אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האם צה"ל הוא צבא מוסרי?


צבא

צבא הוא ארגון אלים מעצם הגדרתו

יש בעולם צבא מוסרי.

 שמו The Salvation Army , והוא ארגון צדקה נוצרי פרוטסטנטי המאורגן בצורה כמו-צבאית.

 אין צבאות מוסריים אחרים.

 צבא הוא ארגון אלים מעצם הגדרתו.

 הוא מהווה זרוע של השלטון ונועד לכפות בכוח מילוי של מדיניות השלטון במקרים בהם אמצעים אחרים (כמו דיפלומטיה) אינם מצליחים להביא למילוי מטרות השלטון.

 לעתים, הכוח הגלום בצבא גורם להרתעה – ובכך מייתר את השימוש המעשי בכח, אך פעמים רבות הצבא מיישם את הכח הגלום בו, באמצעות תקיפת האויב או התגוננות מפניו.

 מעצם הגדרתו כארגון אלים – אין לצפות מן הצבא להוות מופת מוסרי. שימוש באלימות קיצונית אינו יכול להיחשב כמוסרי.

 בכך אין צה"ל נבדל מצבאות אחרים.

 לצורך דיון בנושא זה, יש להבדיל היטב בין " מטרות פעולה מוסריות של הצבא" או במילים אחרות "מלחמה מוסרית", לבין "צבא מוסרי"  ובין "חיילים מוסריים"

 הצבא כפוף לשלטון וכאמור, ממלא ומיישם את מטרות השלטון באמצעות קיום הוראות או פקודות של השילטון.

 השלטון הוא האחראי על מדת המוסריות של מטרות המלחמה.

 עד למהפכה הצרפתית, נדירים היו המקרים בהם התיימרה המדינה לנהל "מלחמה מוסרית". הצבא שימש ככלי להתפשטות טריטוריאלית, למילוי מטרות קולוניאליות , להשמדה ודיכוי של מוקדי כח המנוגדים למטרות המשטר. אף שליט לא התבייש ביישום הכח הצבאי ואף שליט לא חשב שבלתי מוסרי להשיג את רצונו באמצעים צבאיים. הוואנדלים לא התלבטו בשאלה האם שריפת רומא ובזיזתה הנם מטרת מלחמה מוסרית. הטטרים לא התייעצו עם מומחי אתיקה בשאלת המוסריות של מסע השוד וההרס שלהם באירופה.

 הצבא המהפכני הצרפתי היה בין הראשונים להכריז כי הוא פועל ממניעים מוסריים של שחרור לאומי מעול כובש (למשל – שחרור איטליה מידי הכובש האוסטרי). כמובן שהשחרור התבטא בכיבוש צרפתי...מטרה מוסרית בעיני הצרפתים.

 מלחמת העצמאות האמריקנית הייתה מלחמה "מוסרית" בעיני המתיישבים האמריקניים – מכיוון שמטרתה הייתה להשתחרר מעול הכיבוש הבריטי, אך בעיני הלויאליסטים וכמובן בעיני הבריטים – היה מדובר במרד, שדיכויו בכח מוצדק מבחינה מוסרית.

 אפילו כיבוש צ’כוסלובקיה ,פולין , ארצות השפלה, נורווגיה וצרפת נראו כמטרה מוסרית בעיני הגרמנים כולם, שכן מדובר היה, לדידם, בהתנערות מחרפת הסכם וורסאי ונקמה מוצדקת על המפלה במלחמת העולם הראשונה.

 מכאן שמוסריותן של מטרות המלחמה היא נושא אמביוולנטי מטבעו – מוסרי בעיני האחד הוא בלתי מוסרי בעיני האחר.

 ובאשר למוסריות הצבאות עצמם - גם מלחמות שנועדו לכאורה להשיג מטרות "מוסריות" בעיני יוזמיהן– כגון מסעי הצלב שהתנהלו בשם מטרה מוסרית – כיבוש ארץ הקודש מידי הכופרים המוסלמים – התנהלו ומתנהלות באופן שאינו מוסרי.

 בכול מלחמה עולות שאלות של עלות/תועלת: חלופות פעולה נשקלות במחיר הכלכלי ובמחיר הצבאי שאחד ממרכיביו הוא מספר החללים,הפצועים,הנעדרים והשבויים. אם ניתן לצמצם את מספר הנפגעים שלך על חשבון הגדלת מספר הנפגעים של האוייב (למשל – ע"י הטלת פצצות גרעין על הירושימה ונגאסאקי) – האם זה מוסרי? האם בעת נסיגה – הפקרת אזרחי מדינתך לאוייב לצורך גיבוש קו הגנה , כמו שעשו הסובייטים בשנתיים הראשונות של "המלחמה הפטריוטית הגדולה"– מוסרית? האם "חישוף" של שטחים בנויים ושטחים חקלאיים בקרבת עמדות הצבא שלך, ע"מ למנוע מסתור לכוחות אוייב,כפי שנהג ונוהג צה"ל ברצועת עזה, תוך פגיעה בתושבים המקומיים ובפרנסתם – הנה מוסרית?

