אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מצעד האיוולת הבריטי


דגל בריטניה

דגל הממלכה המאוחדת

מנהיגות פגומה שצריכה לרדת מבימת ההיסטוריה, הן של דויד קאמרון השמרן שבשלטון והן של ג'רמי קורבין הקיצוני מהלייבור באופוזיציה – הביאו את בריטניה לשוקת שבורה. הם נבהלו מבוריס ג'ונסון הפרוע תואם דונאלד טרמפ ומנייג'ל פראג' שהמציא את מפלגת "העצמאות" הבריטית ונגררו למשאל עם הזוי על יציאה מהאיחוד האירופאי. זה עשוי להוביל לפירוק "בריטניה הגדולה" ששרדה לאחר פירוק האימפריה – אם אכן תפרושנה ממנה סקוטלנד וצפון אירלנד. מיליוני בריטים ובעיקר לונדונים דורשים משאל עם חדש. המנהיגים הנמהרים והנואלים שצעדו והובילו בדרך האיוולת – יסולקו.

בית המלוכה שלא נקט עמדה – ישרוד. 

בריטניה הובלה למשאל-עם על יציאה מהאיחוד האירופאי בעיקר בשל דינמיקת הפופוליזם הדמגוגית שנוגעת לעיסוק הציבורי בזרם הפליטים שחודר לאירופה מארצות האסלאם הערביות המתפרקות. גם פגיעה ביצרנות הבריטית בתעשיות, בחקלאות ובדייג הביאה מיליונים בפריפריות ובגילאים הגבוהים לתמוך באופן מאסיבי בעזיבה. דברים אלה יכלו להיות מתוקנים במו"מ עם האיחוד האירופאי ללא פרישה ממנו. האיחוד האירופאי הוכיח גמישות בכל הנוגע להתמודדות עם המשברים הכלכליים ביוון ובקפריסין ויש לו יכולת לפתור בעיות בדרך הפשרה.

צריך גם לזכור שבריטניה באמצעות בית המלוכה שלה עומדת בראש "חבר העמים הבריטי", שבו מאוגדות מעל חמישים מדינות – באסיה, באפריקה ובאוסטרליה ובנוסף קיימות גם טריטוריות קטנות בחלקי עולם אחרים, כמו באוקיינוס השקט, בקאריביים ובדרום אמריקה שהן בריבונות בריטית. מדובר במורשת האימפריה הבריטית הגדולה שהתפוגגה לאחר מלחמת העולם השניה כתוצאה מתהליכי הדה-קולוניזציה. יוצאי חבר העמים הבריטי שעוזבים את ארצותיהם ומגיעים לבריטניה יכולים להתאזרח בה. תהליכים אלה התרחשו כבר בעבר והביאו לשינוי אוכלוסיית בריטניה וגיוונה במיליוני הודים ופקיסטנים מתת היבשת ההודית. גם אחרים מאפריקה ואסיה בעיקר. בבריטניה גם קהילה קפריסאית גדולה. סאדיק-חאן ראש עיריית לונדון החדש הוא צאצא של מהגרים מפקיסטן שגדל והתחנך בבריטניה ושמחזיק בערכי המורשת הבריטית. זה מכבר הפכה בריטניה לחברה פלורליסטית הטרוגנית ורב תרבותית ודתית, שקלטה גם הינדים מהודו וכן מוסלמים רבים – לא רק מפקיסטן.

לבריטניה יחסים הדוקים עם המדינות האנגלו-סכסיות בחבר העמים הבריטי. בדומיניונים: אוסטרליה, ניו-זילנד וקנדה – מלכת בריטניה משמשת כ"ראשת-המדינה הייצוגית". מדינת אלה ביחד עם בריטניה וארה"ב משתפות פעולה במערכת המודיעין הגלובלית של רשת מחשבי העל "אשלון" – המופעלת על ידי העולם האנגלו-סכסי.

מודגש, שגם ישראל תוכל להצטרף לחבר העמים הבריטי, כאשר יושג הסדר שלום עם הפלסטינים. זאת בשל היות "ארץ ישראל המנדטורית" – במנדט בריטי במשך 30 שנה לפי החלטת חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם השניה בין השנים 1918-1948. טוב תעשה ישראל אם תצטרף לארגון בינלאומי חשוב זה שהוא הטרוגני, פלורליסטי ורב-תרבותי, ותצא מבידודה המדיני בעיקר בעולם השלישי של המדינות הבלתי מזדהות – הנטרליסטיות.

הדמוגגיה הפופוליסטית סביב החשש מקביעת מכסות מהגרים לבריטים לפי "אמנת שנגן" של האיחוד האירופאי – לגבי קליטת פליטים מוסלמים, ערבים ואפריקאים – ליבו את הפחד אצל שכבות בריטיות עממיות במעמדות הבינוניים-נמוכים לבנים ואצל דור הבייבי-בומרס שנולד לאחר מלחמת העולם השניה. הפאניקה לא היתה מוצדקת בשל העובדה שבריטניה יכלה להטיל וטו על כך בתאום והסכמה עם מוסדות האיחוד האירופאי, כמו שעושה פולין העכשווית בראשות קצ'ינסקי וכן הונגריה במנהיגות אורבן. ההיסטריה, הפניקה וההפחדה שלובו על ידי אלמנטים קיצוניים לאומניים, גזעניים וקסנופוביים שונאי זרים בחברה הבריטית הביאו לתוצאות משאל העם. בריטניה היא כבר מזמן מדינה רב-גזעית, רב-אתנית ורב-דתית בגלל זרימת אוכלוסיות מדינות חבר העמים הבריטי אליה. דבר זה מפחיד שכבות לבנים ברובדי הביניים הנמוכים כמו בארה"ב, שבה הם תומכים בדונאלד טרמפ – כך שלא היה יסוד רציונאלי להסתה ולהפחדה (צריך להדגיש שזרמים קיצוניים דומים קיימים גם במגזר הדתי-מתנחל משיחי בחברה הישראלית).

יש לקוות שהלחץ הגדול של האוכלוסיה הצעירה ותושבי לונדון להישאר באיחוד – יביא למשאל עם נוסף בתנאים חדשים, תוך התגמשות האיחוד האירופאי מול בריטניה, בכל הנוגע לקליטת "פליטים" ולהסדרים שיבטיח חיזוק היצרנות הבריטית בפריפריות התעשייתיות וכן חיזוק החקלאות והדייג. בסופו של דבר יגבר ההגיון על הרגשות בקרב העם הבריטי ומנהיגותו והם יישארו באיחוד האירופאי עם דרגות חופש גדולות יותר. דבר זה יביא להישארות סקוטלנד, וולש וצפון אירלנד במסגרת בריטניה הגדולה. זאת אמורה להפוך לפדרטיבית במסגרת האיחוד האירופאי. צריך לציין שזאת המגמה גם במדינות אירופאיות אחרות החברות באיחוד האירופאי.

העולם צועד ל"ממשל עולמי" דמוקרטי כרובד-על, מעל התארגנויות אזוריות שכוללות מדינות פדרטיביות וקנטונאליות. הדבר דרוש כדי לשמור על יציבות ואיזונים ובלמים בעולם שבו פתרון משותף של הבעיות הכלכליות-חברתיות, הבטחון הסוציאלי של בני הגיל השלישי והרביעי, וכן הגנת הסביבה – הופכות לקרדינאליות.

אין ספק שיש למתן בהרבה את השיטה הכלכלית של הקפיטליזם הנאו-ליברלי הגלובלי הליברטני, הלא חברתי השולט בכלכלה העולמית המכוונת ומהונדסת ב"רוח דאבוס". יש להפוך את השיטה לחברתית, קהילתית ואנושית יותר. לשים דגש על סביבתיות מקיימת, ולפתח את הקואופרציה ככלי כלכלי חברתי מרכזי.

ישראל צריכה ללמוד את לקחי בריטניה ולסור מדרך הלאומנות הפופוליסטית המובלת על ידי ממשלת בנימין נתניהו.

לסיום

לאור לקחי בריטניה יש לשנות את דיסקט המחשבה והתודעה בעולם, ולהבין שיש לדאוג באופן ייחודי, ספציפי, מוכוון ובהעדפה מתקנת בדיור, תעסוקה, הכשרה מקצועית, ביטחון סוציאלי לציבור הילידים הרב-דוריים בכל אחת מהמדינות. זאת בשל העובדה שהם מהווים את ליבת החברות במדינותיהם. יש לשמרם ולמנוע הגירתם המאסיבית למדינות אחרות. הגירה כזאת יוצרת ואקומים, שאליהם חודרים המהגרים מארצות אחרות שזה מקרוב באו. זה מערער את היציבות, הסולידריות והלכידות של החברות במדינות השונות ויש למנוע זאת.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דוד סנדובסקי