אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ברוקלין / קולם טויבין


התמונה של מירב גולן
ברוקלין / קולם טויבין

ברוקלין/קולם טויבין, תרגום: שרון פרמינגר, הוצאת בבל

קולם טויבין, 1955, נולד באניסקורתי (העיירה שבה מתרחשת העלילה בספרו ברוקלין) שבאירלנד, למד היסטוריה וספרות אנגלית. הוא סופר, מחזאי, עיתונאי, מבקר ומשורר. הספר ברוקלין, החמישי שתורגם לעברית, יצא לאור בהוצאת בבל בשנת 2011, הוא זוכה פרס קוסטה לשנת 2009 (השנה שבה התפרסם במקור).

העלילה מתרחשת באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, וזאת הקורא למד לא מתוך ידיעה ברורה שבה המספר מספר לנו את הזמן, אלא מתוך רמזים במהלך הספר: הפעם הראשונה שבו יוצא לאקרנים הסרט "שיר אשיר בגשם", או כינויים של שחורים כ"צבעונים" שהיה נהוג בשנות החמישים והטלוויזיות הראשונות מגיחות לעולם. המקום הוא אניסקורתי, אירלנד.

הספר מחולק לארבעה חלקים ברורים ופשוטים בחלוקתם הרעיונית והליניארית:

בחלק הראשון, מוצגת דמותה של אייליש לייסי, אחות של רוז ועוד לשלושה בנים, אביה מת לא ברור ממה. אחיה עזבו את העיירה והלכו לעבוד בעיר הגדולה, כך שהיא ואחותה היפה והמוצלחת, בת השלושים, גרות עם אימה, שחיה על קצבה קטנה ורוז האחות עוזרת בכלכלת הבית. אייליש לומדת קורס בסיסי בהנהלת חשבונות ומוצאת עבודה אצל מיס קלי בחנות, שמנצלת אותה לעבודות נוספות ומשלמת לה סכומים זעומים. יום אחד רוז, האחות, מזמינה הביתה את הכומר מרפי פלאד, ובשיחה, שכנראה שתוכננה מראש, הוא ממליץ לאייליש לעבור לברוקלין בארצות הברית. לא ברורה דעתה של אייליש על הנסיעה, ומה היא החליטה, אך אחיה של אייליש תורמים מכספם לנסיעתה של ואחותה רוז מממנת את ימיה הראשונים וכמה בגדים להתאקלמות ראשונית. אייליש מבינה שעצם נסיעתה מונעת מאחותה לעזוב את הבית, להקים בית משלה ולהתחתן. כשאייליש מודיעה למיס קלי, בעלת החנות שבה היא עובדת, שבעוד חודש היא נוסעת, היא אומרת לה אם ככה אל תבואי יותר.

בחלק השני, מתוארת מהלך נסיעתה הלא נעימה של אייליש לארצות הברית, על ההכוונה והעזרה שהיא מקבלת משותפתה לנסיעה והגעתה לבית הדירות של גברת קיהו שמקומה סודר מבעוד מועד. היא ניגשת למקום עבודתה החדש, שגם הוא סודר מבעוד מועד, בחנות ברטוצ'י – חנות כלבו ענקית, שם היא עובדת ושמחה. מסעה מהבית החדש ולחנות מתואר בפרוטרוט והנאתה מהנוף ומהאנשים מופגנת. ואז יום אחד היא מקבלת מכתבים מהבית וגעגועים עזים תוקפים אותה. היא נכנסת לדיכאון ומתחילה לחלום. הכומר נקרא לבעלי החנות, שם הוא מסביר לה שזה בסדר להתגעגע ויחד עם מנהלת החנות הוא מחליט לרשום אותה ללימודי ערב בהנהלת חשבונות. הוא אפילו מממן את הלימודים לסמסטר הראשון. אייליש מצליחה להתרומם שוב, ולהנות מחייה החדשים בברוקלין.

בחלק השלישי, אייליש "משדרגת" את מקומה בבית הדירות, את מקומה בחנות, היא מתקדמת בלימודים ומסיימת את השנה הראשונה בהצלחה, היא מכירה בחור חדש, טוני, שמתאהב בה ומחזר אחריה והיא נענית לקלילות ולחמימות שבו. טוני, האיטלקי, אפילו רומז לא פעם על רצונו להתחתן איתה. ואז, יום אחד, היא נקראת לחדר המנהל, שם הכומר מוסר לה כי אחותה רוז מתה בשנתה, אייליש לא ממש מבינה מה קורה סביבה ואיך זה ייתכן והיא שואלת שאלות רבות את הכומר. הכומר מבין שהיא בהלם, ומבקש את עזרת מנהלי החנות בשחרורה למנוחה ואת עזרת גברת קיהו, בעלת בית הדירות, בהתחשבות במצבה, הוא מסדר שהיא תוכל לדבר עם אימה בטלפון וגם טוני מפגין אמפתיה. אייליש מבקשת לחזור מיידית לעבודתה בחנות ולהמשיך את לימודיה כסדרם. אך לפתע היא מקבלת מכתב מאחיה ג'ק שמבקש ממנה להיות עם אימה. אייליש מחליטה לחזור לאירלנד לחודש, וכדי להבטיח את חזרתה טוני מבקש ממנה להתחתן. הם אכן מתחתנים, אך בסתר – אף אחד לא יודע על כך.

