אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מוזיאון הארוטיקה בפריז סוגר את שעריו


מוזיאון הארוטיקה בפאריז, צרפת

מוזיאון הארוטיקה בפאריז, צרפת

 ב-6 לנובמבר, 2016, יימכרו מוצגי מוזיאון הארוטיקה, שהיה ממוקם בלב איזור פיגאל, במכירה פומבית בבית מכירות יוקרתי שמנהלו הוא נשיא ארמון טוקיו, המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית. ב-6 לנובמבר, דהיינו באותו תאריך, אך בשנת 1997, נערכה מסיבת הפתיחה של המוזיאון שבה השתתפו שחקנים ואמנים מפורסמים, בהם אנדראה פראול ומילן דמונז'ו שבאה בחברת בעלה, במאי הסרטים מרק סימנון, בנו של הסופר המפורסם ז'ורז' סימנון. המוזיאון ימות באותו יום שבו נולד. 

ביום ראשון הבא ייסתם אם כן הגולל על מקדש האהבה בשדרות קלישי מספר 72 בפיגאל, קרוב למולן רוז'. 650 פריטים מוצעים לקהל, משלושים עד עשרת אלפים יורו כל אחד. המוזיאון פתח את דלתותיו לפני 19 שנה על ידי שני אספנים נלהבים, ז'ו קליפא ואלן פלומי, במטרה להאדיר את האמנות האירוטית. ז'ו נולד במרוקו, השתתף באירועי מאי 68 והיה מורה לצרפתית ביפן במשך חמש שנים בתחילת שנות השמונים. אלן, אוצר המוזיאון, נולד בפיגאל ומגלם את רוחו של הרובע. שניהם נסעו ברחבי העולם, הביאו מוצגים מרתקים מארבע קצותיו והחליטו להראותם לקהל הרחב. על שבע קומות התפרשה אמנות אירוטית, דתית וחילונית, על כל גווניה. ציורים, תחריטים, הדפסים, פוסטרים, קריקטורות, פסלים, מסכות, חפצי אמנות, צילומים, סרטים, אמנות גרפית, קטעי עיתונות ועוד מילאו את החללים. 

תכולת שבע קומות המוזיאון 

שתי קומותיו הראשונות של המוזיאון היו מוקדשות לאמנות האירוטית הפולחנית. אפשר היה לראות בהן מסכות מתהלוכות חג במקסיקו, פסלי אברי מין שנועדו לבקש מהאלים פוריות מנפאל וטיבט, איורים של הקאמה סוטרה או "אגרטלים פדגוגיים" מפרו: אישה מלווה בשלד אמורה להמחיש את הסכנה שבניצול לרעה. הנאה בריאה מתענוגות המין היא גם הפילוסופיה בה דוגלים מייסדי המוזיאון. אסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה היו מיוצגות היטב אך גם אירופה לא נעדרה ולא רק יוון ורומא אלא גם יצירות נדירות מימי הביניים שניצלו מהשמדה, אמנות פופולרית במיטב יצירתיותה: נזיר לבוש שק שניתן לחשפו בעזרת הפעלת מנגנון, סנט אנטואן חשוף למחצה, מיצבים ניידים המגלים פסלונים מוחבאים.  

חמש הקומות העליונות היו מוקדשות לאמנות עכשווית ולתערוכות מתחלפות. אי אפשר היה שלא לחייך נוכח פסלוניה של פטרה וורלה מלחם, רוק וקיסמי שיניים. פטרה וורלה, פסלת הלחם, היא ידידתם של האופים והאוהבים. מטרתם של המייסדים הייתה יותר לשמח מאשר ללמד והומור רב היה משוך על התצוגה. המוזיאון נתן הזדמנויות רבות לאמנים וביניהם ציירים, פסלים, צלמים, גרפיקאים וקריקטוריסטים, מכל הגילים, להציג את אמנותם בתערוכות המחלפות. אי אפשר היה שלא להעריך את צילומיו של רוסי צעיר שהנציח את ידידתו הדוגמנית, נערת הגומי, בפוזות נדירות. או את צילומיו של אמן צעיר וחסר אמצעים שהנציח נשים יפות על רקע המטרו הפריזאי.  

