אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המהפכה הרביעית


התמונה של אביגיל אגלרוב
מדיה ותקשורת דיגיטלית

תלמידים יכולים לשאת ספרייה קטנה בכיסם בכונן מחשב או בטלפון חכם.

המדיה הדיגיטלית והאינטרנט שינו את הדרך בה אנשים מחליפים רעיונות, לומדים, חושבים על עצמם ואפילו את האופן בו מתבצעת חשיבה בכלל. בשנות השמונים המאוחרות, שיטות הלמידה המסורתיות היו באמצעות הרצאות, ימי עיון, ספרים, כתיבת מאמרים, ושיחות רעיוניות עם חברים. הלמידה נטתה להיות מקומית. היה צורך להיות באותו מקום עם אנשים לומדים, ובחדר עם ספרים וכתבי עת שהאירו את העיניים. אבל הזמנים השתנו.

לתלמידים ואוטודידקטים לפני שלושים שנה, הספרייה הייתה הכול. עולם של ידע נמצא על המדפים, מוכן לקריאה מדוקדקת. כיום קשה להורים להסביר לילדיהם את ההתרגשות של בית עם ספרייה מדהימה או שקית מלאה בספרים ישנים, ושמחת הדפדוף בהם.

חיפושים באינטרנט יכולים היום לספק מידע אמין, קישורים, פודקאסטים, קטעי וידיאו, ספרים שלמים ואפילו קורסים מקוונים פתוחים במגוון נרחב של נושאים, כמעט באופן מיידי, ובדרך כלל בעלות החיבור לאינטרנט.

תלמידים יכולים לשאת ספרייה קטנה בכיסם בכונן מחשב או בטלפון חכם. ככל שגובר הלחץ של הוצאות אקדמיות, כך מתאפשרת הגישה הפתוחה לתוכן, עם מחקר זמין מעבר לזה הניתן במוסדות חינוך. מדיה חברתית מאפשרת דיון ברעיונות עם אנשים זרים, ואפילו הגעה להוגי מחשבות המעוררים את הדיון. נוצר עולם של רעיונות פשוט לגישה, אך כמעט פשוט מידי.

המהפכות הפילוסופיות

שלושת המהפכות, ששינו את תפיסת האנושות, מהוות את ההכנה בלבד למהפכה הרביעית המתחוללת כיום. הראשונה הייתה המהפכה הקופרניקאית, כאשר, כתוצאה מתצפיות אסטרונומיות, האנושות הגיע למסקנה לפיה כדור הארץ לא היה המרכז של מה שידוע כיום כמערכת השמש.

אחר כך הייתה המהפכה של דרווין, כשהתברר שהאדם הו צאצא של בעלי חיים אחרים ואינו שונה באופן קיצוני מהם במובנים רבים. לבסוף הגיעה המהפכה בהבנת המוח, שהותוותה על ידי פרויד והופצה על ידי תומכיו, גילוי שלישי זה גרס כי המוח פועל במוטיבציה שאינה מודעת.

הפילוסוף לוצ'יאנו פלורידי טען שהעולם נמצא כעת בתחילת מהפכה רביעית המתבטאת בסביבת חיים של מידע ותקשורת יומיים, מבלי שאדם טורח להבינה לעומק. מהפיכה זו הפכה את רוב ההיבטים של החיים, והיא משפיעה באופן דרמטי על הדרך בה אנשים מתקשרים.

הדור שלא "נולד דיגיטלי" נדהם והמום ללא הרף ממה שמתגלה במהפכה זו עד כה. אנשים מבלים את ימיהם באופן שונה מהדורות הקודמים, והם מחוברים הרבה יותר בכל מקום, כשקיימת גישה טובה בהרבה למשלוח מסרים ושפע גישה למידע ולאנשים. ככל שאנשים נמשכים יותר לתוך עידן דיגיטלי זה, ומשתמשים בו לצרכי ריגוש והשכלה, קל לקחת כמובן מאליו את ההתפתחויות מרחיקות הלכת שעדיין עתידות להגיע.

סוקרטס על הקדמה של ימיו

במאה החמישית לפני הספירה, סוקרטס המחיש לאנשים כמה מעט הם ידעו. הוא היה סקפטי לגבי הטכנולוגיה החדשה יחסית של ימיו: המילה הכתובה. הכתיבה נראית אינטליגנטית, אך מעניקה את אותה התשובה לכל שאלה.