בחלק הרביעי, אייליש מגיעה לאירלנד שם היא מבינה שאחותה ידעה על מחלת הלב שלה, ולא סיפרה לאף אחד כדי לא להדאיג, היא מבינה שזאת הסיבה שכנראה עזרה לה לצאת ולהגר לארצות הברית. היא ממשיכה להסתיר את דבר חתונתה, אפילו מאימה. היא מגלה שחברתה עומדת להינשא עם מישהו שחיבבה לפני נסיעתה של אייליש, והם מצמידה לה את ג'ים פארל, בעל פאב ובן יחיד למשפחה עשירה, שבאחת מהמסיבות בעברה גילה אנטגוניזם כלפי אייליש. מסתבר, שג'ים תמיד רצה את אייליש אך פחד לגשת אליה מסיבות שונות. הוא מצליח להתחבב על אייליש ונוצרת ביניהם איזושהי אינטימיות. לפתע מיס קלי, בעלת החנות מהחלק הראשון, מזמינה אותה לשיחה, בה היא מנסה להבהיר לה שגברת קיהו, בעלת בית הדירות היא למעשה בת דודתה מדרגה ראשונה ומדי פעם יש ביניהן קשר. כך שאין דבר שנעלם מעיני שתיהן, כי הן מעדכנות אחת את השנייה בקורותיהן. ואם מיס לייסי – הזהו שמה האמיתי כעת? – לא הבינה מה היא אומרת אז היא יכולה ללכת. אייליש עוזבת, אך בדרכה הביתה היא מחליטה החלטה ועושה מעשה.

הספר מבוסס על סיפור אמיתי ששמע כשהיה בן שתים עשרה, אימו ואימה של הבחורה שהיגרה (וסביבה התעופפו השמועות) היו מיודדות. הוא טוען שהרגשת הזרות שלו שחווה כשהגיע ללמד ספרות בארה"ב השפיעה על ספרו מבחינה רעיונית ורגשית, ובמסגרת עבודתו לימד ועסק ברומנים של ג'יין אוסטין, אלו השפיעו על האופן המבני-צורני של הספר.

זהו סיפור הגירה עדין ורגיש, מהעיירה אניסקורתי הקטנה שבאירלנד, עיירה שבה כולם מכירים את כולם, מרכלים על כולם עוזרים ומאיימים על כולם, העיירה שבה נולד המחבר עצמו, אל ברוקלין העיר גדולה, קוסמופוליטן, שאליה מגיע קולם טויבין עצמו על מנת ללמד ספרות, ואליה מגיעים מהגרים רבים מכל העולם, בעיקר יהודים מכל העולם (ואחרי השואה ומלחמת העולם השנייה), מהגרים מאירלנד ומאיטליה, המנסים להתברג בעיר ולחיות את חייהם ולמצוא שגרה אפילו במזג האוויר הקיצוני. אולי סיפור דמיוני עם בסיס ביוגרפי מזיכרונו של טויבין על חייו בעיירה ועל רחשי ליבו תוך התאקלמות בעיר הגדולה והזרה.

בכל מה שנוגע לאייליש, גיבורת הספר, יש משהו ליניארי (כמו חלוקת הספר עצמו) ופאסיבי בעולמה. היא מונעת לברוקלין ארה"ב, מוצאים לה מגורים, מוצאים לה עבודה, היא נזקקת לאב הכומר כדי שיסייע לה לבקש חופשה, כדי שיסייע לה להבין את רגשותיה שלה – האם היא מאוהבת, מה היא חושבת על טוני, האם מה שהיא מרגישה זה געגועים הביתה והאם היא צריה לחזור לאירלנד כשאחותה מתה, היא נענית להצעת נישואין, אם כי אינה בטוחה בזה, היא חוזרת לאירלנד בעקבות מותה של אחותה. ואולם בסוף הספר היא סוף סוף לוקחת על עצמה החלטה, שגם היא מונעת מתוך רגשותיה אחרי שיחה רכילותית. ולמרות זאת, דמותה הדטרמיניסטית של אייליש לייסי נכנסת לליבו של הקורא, ועוד יותר בסוף – כשהיא מנתצת את הפסיביות ולוקחת על עצמה החלטה ואחריות.

ספר נפלא, כתוב ברגישות ומתורגם באותה רגישות ועדינות.

הספר עובד לסרט

תגובות

אחד הרומנים המצוינים של המאה

תני לי רומן היסטורי, ואני מסודרת.
תודה על הכתבה היפהפיה.

התמונה של מירב גולן

גם אני חובבת רומנים היסטוריים

גם אני חובבת רומנים היסטוריים, אם כי אני לא בטוחה שהוא מוגדר ככזה
תודה רבה על התגובה!!

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מירב גולן