 גם כאן – המוסר הוא בעיני המתבונן. אם ישראלית תחשוב שאין מוסרי מ"נוהל שכן" אם בנה החייל ינצל ממוות בזכות כך. אם פלסטינית תחשוב שהמעשה בלתי מוסרי באופן מוחלט, אם כתוצאה מכך נהרג בנה, פעיל הטרור.

 בסוף המאה ה-19 נעשה ניסיון להתוות כללי התנהגות נאותה של צבאות בעת מלחמה. אמנת ז'נבה הראשונה (1864) הסדירה את הטיפול בנפגעים בעת קרב ובמסגרתה הוקם הצלב האדום. אמנת ז'נבה השנייה (1906) עוסקת בלוחמה ימית. האמנה השלישית (1929) עוסקת ביחס ובזכויות של שבויי מלחמה. האמנה הרביעית (1949) עוסקת ביחס לאוכלוסיה אזרחית בשטחי מלחמה ובעת כיבוש. בנוסף לאמנות, פרסמו צבאות שונים בעולם (למשל – אנגליה וארה"ב) כללי התנהגות לצבאותיהם בעת מלחמה.

 מאז החתימה על אמנות ז'נבה לסוגיהן, צבא מוסרי מוגדר כצבא המקיים את האמנות. צבא בלתי מוסרי הוא צבא המפר אותן.

 אולם במציאות, כפי שהתגלה בכול המלחמות במהלך סוף המאה ה-19 וכול המאה ה-20 (וכך גם במאה הנאורה שלנו – המאה ה-21), כל הצבאות, בכול הצדדים הלוחמים, הפרו בסיטונות את אמנות ז'נבה לסוגיהן. צוותים רפואיים נורו, נמנע הטיפול בפצועים ובחללים, צוללות נמנעו מלאסוף ניצולי אוניות שטובעו על ידן, צנחנים נורו בעודם באוויר, שבויי מלחמה נרצחו וזכויותיהם נרמסו, ואוכלוסיות אזרחיות נפגעו, במתכוון, ע"י הכוחות הלוחמים.

 ההפרות נעשו ע"י כל הצבאות, "הטובים" ו"הרעים" כאחד.

 במקרים רבים – ההפרות נעשו כתוצאה משיקול "מחיר" של התנהגות "מוסרית":

 פצוע שיטופל וינצל, הנו עוד חייל שישוב וינסה להרגך. השקם להורגו.

צוללת הנה כלי שייט קטן בעל משאבים מוגבלים. איסוף ניצולים מספינות אויב יכלה את המשאבים וימנע את המשך המשימה.

צנחן שיגיע חי ובריא לקרקע הנו אויב מסוכן. כדאי להורגו לפני שהוא מגיע ליכולת פעולה על הקרקע.

לקיחת חיילי אויב בשבי, בעיקר בשלבי תנועה, מהווה נטל כבד על הכוח הלוחם. הדבר מחייב הובלתם לעורף והקצאת משאבים. במקרים רבים – חשבון הכדאיות הקר מצדיק את הוצאתם להורג. במקרה הישראלי – לקיחת שבויים מעודדת חטיפת חיילים ופיגועי מיקוח. מבחינת הכדאיות הצבאית – מוטב שלא לקחת שבויים – ואם כבר נלקחו,לנהוג בם במתכונת קו 300...

אוכלוסייה אזרחית בשטחי כיבוש מהווה בסיס ותמיכה ליחידות גרילה של האויב (גייס חמישי"). "אזרחים" או "רועים תמימים" הם סוכני מודיעין של האויב. האוכלוסייה האזרחית מחייבת טיפול, הקצאת משאבים,הקמת מערכת מינהל לניהול חיים אזרחיים. הידיעה המוכחת שאתה יכול ומוכן לפגוע באוכלוסייה אזרחית של האויב, תקטין את הכדאיות של האויב לפגוע באזרחים שלך. הפצצת אזורי תעשייה של האויב ותשתיות אזרחיות, פוגעת במאמץ המלחמתי שלו ומסיטה כוחות מן החזית לעורף, ועל כן היא כדאית (גם אם אינה מוסרית).