וגם פיסת היסטוריה הידועה בשם "אוסף רומי", על שם העיתונאי שליקט אותו, תפסה קומה שלמה ותעמוד למכירה. מדובר בתיעוד של בתי הבושת הגדולים והקטנים, עולם של פאר, הדר, בידור ושעשועים אך גם של עוני, סבל, ניצול ומחלות, שקמו בפיגאל, מסוף  המאה ה-19 ועד מועד סגירתם ב-1946. כמה רישומים של אדגר דגה, זכרונות מביקוריו בבתי הבושת ב-1876, מפארים את האוסף. במרתף, "הגיהנום" של המוזיאון, היו שמורים המוצגים היותר נועזים כמו פוסטרים ברוחו של שרלי אבדו, "כסא אלמנה" מצוייד בדילדואים או חגורת צניעות מהמאה ה-19. 

אלן פלומי מספר שמבקריו של המוזיאון לא היו שונים מאלה של מוזיאונים אחרים, פרט לעובדה שהכניסה הייתה אסורה לקטינים. כמו כן הוא מציין בגאווה שהמוזיאון בפריז היה הגדול מכל שאר מוזיאוני הארוטיקה ברחבי העולם ואף המוערך שבהם. רבים ממוצגיו יחודיים ואין למצאם במקומות אחרים. בימי הזוהר שלו היו מבקרים בו בין 300 ל-400 איש ביממה (המוזיאון היה פתוח גם בלילה). ובאשר לסיבת סגירת המוזיאון, פלומי מעדיף לשמור על שתיקה.  

הג'נטריפיקציה של איזור פיגאל 

איזור פיגאל עובר בימים אלה תהליך של ג'נטריפיקציה, בעברית עילות, כלומר מעבר של אוכלוסייה מהמעמד הבורגני שמתיישבת במקום ומשנה את אופיו. המתחמים שעיסוקם בסקס ואירוטיקה (מופעי חשפנות, חנויות מין ושירותי מין) נסגרים בזה אחר זה ובמקומם צצים בתי טבע, חנויות רגילות וברים בובואיים (בובו = בורגני-בוהמי). ב-2005 היו עדיין בפיגאל 84 ברים "חמים" בעוד שכיום מצויים בה רק 19 שנגד 4 מהם כבר הוצאה בקשת סגירה. ייתכן שסגירתו של מוזיאון האירוטיקה קשורה לתהליך זה אף כי, כאמור, מייסדיו מעדיפים לא לתת תשובה על השאלה ואף כי המוזיאון אינו סקס שופ.  

רשמים אישיים מביקור ישן במוזיאון 

ברצוני לציין שלפני שנים רבות ביקרתי במוזיאון ולא זכור לי שהזדעזעתי. אין מדובר בסקס שופ מהסוג הזול והוולגרי כי אם במוזיאון המשלב אמנות אירוטית בהיסטוריה ובאנתרופולוגיה. הביקור היה בשבילי חווייה משעשעת, מהנה ומלמדת. אפילו נפעמתי ממובאה תלמודית שהופיעה בכניסה, מעין מוטו של המוזיאון, אך לצערי אינני זוכרת את תוכנה. אולי היה זה המשפט המתאר את שני הכרובים המחוברים בחיבוק אירוטי מעל ארון הקודש? (בלי נדר): 

"את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה" (מסכת יומא דף נ"ד, א). 

הרי סרטון מחדשות הטלוויזיה הצרפתית ערוץ 3 המראה קטע מאירוע הפתיחה של מוזיאון האמנות האירוטית שהתקיים ב-6 לנובמבר 1997:

תגיות: 

תגובות

סגירת מוזיאון הארוטיקה בפריז

הסיבה לסגירה היא פשוט משום שבעלי הבניין שבו שוכן המוזיאון סרבו לחדש את החוזה ולא נמצא פתרון אחר. זה היה מוזיאון פרטי שלא נהנה מתמיכה ממשלתית. המכירה הפומבית הצליחה מעבר למשוער (פי שלוש) והניבה ארבע מאות חמישים אלף יורו. בין היצירות עבודה מדהימה של דאלי שנמכרה ביותר מעשרים אלף יורו. ציור של ג'ורג' וולנסקי, מנרצחי שרלי אבדו, נמכר במחיר שיא עולמי של יותר מאחד עשר אלף יורו. פרטים בקישור הבא

http://www.huffingtonpost.fr/2016/11/06/avec-sa-vente-aux-encheres-le-musee-de-lerotisme-a-battu-un-record-mondial-dessin-wolinski/

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אורנה ליברמן