אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האם האינטראקציה בין בעלי חיים לבני אדם תורמים לבריאות?


האם האינטראקציה בין בעלי חיים לבני אדם תורמים לבריאות?

האם האינטראקציה בין בעלי חיים לבני אדם תורמים לבריאות?

ממצאים רבים הצביעו על היתרונות הבריאותיים באינטראקציה בין בע"ח לבני-אדם. בפרט, מסקרנת העובדה שהוכחה כי נוכחות בע"ח שהוא בן-לוויה כמו כלב למשל, עשויה להפחית את תחושות הבדידות והבידוד של בעליו. יתרה מכך, נמצא כי נוכחות כזו עשויה להעלות את הרווחה הפיזית והמנטלית ע"י שיפור המורל, העלאת הביטחון העצמי וההערכה העצמית והורדת התגובות הפסיכופיזיולוגיות ללחץ. ואולם, מחקרים אלו צריכים להילקח במשנה זהירות, שכן נעשו בסביבות טיפוליות כמו בתי-חולים, מרפאות וכו'. האם קיימת האפשרות לשחזר תוצאות דומות במחקרים עתידיים ?. שימוש באוכלוסיות מיוחדות מגביל את יכולת ההכללה של הממצאים. מחקר חדש  בא להתגבר על כך. בנוסף,  מחקרים רבים מראים כי תפיסת העצמי כמודר חברתית עשויה ליצור תחושות של מצוקה רגשית ואי-ודאות כמו מצב-רוח דכאוני, תחושות בדידות מוגברות, בטחון עצמי מופחת ומציאת פחות ענין בחיים. כתוצאה מכך, אנשים אלו עשויים להפגין התנהגות אגרסיבית מוגברת. עם זאת, התמודדות יעילה יותר עם המצב היא  דווקא התנהגות פרו-חברתית. המוטיבציה של אנשים אלו היא בניסיון לשקם את ההיכללות החברתית שלהם ע"י הצטרפות והתחברות מחדש לאחרים. הם מחפשים קשר עם מקורות חדשים של התחברות פוטנציאלית, מראים קשב סלקטיבי מוגבר לעבר סימני קבלה חברתית (כמו חיוכים) ועוד. במחקר זה, החוקרים בודקים את "אפקט ההצטרפות" הזה באופן כללי. ובאופן ספציפי יותר, מעוניינים לדעת האם בע"ח שהוא בן-לוויה עשוי להוות מקור מספיק של התקשרות ותמיכה עבור אנשים החשים מודרים חברתית? אם כן, נוכחות שכזו עשויה לשמש כחסם כנגד האפקטים השליליים של ההדרה חברתית. ממצא עבר הרלוונטי למחקר זה טמון בעובדה כי אנשים המוטרמים לניתוק חברתי מייחסים יותר תכונות אנושיות ומצבים מנטליים לבע"ח. אנשים נוטים להגיב לחסך החברתי ע"י יצירת קשרים חדשים עם אורגניזמים שאינם אנושיים - דבר זה מסייע להם בהתמודדות עם הבידוד. הכלב בניסוי זה נתפס כתואם להיות "בן-ברית" על-סמך ההנחה כי בני אדם נוטים לתפוס כלבים כמקור לקבלה לא שיפוטית.

בניסוי השתתפו סטודנטים מאוניברסיטת מינכן, כאשר ההקצאה הייתה רנדומלית, לאחד מארבעה תנאים של (מצב ההדרה: גבוה מול נמוך) מול  ( כלב: נוכח מול חסר). כל משתתף תחילה התקבל ע"י נסיין שהגיש לו שאלון דמוגרפי (מגדר, מין, לאום). לאחר מכן, המשתתף שיחק במשחק ה- Cyberball למשך 5 דק', כאשר הוא חושב שהוא מתמודד מול שני משתתפים אחרים (דרך רשת פנימית), ובפועל הוא משחק לגמרילבד.המשחק תוכנן ליצור תחושות של קבלה חברתית או הדרה חברתית. כל משחק כלל כ-30 זריקות. משתתפים בתנאי הקבלה קיבלו את הכדור כ-10 פעמים, ואילו אלו שבתנאי ההדרה קיבלו אותו פעמיים בהתחלה ולאחר מכן כלל לא. לאחר המשחק הנסיין עזב את החדר, הסביר שייעלם למס' דקות ובזמן זה הנבדק ענה על שאלון שכלל בדיקת מניפולציהופריטים המעריכים את החוויה של תחושות חיוביות ושליליות. כשהנסיין חזר, הוא ביקש מהנבדק להמשיך בשאלון. במחצית מהמקרים הוא הגיע עם כלבה שהוצגה כ"לילי". הכלבה נשארה עם הנבדק עד לסוף הניסוי. במחצית האחרת, הנסיין הגיע ללא כלב.

הכלים בעזרתם נמדדה ההיפותזה היו

:1. מדד "שביעות הרצון מהחיים" 2. פריטים המודדים משמעות בחיים על שני צירים: א. חיפוש משמעות בחיים ב.נוכחות משמעות3. מדד ההערכה העצמית של רוזנברג (לאחר המשחק). כמו כן, לאחר המשחק המשתתפים נתבקשו להצביע על מצב הקבלה החברתית שלהםבאופן כללי.לבסוף, מדדי הרגש החיובי/שלילי הועברו לנבדקים בפעם השנייה. כמו כן, כדי לבטל קשר אפשרי עם אחזקת בע"ח נשאלו המשתתפים אם יש חיית מחמד בבעלותם (כן או לא). תוצאות הניסוי הראו כי לילי הכלבה תרמה רבות למדדים השונים הקשורים לבריאות הנפשית והרווחה בכלל של הסטודנטים עמם שהתה. לעומת זאת, אלו שלא שהו במחיצתה נותרו בתחושת חמיצות ולא זכו לשפר את תחושת ההדרה אותה חוו.

דיון מסקנות והשלכות:

הניסוי נבע מהאבחנה כי ליווי של בע"ח עשוי להשפיע לטובה על אנשים החשים מבודדים כמו מאושפזים בבתי חולים וכו'.  חשיבותו של ניסוי זה היא בכך שהוא מראה כי נוכחות כלב מספיקה כדי להפחית מצוקה באנשים שחוו הדרה חברתית.האפקט אף היה מקומי וחזק, שכן לא תווך ע"י בעלות חיית מחמד. בנוסף, הרגשת קבלה כללית תווכה את אפקט הכלב, דבר אשר תומך בהשערה כי השלכת מאפיינים אנושיים על בעה"ח משמשת כרכיב חיוני בתהליך ההתמודדות עם ההדרה החברתית.

עם זאת, כותבי המאמר מזהירים שלא להכליל זאת על כל בעה"ח. יש לבדוק כל מקרה לגופו, שכן חתול למשל, עשוי לייצר תחושה פחותה של היות "בן-ברית".

אף על פי כן, אין ספק שלבעלי חיים תפקיד חשוב ומרכזי בתמיכה באנשים במתקנים תרפויטים, ואליו יש לתת תשומת לב רבה.

 

ביבליוגרפיה:

Aydin, N., Krueger, J.I.,Fischer, J.,Hahn, D., Kastenmüller, A., Frey, D., et al. 
(2012). Man's best friend: How the presence of a dog  reduces mental distress after social 
exclusion. Journal of  Experimental Social Psychology, Vol 48(1), Jan 2012, 446-449 

 

 

תגיות: 

תגובות

דברים שברצוני לומר

תודה על המאמר הנפלא אני חושב ששאלה זו היא שאלה פילוסופית מורכבת מאתגרת ומסקרנת שהסקרנות היא בעצם המניע מספר אחד המרכזי שגורם לתשובה פילוסופית לשאלה זו למשל ככל שאדם סקרן יותר יענה על שאלה זו ככה הפוטנציאל החיצוני שלו לענות על שאלה זו בדרך כמה שיותר עמוקה מורכבת ופילוסופית בכללי גודל אך עדיין חסר לנו עוד מפתח אחד לדלת הזו יש שני מפתחות עיקריים סקרנות וצורת חשיבה עמוקה בעצם המפתח הראשון הוא סקרנות ואחרי הסקרנות יש עוד דלת והמפתח הוא חשיבה עמוקה חכמה לחשוב פילוסופי פירטטתי לכם קצת יותר מדי לגבי המפתח השני אז התמקדו רק בחשיבה עמוקה התשובה דרושת חשיבה עמוקה מהמובן הפנימי מפני שללא חשיבה עמוקה לא נוכל לחשוב עמוק ולשאלה פילוסופית יש תשובה פילוסופית

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רפאל עמרם