 אכן, יש והיו צבאות מוסריים יותר ומוסריים פחות:

 אין להשוות את ההפרות ההמוניות של אמנת ז'נבה השלישית (ביחס לשבויי מלחמה) ע"י הורמאכט, ואף יותר של הס.ס. הגרמני (למשל – ביחס לשבויי מלחמה רוסיים ויהודיים) ליחס הנוקשה של הרוסים לשבויי המלחמה הגרמניים (אלה גם אלה מתו בהמוניהם, אך מסיבות אחרות).

 אין להשוות את ההשמדה המתוכננת וה"רשמית" של האוכלוסיה האזרחית היהודית ,הצוענית ואף הסלאבית בידי הכוחות הגרמניים (גם הורמאכט היה מעורב בכך), ליחס הברברי וההתעמרות הבלתי מאורגנת של הצבא הסובייטי בכיבוש גרמניה ובמיוחד בכיבוש ברלין (שנומקה בתאוות נקם).

 מבחינת הגרמנים, ברור היה שהצבאות הבריטיים והאמריקניים במערב, מוסריים יותר מן הצבא הסובייטי במזרח. על כן נהרו מיליוני פליטים, וביניהם מאות אלפי עריקים ואנשי ס.ס. בתחפושת, לכיוון מערב, על מנת ליפול בשבי הבריטי והאמריקאי, ולהימנע ממפגש עם הצבא הסובייטי.

 אף ילד סורי לא יעז לעמוד מול טנק של הצבא הסורי ולזרוק עליו אבנים, אולם ילד פלסטיני עושה זאת מול טנק ישראלי, ביודעו ,אינטואיטיבית, את ההבדל המוסרי בין צוותי שני הטנקים...

 כאשר צד לוחם עושה שימוש ב"מגן אנושי" (דוגמת סאדם חוסיין בעירק שהגן על ארמונותיו באמצעות קהל של אזרחים וילדים), הוא עושה זאת על סמך אמונתו במוסריות של הצבא שמנגד. אחרת אין תועלת במגן אנושי. היפנים במלחמת העולם השנייה לא האמינו בהתנהגות המוסרית של הברברים האמריקניים. על כן הם נהגו להושיב שבויי מלחמה אמריקניים ובריטיים על ספינות סוחר שלהם, ולא אוכלוסיה אזרחית יפנית. הם לא סמכו על ההתנהגות המוסרית של הצבא האמריקני, שתימנע הפצצה של הספינות המוגנות באזרחים יפניים, אלא על האינטרס של האמריקנים שלא לפגוע בשבויי המלחמה בני עמם.

 חוליות החמאס והג'יהד העולמי היורות רקטות מלב שכונות אזרחיות בעזה, עושות זאת בשל אמונתן במגבלות ההתנהגות המוסרית המוטלות על צה"ל.

 לכן – כל הצבאות אינם מוסריים, מעצם שימושם באלימות כלפי הצד השני. אולם ניתן להבחין בדרגות שונות של חוסר מוסריות ובמדה שונה של מחוייבות לקיום "חוקי המלחמה".

 ובסוף השרשרת- ניצב לו החייל הבודד.

 רמת המוסר שלו ומדת "האנושיות" שלו, רגישותו לסבל הזולת, מחויבותו למניעת הרס ונזק מיותר – אלה מוכתבות מחינוכו האישי.

 חיילים גרמניים רבים במלחמת העולם השנייה, היו אנושיים ומוסריים כפרטים. אימי, בירדה מרכבת מוורשה באוקטובר 1939 בעיירת הולדתה, ניצלה ע"י חייל גרמני שאמר לה לברוח מייד לצד הרוסי של החזית, מכיוון שהגרמנים כבר מרכזים את היהודים בעיירה לקראת השמדתם. חיילים גרמניים שאיישו מחסום שנועד למנוע מעבר של "פולנים" לצד הכיבוש הסובייטי של הנהר, הרשו לה ולפליטים אחרים לעבור, בשל היותם מודעים לגורל שמצפה לנותרים בצד הגרמני.

 מפקדים של יחידות קרביות בוורמכט עשו רבות לריסון ההתנהגות הרצחנית של אוקראינים, ליטאים ואסטונים כלפי יהודי האזורים שבקו החזית, אך בהתקדמם – הופקר השטח לאיינזצגרופן של הס.ס.

 ומנגד, על אף המדיניות של אי התערבות ואי פגיעה באזרחים בשטחי הכיבוש – כילו חיילים סוביטיים רבים את זעמם באוכלוסייה הגרמנית. אבי, שהיה חייל הנדסה סובייטי, סיפר לי  על חיילים קרביים רבים, שזרקו רימונים למרתפים מלאי אזרחים. חיילים הרסו ובזזו חנויות, אנסו נשים והרגו ילדים וזקנים, בשם הנקמה ולמען השפלת האוייב הגרמני הרצחני. הקפיטן, מפקד הפלוגה של אבי, הציע לאבי לירות ("להוציא לטיול ביער") קצין ס.ס. שנשבה ע"י היחידה, וזאת על מנת לנקום ברוצחי עמו של אבי. אבי סירב, אף שידע כי אימו ועשרות מבני משפחתו נרצחו ע"י הגרמנים ובמיוחד ע"י הס.ס. עוד בתחילת המלחמה (הדבר לא ממש עזר לשבוי ביש המזל, שנלקח לטיול ביער ע"י חייל אוזבקי).

 חיילים אמריקניים בזזו חנויות ומחסנים בגרמניה הכבושה, וסחרו בסחורות שנבזזו.

 קצינים מצריים הגנו (לפעמים בגופם ממש) על שבויים ישראלים מלינץ' בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים.

 ככלל ניתן לטעון, כי הרמה המוסרית של החייל הבריטי והאמריקני (בני הדמוקרטיות הגדולות) עלתה על רמתם המוסרית של החיילים הגרמניים והרוסיים. רמת המוסר האישי של החייל האיטלקי הפשיסטי ובמדה רבה גם של החייל הצרפתי של וישי, אף שלחמו בשורות מדינות הציר, עלתה לעין ערוך על רמת המוסר של החייל הגרמני.

 ההסבר לכך נעוץ, אולי, בחינוך ההומניסטי לו זכו בני המדינות הדמוקרטיות ותושבי איטליה, לעומת החינוך המכוון והדוגמאטי לו זכו תושבי גרמניה וברית המועצות.

 החייל הגרמני והחייל הרוסי ראו מולם אוייב משולל דמות אנוש. החייל האמריקני ראה מולו אדם במדים, שהוא אוייב היום, אך יפסיק להיות כזה מחר. הבריטים, בהיבטים רבים, הושפעו עד לאחר מלחמת העולם השנייה מקודים של "התנהגות ראוייה לבני תרבות" גם בשעת מלחמה.

 החייל הישראלי, הושפע ועוצב ע"י החינוך בביתו, בבית ספרו ובחברה בה היה מצוי עד גיוסו. בהיות הצבא הישראלי צבא עממי (כלומר – לא צבא מקצועי כדוגמת הצבא האמריקאי או הצבאות האירופיים) החיילים בצבא הם אזרחים במדים, והתנהגותם מוכתבת ע"י חינוכם "האזרחי".

 גם חיילים ישראליים התנהגו, בכול המלחמות, בצורה לא מוסרית. ראה "חירבת חיזעה" של ס.יזהר במלחמת העצמאות, ארוע כפר קאסם, רצח שבויים מצריים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים (שבחלק מן המקרים אושר גם ע"י קצינים ישראליים שפיקדו על יחידות בהם ארעו מקרים אלה), ירי לעבר אזרחים הן בתחמושת יעודית והן בתחמושת חיה, שימוש בכח עודף לפיזור הפגנות, התעללות (מתוך שיעמום ותסכול) באזרחים במחסומים – כול אלה ארעו ועדיין מתקיימים בקרב חיילי צה"ל.

 אולם אלה הם המקרים יוצאי הדופן. ככלל, החינוך היהודי-דמוקרטי-הומאני של מרבית ילדינו, מונע ממרבית החיילים להשתתף בארועים בלתי מוסריים כאלה. יתרה מכך – רוב המקרים מדווחים ע"י חיילים מאותה היחידה, בשל התנגדותם למעשים בלתי מוסריים כאלה.

 בניגוד לצבאות רבים בעבר ובהווה, דיווחים על התנהגות בלתי מוסרית חריגה מגיעים לתקשורת, זוכים לגינוי פומבי ומטופלים באמצעים משמעתיים ולעתים פליליים ע"י המערכת הצבאית עצמה.

 צהל יזם ניסוח קוד אתי לצבא (ע"י פרופ' אסא כשר ואחרים), ומיישם אותו ככול האפשר. ערכים ונורמות התנהגות מוסרית ככול האפשר בעת פעילות מבצעית, מוטמעים ביחידות ובחיילים. צה"ל נוקט יד קשה בטיפול בחריגים מנורמות אלה.

 האם צה"ל הוא צבא מוסרי?

 הפתיחות והניידות הקיימת בין האזרחים לבין הצבא, בתוקף היות הצבע צבא עממי, המורכב ממשרתי חובה לתקופה קצרה, שהיו אזרחים לפני גיוסם ויהיו אזרחים עם שחרורם, ומכוחות מילואים המורכבים מאזרחים בוגרים יותר – כופה על הצבא נורמות התנהגות מוסריות, יותר מאשר בצבאות מערביים אחרים.

 ההתעללות לתיאבון של חיילים אמריקניים , בריטיים, הולנדיים ואחרים בשבויים ובאזרחים של מדינות כבושות או כאלה שתחת משטר או"מ, כמעט שאינה קיימת, לפחות לא ברמות חומרה כאלה, בצה"ל.

 כאמור, השימוש הנרחב שעושים "אירגוני ההתנגדות" למיניהם, בעזה, באיו"ש ובלבנון, במגינים אנושיים, באמצעות מיקום מפקדותיהם ואמצעי השיגור שלהם בתוך אוכלוסייה אזרחית, לרבות בתוך ובסמוך לבתי ספר ובתי חולים, היא לכשעצמה מלמדת על אמונתם ברמת המוסר הגבוהה של צה"ל. אחרת לא הייתה כל תועלת לשימוש במגן אנושי.

מדת ההעזה הגבוהה של מפגינים אזרחיים פלסטיניים בהתנהגותם מול כוחות צה"ל, מלמדת גם היא על ביטחונם באיפוק ובאמות המידה המוסריות של צה"ל.

 לולא אמונתם המוצדקת של שב"חים החוצים את גדר המערכת בכול בוקר, בהתנהגות המוסרית של חיילי צה"ל, הם לא היו מעזים לעבור את הגדר ולרוץ לתוך מדינת ישראל, לנגד עיני החיילים, הנמנעים משימוש בנשק חם לעצירתם.

 ההתנהגות המוסרית של צה"ל ולוחמיו הודגמה פעמים רבות הלכה למעשה: חברי ש.כ. מסיירת גולני, במהלכו של מבצע ליטאני, נכנס למבנה. אישה ובידה ילד חסמה את הכניסה לחדר פנימי, כשמאחוריה ניצב מחבל חמוש שכיוון את נשקו לקצין הישראלי. ש.כ. לא ירה אף שהיה מודע למצב שנוצר ולהשלכותיו, מחשש פגיעה באשה ובילדה, ונורה ע"י המחבל. הוא נותר נכה לכול חייו.

צה"ל נמנע, פעמים רבות, משימוש מאסיבי בכוח אש, על מנת למנוע פגיעה באוכלוסיה בלתי מעורבת ("נזק סביבתי") תוך חשיפת חיילי צה"ל לסיכון מוגבר.

 יותר מכול מעידה על הנורמות המוסריות של צה"ל, דעת האוייב עצמו, כפי שהיא מבוטאת, למשל, בכתבה של אל ג'זירה על ההבדל בהתנהגות של צה"ל לבין ההתנהגות של כוחותיו של אסד. mako.co.il/pzm-magazine/Article-05867e65e4ab341006.htm)).

 אם כן, דעתי היא כי צבא אינו יכול, מעצם הגדרתו, להיות מוסרי.

 עם זאת, קיים מדרג ברמת הנורמות המוסריות של הצבאות השונים.

 צה"ל, מניסיוני האישי הממושך, ניסיון ילדי ששירתו ומשרתים ביחידות קרביות, מדיווחי העיתונות הישראלית והעולמית ואף הערבית – עומד במקום גבוה יחסית במדרג זה.

 צה"ל הנו בבואה של העם. ככול שתתחזקנה הנורמות המוסריות בחברה האזרחית, כן יתחזק הצבא מבחינת התנהגותו המוסרית.

תגובות

הסטנדרט הכפול

כאשר עשרות אלפים מתו בסוריה, העולם הסתפק בתגובה מוחלשת (עד הרגע שבו לא היה ניתן כבר להחריש בעקבות השימוש הפומבי של משטר אסד בנשק כימי). שילד אחד מת ביהודה ושומרון וגם לא באשמה ישירה של צה"ל, העולם נזעק.
רבים מהישראלים מבכים על חוסר הפרופורציה ועל הצביעות.
אני לא, אני מברך עליה וזאת משום שמאיתנו מצפים ליותר.
אגב, המזרחן לואיס ברנרד טוען שיש התמרמרות מאד גדולה בקרב חוגים רבים בעולם הערבי והמוסלמי על כל הנושא הזה של הסנטרד הכפול. כשאסד האב רצח מעל רבבה של אנשים בדיכוי המרד בחמת, העולם מילא פיו מים. רק לישראל באים בטענות. אותם ערבים מלינים על כך.

אתה לא שואל את השאלה הנכונה

צה"ל הוא צבא מוסרי .צבאות רבים רבים בעולם יכולים ללמוד ממנו בנושא זה. כל אחד שמכיר את צה,ל כחלק מחייו בעבר או בהווה יכול להעיד על כך. השאלה הנכונה:האם זאת סיטואציה מוסרית מצד הדרג המדיני להציב חלק מצה,ל כמנגנון משטרתי -מינהלי השולט ומנהל אכלוסייה פלסטינית אזרחית או כחלק ממתן חסות והגנה למאחזי התנחלויות לא חוקיים?האם הייתה זאת סיטואציה מוסרית להטיל על צה"ל את פינוי ישובי גוש קטיף? האם אינך חושב שאם הדרגים המדיניים היו מטילים על צה"ל משימות צבאיות פרופר(לחימה בצבאות אוייב חוליות אירגוני טרור וכו)לא היינו נזקקים כלל לדון בנושא זה? ממתי במדינה דמוקרטית צבא מנהל אזרחים!

התמונה של sgiller

צה"ל ומשימות שיטור

צה"ל , כמו מרבית הצבאות המערביים, מיועד בעיקרו ללחימה מול אוייב חיצוני, בעוד שהמשטרה (לרבות מג"ב) ומוסדות ביטחון אחרים (כגון שב"כ) מיועדים לפעול כנגד אוייבים מבית.

אך מאז 1967 נוצר מצב חריג מבחינה חוקית, המשליך על המשימות של צה"ל בשטחים : צה"ל, ולא מדינת ישראל, הנו הריבון באיו"ש.
בהיותו הריבון והאחראי החוקי לחיים האזרחיים בשטח (באמצעות המינהל האזרחי) - צה"ל הונו האחראי לביטחון בשטחים, ומופעל פעמים רבות כמשטרה, לפינוי הפגנות, איוש מחסומים וכו'.
אין ספק שמשיות כאלה, היוצרות, בין היתר, חיכוך מתמיד עם האוכלוסיה (הן הערבית והן היהודית) - פוגעות במורל, גורמות לחריגות מנורמות ההתנהגות הראויות לצבא, ומסיטות את הצבא ממשימותיו העיקריות - התכוננות למלחמה מול אוייב חיצוני.

עם זאת, יש לציין כי הרעות החולות בתחום המוסרי אינן רק תוצאה מן השהיה הממושכת באיו"ש - גם במלחמות ה"רגילות" - מלחמת העצמאות, מבצע סיני, מלחמת ששת הימים , יום כיפור, לבנון הראשונה והשנייה והמבצעים שבין המלחמות, לרבות במשימות בט"ש, היו ועדיין מתקיימות, מדי פעם, חריגות מן הקודים המוסריים, ובמאמר עמדתי על חלקם.

שמעון גילר

צה"ל צבא מוסרי . על כך העיד מפקד צבאי בכיר בריטי שלחם באפגניסטן

הוא מסר עדות בפני ה- UNHC בזמן פעילותה של ועדת גולדסטון. אבל, התעלמו מעדותו.

אכן, צה"ל הועמד ע"י הדרג המדיני בתנאים לא קלים, אבל, הוא עומד במשימה בכבוד.

חבל, שארגון ישראלי כמו "בצלם" מוציא דיבתו רעה. קראתי על האג'נדה של בצלם ועל שיטות עבודתו. מדובר בחוסר הגינות בטיפול בבעיות .

רבקה- תתעדכני

http://www.btselem.org/hebrew/about_btselem

אני מעודכנת: האג'נדה : מדינת כל אזרחיה

קראתי את הדוחות של בצלם ואת הניתוחים של העובדות והפרכתם ע,י יונתן דחוח הלוי.

בצלם פועל ממניעים פוליטיים ולא מדאגה לפלסטינים. הם אנטי- ציונים.

אני בעד 2 מדינות ונגד מדינת כל אזרחיה שתהפוך למדינה פלסטינית מס.4 :
בעזה
בירדן
בגדה
על חורבות ישראל

העידכון שלך לוקה בחסר

אינני משוכנע שאנשי בצלם הם אנטי ציונים. לעומת זאת ברור לי שהימין הדתי -קיצוני הוא אנטי ציוני בכיון שהוא מעוניין בישראל אחת גדולה
שכוללת את הגדה המערבית על הפלסטינים הגרים בה צירופם לערביי ישראל ובכך להפוך אותה למעשה למדינת כל אזרחיה. לאסוננו נוצרה ברית בלתי כתובה בין השמאל הקיצוני לבין הימין המתנחל ברית שעלולה לגרום לקריסת הציונות.

תום, הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני ובצלם יבאו לסוף הפרויקט הציוני

מסכימה לגבי הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני.
אבל, אני בהחלט מעודכנת.
ארגון בצלם הוא אנטי- ציוניו שייך לשמאל הקיצוני וחותר למדינה אחת.

מיהו ציוני

אני לא חושב שניתן לומר מי ציוני ומי לא ציוני משום שאין הגדרה גורפת לציונות מהי.
אם נקח את הציונות המסורתית שהיא פרגמטית וחילונית כנקודת מוצא- מה שהופך את הימין הדתי לא רק לא-ציוני אלא גם לאנטי-ציוני. הציונות במקורה היא כפירה בדת. הסינתזה הזאת בין דת ללאומיות שנוצרה אחרי 1967 היא רעה חולה שאין לה שום צידוק מנקודת מבט היסטורית ציונית.
בכל עם ובכל תנועה כאשר נוצר שידוך בין דת ללאומיות - התוצאה היא הולדתו של תינוק לאומני פגום

איזה כבוד ?

איזה כבוד יש לחיילי מילואים שבאחת מהתעסוקות שלהם זכו לקללות וגידופים באחד הכפרים הפלסטינים כאשר בתעסוקה אחרת שלהם נקלעו לעימית בין פלסטינים למתנחלים מתפרעים שגידפו את החיילים ופגעו בצמיגי אחד הרכבים שלהם??? כל הכבוד לצה"ל וכל הבוז לפוליטיקאים
שמעמידים אותו במצבים בלתי אפשריים

התשובה היא: לא.

צבא כיבוש לא יכול להיות מוסרי. אלה התנאים שמכתיבים את ההתנהגות. (ראו למשל את הניסוי של סטנלי מילגרם והכנסת סטודנטים לבית כלא, חציים אסירים, חציים סוהרים. היו צריכים להפסיק את הניסוי באמצע בגלל האכזריות של ה'סוהרים').

קצין בריטי לאו"ם:צה"ל הצבא המוסרי ביותר בתולדות המלחמות

קצין בריטי בכיר לאו"ם: צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בתולדות המלחמות / ד"ר רבקה שפק ליסק
16 באוקטובר 2012
ה"יו אנ ווטש"' ארגון יהודי המשקיף ומדווח על משוא הפנים באו"ם ובארגונים השונים של האו"ם, פרסם את הכתבה הזו:
"כאשר כה רבים באו"ם, באיחוד האירופי ובתקשורת משווים את ירי הרקטות של החמאס על אוכלוסייה אזרחית ישראלית להפצצות של צה"ל על בסיסי טרור של החמאס בעזה, במטרה להפסיק את הפגיעות באזרחים ישראלים, מן הראוי לקרוא את דברי קולונל ריצ'ארד קאמפ על התנהגות צה"ל."
ב- 16 באוקטובר 20009 הצהיר מפקד בריטי בכיר בנאום בפני מועצת האו"ם לזכויות אדם, בהקשר לדו"ח גולדסטון:
Top British Military Commander Tells U.N. Session: IDF is most moral army in history of warfare"
נאומו של קולונל קאמפ בפני מועצת האו"ם לזכויות אדם:
צה"ל , קבע קמפ, עושה יותר מכל צבא אחר בתולדות המלחמות כדי להגן על אזרחים.
אני, אמר הקולונל, מפקד לשעבר של הצבא הבריטי באפגניסטן. שרתתי עם נאט"ו והאו"ם על כוחות צבא בצפון אירלנד, בוסניה ומקדוניה והשתתפתי במלחמת המפרץ. הייתי בעיראק לאחר הפלישה ב- 2003 ופעלתי נגד הטרור הבינלאומי מטעם ממשלת בריטניה.
תוך התבססות על הידע והניסיון שלי, אני יכול לקבוע שצה"ל עשה בזמן מבצע "עופרת יצוקה" יותר מכל צבא אחר לאורך ההיסטוריה,כדי להגן על זכויות אזרחים בשדה הקרב.
ישראל נהגה כך למרות שהאויב השתמש באזרחים כמגן אנושי בהצבת אמצעי הלחימה שלו.

החמאס, כמו החיזבאללה, הם מומחים בגיוס דעת הקהל באמצעות התקשורת. לשני הארגונים יש אנשים המוכנים להתראיין ולהאשים את ישראל בפשעי מלחמה. הם מצטיינים בסילוף העובדות.
צה"ל עומד לנוכח אתגר דומה לזה שאנו הבריטים עמדנו. לתקשורת הבינלאומית ולארגוני זכויות אדם יש תגובה פבלובית אוטומטית, שצה"ל מפר זכויות אדם.
אבל, האמת היא שצה"ל נקט באמצעים יוצאי דופן כדי להודיע לאזרחי עזה על אזורים מסוכנים, והשליך למעלה מ-2 מיליון כרוזים, ובצע למעלה מ- 100,000 קריאות טלפוניות כדי להזהיר מראש אזרחים בעזה על אזורי הלחימה. צה"ל אף נמנע, לעתים, מפעולות נגד לוחמי החמאס כדי למנוע קורבנות של אזרחים. במשך הקונפליקט צה"ל איפשר הכנסת כמויות עצומות של עזרה הומניטרית לעזה. נוהג זה אינו מקובל באף צבא בעולם.
ולמרות כל זה, היו הרוגים בקרב האזרחים. מלחמה היא כאוס ורצופה בטעויות. הצבא הבריטי והאמריקני עשו טעויות באפגניסטן ובעיראק, אבל טעויות אינן פשעי מלחמה.
קולונל קאמפ קבע, שהקורבנות בקרב אזרחים נבעו משיטת הלחימה של החמאס המקריב במתכוון את אזרחיו.
כדי למנוע ירי על אזרחיה לישראל לא הייתה ברירה אלא לפעול נגד החמאס.
הקולונל קאמפ סיים את דבריו בחזרו על משפט הפתיחה של דבריו:
And I say this again: the IDF did more to safeguard the rights of civilians in a combat zone than any other army in the history of warfare.
.

כמעט הכי מוסרי

קראתי באזשהו מקום לאבות אבותינו באפריקה, לפני 150,000 שנה, היה הצבא המוסרי ביותר.

הצבא הכי מוסרי בעולם

בלי שמץ של ציניות

מאוד מוסרי

בלי שום קשר לחוסר המוסריות של שלטון הכיבוש, זה צבא ששיתף פעולה עם שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה ועם שלטונות הטרור של הגנרלים בארגנטינה (שרצחו מאות יהודים) ואידי אמין באוגנדה.

מה כל כך קשה להבין כאן?

1. האם קרה שמפקדים בצה"ל התעללו בפיקודיהם/חייליהם? כן.
2. האם קרה שחיילים ומפקדים בצה"ל, אנסו ותקפו מינית חיילות
שלהם? כן.

נו? אז מדוע כל כך קשה, לרבים כל כך, להבין, שלא כולם "מלאכים" בצה"ל,
ושאם ישנם מקרים שבהם קצינים וחיילים מתעללים ומתאכזרים לחיילים וחיילות,
אז קל וחומר, שזה גם יעשה כלפיי ערבים?

צה״ל צבא לא מוסרי

צבא שהעומד בראשו משתכר 77,000 שח, לעומת חייל הנעשק תמורת 400 ש״ח לחודש.... הוא צבא לא מוסרי
המתבסס על ניצול
הניצול הצבאי מחולק לפי מפתח פוליטי, למשל ימין קיצוני משרתים 17 חודשים, עירוני ממוצע 3 שנים.
הניצול הצבאי מתבטא בפנסיה תקציבית מופקעת לדוגמא מירי רגב משתכרת 100,000 ש״ח לחודש
60,000 ש״ח פנסיה צבאית ו40,000 ש״ח משכורת חככתי, והיא רק דוגמא
צהל מפורר את החברה בישראל! בדיוק כמו הטייקונים, בנקים, רשתות שיווק מונופוליסטיות וכו

ליוסי - הימין הוא הרוב בצה"ל

השמאל הוא מיעוט בצבא

פחד ושנאה

הימין משתמש באידיאולוגיה של פחד ושנאה כדי לבצר את מעמדו כ"מציל" הציונות. הבעיה היא שהציונות שבקה חייה ב-1967, ומה שהימין מנסה להציל אינה הציונות, אלא התינוק הנכה של הסטטוס קוו.

שרות בצבא

השירות בצבא מעמיד אותנו במצבים לא פשוטים והרבה רגעים קשים, ממליץ להכנס לאתר זה על מנת לקבל עזרה בכל מה שקשור לצבא:
http://www.ideaplus.co.il/

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שמעון גילר