אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תמנון האמוניה במפרץ חיפה


תמונת לווין של המפרץ וסביבתו, 2003

תמונת לווין של המפרץ וסביבתו, 2003

תמנון האמוניה במפרץ חיפה: צפנת–פענח לסאגת מיכל האמוניה במפרץ

תמצית מסר המאמר:

הסכנה המרחפת מעל מפרץ חיפה עדיין לא הוסרה על אף סגירת מיכל האמוניה בצו חלוט של בית המשפט העליון. הכל בהסתמך על עקרון ה"זהירות-המונעת" זאת לאחר פסיקות זהות בשלוש ערכאות שיפוטיות. רק פתרון משולב שיכלול: הריסתו הסופית של המיכל, מניעת כניסת אוניות מיכל אמוניה מכל סוג וגודל לנמל חיפה ו/או לקישון או לכל נמל אחר במפרץ שקיים או שיוקם בעתיד וכן מניעת הקמת מיקשר ימי לשינוע אמוניה לחוף תהיה בבחינת סוף פסוק. רק אימוץ פתרון הבאת אמוניה לישראל באיזו-טנקים גדולים וקטנים, תסיר את עננת הסיכונים המרחפת ללא כל הצדקה מזה 31 שנים מעל מפרץ חיפה, שבסביבותיו חיים כמיליון אוכלוסין ואשר הוא חיוני באופן האסטרטגי והעוצמתי ביותר לשרידותה וקיימותה של מדינת ישראל. בית המשפט העליון ממשיך לעקוב אחרי התפתחות מצבים שעלולים לעשות פלסתר מהחלטותיו.

הצגת מורכבות רכיבי תמנון הדילמות והסתירות

הדינמיקה השיפוטית בשלוש ערכאות שהביאה לסגירת מיכל האמוניה של תאגיד "חיפה-כימיקלים" בחוף נמל הקישון–חיפה בצו בית המשפט העליון ב-2017, לאחר 31 שנות תפעול מסוכן ולא חוקי  לכאורה (שמתייחס לתפעול ללא היתרי בניה ורישוי עסק וללא היתר רעלים קבוע), לא שמה סוף פסוק לבחישה בפרשה. במקום זאת עלתה סוגיית האמוניה על סדר היום הלאומי של מדינת ישראל ביתר שאת. ההתנהלות בפרשה חושפת את ערוות איכות ה"משילות"  הישראלית המכפיפה בציניות, בחוסר פטריוטיות, בשיזור סימביוטי ובניהיליזם את שיקולי הביטחון הלאומי לאינטרסים של טייקונים ובעלויות תאגידים גלובליים. הטיפול בסוגיות המורכבות של האמוניה במפרץ חיפה הוא רב שכבתי. הסוגיה מטופלת במצבי ומצגי הפוך על הפוך של סמכויות ואחריויות. הכל בתהליך הכולל נפילה בין הכיסאות. וכן בתהליך של הסחות דעת באמצעות נקיטה בשלל פעילויות ומעשים מקבילים מנוגדים וסותרים בעת ובעונה אחת. זה כולל בין היתר:

(1). כנסים אקדמיים-מדעיים מקדמי אג'נדות מגוונות בטכניון בחיפה בשיתופי פעולה אקדמיים מגוונים.

(2). דיונים עכשוויים מתמשכים ומתארכים בבית הדין לעבודה בחיפה, הדן בפיטורי עובדים שהפכו לכאורה לבני ערובה של הנהלת תאגיד "חיפה-כימיקלים". זה משמש כאמצעי להפעלת לחצים גלויים ומוסווים מצד הבעלויות על זרועות המימשל והמינהל הציבורי הישראלי וכן על ההסתדרות החדשה (ש"כוח–לעובדים" נושפת בעורפה) נגד סגירת המיכל המסוכן לסביבות מפרץ חיפה שבו חיים קרוב למיליון תושבים.

(3). "ועדה גיאוגרפית" משודרגת למטרופולין חיפה במשרד הפנים, שבו השר המכהן הוא אריה דרעי, שהיה (בצירוף מקרים מעניין) גם  מנכ"ל משרד הפנים בעת הקמת מיכל האמוניה ב-1986 (הועדה מונחית להמליץ על הקמת מועצה מקומית תעשייתית באזור כדי להקל על רישוי תעשיות פוגעניות בסביבה.לדבר זה יש השלכה על איכות סביבת חיי תושבי סובב מפרץ חיפה.) אריה דרעי מתכוון לחתום  בימים הקרובים על אישור להכניס אוניה טעונה באמוניה לנמל חיפה. לא ברור אם יש לכך בסיס משפטי מוצק. יונה יהב מתנגד לצעד זה.   

(4). "המנחה-הלאומי", במשרד הגנת הסביבה פועל מול "רצפטורים ציבוריים" שמקבלים הנחיות מהמשרד להגנת הסביבה לגבי טווחי מרחקי הפרדות מריכוזי אוכלוסיה הנדרשים למניעת סיכונים   הנוגעים לחומרים מסוכנים. פונקצית "המנחה הלאומי" הוקמה לצורך יישום חוק החומרים המסוכנים שכוללים אמוניה. חוק זה נחקק רק ב-1993. הציפיה היא ש"המנחה הלאומי" יפעל אך ורק באופן מקצועי וממלכתי למען הגנת האינטרס הסביבתי הציבורי ולא למען האינטרסים העיסקיים, שלהם צריך לדאוג שר התעשיה והמסחר אלי כהן. לבטיחות וגהות העובדים צריך לדאוג חיים כץ-שר העבודה והרווחה.  

(5). שדולת הכנסת למען תושבי מפרץ חיפה בראשות ח"כים יעל פארן, יעל גרמן ואכרם חסון מדלית אל כרמל המצויה בטווח הסכנה. השדולה פועלת לשיקוף ולהצפת הבעייתיות של מתקני האמוניה במפרץ, כדי להתמודד במיטביות עם השיפור הנדרש במצב.

(6). ה"וועדה הביטחונית" אד-הוק לאספקת אמוניה מטעם הקבינט הביטחוני של הממשלה בתאום עם המטה לביטחון לאומי, פועלת ב"שושו" בטחוני במקום בשקיפות ציבורית אזרחית. זאת לאחר  שקיבלה את הסמכת הממשלה להציע חלופה בטוחה לייבוא אמוניה. זה צריך להתבצע באמצעות מיכלי ניוד אמוניה, המכונים"איזו-טנקים" שהם בדרגת בטיחות עליונה. הם דומים למכולות. אסור מבחינת האינטרס הציבורי שזה יהיה באמצעות חלופה מסוכנת כמו"אוניית אמוניה גדולה, בינונית או קטנה" עם מיקשר ימי להזרמת האמוניה  הקטלנית המסוכנת למיכלי חוף.

(7). לפרשה גם היבטים גלובליים ורגיונאליים מזרח תיכוניים. היבטים אלה גורמים לכאורה לחשש להפקרת תושבי מפרץ חיפה לסיכונים בלתי נסבלים של אירועי פתע רבי נפגעים. הכל כדי לרצות לכאורה טייקונים מהמגזר העסקי הלוקלי, הרגיונאלי והגלובלי, שכולל שרשורי אנשי עסקים ישראלים, יהודים וזרים. זה כולל את מועדון הלקוחות והספקים של האמוניה המכונהHaifa-group" ".

(8). ראש עיריית חיפה מנהל מאבק עקבי והירואי (תוך לקיחת סיכונים ציבוריים ואישיים) נגד הסכנות שאורבות לאוכלוסיות ולסביבה באיזור האסטרטגי מפרץ חיפה. זה כולל מערכות חיים ותשתיות החיוניות לביטחון הלאומי הישראלי ולשרידות המדינה כולה. הסכנות כוללות מתקפות טילים, אירועים גיאולוגיים ותאונות טכנולוגיות שעשויות לפגוע במתקני האמוניה תוך גרימת אירועים עצומי נפגעים.

(9). אירגוני המגזר השלישי המייצגים את החברה האזרחית שתרמו ותורמים רבות וביעילות עקבית למאבק במיכל האמוניה על ידי השתתפותם במאבקים משפטיים וציבוריים. הם פועלים לצימצום מימדי "התודעה-הכוזבת" ומצבי העירפול בכל הקשור לסוגיית האמוניה. מדובר ב"פורום למניעת אסונות ע"ש ד"ר עזרא נוריאל "ו"צוות האמוניה בפורום מייסודו של המנוח מהנדס שבתאי עזריאלי". כן פעילה מאד בנושא עמותת "צלול".

(10). איזור מפרץ חיפה המתחבר גם לשבר גיאולוגי יגור הוא איזור מועד לאירועי רעידות אדמה וצונאמים ימיים מסוכנים ביותר שארעו בו בעבר הרחוק לכאורה בעוצמות לא פחותות מהצונאמי בפוקושימה ביפן, שפגע בכורים גרעיניים וגרם נזקים לדורות

סוף דבר:

ב-17.12.2017 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני פה אחד את המלצות הוועדה לייבוא אמוניה לישראל. נקבע כי החלופות לייבוא אמוניה לטווח הזמן הקרוב, שנמצאו קבילות על ידי המשרד להגנת הסביבה קבילות גם מהבחינה הבטחונית (מדובר בעיקר בחלופת האוניות הקטנות ו/או הבינוניות בהזרמה ישירה. אוניות אלה יעגנו באופן קבע באחד מנמלי מפרץ חיפה. כן מדובר בחלופת האיזו טנקים הגדולים ו/או הקטנים). אין ספק שהסיכון לתושבי המפרץ, שהופסק עם ריקון מיכל האמוניה חוזר. אין ספק שהאינטרסים של תאגיד חיפה-כימיקלים-הועדפו על טובת התושבים. ונשאלת השאלה האם הדבר עולה עם רוח פסיקות בתי המשפט בערכותיהם? (שאלה ותשובה רטוריות). עירית חיפה ועמותת צלול הביעו אי אמון בהחלטות הוועדה לייבוא אמוניה בעצם פרישתם מהוועדה לפני שקבלה את החלטותיה ובאי חתימה על ההחלטות וההמלצות של הועדה.

ההתנהלות המערכתית של מדינת ישראל בפרשת האמוניה היא רק משל להתנהלות המערכתית הישראלית בפרשות נוספות הנוגעות ליחסי הגומלין בינה לבין תאגידים גלובליים כמו: פרשת "טבע" ופרשת "נובל-אנרג'י "בנושאי הגז הטבעי במדף היבשה הים תיכוני של מדינת ישראל.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי