אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דרעי מכתיר את בוזי


התמונה של עמוס אריכא
כתר מלכות

אני מודה בפתח השורות האלה שמכניסתו של בוז'י הקטן לחיים הפוליטיים, לא חשתי בנוח מול התופעה הזו של "נסיך אצולת" מפא"י" בעבר. הוא נראה נעים לעין כמו נער נצחי, אך מהר ניתן לעמוד על טיב מלתעותיו המושחזות - אין אפס אצלו. פוליטיקאי משופשף ושחוק כאחד מזקני הכנסת.

לא פלא שחבר לפואד בן-אליעזר שעשה כמיטבו להביס את שלי יחימוביץ, זו  שזיהתה מיד את משקלו האמיתי של האיש הרעבתן הזה לכבוד. התעלול הצליח. עתה הגיעה שעת גומלין ונסיך מפא"י הענוג  כבר עושה כמיטבו להכניס את זקן השבט מחלק הצ'פחות לאותו בנין בו כיהן פעם אביו כנשיא ה-6 המוערך. יד מועכת  יד ואהבה גדולה שוררת שם.

דרכו של בוז'י בזירה הפוליטית הוכיחה כי הוא עורך דין מזהיר, היודע לחשק שפתיו ולשתוק כשצריך. כשנחקר בזמנו ביחס לעמותת ברק שידיו גם בחשו בקדרתה, התבונן משועשע בחוקריו שלא הצליחו למלט מפיו מלה אחת. אני משער שהם לא ידעו כי שמו האמתי הוא יצחק. אכן עשה מהם צחוק מאותם גאוני המשטרה. הם חשבו שילד יושב לפניהם ובודאי שלא העלו בדעתם כי יום אחד בניהם יחיו כאזרחים במדינה בה יהיה ראש ממשלה הברנש המוכשר הזה.

אין ספק כי הוא איש בעל יכולות. כשהוא נטל על עצמו אחריות ביצועית כח"כ וכחבר ממשלה הוא הוכיח בתפקידיו בצורה שלא יכולה למלט סתם ביקורת כנגדו, ובודאי לא כזו שצורבת את המעיים. איך אפשר בכלל להאמין שנער זה בעל יכולת רטורית משכנעת, צליל קולו נעים, וריחוקו מקיצוניות, כלואה בתוכו חיה פליטית ערמומית ונגסנית מאחורי חזותו המטעה. אכן, אולי היושב במרומים שהוא כנראה מאמין בקיומו, הצמיד לו שובל הצלחה המרנינה את זקני השבט. מכבר נזקקה מפלגת העבודה  לזוהר כזה המביא אתו קנדי הישראלי.

אני נזהר בו. מקננת בי תחושה שעקיצתו תהיה גרועה כשל צרעה מסתערת להכאיב. נגיסתו עוד יותר מסוכנת וערמומיותו מרתיעה, שכן הוא כבר גורר את מפלגת העבודה החבוטה למקומות פוליטיים אפלים ומסלידים, והוא ממשיך להתמיד בחיוכו הנערי שובה-לב. מה לעשות? ברכת האל כמו שאמרנו, נסיך הנצרך רק לשמואל הנביא שלו שימשח אותו בשמן. חמורים ואתונות אינו צריך לחפש כשאול בשעתו, שכן לא יתקשה למצוא מספיק מהם בתחומי הכנסת המרנינה את חיינו.

הוא מזכיר לי תמיד ידיד שהיה לי והלך לעולמו לפני שנים רבות, אמנון לור. היה זה איש נעים הליכות שגם גר לא הרחק מבית הוריו של בוז'י, והיה בשלן מעולה. בין קסמי שליטתו במטבחו היה מעשה היפוכה של חביתה אותה היה מעיף מתוך המחבת לחלל החדר, ולוכד אותה שנית על פניה ההפוכים. כזה הוא בוז'י, ממש בעל כושר להתהפך באתלטיות אלגנטית כשצריך. וצריך, כשמדובר בו עצמו. יש בו גם מתכונת הזיקית המרתקת ביכולתה להמיר צבעיה, להתמזג עם הרקע עד שדומה והיא נבלעת ואיננה.

יכולת ההתמזגות הזו שלו עם הנוף יכולה היתה גם להיתפש בדעתי כמעלה, אך סכנתה של זו כארס, כאשר תכונות אחרות של נער הקסמים נועדו להטעות. אני חושב שמי שעשוי לפענחו הוא בוז'י עצמו, אלא מפנה זה עשוי להתרחש רק בתנאים מסויימים. לצערי, הוא לוקה בתכונות אחדות שגם רעו ועמיתו ובוסו בעבר מצטיין בהן. מעולם לא אשכח את הלילה בו התפרסמו תוצאות הבחירות בהן אהוד ברק הביס שוק על ירך את בנימין נתניהו.

הקהל העצום שהתקבץ לחגוג בכיכר רבין את המהפך החשוב הזה היה מורכב ברובו מבני נוער שייחלו בכל מאודם לשינוי שגילם לכאורה אותו ברק דהוי. לא אשכח כיצד הביט מעל הבימה האיש הזה בבוחריו הצעירים והנלהבים שלא מעטים מהם נשאו שלטים עם איזכורים לברק, ובהם היה כתוב באותיות של קידושו "רק לא ש"ס!!!!!". כבר אז, בשנת 1999, תוך רגע אחד הבהיר ברק שהוא בעצם קיים רק עבור עצמו. כשעמד והניף ידו לעבר אותם צעירים תמימים, נושאי שלטי הבקשה הרבים, אמר להם ביהירותו הנודעה לשימצה, "רק עם ש"ס!". חוששני כי אנחנו מקבלים מישהו בראש העבודה כמועמד לתפקיד הנכסף כאותו ברק, שיכה אותנו כמותו בסנוורים עד שנזעק לשמיים.

את שגיאתו הגדולה הפוסלת את עתידו, עשה בוז' לעיני כולנו השבוע, כשהתנהל כאמן תעתועים בניסיונו להחזיר גלגל היסטוריה לאחור, בדרן בה חיבר לפתע, במפתיע מארב מתוכנן בפיקחות, את מפלגתו, העבודה, עם החרדים אוהבי ציון הנודעים המשתבים בעשייתם למען המדינה. אכן עד כדי כך חשף את התגמדותה של העבודה שלא ידענו עד כמה היא משתוקקת לפרוש מעליה חופה בבואה בברית עם החרדים.

כאילו לא די בכך שהשותפות הזאת נכשלה לאחר שנים ארוכות של ברית ארורה.  כעת בא בוז'י ללמדנו שכברק הוא ילמד אותנו מיהם החרדים ומיהי ש"ס. כאילו שאין לנו מושג. זה מה שהיה חסר לש"ס ולפואד בכדי להחליק את כניסתו הצורמת למשכן הנשיא; ברית מחודשת עתיקה, מעופשת ומרקיבה עם אוהבי ציון הגדולים.

כלימה תכסה כל-פנים. לא נדע להיכן לשאת בושתנו, ולעזאזל עם מפלגת העבודה בראשותו של נסיך כה-צעיר עם ראש כל-כך זקן.

אתמול ראינו כיצד נגה מעליו אור כחלחל פלאי, מופלא שבמופלאים, ממש מקסם אלוהי, כשלפתע מבין ענני הגשם התגלתה דמותו בענק של איש הבשורה האדמו"ר החדש של ש"ס, בעל תעודת הצטיינות בעבריינות ברמה שלא ידענו כמותה בממשלות ישראל, נוכל עם כנפי מלאך קדוש, אחד המכונה בזמננו הרב אריה דרעי. בא זה כשמואל הנביא בשעתו לציין את הברית המחודשת עם העבודה במשחו עלינו לראש ממשלה בעתיד, את בוז'י, הנסיך האחרון של המפלגה המגומדת שתרמה תרומה אדירה לכינונה של מדינת העברים שהושחתה.

ובוז'י התמוגג. ראו מי משח אותו לראש ממשלתנו! האיש שהיכן שלא שוטט בזירה הפוליטית נחשף כבעל נכלים אמיתי, הדרעי הזה, והשחית את סביבתו, עד שאפילו יצחק רבין, כך הסתבר, נפל ברשתו ושיחת מידותיו עד חרפה. אותו דרעי חסר בושה חזר לתעתע בכולנו כבחבר שוטים. האיש הרע הזה לא היה צריך בכלל להימצא כיום בזירה הפוליטית, אילו תכונת הגינות בסיסית היתה קיימת אצל אלה השואפים להנהיגנו, המכונים כמעט כגידוף, נבחרי ציבור. אלה, לפני כל חוק אחר שהעבירו בתרועה השבוע, היו חייבים אלה לחוקק חוק אחד למען הדור הצעיר, החוק למניעת שובו של עבריין שריצה מאסר של שנים בזירה הפוליטית וחזר כאילו לא קרה דבר. לכל מאה ועשרים חברי הכנסת הנוכחית, אני מציג שאלה פשוטה: האם לבושה אצלכם אין רגליים שאינכם יכולים לפשק אותן בתנוחה זנותית כדי לזהותכם?

שהעבודה תתגלה כפרוצת רחוב? לזה איש לא ירצה להאמין, גם בעמק השפל המוסרי הזה שלה. אבל מה לעשות כשהעבודה התעלמה מחובתה להצביע בעד חוק השוויון האומלל? בוז'י, שהוביל מהלך זה המשובש מרוב עליבות, אינו קולט כיצד ניסר במו ידיו את רגלי כיסאו כשאיפשר לנוכל דרעי להשתעשע בו כחתול עם עכברו, ואחר-כך לסרסר בו באמצעות הכתרתו.

לעבודה לא תצמח טובה כלשהי מהזיווג המכוער הזה. בוז'י או לא בוז'י. בבוא יום כדרכה היא תתנער מבוז'י ותנהג בו כמו שנהגה בקודמיו. חבריה יאשימו אותו בצדק שמכר אותה תמורת אתנן שאין לו כפרה. הדור צעיר בודאי יוקיר רגליו מחיבור מתועב זה בין מין לשאינו מינו - והעבודה, היא עוד לא החליפה כיסויי יצועה לאחר חופתה המבישה.

תגובות

גפני, דרעי וחנין זועבי עם בל"ד הם בני בריתו של הרצוג

נדהמתי מהתרגיל המסריח של הרצוג.
לחבור לחרדים שתפישת עולמם נוגדת את ערכי הציונות וערכיה של מפלגת העבודה שהקימה את המדינה

לחבור למנהיגות הערבית הנוכחית החותרת תחת עצם הלגיטימיות והקיום של מדינת היהודים.

זהו הצעד שלא יחזיר למפלגה את מצביעה שעזבו ורק יביא לסופה.

מסכים עם רבקה.

לחלוטין.

תחזקנה ידיך בוז'י !

אתה בכיוון הנכון. מר אריכא התבלבל:הוא חושב שפוליטיקה היא חוג לברידג'

לא אוהב את הרצוג.

מדובר בבן תפנוקים, אגואיסט כרוני, שאפילו העז לשמור על זכות השתיקה,
כשנחקר בחשדות לביצוע עבירות פליליות, בנוגע כספי תרומות למפלגות.

(טענתי כנגד שתיקתו בלבד, כי חשדות, לכשעצמן, אין בהן דבר)

כמו כן, מקובלים עליי דבריו של נתן זהבי, שסיפר על המפגשים עימו,
ומסקנתו, על היותו של הרצוג שרלטן סדרתי.

נ.ב. ולאחר שצפיתי בהרצוג, בתכנית "מצב האומה".

אז הבנתי שמדובר בטיפש מוחלט.

קיבלתי הבהרות מיו"ר האופוזיציה: מסקנתי-דרעי טמן להרצוג פח

מסתבר שהרצוג לא התכוון להקים את הברית הבלתי קדושה עם החרדים וחנין זועבי ושו"ת. הכוונה הייתה בהתכנסות הניפרדת של האופוזיציה למחות נגד הנוהל של אישור 3 החוקים.

אבל, הדרך לגיהינום רצופה כידוע כוונות טובות.

אסור היה מבחינה פוליטית למפלגת העבודה לחבור לשני השותפים האנטי- ציוניים.

זוהי טעות חמורה בשיקול דעת.

לכל הפיינשמקרים : עמוס אריכא רבקה בנימין

באם אתם חושבים שמפלגת העבודה יכולה לחזור לשלטון ללא שותפים אתם כנראה על חומר טוב.קהל הבוחרים הפוטנציאלי שלה מוגבל והיא חייבת לייצר בריתות עם כל מי שמוכן לכך. במקום לקונן הואילו בטובכם לעזור לאותם פעילים מסורים העושים ימים כלילות למען הצלחת המפלגה

שלום "אכפת לי".

על מנת שמפלגת העבודה תרכיב את הממשלה הבאה, עליה לקבל מספר מנדטים מסויים,
שיגרום לנשיא להטיל עליה את המלאכה.

אם, מראש, נאמר ומוכרז, ששותפיה יהיו החרדים וה"זועביז", אז הסיכוי לכך אפסי,
ומתחת לאפסי.

ולומר לך משהו? (ואני לא מאמין שאני כותב את זה):
אם קיים סיכוי להסדר מדיני, אז הסיכוי קיים רק עם הממשלה הנוכחית,
ועם תמיכה של חלק ממפלגות האופוזיציה.

ממשלת העבודה, (ובכל קואליציה בראשותה), לא תהיה מסוגלת להזיז דבר בנושא,

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמוס אריכא