המילה המדוברת אפשרה אירוניה והתאמה לקהל יעד, והמילה הכתובה, בניגוד לכך, הייתה יחסית לא גמישה. כתוצאה מכך, בניגוד לרוב ההוגים הגדולים, הוא בחר שלא לרשום כל דבר. האינטראקציות שלו בזמן אמת, פנים אל פנים עם האתונאים, היו הפילוסופיה שלו, כשהוא השתמש בקולו.

העולם יודע היום על סוקרטס רק בגלל שאפלטון והוגי דעות אחרים כתבו דיאלוגים המבוססים על שיחותיו. המילה הכתובה נתפסה בהיבטים מסוימים של מקרים אלו. כמה נפלא היה אם אפלטון היה מסוגל ללכוד את קולו של סוקרטס בקלטת, או טוב יותר, בוידיאו, אבל אפילו עקבות אלו יהיו מאומה בהשוואה להזדמנות לדון ברעיונותיו איתו, כי כמו המילה הכתובה, היה ניתן לקבל את אותן התשובות, ללא קשר עם מי מתייעצים.

במקום הקלטות של סוקרטס, יש לסמוך על פרשנות ספרותית ופסלים שנוצרו לאחר מותו. הדיאלוגים של אפלטון שרדו בצורת כתב יד והועתקו פעמים רבות על ידי סופרים. המצאת הדפוס הייתה מלאכה מייגעת והובילה לפיצוץ במספר עותקים של ספרים, אבל הפיתוח המשמעותי הוחלף ביצירת ספרות דיגיטלית, אותה כמעט אף אחד לא חזה.

המלאכים השומרים של האינטרנט

תופעת לוואי שכיחה אחת של כפל מידע זה הוא סוג של חוסר אונים דיגיטלי המתבטא בסולם המידע הנגיש בכל נושא. למרבה המזל, סוגי טכנולוגיות חדשות התפתחו כדי לסייע לחיפוש רעיונות וגירוי אינטלקטואלי: אוצרות התוכן, המתחייבים לנפות תוכן ולעבור הקישורים בהם כדאי לבקר.

אוצרות התוכן הטובים ביותר הם המלאכים השומרים על האינטרנט: באמצעות אתרים, בלוגים ומדיה חברתית הם מנווטים מחוסר רלוונטיות ובזבוז זמן, לאתרים מעוררי השראה, אינפורמטיביים ומאירי עיניים.

התפתחות נוספת מתאפשרת באמצעות התפתחות קורסים מאסיביים מקוונים, שיצאו לפני מספר שנים והעירו אוניברסיטאות מתרדמתן. קורסים מקוונים בחינם מאפשרים למאות אלפי תלמידים, באמצעות קטעי וידיאו, פודקאסטים, כנסי מחשבים ואתרי אינטרנט, לספק חומרים חינוכיים.

אלו ממשיכים להתפתח, אבל שיעורי ההשלמה עד כה היו מאכזבים ובמקרים רבים, גם אם היו מעניינים, הם מזכירים למשתתפים עד כמה הם מעריכים אינטראקציה בזמן אמת פני אל פנים, שהיא הדגם היקר והוותיק ביותר של חינוך, אבל עדיין במובנים רבים הטוב ביותר.

מספר מטיפים ראו את הפוטנציאל של קורסים מקוונים בהחלפת החינוך האוניברסיטאי הקונבנציונאלי, ורובם רואים בהם כיום השלמה להוראה מסורתית, מתאימה יותר מאחרים לתכנים מסוימים.

חסרונות הקורסים המקוונים

עוד לפני שהקורסים המקוונים הפכו לפופולאריים, הפילוסוף הוברט דרייפוס הציג טיעון משכנע לפיו בעוד שהלמידה מרחוק יעילה לסוגי למידה מסוימים, יש לנוע מעבר לשלב של להיות שחקן מוכשר בתחום הידע, וללמוד למידת מקור. זה בוודאי נכון בתחום הפילוסופיה.

דרייפוס טען שהלמידה הטובה ביותר מתבצעת באופן אינטואיטיבי ממומחים, ושהות בנוכחות אנשים היכולים ללמד מודלים של חשיבה, באופן אידיאלי, באותו חדר. נכון, מספר אינטראקציות וידיאו דו כיווניות באמצעות מצלמות רשת יכולות להתקרב לחוויה זו, אך אלו נדירים יחסית בעולם הקורסים המקוונים. הם עדיין חסרים את היבט המיידיות ומהווים סיכון להדרכה או סמינר קונבנציונאלי.

עבור רוב האנשים, ההשפעות מרחיקות הלכת ביותר של המהפכה הדיגיטלית היא הדמוקרטיזציה של רעיונות. כיום אפשרי לחקור ולדון בכל נושא כמעט מבלי כרטיס ספרייה או הרשמה לאוניברסיטה.

אני מאמינה שזהו תור הזהב לאוטודידקטים. אם אתה רוצה לקרוא דיאלוגים של אפלטון, לשמוע הרצאות וראיונות על סוקרטס, לצפות בסרטון המשחזר ניסוי חשיבה מפורסם של אפלטון, או לראות תמונות וקטעי וידיאו של מקומות באתונה הקשורים לפילוסופים אלו, זה אפשרי היום בלחיצת עכבר. יחד עם זאת, נראה לי שעם כל הכישוף הדיגיטלי ששוחרר בעשורים האחרונים, עדיין אין דרך טובה ומעוררת יותר לעיסוק ברעיונות, משיחה אמיתית.

תגיות: 

תגובות

כמה הערות ל,"מהפכה הרביעית"

1. נראה לי שנחרץ גורלם של הספריות והספרים הכתובים. העתיד הוא של הספרים הקוליים ובעיקר הדיגיטליים. אפשר לאחסן בבית כמות אדירה של חומר קריאה מבלי להזדקק כבעבר לארונות ספרים לחדרים לאיחסון לדאגה מפני עש מבלי צורך לכתת רגליים לספרייה הכל זמין נגיש

2. זכותך לברור את שלוש המהפכות החשובות ששינו את תפיסת האנושות . היסטוריונים בודאי שיחלקו עליך. אם להזכיר את קופריניקוס אי אפשר שלא להצמיד אליו את גליליאו שעלין אומר פרופסור ג'ולי טוניני ש"גליליאו הוא המדען הראשון שפרץ את הדרך לאובייקטיביות של המדע בוא נחקור אתתנועת גרמי השמיים ולא את תחושת ההתפעלות שהם מעורררים בנו..."

3 . דרווין הוא בודאי אחד משלוש המהפכות(לדעתי החשוב והגדול מכולם ) אלא שאת מציינת את תגליתו לגבי האדם שהיא תובנה הנגזרת מסך כל עבודתו המדעית העצומה: תורת האבולוציה העוסקת בכל ההתפתחות וההשתנות שלכל האורגניזמים: נגיפים חיידקים פטריות צמחים בעלי חיים

4 .פרויד המציא את הפסיכו אנאליזה . נקודה. יש פסיכולוגים שעדיין חסידים שלו יש כאלה שלא אבל בחקר המוח אין לו שום תלק. פרויד לא היה מחובר למהות הביולוגית של האדם לא לגנטיקה שלו , עיסוקו היה בנושאים שמעניינים פסיכולוגיים (כן סופר אגו או לא אנרגיה הליבידו שונה או לא מאנרגיה נפשית מודל התפתחות מינית אוראלי האנאלי הפאלי - כן או לא וכו)אבל האנשים שתרמו לקידום חקר המוח עסקו בדברים אחרים: מיפוי אזורי המוח תאי העצב(נוירונים) רשתות עצביות פעילות חשמלית מסרים כימיים ועוד . פרויד לא עסק בתחום זה ואין לו שום תרומה בנושא. חבל לכתור לו כתרים לא לו אני כיום רואה בפרויד ייצוג של עמדות אנכרוניסטיות בעליל

התמונה של אביגיל אגלרוב

תודה על התגובה

מכל מלמדי השכלתי :)

יש טקסט אחר

העולם התקדם

וכולנו צריכים להתקדם ביחד איתו.

יש היום מהפיכה שישית - העבריינות החופשית. עם אופניים חשמליות על

מדרכות, משפחות פשע שמתברגות לכל מקום, שחיתות בכל פינה ועוד. מהפיכת העבריינות.

התמונה של אביגיל אגלרוב

זאת המהפיכה הבסיסית

שיפה לכל דור.

יש טקסט אחר

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב