ונלמד. אפילו עכשיו, זה מרגיש יותר כמו מדע בדיוני.

להרבה מכשירים יש הגדרות פרטיות, אבל הגדרות אלו הן יוצאות דופן לא ברמת הפרטיות שהן מרשות לעצמן, אלא ברמת ההכחשות. הגישה צפויה להיות דומה להרגלי הגלישה שלך. הקבצים שלך מאוחסנים על דרופבוקס, ונתוני החיפושים שלך בגוגל והודעות הטקסט מהטלפון שלך נשמרים על ידי חברות אלו, ורבות אחרות, אשר לאחר מכן קונות ומוכרות את הנתונים ללא ידיעתך או הסכמתך.

רבים חושבים שהגדרות הפרטיות שלך שומרות אותך מפני זרים אקראיים שמעוניינים ללמוד עליך הכל, אך הן רק שומרות מפני זרים אקראיים שאינם משלמים עבור זכות זו, או זרים שאינם עובדים עבור הממשלה, ויש להם את היכולת התיאורטית לשים ידם על הנתונים. הכוח הוא מה שחשוב כאן. אתה תהיה חסר אונים מהפלישה לפרטיות שלך ולא תהיה לך שום יכולת למנוע מגורמים עוצמתיים לעשות את זה שוב ושוב.

אוטופיה?

נשאלת השאלה האם זה העולם בו אנו רוצים לחיות. חוק לא כתוב הוא שככל שאנו מתקרבים, או נדמה לנו שאנו מתקרבים, לחזון אוטופי כך המציאות הלכה למעשה מתרחקת מאותו החזון. כשהתחלף האלף השני לספירה, רבים מאיתנו סברו שהיה אנו צועדים בביטחה לעולם טוב יותר, רציונאלי יותר המתבסס על טכנולוגיה מתקדמת שתיטיב עם האנושות ותשפר את רמת ואיכות החיים של כולנו. המציאות טפחה על פנינו עם תחזית לעולם קודר הנשלט על ידי תאגידי מידע רבי עוצמה בו האינדיבידואל אינו יותר מאוסף של נתונים המסודרים באופן בינארי ומלמדים כל מה שניתן לדעת עלינו ועל הרגלי חיינו.

הפילוסוף מרטין היידגר הזהיר אותו לפני כמה עשורים, הרבה לפני תחילת עידן האינטרנט, מאובדן העצמי בעולם קר שכולו טכנולוגיה, עולם שבו ידע טכנו-מדעי מוביל בסופו של יום לחוסר הבנה של המציאות ולהסתרתה של ההוויה האנושית תחת מרשמים ונתונים טכנים. אף אחד בזמנו לא חשב עד כמה נבואות הזעם שלו יוכיחו את עצמן כנכונות.

תגובות

הכל באשמתנו כי אנחנו נותנים לזה לקרות

מאמר מרתק
עשו על הנושא מחקרים מענינים למשל החוקר אלסנדרו אקוויסטי, כלכלן התנהגותי באוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג, חוקר את האופן שבו אנו מקבלים החלטות אלה. מניסויים שערך עולה כי אף שאנו חוזרים וטוענים כי אנו מקנים לפרטיות חשיבות עליונה – אנחנו מתנהגים בשטח באופן שונה לגמרי. אקוויסטי הוא חלוץ בתחום המחקר המתפתח הזה, ובניסוי האחרון שערך בדק את דפוסי הגדרות הפרטיות של משתמשי פייסבוק.
http://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.1982444

כנסו ותשכילו

מדוע הכל באשמתנו ?

האבולוציה צרבה באדם את היכולת הטכנולוגית האקסקלוסיבית לו ויכולת זאת כפויה עליו. היא אינהירנטית במהותו. האתגר הניצב בפני החברה הוא לערוך התאמות בהתאם(ערכיות משפטיות וכו) למשל: האינטרנט הפולשני הוא רשת מידע ענקית בין בני אדם החולקים מידע זמין מידע שפעם היה אצור במוחות אנשים . יתכן מאוד שכאשר מיליוני אנשים חולקים אותו מידע ומחובריםאחד לשני גם טכנו- מדעי ו גם תודעתית יתכן מאוד שיש לבחון מחדש את ההגדרות הישנות שלנו לגבי מהי בכלל פרטיות מהם פרטים אישיים. אולי קשה לעכל זאת אבל זה מה יש ובמקום לקונן על ערכים של פעם מוטב לחשוב בשום שכל
איך נערכים לעידן שבו המין האנושי נמצא בתהליך של השתנות בלתי נמנעת

מסכים במאת האחוזים

המציאות משתנה לנגד עינינו. קצב השינויים כל כך מהיר - בדור אחד היו יותר שינויים ממאה שנה של ארבעת הדורות הקודמים. לפיכך, אין באמת מנוס מלמצוא הגדרות חדשות למה נחשב לרשות הרבים ומה רשות הפרט. כמו כן מהו הגבול העובר בניהן

כאשר הגמול יהיה בצורת שיתוף פעולה הדדי, הפרטיות תהפוך לעניין של

העבר.

אבל - חשוב לציין את הנטיות האקסהיביציוניסטיות של הדור הצעיר, שמשתלבות עם הויתור על פרטיות.

התמונה של אביגיל אגלרוב

הדןר הצעיר

משנה את נטיותיו במהירות האור.

יש טקסט אחר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב